נבחרת ישראל תפגוש מחר (20:30) בחצי הגמר הגדול של אליפות העולם עד גיל 20 את נבחרת אורוגוואי. רבות דובר על ההכנה הטקטית וניהול המשחק המצוין של הצוות המקצועי בראשות אופיר חיים, כאשר כעת נחשף גם הצד של האנליסט הצעיר נועם לוי, מי שמסייע רבות בתחום שיפור השחקנים וההכנה ליריבות.
לוי בן ה-21 בלבד, החל את דרכו בקורס האנליסטים במכללת "ספורט פאנל" (בדומה אליי), כאשר בתחילת דרכו סייע בשירותים פרטיים למאמן אסף נמני, אליו עבד בצמוד לפני כשלוש שנים. בעונת 2020-2021, התקדם ושימש כאנליסט של הפועל כפר סבא (בה גם שיחק כקשר אחורי עד גיל 15), בצוותא עם המאמנים עמיר תורג’מן, אלישע לוי ורביד גזל.
סיפור ההגעה שלו כאנליסט הנבחרת החל אי שם לפני שנתיים, אז קרא שבאגף ההדרכה של ההתאחדות לכדורגל מחפשים מפקח לקורס המאמנים, מישהו שיבנה מצגות. לוי קפץ על המציאה אך לעתיד לבוא הוא לא ציפה: כבר אחרי חודש וחצי, היה מחסור באנליסט שימריא עם נבחרת הנוער של אופיר חיים לאלבניה. לוי הצטרף והשאר היסטוריה, כשבשנתיים האחרונות הוא אחראי על התחום בכלל הנבחרות הצעירות של ישראל ואף לפרקים בנבחרת הבוגרת.
מה מושך בן אדם להיות אנליסט?
״האהבה לכדורגל ולמשחק. אני חושב שגם המון סקרנות ורצון לראות את המשחק מזווית יותר טקטית ופחות חווייתית. רצון להיכנס לתחום המקצועי שהוא לא אימון כי אני חושב שאנליסט שרוצה להיות מאמן לא יכול להיות אנליסט״.
מה הערך המוסף שמספק האנליסט?
״אני חושב שכל עולם הכדורגל הולך לתחום המודרני שכולל בתוכו את כל הטכנולוגיות החדישות: כל עניין המכשור, ה-GPS והדאטה. אפילו אוהדים רגילים, נכנסים היום ומתעניינים בצורה מעמיקה יותר. זה לא המשחק הפשוט שהיה פעם״.
כמה משמעותי תפקיד האנליסט?
״הוא מאוד משמעותי בגלל שאתה יכול לזהות קבוצה שעשתה הכנה וקבוצה שלא. בחצי הגמר עם צרפת בשנה שעברה ניתן למצוא סיפור שמדגים את זה בצורה הכי טובה: לפני תחילת המשחק, ראיתי את דף ההרכבים ושמתי לב שהם פותחים עם שלושה בלמים כי המאמן שלהם רצה להפתיע. הוא ראה שאנחנו לא מסתדרים עם זה מול אנגליה. נכנסתי לחדר ההלבשה ועשינו את ההתאמה וכבר אחרי חצי שעה הם החליפו. אין היום מאמנים שמכירים שחקן לפרטי פרטים וזה תפקיד של אנליסט״.
״לאנליסט יש המון חשיבות גם בניתוח העצמי. החלק הכי משמעותי שלי פה הוא הסקת מסקנות כי יש לנו שיח פתוח עם השחקנים באסיפות: אנחנו מראים בניתוח העצמי בסוף משחק את כל הקטעים ונותנים להם להגיד מה הם יכלו לעשות אחרת או למה תוקן דבר מסוים. ככה אנחנו מבינים איך הם חושבים ואיך לעבוד איתם״.
איך באה לידי ביטוי העבודה שלך ביום יום?
״העבודה מתחלקת לכמה אופנים: האופן הראשון הוא להכין את הנבחרת ליריבה הבאה. בנוסף, עבודה אישית עם שחקנים לשיפור אישי שלהם ודברים שהם לוקים בהם. וגם ניתוח עצמי: מה עשינו פחות טוב, מה רוצים לשפר-אלו למעשה האסיפות הכי ארוכות״.
מה הסוד של אופיר חיים?
״הקסם. אני חושב שהוא רואה את המשחק בצורה שונה מהרבה אנשי מקצוע בהם נתקלתי. כאילו יש לו מצלמת רחף מתוך המגרש, כאילו הוא רואה את הדברים כמו אנליסט וזו תכונה נדירה בקרב מאמנים. יש דברים שהוא מאמין בהם שמאמנים אחרים מפחדים לקחת בהם סיכון: הוא נותן לשחקנים את הבסיס הטקטי אבל נותן להם חופש מלא לעשות את מה שהם יודעים. הוא תמיד אומר: שחקן שלא יכול לשחק עם הגב לשער לא ישחק אצלי. הוא כן בוחר שחקנים שיכולים לשחק התקפי, שחקנים שחושבים מהר. הוא לא מסרס את השחקנים״.
ואת כולנו כעת מעניין: איזו נבחרת אנחנו הולכים לפגוש מחר?
״נבחרת אורוגוואי היא נבחרת מאוד אגרסיבית, שמשחקת מאוד חזק ולוחצת חזק על הכדור. הם פחות מתקתקים את הכדור כמו ברזיל אבל זו עדיין נבחרת עם המון איכויות ונבחרת מאוד פיזית. אם צריך להשוות אותם לנבחרת אירופאית כלשהי,אז הם דומים לסרבים: הם מאוד לאומנים ומחוייבים וקשה לשחק מולם״.
יש איזו נבחרת שהם דומים לה באליפות?
אני חושב שאין משהו דומה. אם את ברזיל יכולנו להשוות לקולומביה, האורוגוואים לעומת זאת מייצגים את הסגנון הדרום אמריקאי של האולד סקול, כמו למשל שרואים בטלוויזיה את הדרבי של ריבר בוקה שמתפוצץ. הם מסוכנים מאוד במעברים ומי שראה את המשחק מול ארה״ב יכול היה לראות שהם נתנו שני גולים במעברים״.
מה היתרונות שלהם?
״ההגנה שלהם מאוד חזקה. הם שיחקו חמישה משחקים וספגו רק שני גולים, שניהם מול אנגליה כשאחד הובקע במצב נייח. יש להם שני שחקני הגנה מולנסיה וגנואה שמשחקים ברמות הכי גבוהות״.
ממה צריך להיזהר?
״בעיקר מהתקפות המעבר, כי הם יוצאים מהר קדימה ואת רוב השערים הם מבקיעים בדרך הזאת. לפני המשחק מול ברזיל המאמן שלהם אמר לך שהדבר שהוא הכי מפחד ממנו לגבי הנבחרת שלנו, הוא שאנחנו רוצים יותר מהם. פה זה ההיפך מברזיל: זו נבחרת לאומנית וגאוותנית שמשאירה הכול על המגרש ופה הם קצת דומים לנו. זו אופרה שונה ונפגוש נבחרת שרוצה לא פחות מאיתנו״.
היו אנשים שהתחבטו איזו יריבה עדיפה לנבחרת ושטענו שאולי עדיף לקבל את אורוגוואי מבחינת המאצ’ אפ. מה השוני בין הנבחרות?
״אני חושב שמי שראה את המשחק ביניהן ראה ששתי הנבחרות באותה הרמה ואין באמת הבדל. אבל הנבחרת האמריקאית ידועה בתור נבחרת יותר מסודרת ושבלונית בעוד אורוגוואי יותר הרפתקנית, טמפרמנטית״.
איך באה לידי ביטוי ההיערכות שלך לקראת כל נבחרת חדשה שאנחנו פוגשים?
״קודם כל במקרה של אורוגוואי ספציפית, הם שיחקו יום אחרינו אז אז ראינו את המשחק בלייב כי ידענו שהיריבה הבאה שלנו באה מהמשחק הזה. אחרי שאתה מגלה את היריבה אתה הולך שניים או שלושה משחקים אחורה בתוך הטורניר ומתחיל לנתח אותם בכל האופנים״.
״משחק ההתקפה, משחק ההגנה, נייחים, שחקנים אינדיבידואליים, מתחיל לחשוב איך אנחנו יכולים לנצל את החסרונות שלהם ולמה אנחנו צריכים לשים לב שהם חזקים בו ולהיות מוכן לזה. בנוסף, שאר הצוות המקצועי יושב על המשחקים, מוסיף את הדגשים שלו חוץ ממה שאני הוצאתי ומתוך זה אנחנו מחליטים מה להראות לשחקנים באסיפות ובמה להתמקד בהכנה הטקטית״.