הצלחתה הגדולה של נבחרת הנוער באליפות העולם עד גיל 20 בארגנטינה, לא נעלמת מעיני עם ישראל, כאשר ביום שבת תפגוש הנבחרת את ברזיל (20:30) בשלב רבע הגמר ותנסה להמשיך לחלום ולטפס עוד צעד בהיסטוריה הפרטית.
המאמן אופיר חיים זכה לתשבוחות אדירות על העבודה הגדולה שהוא עושה עם השחקנים הצעירים, אך לצידו של חיים, יש צוות נרחב המורכב מעוזרי המאמן אייל גידרון ואיתי מרדכי, מאמני הכושר עופר אקשטיין ואודי בן שמחון, מאמן השוערים גיא סולומון והאנליסט נועם לוי.
מי שמוגדר אולי כפחות מוכר, הוא גידרון הצעיר, בן ה-35, שעובד בצמוד לחיים מזה כשנתיים, אך בפועל עוסק בתחום קרוב ל-17 שנים. עוד בטרם הפך למאמן, ניסה גידרון קריירה קצרה כשחקן ופרש בגיל נוער בקבוצה עימה הוא מזוהה יותר מכל, מכבי פ"ת. כבר בגיל 18, הוא התחיל את קריירת האימון שלו, עוד כשהיה חייל בצבא, כשאימן בהתנדבות במכבי יהוד הקטנה, כשכבר לאחר שנתיים התקדם לפ"ת ואימן כמה קבוצות גיל מגילאי טרום א’ ועד נערים א’.
אלא שגידרון לא הסתפק בכך: כשהיה בן 26, הוא הקים ביחד עם מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער ומנכ"ל הקבוצה הבוגרת, אופיר לוזון, את מה שמוגדר כמערך הסקאוטינג במכבי פ"ת. אותו מערך שהפך בהמשך לפס ייצור לשחקנים צעירים.
מאותו מערך כזכור, נמכרו בהמשך שחקנים כמו ליאל עבדה, תאי בריבו ואור בלוריאן. אצל גידרון עברו בדרך שחקנים דוגמת בלוריאן, איתן אזולאי, הדר פוקס, עמרי גאנדלמן, רועי הרמן וכארם ג’אבר. גידרון, שהיה בן טיפוחיהם של מנהלי מחלקת הנוער ליאור רדלר ואופיר לוזון, שימש כעוזרו של אורי אוזן בקבוצת הנוער, אך ראה שהקידום לתפקיד המאמן הראשי של קבוצת הנוער לא מגיע.
אז הגיעה השיחה עם האיש החזק במלאבס, אבי לוזון, שאמר לו: “אני מבין, אני לא יכול לקדם אותך, אבל אני חושב שיש בך את הפוטנציאל". לוזון המליץ על גידרון להתאחדות ולאופיר חיים ומאז השאר היסטוריה.
“אייל גדרון מאמן מעולה ומקצוען אמיתי בעל עין חדה מאוד לגילוי ואיתור שחקנים צעירים. הוא יודע לטפח, לקדם ולהכין אותם למשימה להיות שחקן מצוין בבוגרים. הוא אישיות נדירה והייתי ממליץ עליו שיקבל את אחת הנבחרות כמאמן ראשי”, סיפר אבי לוזון בשיחה עם ONE.
המפגש הראשון בין חיים לגדרון, היה עמוס ברגשות וכלל לא דובר בו על כדורגל, אלא על המכנה המשותף בין השניים שמתגלה כעת: החיים לצד בן משפחה בעל אוטיזם. את סיפורו של בנו של אופיר, אור, אין כמעט אוהד כדורגל כיום שלא מכיר, אך באותה שיחה, נחשף חיים לסיפורו של עדי, אחיו האוטיסט של אייל.
עדי בן ה-30, עזב את בית משפחתו כבר בגיל 16 ובניגוד לאור, מוגדר כבעל רמת תפקוד נמוכה יותר והועבר למוסד סגור. השיחה הראשונה בין השניים, שנערכה במה שמוגדר כמשרד של חיים, בית הקפה "ברנרד" בראשון לציון, כלל לא נגעה בכדורגל.
החיבור היה מיידי, מעין "אהבה ממבט ראשון" מגדירים בסביבתם, כאשר מיד הם החלו לעבוד ביחד. בנוסף להיותו עוזר המאמן בנבחרת הנוער, גידרון משמש גם כמרצה בקורסי הדרכה בהתאחדות ומאמן במרכז הפיתוח החדיש של ההתאחדות לכדורגל.
גורמים בנבחרת, מעידים כי החיבור נובע בין השאר בשל אופיים השונה: בעוד בדרך כלל המאמן בנבחרת הוא הקשוח יותר והעוזר הוא זה שיותר משוחרר עם השחקנים, כאן מתבצע מעין היפוך תפקידים, כאשר גידרון מצטייר כיותר שמרן ואילו חיים הוא מי שמוגדר כיותר "סבחק" עם השחקנים. גידרון מופקד בין השאר על העברת חלק מהאימונים וגם כאחראי המצבים הנייחים.
בין השאר, בנבחרת התגאו בכך שבטורניר המונדיאליטו, לא ספגה עד כה הנבחרת שער ממצב נייח, למרות ששיחקה מול נבחרת יפן (אחת הנבחרות היותר בולטות במצבים נייחים) ונבחרת אוזבקיסטן (הנחשבת לנבחרת גבוהה מאוד), כאשר גם השער שהובקע מול היפנים החל מתרגיל מתוכנן ממצב נייח.
גידרון, שמאחד בנבחרת כוחות, עם שחקניו לשעבר בקבוצת נערים א’ של מכבי פ"ת, הדר פוקס ואריאל לוגסי, קיבל לאורך התקופה מספר הצעות לאמן בקבוצות נוער שונות, אך בחר להישאר בנבחרת. בין השאר, שמו הוזכר גם בהקשר של הפועל ת"א במהלך השנה, לאחר עזיבתו של עומר דמארי.
מיד לאחר הדיבורים בנושא, לקח אותו חיים לשיחה ואמר לו: “זו טעות בשבילך ללכת לשם עכשיו. אנחנו הולכים בקיץ הזה לעשות משהו גדול במונדיאליטו וכדאי לך להיות פה איתנו". גידרון התרצה, אך ההערכות הן שבכל זאת, תוך מספר חודשים הוא צפוי לבצע התקדמות נוספת בקריירה ולשמש כמאמן ראשי בין אם בקבוצת נוער או בין אם באחת הנבחרות בהתאחדות.