הפועל תל אביב עברה את אחת העונות הקשות שלה בשנים האחרונות, עונה שכמעט הסתיימה בירידת ליגה. בזמן שלא מעט שחקנים צעירים לקחו העונה חלק, הקפטן דן איינבינדר היה המבוגר האחראי ובין הגורמים להישרדות של הקבוצה בליגת העל. כשהיו לא מעט כאלו שהתקשו לעמוד בלחץ, איינבינדר תפקד ועוד הוסיף שישה שערים קריטיים והוסיף עוד ארבעה בישולים, כאשר כל זה עזר לו לקבל חוזה חדש בפרויקט המסקרן של קבוצת מינצברג בעונת 2023/24.
איינבינדר, היה גם מאלו שעמדו בקו האש אחרי ולפני לא מעט משחקים במסיבות העיתונאים, אבל לא ערך ראיון מקיף. רגע אחרי שהעונה הסתיימה וכמה שבועות לפני שהעונה החדשה תצא לדרך, הקפטן האדום התארח בפרק מגזין מיוחד בפודקאסט הפועל תל אביב בערוץ הפודקאסטים של ONE ובו הוא דיבר על הכל. האזינו:
על הקשר עם שלושת המאמנים, בניית הקבוצה של עומר בוקסנבוים, העונה הקשה שעבר עם הפועל, הרגע שהבין שהקבוצה הולכת להיאבק על הירידה עד הסוף, המשבר בחצי גמר גביע הטוטו נגד הפועל באר שבע, המינוי של חן סול והתכנון להיות מאמן יום אחד.
מה קורה איינבינדר?
”תקופה שאני מאוד שמח ומרוצה, שמח להיות פה ולחתום על החוזה החדש, ושהאווירה החדשה הזאת תיקח אותנו למקומות טובים”.
בוא נדבר על העונה שהייתה, אולי אחת הקשות בקריירה שלך.
”ברמה המקצועית זו השנה הקשה ביותר בוודאות, הרבה מאוד דברים שלא הצליחו להסתדר ולהתרומם. עם הזמן העונה הפכה רק להיות קשה יותר, מורכבת ומאתגרת יותר. הרבה מאוד חששות בדרך, אפילו פחדים אפשר לומר, אבל בסוף נזכור את הסוף, המשחק האחרון היה מתוק עם האווירה החדשה והשינוי. נצטרך למנף את זה וללכת עם זה קדימה”.
נשארתם ברגע האחרון, הייתה חותמת שהעונה נסחבה, הייתם יכולים להבטיח הישארות הרבה קודם ולהיות רגועים יותר במחזורים האחרונים. הסתבכתם. בתחילת העונה קובי רפואה התמנה, בוקסנבוים היה המנהל המקצועי. אתה חי את השחקנים והמועדון, ידעת לאן זה הולך?
”אם נכון לעונה שקובי הגיע, אז הוא הגיע וקיבל קבוצה די מוכנה מניר קלינגר, קבוצה מאוחדת ומגובשת, וזה עזר לו מאוד להגיע לפלייאוף העליון, והיינו מרחק קטן מלהגיע לאירופה. אם אני חוזר לתחילת העונה, ברוב הזמן אנחנו השחקנים לא הרגשנו את זה, אני חושב שהאווירה בחוץ והאווירה בתקשורת כן הצליחו להיכנס לתוך המועדון, זה כן הצליח לחלחל, ואולי זה מה שפגע במערכת היחסים שלהם, אני לא יודע להגיד לך, אבל בסוף זה השפיע על הקבוצה. בסוף ברמת האנרגיות קובי לא היה שם, משהו הפריע ולא הרגשנו את אותו קובי שהיה לפני. בחדר ההלבשה ובמתחם האימונים זה פחות הורגש, אבל אולי זה קצת נכנס פנימה וחלחל”.
אתה אומר ‘לא הורגש’, אבל אני זוכר את התקרית עם אדי גוטליב, הבדיקות, הורגש סוג של משהו אחר עם בוקסנבוים, סוג של צ’יף חדש שבא לחנך ולהסביר, וגוטליב נפל בבלגן הזה. הייתה תחושה של אווירה אחרת עם מנהל מקצועי שיש לו דרישות אחרות ושיטת עבודה אחרת, לא מאמן שמרגיש את השחקנים.
”בסוף אנחנו שחקני כדורגל, אנחנו עוברים בין קבוצות, מאמנים ואנשי מקצוע. לא אנשי המקצוע מתאימים את עצמם אלינו אלא אנחנו אליהם, בסוף אנחנו נמצאים במקצוע עם דרישות. בוקסנבוים בא בתחילת העונה, בנה קונספט של דברים שהוא רוצה להעביר, לשנות ולחדש מזווית הראייה שלו בדרך המקצועית והיותר ניהולית-ארגונית. אני חושב שבמקרה הספציפי הזה היו חילוקי דעות ואי הבנה, אבל לעומר היו הרבה כוונות טובות, הוא רצה לבוא, לפתח, לשנות, והיה צריך לשנות”.
ובפועל?
”יכול להיות שגם מחוסר הניסיון שלו, או שחלק מהשחקנים לא היו מוכנים לשינויים האלה, וכל זה יצא איזה משהו לא מסונכרן. אני לא יודע אם זה יצר יותר מדי בעיות, לא חושב שזה מה שהשפיע”.
נבנתה פה קבוצה לא מספיק טובה, לכולם יש את האחריות.
”חד משמעית, מזה אי אפשר לברוח”.
לא ראית את זה תוך כדי הקיץ עם הזרים והישראלים?
”קשה מאוד לראות את זה, התחלתי את העונה פצוע, עברתי ניתוח והגעתי למחנה האימונים ישר מהניתוח. יצא לי לראות כמה אימונים, יצא לי לראות שהדינמיקה לא מספיק מתפתחת, אבל זה רק שלב ראשוני בעונה. בסופו של דבר גם השחקנים הזרים שהגיעו רובם חדשים שלא היו בארץ וצריך לתת להם זמן. למרות שנתנו להם זמן היה להם קשה. בסוף ברמה מקצועית, הסגל שנבנה, איך שלא נהפוך את זה, לא התבסס על סגל מאוזן שהצליח להתלכד ולהתגבש במהלך העונה. אני חושב שגם בתחילת העונה יותר ראו את הפגמים של השחקנים במקום לחשוב על היתרונות שלהם ולפאר אותם, ולתת להם במה, ולא לחסרונות של כל שחקן. זה יצר אצל חלק לא קטן מהשחקנים מרמור ותחושה שהציפיות האישיות שלהם לא מתממשות, וזה פגע בחדר ההלבשה, לא בפן החברתי אלא המקצועי, כי חדר הלבשה צריך להיות מלוכד ומגובש כדי להביא תוצאות. כמובן שזה בסוף השפיע על הדשא”.
אם אני לוקח את כל המאמנים שהיו בהתחלה, בגביע הטוטו הייתה תחושה שאתם טובים, איך אתה רואה את זה אם אני מחבר את זה לליגה?
”עברנו שלושה מאמנים העונה שזה לא פשוט ולא טריוויאלי. בגביע הטוטו שיחקנו נגד הפועל ירושלים שהייתה בתהליך בנייה, נגד בית”ר שהייתה על סף פירוק, וגם אנחנו עם הרבה מאוד שחקני צעירים שמשתלבים. הניצחונות העלו ציפיות שלא היו צריכות לעלות כי בסוף זה רק גביע הטוטו, איך שלא נסתכל על זה, זה כמו משחקי הכנה שאתה רוצה ללמוד את הקבוצה. אי אפשר לברוח מזה, ההתחלה עם קובי הייתה לא טובה מבחינת תוצאות ורמת המשחק. אחרי זה הגיע דראפיץ’ שהוא גם מאמן ובן אדם טוב, הצוות בכלל היה טוב, כולם ביחד ניסו לפתח משהו לטווח הארוך ובסוף זה פגע בטווח הקצר. חשבו על השינויים שיהיו בינואר והעונה שאחרי, ובסוף משהו התפספס בטווח הקצר. השידוך של סלובו עם הפועל הוא פספוס, הוא באמת מאמן טוב, אני מהבודדים שחוויתי אותו בעוד קדנציות ואני חושב שהוא יכול היה לעשות הרבה יותר בהפועל”.
היו דיבורים במסיבות העיתונאים שהוא לא קולט את הסיטואציה. למשל היה משחק של הפועל באר שבע נגד קריית שמונה בטרנר, ואחרי המשחק שהם הפסידו, סלובו כל כך כעס והתעצבן כמו שלא היה פעם אחת בהפועל ת”א. כאילו הרגיש שבהפועל הוא לא הבין איפה הוא נמצא, וגם אחרי ה-6:0 הייתה מבוכה כזאת. הורגש שהוא לא כל כך מבין איפה הוא נמצא.
”הוא הבין את ההזדמנות הזאת ומאוד רצה להגיע להפועל. היו לו ציפיות אחרות, הוא קיבל סגל שבסופו של דבר הוא לא בנה אותו, ואני חושב שגם מהשיחות שהיו לי איתו, בינואר הוא היה אמור לקבל שינויים שהוא רצה כדי להפוך את הקבוצה מבחינתו לטובה יותר. גם בוקסנבוים אמר שהיו הפרעות וחשבו על דברים שבדיעבד לא היו עושים, ובסוף זה השפיע. אני די בטוח בזה שהתקופה שלו פה היא פספוס. הצוות ראה את הראייה לעתיד ובסוף נפגענו. אם אני הולך קדימה לחיים סילבס, הוא הגיע בנקודת הזמן הכי קשה שיכולה להיות”.
לפני שנגיע לסילבס, היה את המשחק בבאר שבע, שם עברתם נקודות ציון מאוד משמעותיות. גם ה-6:0 מן הסתם, אבל בגביע הטוטו נתתם משחק ענק, הרוש הבקיע מקרן, נתן הצגה בפנדלים ומלהיות משחק מתואר מצאתם את עצמכם בלי המשחק המכריע.
”מבחינתי המשחק שהפסדנו בטוטו להפועל באר שבע הרבה יותר כואב, זה ההפסד הזה הרבה יותר גדול מה-6:0, מי שישמע אותי אולי יצחק ולא יבין מה אני אומר, אבל אני מעביר את התחושות שלי. בסופו של דבר במשחק הליגה שום דבר לא התחבר, מההכנה למשחק, ההתחלה, ההתפתחויות, הכל הלך הפוך ובסוף קיבלנו תוצאה שלא רואים כל יום. זה היה רגע קשה ומבזה, אבל אם חוזרים לטוטו, זה היה המשחק הטוב ביותר בתקופה של סלובו, הגענו מוכנים אחרי פגרת המונדיאל וראינו קבוצה שיודעת מה היא רוצה, משחקת חיובי, לוחצת, מגיעה על הנייר נחותה ומצליחה לפגוע בבאר שבע, להוביל, לכבוש שערים יפים, ואז מגיעה השנייה האחרונה ומקבלים גול מהרוש ומפסידים. דרך אגב, המשחק הזה השפיע על ההפסד שלנו באותו השבוע בגביע”.
למה?
”לאיוס נפצע, האנרגיות היו קשות אחרי ההפסד בחצי גמר הטוטו שבסוף זה השפיע גם על האווירה לפני הגביע. דיברתי על סיום המשחק בטוטו, נכנסנו לחדר ההלבשה, הייתה הרגשה של ‘אנחנו מקבלים את ההפסד הזה, זה בסך הכל גביע הטוטו’. בהרגשה שלי לא הייתי מוכן לקבל את ההפסד, לא הייתי מוכן לקבל את זה שלא אשחק בגמר, זה תואר אמנם קטן יחסית ולא הכי חשוב, אבל לשחק בגמר אחרי שאתה עובר את באר שבע… זה יכול לתת דחיפה ואם היינו עוברים את המשחק הזה אולי היינו עוברים גם שלב בגביע והעונה הייתה נראית אחרת”.
“אתה חוזר מפגרת מונדיאל, שני ניצחונות, עובר שלב בגביע, פתאום השחקנים וסלובו מקבלים ביטחון, הקהל נותן דחיפה, ובעצם במקום זה ולהיות ב’היי’, היינו ב’דאון’ מטורף שבאיזשהו מקום חיסל לנו את העונה. אז למרות ה-6:0, זה היה הרגע הכי קשה העונה, רגע שאני זוכה את עצמי במשך שעה ארוכה בחדר ההלבשה פשוט יושב ולא מאמין שזה קרה”.
איך אתה אומר שבגביע הטוטו התחושות היו יותר קשות מאשר השישייה שהייתה היסטורית ומשפילה? אני בתור באר שבעי שהיה בטרנר, הרגשתי מאוד קשה, זה היה מוזר, הייתה תחושה שאי אפשר להסביר אותה, שפה יתחיל הפירוק.
”תראה, בסוף כשאתה מפסיד בתוצאה כזאת, זו תחושה שנשארת איתך הרבה זמן. אבל ברגע שאתה מפסיד את המשחק ושם נקודה שלילית בהיסטוריה של המועדון, לכולם כואב, כולם אוכלים את הלב, לכולם קשה והם מרגישים לא טוב עם זה. זה הולך איתך לאימונים, לתחושות, כשאתה מסתכל על האוהדים, זה שם. פשוט ברגע הזה כשנכנסתי אחרי חצי גמר הטוטו כשאני מפסיד בשנייה האחרונה ומקבל גול מהשוער של ב”ש, הייתה הרגשה שפשוט ‘יאללה, אז הפסדנו, שיחקנו טוב, זה חצי גמר הטוטו, לא נורא’, לא הייתי מוכן לקבל את ההרגשה הזאת”.
“בסוף אנחנו ספורטאים, לא רוצים להפסיד בשום משחק ושום משחקון וזה קורה באימונים, אבל בסוף זה נתן תחושה שאנחנו כחדר הלבשה של צוות ושחקנים, לא הבנו כולנו את האפשרות של להביא את הפועל לשחק במשחק גמר, ועצם זה שבאיזשהו מקום בהרגשה שלי קיבלנו את ההפסד הזה, היה רגע אפילו יותר קשה ומשפיל”.
בעצם בהפועל ת”א חסר את הווינריות, השחקנים שלא מוותרים עד השנייה האחרונה, שמבחינתם כל עוד יש סיכוי אז יש סיכוי ונלחמים. כאילו משהו במנטליות של המועדון קצת הלך לאיבוד.
”זו אמירה כללית מדי ורחבה מדי, בעונה שעברה היינו נקודה ממקום שמוביל לאירופה ובעונה שלפני כן, לפחות מהרגע שאני הגעתי, עשינו חצי עונה עם מסע מופלא שנגמר בגמר גביע, שזה עוד רגע כואב כי עד הדקה ה-70 היינו עם הגביע בידיים וזה התפספס בדקות האחרונות, אבל אני חושב שאם מדברים על אווירה חדשה, שינוי ורצון להשתפר ולהשתדרג, כולנו בתוך המועדון נצטרך להביא רוח של הישגיות ורצון לנצח, לזכות בתארים, לשאוף גבוה, לשבור שיאים, חד משמעית”.
דיברת על שיאים, היית במכבי, היום אתה בהפועל, אתה יודע מה זה דרבי משני הצדדים. איך אפשר להסביר את הקוף הזה שמצטבר לו משנה לשנה? אולי זה משהו שיכול לשחרר?
”פערי הרמות לאורך השנים, בגלל שלמכבי בשנים האחרונות יש תקציבים מאוד גדולים ולהפועל ההיפך, אז באיזשהו מקום הפערים מובנים. אבל, היו משחקים שהגיע לנו יותר, היו כמה דרבים לפחות מהרגע שאני פה שהיינו חייבים לעשות יותר, וזה לא קרה. זה חלק מהכדורגל, לכל קבוצה בעולם יש תקופות שפתאום יש שיאים שליליים מול קבוצות מסוימות ולנו יש את זה בדרבי. אני חושב שאם הולכים לעונה הקרובה ולדבר על מטרות, קשה לדבר על זה כי עדיין לא יודעים כלום, אבל אם יש מטרה אחת שברורה לכולם זה שהשנה אנחנו צריכים להביא דרבי. השנה הסגל שהתגבש פה צריך לחשוב לא מה לא עשו נכון בעבר, אלא מה אנחנו עושים לעשות כדי להחזיר לאוהדים שלנו את הגאווה. זו מטרה שצריכה להיות לנו”.
בעונה החולפת היה רגע אחד שאמרת ‘העונה הולכת להיות קשה לגמרי ואני רואה שיהיה בלגן’, גם מקצועית, גם בביטחון והיכולת, הייתה סיטואציה כזאת?
”משלב מוקדם בעונה הבנתי שלכל הפחות לא נשחזר את העונה שהייתה לפני כן. בשום רגע בעונה הזאת לא הצלחתי להבין באמת שהמצב שלנו הולך להידרדר ולהגיע למצב שאנחנו שני מחזורים בסוף נצטרך לבצע מהפך כזה מול קריית שמונה ב-10 שחקנים כדי להישאר בליגה. כשחיים נכנס הוא בא בנקודה קשה, גם אחרי ה-6:0 וגם עם לאיוס בחוץ. הוא היה אחד מנקודות האור הבולטות של העונה, ופתאום כשחיים הגיע לא היה לו אותו למשך שלושה חודשים.
“בנקודה שלו אני כן רוצה לדעת, הוא הגיע למועדון, ניסה ללמוד ולהבין, ניסה לעשות בכלים שיש לו את המקסימום ועשה את זה. הוא החזיר לנו את הביטחון והאמונה, ואם לא הסוף שהפסדנו כמה משחקים בפלייאוף התחתון, היינו מסיימים את זה לפני כן ואולי בטיפה יותר מתיקות. הוא בא ברגע קריטי, הצליח לייצר ולהחזיר לרובנו את הביטחון, נתן לנו גב מלא, גם לי באופן אישי, אמון מלא והרבה ביטחון. שמח שהחזרתי בפן האישי, ניסיתי לעשות הרבה כדי להשפיע על הקבוצה להיות טובה יותר, אבל באמת שהעונה האישית שלי, בהרבה חלקים הייתה נראית בסדר בגלל האנשים האלה”.
ופחות בגלל קובי?
”לשמחתי עברתי כל כך הרבה מאמנים בקריירה, מעל 20 לפחות, ועברתי את הטובים ביותר. אצל כולם קיבלתי הערכה מאוד גדולה, הייתי איש מפתח וחשוב וגם אחד כשזה שסומכים עליו. תמיד שיחקתי אצל קובי, אבל משהו שם הרגיש לי, למרות הרבה שיחות שהיו והוא צייר תמונה טובה לגביי, שבתוך ליבו הוא לא העריך אותי מספיק. אני חושב שזה קצת פגע לי ביבטחון, אני באמת מקווה שאולי עכשיו אחרי מה שעשיתי העונה, אני מקווה שאולי הוא מעריך אותי קצת יותר, ובכל מקרה מאחל לו הרבה בהצלחה”.
מבחינת שחקנים ותיקים…
“השיח על שחקן ותיק או בכיר, קיבל לצערי העונה בהפועל ת”א משהו שלילי”.
מה זאת אומרת?
”בסוף ללהיות ותיק ובכיר ומנוסה יש יתרונות, גם אתה עושה את העבודה שלך יותר טוב מאשר מתי שהתחלת. בסוף זה מתחבר לדברים שאמרתי, אולי גם בוקסנבוים וגם קובי כשבנו את הקבוצה, יש סגל של 25 שחקנים שאיתו יוצאים למלחמה. ברגע שאתה יודע מה הסגל, צריך לחשוב איפה הנקודות הטובות שכל אחד יכול להביא באופן אישי, ואם היינו מסתכלים על זה ככה אולי זה היה עוזר”.
אתה לא חושב שהיו שחקנים בכירים שהרגישו שהם פחות מוערכים כשזורקים למים את כל הצעירים? אתה לא חושב שזה מה שפגע בסוף?
”בסוף בלי קשר להתייחסות של ותיקים וצעירים, כי צריך להפריד, כן היו בחדר ההלבשה כמות שחקנים לא קטנה שהרגישו שהציפיות שלהם לא מתממשות, וזה משליך על חדר ההלבשה, אי אפשר להתעלם מזה, אנשים חושבים שהכל צריך להיות ורוד, אבל אנחנו מתעוררים כדי להתחרות ומתחרים אחד בשני, במקצוע הזה יש אגו, אבל בסופו של דבר אני באמת חושב שהרבה מאוד שחקנים, גם כמה שפחות שיחקו, הם לא ניסו לעשות שום דבר שיפגע בחדר ההלבשה. ציירו את חדר ההלבשה כלא טוב, אבל אם זה היה ככה כנראה לא היינו נשארים בליגה”.
מבחינת העתיד, הפועל ת”א עשתה נכון כשהשאירה אותך כחלק מהשלד לעונה הבאה? כי רואים את החבר’ה הצעירים שנותנים בראש במונדיאליטו. איך הפועל ת”א צריכה להיות כדי לא לחזור על מה שהיה בעונה החולפת?
”בסוף קבוצת כדורגל טובה היא קבוצת כדורגל מאוזנת, שמשלבת כל מני שחקנים, גם ביכולות המקצועיות, שחקנים מהירים, חכמים, שמבינים את המשחק, כאלה עם ניסיון, צעירים, בסוף כולם צריכים להיות עם מרכיב אחד עיקרי שזה רעב ותשוקה. זה צריך להיות ב’בילד אין’ של כולם. אם את הרעב הגדול ביחד נצליח להכניס לקבוצה ולשלב את זה בקבוצתיות, זה משהו שיכול לתת לנו יתרון גדול. אם מסתכלים על החבר’ה הצעירים שנמצאים באליפות העולם, אני לא יודע אם יש משהו שאני יכול להגיד כדי באמת להחמיא בצורה נכונה להישג המטורף הזה”.
אם כבר נגעת, אולי הלב והשלד זה מהפועל ת”א, אתה מכיר אותם מקרוב, עד כדי כך הם קורצו מחומר מטורף? אולי הפציעה והמנטליות, מה שקרה להם בהפועל, הקושי והתבוסות, אולי זה מה שעזר להם להיות ווינרים?
”כל הנבחרת הזאת, גם הצוות עם אופיר חיים והשחקנים, מגיעות להם כל המחמאות. גם בהתאחדות ומשרד הספורט צריכים לצ’פר את הילדים האלה, להעריך את מה שעשו ולראות איך עוזרים להם הלאה כדי שימשיכו את ההישגים בנבחרות הבאות, וגם לקריירה של כל אחד מהם. צריכה להיות לזה באמת התייחסות הרבה יותר רצינית. אין ספק שהם יצרו משהו מיוחד וכל הכבוד להם, מקווה שהם יסיימו את הדרך הזאת כאלופי עולם, בשבילי הם באמת אלופי עולם, ואם אני לוקח את החלק של הפועל בנבחרת הזאת, אז רואים בנבחרת כשאני מסתכל על למקין וישראלוב, הם משחקים עם הרבה בגרות, בלי קשר ליכולות שלהם”.
“אל ים משחק עם הרבה יותר ניסיון, השלושה האלה באמת הלב של הנבחרת הזאת, יש להם קצת יותר ניסיון מכולם, ובסוף העונה שהייתה בלי קשה לאיך שהיא התפתחה, תעזור להם להמשך הקריירה. הם צברו ניסיון, הם עכשיו יודעים מה זה להתמודד עם לחץ, הם יודעים מה זה הקהל של הפועל, מאבקי תחתית, ציפיות, חילופי מאמנים, הם עברו בעונה אחת דברים ששחקנים רגילים עוברים שנתיים ושלוש. בעונה שעברה הם חזרו מ’היי’ גדול מאוד באליפות אירופה והשנה יחזרו מ’היי’ גדול מאוד של אליפות עולם. זה מכניס את כולנו לאופוריה ובצדק, כולם צריכים לחוות אותו וליהנות ממנה, אבל בסוף זה ייגמר. הם יצטרכו בסוף וגם אנחנו כקבוצה, לחשוב על הפועל ת”א ואיך הם חוזרים לתלכיד הזה. זה עולם אחר בסוף, אין מה לעשות. הכל שונה, הליגה והמטרות”.
איזה טיפ היית נותן להם?
”אני חושב שכמה שיותר מהר שיחזרו עם הרגליים על הקרקע. הם נמצאים ובצדק באיזשהו ‘היי’, לא הייתי בנעליים שלהם, כמה שחקנים בגילאים האלה עשו אליפות עולם? בישראל אף אחד. זה לא משנה שהיו שחקנים שעשו קריירות מטורפות ומגיל צעיר סומנו כשחקנים גדולים, אבל בסופו של דבר הם כרגע נמצאים ב’היי’ שגם אנחנו נצטרך במועדון לעזור להם להסתגל מחדש. הם יצטרכו לחזור ולהבין שהקריירה לפניהם, וצריכים לשמור על צניעות ולעבוד קשה, ואם משהו מכל זה יתפספס בדרך, זה יפגע בהם”.
בוא נחזור לשריפה של חודורוב, מה עבר עליך ברמה האישית? הרגשת משהו אחר בגלל שהיית בעבר בבית”ר ירושלים?
”אני הרגשתי כמו כולם. כולנו קמנו לבוקר של ‘בום, מה קרה’. אם יש משהו שאנחנו מאוד אוהבים זה את המתחם שלנו. אנחנו באמת אוהבים לבוא אליו, את האנשים שנמצאים בו ואוהבים את המועדון, וזה מתחיל מהאנשים שעושים את העבודות הכי קטנות שתורמים להפועל כל כך הרבה”.
באמת יש אווירה מאוד חמה במתחם האימונים.
”לפני שהגעתי להפועל, לא ידעתי מה זה הפועל, מה המנטליות. נכנסתי למתחם וארז מקבל אותך ישר ומיד אתה מרגיש יותר נוח. זה כולם, כולל אנשי המשק שלנו, וזה מה שמייחד את כולם – הם אוהדים את הקבוצה. הגעתי ואני רואה את השף שזה לא מובן מאליו, והתנאים, הצוות הרפואי והדאגה, ובגלל זה היום ההוא היה כל כך מועצם, כי אנחנו אוהבים את המתחם. קמנו לבוקר שאני לא זוכר כמוהו”.
מי הודיע לכם?
”סלים וארז הודיעו לנו בהודעות, כתבו שהייתה שריפה ולא יודעים מה קרה, אבל יהיו שינויים בלו”ז. פתאום ארוחת הצהריים כבר לא במתחם, ואז אנחנו נוסעים למלון שסידרו בזמן קצר והיו הרבה שינויים. כשהתעוררתי במלון וירדתי לקפה ועוגה של לפני, לא היה לי ספק שאנחנו הולכים לנצח היום, פשוט לא ידעתי שזה יהיה כל כך קשה. בסופו של דבר סיימנו את המחצית כשספגנו גול בשנייה האחרונה ואנחנו עם עשרה שחקנים. בסוף להבקיע שלושה שערים שזה משהו שכמעט לא עשינו העונה, זה ניצחון שהיה בו הרבה רגש. זה היה אחד הרגעים הבודדים שהלב שלנו קרן מאושר ושמחה, ובשביל זה אנחנו משחקים. לא היו לנו הרבה רגעים כאלה העונה”.
בעידן החדש יהיו יותר רגעים כאלה?
”קודם כל אני אופטימי, אני חושב שיש אווירה חדשה של שינוי. תמיד כשיש אווירה של שינוי אז זה מביא אווירה טובה. חסר במועדון אנרגיות בתקופה האחרונה, הן לא היו מספיק טובות בעונה האחרונה מצידנו וגם מצד התקשורת. האנרגיות לא מספיק טובות גם סביב אנשים שאוהבים את המועדון ומשפיעים ברשת החברתית, הרגשתי שזה מחלחל למועדון. אין לי דוגמה ספציפית, אבל זה משהו בתחושה. אני חי את המועדון הזה כל יום, יותר מרק שחקן אלא לוקח כל דבר ללב ומנסה להבין איך אני יכול לשפר את הקבוצה. הקהל של הפועל מדהים, מלווה ותומך, כך שאם כולנו נתגייס, אז אני בטוח שהקהל יהיה באנרגיות אחרות”.
לקהל נמאס מההפסדים ומהעונות הלא טובות.
”התסכול והגעגוע לתארים ושחקנים שאפשר להתחבר אליהם. אני חושב שזה לא קרה מספיק בשנים האחרונות. לקהל יש השנה איזו אופציה להתחבר להרבה שחקנים מחדש, משהו שלא קרה בשנים האחרונות. אני גם שומע שאלטמן יחזור, הוא חבר טוב, שחקן טוב וגם אחרי עונה אישית טובה”.
לא דיברת איתו?
”אני לא אוהב להפריע ולהציק. אני חושב שהוא שחקן שגם מחובר לאוהדים, גם לקבוצה וגם הוא שחקן טוב. שיחקתי איתו בחצי העונה הראשונה שלנו פה ובאמת זה מישהו שאפשר לצאת איתו למלחמה. בסוף יהיה לקהל דמויות חדשות שהם יוכלו להתחבר אליהם ולהעניק להם אהבה. היחסים בין הקהל לשחקנים זה עוד נדבך בקשר של השחקנים לקבוצה ולרצון להצליח”.
דיברת עם המינצברגים?
”לא יצא לי לדבר. כשהם באו לא היינו במועדון, וגם עכשיו לא יצא לי, אבל אני בטוח שעוד ייצא לנו להיפגש”.
אז בוא נדבר על חן סול. מה אתה חושב על המינוי הזה?
”הגעתי להפועל לפני שנתיים וחצי וחן הגיע ממש חודש-חודשיים לפני. מהרגע הראשון היה לנו חיבור טוב ושיחות טובות על הרצון לעזור לקבוצה – אם זה בווידאו או בכל מיני דרכים. חן הצליח לשנות דברים שאנשים לא יודעים, למשל וידאו במחציות של משחקים וכל מיני עזרים טכנולוגיים שעזרו לקבוצה”.
“דרך אגב, אני חושב שבשינוי בין ניר (קלינגר) לקובי (רפואה) הדברים הלכו קצת אחורה והייתי שמח לראות אותם שם. זה יכול להיות תדריכים במהלך המחצית בווידאו, זה יכול להיות צילום של אימונים, כל מיני דברים שעזרו לנו וקצת נעלמו”.
הופתעת מהמינוי הזה?
”אני חושב שגם חן הופתע בסוף, אבל זו הייתה אחת המטרות שלו. אני יכול לומר שתמיד הוא ניסה לעשות את העבודה שלו על הצד הכי טוב, הוא אינטליגנט, אוהב כדורגל וחרוץ. הוא היה נותן שעות על גבי שעות למועדון. חן רואה את הכדורגל בצורה מודרנית, אבל גם בשבילו זה תפקיד חדש, זו עונה ראשונה וכולנו בהתחלה עושים טעויות. אני חושב שכולנו נצטרך להתגייס על מנת גם לעזור לו. אני יכול לומר שבגלל היחסים הטובים שיש לי עם חן יש לי רצון גדול להצליח עבור הקהל, עבורי, עבור המשפחה שלי, אבל גם עבור חן”.
הפועל תל אביב יוצאת לדרך חדשה עם מייקל ולקאניס, יצא לך לדבר איתו?
”רק עכשיו הוא מונה אז עוד לא הספקנו. אני שמח שעברתי בקריירה כל כך הרבה מאמנים ואת הכי טובים. זה נכון לישראלים וזרים. המאמן הזר הכי טוב שהיה בישראל הוא מישהו שאימן אותי ונתן לי להתקדם בקריירה בצורה רצינית. בסוף יגיע מאמן חדש עם הרעיונות שלו ונצטרך כולנו להוכיח כל יום את היכולת והאישיות שלנו. אני מקווה שיהיה לנו קשר טוב, שיבין את המנטליות שלנו. אנשים חושבים שלבוא לכדורגל הישראלי זה קל, אבל זה לא קל, מי שמסתגל הכי מהר הוא זה שהכי מצליח”.
נגענו בעניין של חן סול, ויש גם את מסאי דגו ואליניב ברדה, פתאום יש חלל שמתמלא ע”י אנשי כדורגל צעירים. איך אתה עם הדבר הזה?
”יצא לי לשחק עם אליניב והוא פשוט פיגורה אמיתית. אני לא מופתע מההצלחה שלו וחושב שהוא עשה הצלחה גדולה העונה. אני חושב שבסופו של דבר מאמנים כמו אלי לוי ומסאי דגו אלה מאמנים שהתחילו את דרכם בנוער, עבדו בעוד קבוצות, צברו ניסיון ועיצבו את האופי וזווית הראייה שלהם. שמעתי גם הרבה דברים על עומר פרץ מבני יהודה, גם מיכאל זנדברג שהיה אצלנו ומספרים עליו דברים מדהימים. אני חושב שיש הרבה חבר’ה כאלה, אני קצת מכיר את מסאי, איך הוא רואה את הכדורגל וחושב כדורגל והוא נכנס לנעליים מאוד גדולות”.
הופתעת מהמהלך הזה?
”כן הופתעתי אין ספק. אבל אני יכול להבין את המהלך, לפרגן למהלך ומה אני מאחל לו בהצלחה. להיכנס לנעליים של ברק, אלה נעליים ענקיות ומפוצצות. אסור לנו לשכוח שיש מאמנים לא צעירים אמנם שהם שועלים, אני מאוד מעריך את ניר קלינגר שהוא ווינר ענקי ואני חושב שהוא מאמן מצוין. אם זה רוני לוי שיצא לי להתאמן אצלו או רן בן שמעון, אלה מאמנים מהטופ ואסור לשכוח את זה”.
ברמה האישית, עוד כמה זמן אתה חושב שנראה אותך משחק כדורגל?
”בשנתיים וחצי האחרונות שיחקתי למעלה מ-90 משחקים, כשאחוז מאוד גבוה מהם פתחתי בהרכב וסיימתי 90 דקות. אני מרגיש טוב, רץ ללא הפסקה”.
אתה עושה דברים מיוחדים מבחינת תזונה?
”אני מאוד מקפיד על ההתאוששות שלי היום, הרבה יותר מפעם. גם מאוד חשוב לי להתאמן בלי הפסקה וזה לפעמים פוגע בי. לפעמים היו לי מריבות עם הצוות המקצועי ועם מאור מאמן הכושר, יכול להיות שזה קצת פגע בי בסוף העונה עם העומסים, אבל אני מכיר את הגוף שלי ויודע מה הוא צריך. אם היית רואה את הנתונים שלי בסוף המשחק ב-GPS היית מבין. אני מבין שבסופו של דבר לקריירה יהיה סוף”.
החלום שלך הוא לאמן בעתיד? לפרוש בהפועל תל אביב?
”החלומות שלי הם בשלבים. כרגע זה לעשות עונה טובה בהפועל תל אביב, הלוואי ואזכה להניף תואר, נזכה לרגש את האוהדים ולנצח דרבי, הלוואי שנצליח להיות הרבה יותר טובים משנה שעברה. אם נבנה עוד חלומות זה לסיים את הקריירה בהפועל שזה יכול להיות סוף טוב לקריירה, וכמובן שיש גם מחשבות על הדבר הבא. אימון זה גם משהו שקורץ לי וכבר עשיתי קורס מאמנים”.
מה נאחל לך?
”לשחק את אותה כמות משחקים, לכבוש אותה כמות שערים, לבשל אותה כמות בישולים ולסיים את העונה במקומות הרבה יותר גבוהים. אם נוכל לסיים את העונה עם תואר זה יהיה הרבה מעבר לחלומות”.