עונשים כבדים בדרך. בית”ר ירושלים ומכבי נתניה עמדו היום (רביעי) לדין משמעתי על אירועי גמר גביע המדינה. היהלומים בגין האבוקות שהדליקו האוהדים והירושלמים בעקבות הפירוטכניקה הרבה וכמובן הפריצה ההמונית לכר הדשא.
עו”ד רונן מוזסון, עו”ד אלעד אייזנברג ודובר בית”ר אסף נחום והמנכ”ל כפיר אדרי ייצגו את הירושלמים, את מכבי נתניה מייצג טל שגב, מנכ”ל המועדון. הדיינים הם עו”ד גיורא לנדאו, עו”ד נעם ליובין ועו”ד ישראל שמעוני, כשגם תובע ההתאחדות עו”ד ניר רשף נמצא שם.
בסיכומם של הדברים, דרשו בהתאחדות לכדורגל עונש הפחתה של שלוש נקודות בפועל לבית”ר בעונה הבאה, וכן עונש על תנאי שהקבוצה תורחק מהגביע במקרה של פריצת אוהדים. כמו כן, דרש ניר רשף הפחתה של שתי נקודות ממכבי נתניה על תנאי ועונש של משחק רדיוס בפועל ליהלומים.
מהלך הדיון
הדיין עו״ד שמעוני: “מתעסקים באירועי גמר הגביע, למען הסדר הטוב אציין שבמקרה במשחק הזה שלושת חברי בית הדין נכחו ברובו ולכן יש לנו גם ידיעה אישית לגבי האירועים. כנגד מכבי נתניה התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות, כנגד בית”ר ירושלים התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות, והתפרצות לשדה המגרש. אבקש מהתובע להסביר מדוע יש האשמות בנסיבות מחמירות”.
עו”ד ניר רשף: “בקשר להתפרעות האוהדים של מכבי נתניה, מדובר בהבערת פירוטכניקה שעצרה את המשחק לכמה דקות. בית הדין קבע לא אחת שמדובר בעבירה בנסיבות מחמירות. לגבי בית”ר ירושלים, יש לנו לא מעט מקרי,ם אבל שני מקרים עיקריים של הבערת והשלכתן לכר הדשא והפסקת המשחק לשני פרקי זמן משמעותיים במהלך אותה מחצית, ומכלול האירועים שמופעים בדוחות המשקיף והשופט”.
“לגבי התפרצויות לכר הדשא, יש בדוחות לא מעט התפרצויות במהלך המשחק והתפרצות מתגלגלת בסיום המשחק, אז אני סבור שכל הדברים האלו מצביעות על נסיבות מחמירות”.
עו”ד שמעוני: “תוכל להסביר לבית הדין מדוע נבחרה התקנה שקובעת על התפרצות אוהדים במהלך המשחק?”
עו”ד רשף: “מדובר באירוע מתגלגל בזמן שאנשי צוות ושחקנים של בית”ר חוגגים. לשיטתי, אם עם שריקת הסיום או בסמוך לה היו יורדים אלפי אוהדים לכר הדשא, הייתי מעמיד לדין על התפרצות במהלך המשחק”.
עו”ד לנדאו: “הסעיף מדייק לגבי התפרצות שהיא גם בסמוך לסיום המשחק”.
עו”ד רשף: “הסברתי את עמדתי ואני לא חושב שיש פה עניין של התפרצות מתוכננת במהלך המשחק, מדובר באירוע מתגלגל”.
עו”ד שמעוני: “זה אירוע מתגלגל שצריך להבריח את נשיא המדינה בעזרת אנשי האבטחה”.
עו”ד רשף: “נתתי את עמדתי ולבית הדין יש את הסמכות להחליט החלטות”.
נציג בית”ר עו”ד אייזנברג ניסה להתפרץ, הדיין שמעוני לא אפשר לו וביקש שידבר כשיקבל אישור.
עו”ד שמעוני: “לא כל הדיינים היו בהמשך ההתפרצות למגרש. כולנו ראינו וכולנו יודעים מה האירוע, אנחנו יכולים לשמוע טענות, אבל בעניין הזה נכחנו ונעלמו את זה בשקיפות, ואגב גם חברי בית הדין העליון נכחו במשחק”.
עו”ד אייזנברג: “גם אני נכחתי”.
עו”ד שמעוני: “אם אדוני ירצה יקבל או לא יקבל את האישום”.
עו”ד אייזנברג: “כן, לגבי סעיף האישום שמתייחס להתפרצות קהל, אבל במהלך המשחק או בסמוך לאחר סיומו ההתפרצות של הקהל הייתה הרבה הרבה לאחר סוף המשחק, הייתי בתקופה ששינו את התקנון וגם אדוני היה”.
עו”ד אייזנברג: “סעיף זה לא נועד להתפרצות שפוגעת באיזשהו טקס שמאורגן על ידי ההתאחדות, אלא המשחק, טקס הוא לא חלק מהמשחק עם כל הכבוד”.
עו”ד לנדאו: “הסעיף מתייחס גם להתפרצות בעקב הישג ספורטיבי”.
אייזנברג: “לא מדובר בפריצה כמו באנגליה שפרצו לדשא והרימו את השחקנים וכו’ אלא פגיעה בטקס, זה כמו שריקות בוז בהמנון”.
עו”ד שמעוני: “אתה אומר דברי טעם ולעניין הזה של יציקת תוכן משפטי התקנון לא קבע את זה, אנחנו בודקים כרגע שאלה קרימינלית ואנחנו נשקול את זה”.
אייזנברג: “אני לא אומר שצריך להקל או להוריד מהשולחן, פשוט לשנות את העבירה להתפרצות, אם נגמרת ההנפה וכל הטקס והקהל נכנס לחגוג זה לא נחשב התפרצות. בשנה שעברה אחרי טקס ההנפה של מכבי חיפה באליפות הייתה התפרצות לפני ההופעה של נועה קירל, כל הקהל נכנס ועו”ד שמעוני נתן כתב אישום על התפרצות, כבוד הדיין לנדאו שאל למה אתה מגיש כתב אישום אם הקהל נכנס אחרי שנגמר הטקס, כבוד הדיין לנדאו שאל אם זו עבירה בכלל והתובע בכלל לא המשיך עם ההליך כי הוא הסכים שלא הייתה עבירה, ואני לא אומר שזה המקרה שפה, אני שואל האם ההפרש של חמש הדקות שהייתה פריצה של הרבה קהל כמה דקות לפני שנגמר הטקס או חמש דקות לפני – האם זה האירוע שאתם מגישים ענישה חמורה לבין לפרי העמדה לדין בכלל?”
עו”ד שמעוני: “ההחלטה לאחר שבית הדין ערך התייעצות בנושא ולאחר ששמענו את הטענות מכוח הסמכות שלנו ומכוח תקנת המשמעת – אנחנו מוספים לאישומים כנגד בית”ר ירושלים אישום של התפרצות קהל רב של אוהדים לשדה המשחק”.
“גמרנו את השלב המקדים אדוני התובע, שים לב לאישום למען הסדר הטוב. נתחיל עם מכבי נתניה, נראה לי שהדיון שלה יותר קצר”.
עו”ד שגב: “אין לי בעיה להתחיל עם בית”ר, מעניין אותי לשמוע”.
עו”ד שמעוני: “מעבר לדוחות יש לך עוד הוכחות”.
עו”ד רשף: “אין לי עדים”.
עו”ד שמעוני למשקיף משה עגייב: “אני רוצה שתספר מי אתה ומה התפקידים שלך, מה הקשר שלך לאירוע וכל דבר שקשור”.
משה עגייב: “אני עובד בהתאחדות מזה 18 שנה ובשנים האחרונות מנהל את כל טקסי ההתאחדות בכדורגל. במשחק אני הייתי אחראי על כל האירוע מהאבטחה טקסים לוחות זמנים אנשים מקצוע אני ריכזתי את כל הנושא תחת האגף שלי. שבועיים לפני המשחק שתי הקבוצות הגיעו להתאחדות לקבל את כל ההוראות לגבי המשחק חלוקת יציעים כמות תגים מורשי כניסה או לא שחקנים שלא מתלבשים וכל הדברים האלו”.
“בכל הנושא גם נשלח להם במייל מעבר לישיבה חלק מהנוהל הסברנו ודרשנו ש-15 דקות משריקת הסיום אנחנו רוצים להתחיל את הטקס בעוד שאנחנו יודעים שאנחנו מוכנים לטקסים האלו בין שמונה דקות לקבע שעה בשנים האחרונות. כמו כן, הסברנו מי מורשה להשתתף בטקס ולהיות על הדשא והם קיבלנו הנחיות ברורות לכל הנושא הזה”.
עו”ד שמעוני: “בוא נעצור, אני רוצה שנתעסק בהכנות, אני מניח שיש פגישות בנושא אבטלה, שיטור וכו’, אתה מעורב?”
עגייב: “מעורב”.
עו”ד שמעוני: “האם הקבוצות מעורובות?”
עגייב: “הדרישה של מכבי נתניה הייתה שמנהל האירוע מטעמם יהיה נוכח”.
עו”ד לנדאו: “זה אומר ששתי הקבוצות מעורבות”.
עו”ד ליובין: “מי מורשה לרדת לדשא?”
עגייב: “אנחנו שולחים רשימה ריקה של 35 אנשים מורשים, לפני דרישת המשטרה הוספנו את כל האמצעים הנדרשים ואנחנו מעבירים למשהו אם היא מאשרת או לא מאשרת, יום לפני המשחק הוספנו עוד שלושים מאבטחים מחשש שלא יספיקו לנו מספר הסדרנים, היה תקדימי 700 סדרנים, בשום משחק כדורגל אין כמות כזו, ועוד 380 שוטרים לא כולל כל היס”מ ומאבטחי הנשיא”.
עו”ד שמעוני: “לאורך המשחק ראינו מספר אירועי פריסת דגלי פרימה ואנחנו מודעים לזה שברגע שפורסים יש השלכת אבוקות, אתם לא יודעים מזה”.
עגייב: “יודעים”.
עו”ד שמעוני: “אתה לא יכול לאסור על פריסה”.
עגייב: “לא, זו החלטה של המשטרה”.
עגייב: “כל אוהד יודע שזה מה שיקרה אנחנו יודעים את זה, האם אנחנו יכולים להגיד לאוהדים לא להחזיר דגלים ואביזרי עידוד? שנה שעברה הוחרמו למכבי חיפה אזורים ולבאר שבע לא”.
עו”ד לנדאו: “אדוני, יש דו”ח שהאמצעים האלו מסרטנים ומסכנים ומשטרת ישראל יודעת את זה, וכל מה שהייתם צריכים לעשות זה להכווין אותם לחברה שמאחורי דגלי הפריסה, וזה קורה כל שבוע בכל הארץ ויש לנו נס משמיים שאין לנו נפגעים בנפש, ובמשחק הזה מה שנפגע זה כבוד נשיא המדינה וכבוד המדינה, זה שאף אחד לא נשרף מה זיקוקים זה נס”.
עגייב: “בישיבת המשטרה אמרנו שיבדקו את עצמם לפני שהם מאשרים אביזרי עידוד ואני מהצד שלא רוצה להימנע מחגיגות, אמרתי לו שישקול. שבוע אחרי אישר את אביזרי העידוד”.
“במהלך היום ידענו כבר שהולכת להיות חגיגה גדולה מסביב לאצטדיון, זה לא רלוונטי למשחק. בשעה חמש דפקו לנו כבר על הדלתות שבשעה שש אמורה להתחיל הכניסה, היה טירוף שלא תיארנו, אנשים קפצו לתוך האצטדיון. גם השוטרים לא נערכו כמו שצריך, חלק נתפסו וחלק נעצרו או יצאו חזרה, בשעה חמש וחצי כשלא הייתה ברירה מבחינת מחנק הרחקנו שערים ונאלצנו לפתוח בלית ברירה את השערים, היה סיכון חיים, הם היו אחד על השני. אחרי שתיים שלוש דקות המשטרה ואנחנו השתלטנו על האירוע. פתחנו את השערים הדרומיים, עליון ותחתון, היו לנו 28,200 כשיכולנו להכניס 30,100”.
עו”ד לנדאו: “לא הייתם באובר מבחינת היציע?”
עגייב: “חצי שעה לפני היציע היה מאוכלס”.
עו”ד שמעוני: “מי שיסתכל על היציעים הדרומיים, אי אפשר לזוז שם, אם היה קורה משהו לא היה אפשרי לזוז שם, למה אתם לא מאשרים פחות כרטיסים ליציעים עמוסים כאלו? אם משטרה צריכה להיכנס אין לה איך”.
עגייב: “אנחנו מקבלים סופית כמה מותר להכניס ליציע, זו לא החלטה שלנו, יש תיק מתקן ושם קבוע כמה מותר להכניס. לכן פתחנו שערים כדי להגדיל כניסה”.
עו”ד לנדאו: למדנו באירופה עם מכבי חיפה שנקנסה שאם אי אפשר לעבור נקנסים”.
עגייב: “בשום משחק באירופה המעברים לא נפתחים וקבוצות נרמסות, על זה יש הקלה של אופ״א שרק במקרה שבן אדם לא יכול לעבור נקנסים”.
עו”ד שמעוני: “המשחק מתחיל, מהזווית שלך תספר לנו”.
עגייב: “שעה לפני המשחק זה נדיר שיש כמות קהל כזו, 80 אחוז מהקהל כבר היה ישוב, מה שנראה בעין וראינו במהלך האירוע – המשטרה אישרה ולא אמרה שאנחנו באובר. המשטרה מלווה ומאשרת במהלך כל האירוע”.
עו”ד שמעוני: “דיברת על הערכות של 8-15 דקות להנפה”.
עגייב: “לפני זה בדקה ה-68 הייתה הערכת מצב ונציג המשטרה ביקש להיכנס למרות שהוא לא חייב. בדקה ה-70 כוח גדול של המשטרה נפרס על הדשא וכשאוהדי נתניה התחילו לצאת לקחנו כוחות אבטחה מהיציעים שלהם ליציעי אוהדי בית”ר”.
עגייב: “יום לפני אנחנו עושים חזרות לכל מהלך הטקס, אין דבר ש”יהיה בסדר”. אנחנו יודעים שבין שמונה לעשר דקות אנחנו מוכנים, 10 וחצי דקות לאחר השריקה הייתה תמונה מהטלוויזיה שהכל היה מוכן לטקס. יש חגיגות וראיונות אז המפסידים מחכים רבע שעה בכניסה ולצערי פה לקח לנו המון זמן להביא את השחקנים, קרוב לעשרים דקות אחרי השריקה לא הצלחנו להביא את השחקנים. לא יודע מאיפה כל האנשים הגיעו, יש סרטונים ששחקנים מביאים אנשים מהיציע ומשהו בסביבות 22 דקות אחר כך הצלחנו. במשך כל הזמן הזה הכרוז קורה לשחקנים להגיע ודורש לא לרדת לדשא”.
עגייב המשיך: “בערך 23 דקות לאחר השריקה שחקני בית”ר היו מוכנים לטקס ואז התברר שיש כמות קהל די גדולה על הדשא ומדיונים שלנו עם מאבטחי הנשיא היה חשש גדול לקיום הטקס, מכיוון כמות האנשים הגדולה”.
עו”ד לנדאו: “מה זו כמות גדולה?”
עגייב: “לפחות 400”.
עו”ד אייזנברג: “מכחיש את הכמות, מאיפה הגיע פה הכמות הזו?”
מנכ״ל ביתר כפיר אדרי: “המשטרה אפשרה לנו להביא סרטונים ששוטרים זזים הצידה”.
עוד מוזסון: “רואים שוטרים נותנים לשחקנים להוריד אוהדים, מה זה?”
עגייב: “עם כל זה, יחידה 730 של הנשיא, החלטנו להעלות את השחקנים ולהכין אותם לטקס 32 דקות משריקת הסיום. 35 דקות לאחר השריקה הנשיא עלה והתחיל הטקס. במהלך הענקת המדליות, 42 דקות לאחר שריקת הסיום, פרץ הקהל”.
עו”ד ליובין: “פרץ או שניתן לו?”
עגייב: “בהערכת המצב בדקה ה-68 נציג המשטרה אמר שלא יעצור פריצה המונית מחשש לחיי אדם, הם מילאו את הפקודה שניתנה להם ואם ככה המשטרה רואה את הדברים אז הוא לא יעצור, ואז הוחלט לפנות את הנשיא והוא זז”.
עו”ד אייזנברג: “האם יש דברים שביקשתם מביתר ולא נענו לכם?”
עגייב: “לא”.
אייזנברג: “בישיבת המשטרה הייתה הערכה מיוחדת לגבי פריצה?”
עגייב: “לא הייתה שום אינדיקציה לפריצה”.
אייזנברג: “צריך מידע מודיעיני כדי להבין שיש אפשרות של פריצת קהל כדי לחגוג באירוע כזה?”
עגייב: “חד משמעית”.
אייזנברג: “הייתה פריצה ארבעה ימים לפני של אוהדי סיטי, ראית את זה?”
עגייב: ”לא”.
כפיר אדרי: “הודעתי למשטרת ישראל שיש מודיעין לפריצה כמה ימים לפני המשחק”.
עו”ד אייזנברג: “הועבר למשטרת ישראל שאם בית”ר תנצח יש אנשים שמתכוונים לפרוץ לדשא, האם זה משהו שעלה בישיבות שלכם?”
עגייב: “לא”.
אייזנברג: “האם חברת האבטחה שההתאחדות שכרה זו אותה חברה שעובדת קבוע בסמי עופר?”
עגייב: “לא, כי הם סירבו לעבוד עם בית”ר, הם עבדו איתנו בחצי הגמר ואמרו לנו שהם לא עובדים יותר עם בית”ר ירושלים כי היה להם קשה”.
עגייב: “היו כמה חברות ששכרנו כי אין חברה בארץ שיכולה להחזיק 700 מאבטחים”.
שמעוני: “החברה שעובדת בדרך כלל עם הפועל תל אביב הייתה עם אוהדי בית”ר, מי הייתה מול אוהדי נתניה?”
עגייב: “חברת התאמה של הפועל ירושלים”.
אייזנברג: “העברתם הנחיות מסודרות לגבי פריצות לדשא?”
עגייב: “יש שילוט וכיתובים שאוסרים פריצה לדשא”.
עו”ד אייזנברג: “הייתי בקהל כמעט עד הסוף, קודם כל מדובר על עשרות אוהדים ולא מאות, לא יודע מאיפה אתה מביא את המספרים האלו. היו כמו עשרות שירדו לחגוג ועוד כמה מקורבים שירדו לחגוג עם השחקנים. ומה שנקרא היציע הבעייתי הדרומי שמשם בוצעה הפריצה הגדולה, אף אחד לא פרץ משם עד לפריצה הגדולה. מבחינת השחקנים של בית”ר היה שחקן אחד שהסתובב שם ולא אגיד את שמו, והכרוז ממשיך לקרוא ולאף אחד לא ברור למה מחכים”.
עגייב: “היו לנו שבע שמונה דקות שהיו חילוקי דעות אם לקיים או לקיים את הטקס”.
עו”ד שמעוני לכפיר אדרי: “תנו לו לדבר אי אפשר לקיים ככה דיון”.
אייזנברג: “הייתה שירה של הקהל שלנו לקהל שירד לעלות חזרה ליציע. אף אחד לא היה על כר הדשא, הם היו על השוליים ואלפי אנשים קראו להם לעלות ליציע”.
שמעוני: “הקהל קרא וזה לא עבד, אז מה”.
אייזנברג: “מה שאני אומר שזה שעד 45 דקות זה לא אירוע של קהל רב, היו בני משפחה ומקורבים. האם פנית לאנשים בית”ר ואמרת להם שאסור להם?”
עגייב: “שאל את כפיר אם אמרו לו לכרוז?”
אדרי: “הייתי איתך”.
אייזנברג: “הקהל דחף לטקס ואנחנו לא הבנו מה הסיפור. אנחנו מדברים אחד עם השני וכל דקה שעוברת זה נצח, למה לא ניסיתם להאיץ את הסיפור הזה 45 דקות, למה?”
עגייב: “זה לא 45, זה 30 דקות, ואף היו לנו דיונים שבע שמונה דקות האם לקיים את הטקס מחשש לחייו של נשיא המדינה, 730 אומרים את זה, לא אני”.
עגייב: “היו מאות והם נדחסו, וככה התחיל הטקס. הטקס התחיל 32 דקות משריקת הסיום”.
שמעוני: “זה לא רלוונטי הפרשי הזמנים, זה הופך את לרלוונטי אם שתיים עשרה דקות לפה או לשם, עדיין הייתה כניסה מסיבית של אוהדים. זה לא אירוע נפרד, זה חלק מהאירוע, אתם הופכים את זה כאילו זה קרה שבועיים אחרי”.
אייזנברג: “אני לא אומר שבועיים אחרי, אבל זה לא קרה ישירות אחרי המשחק. אני לא זוכר שהחזיקו קהל 45 דקות ביציע בשום מקום בעולם וזה לא אומר שזה בסדר, אבל זה מנטרל את העבירה של ה”בסמוך” שהוספתם, ובנוסף הטקסים הם לא חלק מהמשחק. ראיתם את מה שקורה, למה לא להעניק ביציע הכבוד כמו שהיה קורה ברמת גן?”
עגייב: “אין דרך לעלות לתא הכבוד מהדשא”.
ליובין: “זה ויכוח מיותר לחלוטין, עומדת יחידה לאבטחת אישים שאומרת שאין טקס, יש יותר מדי אנשים על הדשא, מה אתה רוצה שהוא יעשה?”
עו”ד מוזסון: “אני מצפה מה שאתם מצפים ממני – למצוא אוהד שזורק מצית לפני, אז אותו דבר אני מצפה שישבו כולם, יראו את הנולד וימצאו אלטרנטיבות”.
עו”ד רשף: “אני שומע את השאלות ואני מבקש להפנות לסעיף 14 ג’ בנושא גביע המדינה”.
אייזנברג התעצבן: “מכירים את הסעיף, אבל אני אחראי על הכל?”
מוזסון: “אז בגלל התקנון אני אחראי על הכל?”
אייזנברג: “מן הראוי היה שאת מה שעשינו כרגע היינו עשים אחרי דוחות ותחקירים כדי לבחון כמו שצריך”.
עו”ד שמעוני: “ראיתי ונתחשב בזה”.
אייזנברג: “באנגליה יש הרבה יותר התפרצויות לדשא ופה מתייחסים לזה כאילו העולם קרס וזה לא ככה, כדלקמן שם בשנייה שהסתיים המשחק ופרצו עם פירוטכניקה, עקרו שערים וכו’, אף אחד לא נפגע ולא הגיע סוף העולם. מעמידים שם לדין ומה שעושה שם בית הדין הוא בודק ועושה תחקיר, בודק מה הקבוצה שארגנה יכולה הייתה לעשות ופה זו ההתאחדות. פסקי הדין שהם נותנים ניתנים ארבעה או חמישה חודשים אחרי האירוע”.
שמעוני: “אדוני רוצה שחוקי בית הדין של אנגליה יהיו פה?”
עוד אייזנברג: “הלוואי”.
אייזנברג: “התפקיד שלכם הוא לא להעניש, הוא לשפר את הכדורגל”.
עו”ד שמעוני: “אתה רוצה לשפר, תשנה תקנון אחרי אירועים של פריצה שאושפזו אנשים, הורידו את הגדרות”.
אייזנברג: “אני זוכר את הדיון הזה והדיין כתב שם ב-2007 דברים שחבל שלא הולכים לפיהם היום. נראה לכם סביר שעל התפרצות שם מקבלים קנס וכאן מכוונים ודורשים דברים שאני לא רוצה לעלות על שפתיי”.
שמעוני: “נשב ונשמע, אבל בא אדוני ואומר אל תכניסו לי את הסעיף הזה, אתם הקבוצות הכנסתם את התקנון הזה, לא בית הדין”.
אייזנברג: “המשחק לא הופסק”.
שמעוני בקול רם: “אז כולם ירדו מהדשא ללא פגע אחרי שהיחידה חוששת לחייו של הנשיא ואתה אומר שזה בסדר?”
אייזנברג: “הענישה שם שקוראת מחוץ לביה״ד היא מה שמביא את התוצאות ואביא הוכחות. החמירו את הענישה המנהלית ברוב הליכות וקיבלו הנחיה שמי שפורץ נשללת לו אפשרות הכניסה לאצטדיונים וזו ברירת המחדל, זו ההתמודדות עם התפרצויות, זה צעד אחד. בית הדין ששם בעיקר בודק האם האירוע נוהל כמו שצריך ולא מסתכל על האוהדים הכלל, והוא מעניש רק בקנסות. ואת הקנס הוא קובע על פי פרמטרים מאוד קבועים”.
שמעוני: “אז אתה אומר שהתקנון לא משנה?”
אייזנברג: “גם שם יש תקנון, אז מה? הם מסתכלים על האירוע. ההרגשה שלנו שאתם מענישים ומענישים, וזה לא משנה כלום”.
לנדאו: “אתה יודע מתי זה ישתנה? כשיהיו אסונות”.
אייזנברג: “היו אסונות. באירוע של מכבי חיפה, היה אירוע הכי חמור שהיה, ירי זיקוקים בין יציעים”.
לנדאו: “אוהדי מכבי היו כלואים מאחורי רשתות ולכן לא נפגעו”.
אייזנברג: “אם נסתכל על האירוע שלנו ועם כל הכבוד למעורבים, אני מסתכל על מהות האירוע והאם זה אירוע אלים שנועד להזיק, או שזה אירוע של התנהגות פרועה, כמו למשל מקרה האלימות בחיפה, ב”ש או כשיורים זיקוקים בין יציעים וכמו שהיה אצלנו מול סכנין?”
שמעוני: “האם מה שקורה כאן משפיע? לפני הקורונה הצלחנו להעלים את הפירו, וזה חזר אחרי הקורונה”.
אייזנברג: “זה עולמי ובשנתיים האחרונות יש תחרות בשואו. דבר שני, בחלקה שלנו בטדי תבדקו כמה אירועי פירו היו בטדי, אפשר לספור על חצי יד. אני חושב שאנחנו מנהלים את האירוע יותר טוב בטדי ומשטרת ירושלים עובדת יותר טוב מכולן. כשאני אחראי אני עושה כל מה שאני יכול לעשות. לפני הקורונה המשטרה עשתה אוהלי בידוק מחוץ למזרחי וככה עצרו את זה. אני חוזר שצריך לראות את מהות האירוע ומהות האירוע כאן לא אלים”.
הרכב הדיינים: “הבנו”.
ליובין: “אתה יכול לדעת אם האוהד ה-2,500 שיורד לדשא מה הכוונה שלו, אי אפשר לדעת”.
עו”ד אייזנברג: “אני יודע שאף אחד לא תכנן לפגוע”.
לנדאו: “לא לגעת בזה שזה אירוע של ההתאחדות כי הבנו את זה”.
אייזנברג: “לא היה בידוק כמו שצריך”.
שמעוני: “אם אתה נוסע לירושלים על 180 קמ״ש ולא תפסו אותך זה לא הופך את זה לחוקי”.
אייזנברג: “הייתה תחושה של חוסר משילות, אני מודה בעבירה הזו וגם בעבירה של ארטיק שנזרק ופריצת בודדים. אני לא מודה בעבירת פריצת קהל רב”.
כפיר אדרי: “מדי שבוע אתם שואלים אותי אם תפסנו, למי אני מפנה את השאלה פה, מי תפס את העוברים?”
שמעוני: “כשאתם מוכיחים שתפסתם אנחנו מקלים והשאלה עדיין מופנית אליכם כי זה כמו משחק חוץ שאתם עומדים עליו לדין”.
עוד מוזסון: “ההתארגנות של ההתאחדות הייתה שכונה וראו את זה בכל מקום”.
אייזנברג: “מאות אנשים סביבי וסדרן אחד יושב שם, בתא הכסף. אף אחד לא יושב בכיסא שלו”.
מוזסון: “וזה מעיד על הכל”.
רשף: “אז זה אומר שמותר?”
נציגי בית”ר יחד: “לא אמרנו שמותר, תפסיקו להתייחס להתאחדות כקודש”.
ליובין: “אתם יודעים שאם כל כך רוצים אפשר לאתר אחרי המשחק, לטובתכם”.
אייזנברג: “אני מיציתי את בתי הדין ובחודש האחרון חזרתי, יש קבוצות שאמרו שניסינו. לכל הקבוצות היו כמה פעמים השנה, משהו השתנה?”
ליובין: “הקבוצה צריכה לעשות מאמץ ואמרתי את זה גם לברק אברמוב, אתם לא עושים כלום השנה כדי לעצור את זה”.
אייזנברג: “אני בוחן את זה אחרת, אני בוחן בתוצאות, תסתכלו איזה אירועים חריגים היו בטדי השנה, פחות מכל הקבוצות בליגה”.
שמעוני: “מעולם לא נענשתם על עברה שלא נעברה, בדקתי את זה”.
אייזנברג: “לא היו לנו אירועים חמורים בבית השנה, אנחנו עובדים שם יעיל ויש שם צווי הרחקה ואנחנו משיגים תוצאות. אפשר להגיד משחקי חוץ, אבל גם שם אנחנו לא בלמעלה. לגבי הפירוטכניקה, דגלי פריסה זה זועק לשמיים”.
שמעוני: “אתם לא יכולים לעצור את זה?”
כפיר אדרי: “זה נציג האוהדים מול המשטרה, זה לא שלנו”.
ליובין: “אם תגיד שאתה לא רוצה שיכניסו לא יכניסו”.
כפיר: “הדגל הוא לא הבעיה”.
אייזנברג: “הפועל ת”א המציאו את הפטנט של להדליק מאחורי דגלי הפריסה ומשם זה ממשיך”.
שמעוני: “בכוח שלי ובסמכות שקבעתי אין לי יכול למנוע את זה”.
אייזנברג: “השופט אלוני הורה להוריד את הגדרות והורידו את הגדרות. הוא כבר אמר ‘תנו לאוהדים לשמוח, תאפשרו’. ולכן הבאתי את עניין אירוע אלים או אירוע שהוא לא אלים ואני מבין את החשש”.
שמעוני: “היו אירועים שהאוהדים נכנסנו מתוך שמחה ונמחצו”.
אייזנברג: “השופט אלוני אמר שהכוונה טובה וזה הסתיים בטרגדיה”.
שמעוני: “שימותו עם חיוך?”
אייזנברג: “לא. דיברתי על טדי, הרף העליון מבחינת פירוטכניקה”.
לנדאו: “לסגור יציע זה משהו שהוא יוצר כאב ראש. יש קושי לשייך אירוע לאירוע”.
אייזנברג: “יש קושי, אבל אפשרי”.
לנדאו: “יש עוד חומר שאתה רוצה לתת לנו?”
אייזנברג: “יש חומר מסודר אעביר לכם אותו”.
שמעוני: “אנחנו נאפשר לצדדים להגיש עד יום ראשון סיכום בכתב”.
מוזסון: “אנחנו ביום רביעי ואנחנו לא עובדים בשישי ושבת, זה קרוב”.
שמעוני: “תגישו תגישו, לא תגישו לא תגישו, אתם לא חייבים”.
דובר בית”ר אסף נחום: “קודם כל, כמי שנכח על הדשא מתחילת האירוע, דיברתם על האחריות שלנו, אנחנו ישבנו וכפיר שאל את המשטרה והיו אפס עצורים. ברגע שיש אפס עצורים מטעם הגוף שאמור לתת מענה, מה אתם מצפים מבית”ר? קראנו להתאחדות שיעזרו לנו”.
ליובין: “יודעים, מכירים, וכתבנו כבר את הדברים והכל יילקח בחשבון”.
אייזנברג: “אתם צריכים להבין את העוצמה של האירוע הזה אחרי שקיבלנו אותו. הוא עובר בין משפחות שקולות וחולים כל יום אצל מישהו אחר כי המשאלה שלהם שתבינו עד כמה זה עוצמתי וחזק”.
שמעוני: “ראינו את זה בטלוויזיה”.
לנדאו: “מה העונש שאתה דורש?”
רשף: “אני סבור שזה תיק שדורש הפחתת נקודות לעונה הבאה, לא יודע כמה נקודות”.
שמעוני: “כמה?”
רשף: “לא יודע, יש שלוש נקודות שצריך להפעיל כעונש לשנה הבאה ובית הדין סבור שיפעיל עוד הפחתה בפועל. בנוסף, עונשי תנאי על עבירת התפרצות האוהדים אם בשנה הבאה תהיה התפרצות אוהדים שהקבוצה תורחק מגביע המדינה”.
דיון מכבי נתניה
טל שגב: “אין לי יותר מדי מה להגיד, אני כן שמח ששמעתי את העמדות של הצדדים באופן שמחזק את טענותיי כראות עיניי באשר לאחריות הקבוצה לאירועים בגינם עמדנו לדין”.
שמעוני: “אתה מכחיש את שאלת האחריות?”
שגב: “כן, משום שההתאחדות הייתה האחראית ומעבר לזה הדוגמה הכי טוב זה סידורי האבטחה, אני במו ידי דחפתי אוהדים באיזור הטכני חזרה ליציע. אחזור צעד אחורה, כל עניין הסידורים נעשו ולא ידענו שמנהל האירוע של ההתאחדות הוא אותו מנהל של בית”ר, אני חושב שזה שהבאנו גם מנהל מטעמנו זה בא לטובתי. כמכבי נתניה, אין לי דרך להתמודד עם אוהדים סוררים, למשטרה יש. האחריות שלי היא הרף הנמוך ששואף לאפס, לראיה האזור הטכני שחייב להיות סטרילי, היה רק מאבטח אחד שלא ידע שעברתי ולא בגיל שיכול להתמודד עם אוהדים”.
שגב: “אחרי כמה דקות שלחנו חמישה או שישה מאבטחים והם באמת עמדו, אם ההתאחדות לא יודעת לשמור על האיזור הטכני שלי אף אחת לא ידע לשמור”.
שמעוני: “אתה עומד על עבירת פירוטכניקה ואתה סוג של תאגיד שמורכב מפרטים שביניהם אוהדים וזו קבוצה והוא חלק ממך וזה הקונספט”.
שגב: “אני מרשה לעצמי לא להסכים, הקשר היחיד שלנו זה שהוא אוהד את הקבוצה שלי”.
אייזנברג: “האחריות קיימת, אבל הדיון הוא על האחריות של מנהלת האירוע”.
שגב: “אני מכיר את החוקים בכמה מקומות בעולם, השורה התחתונה, חשוב לי להגיד שאני חושב שעם ניהול אירוע יותר נכון בעיקר של ההתאחדות מול המשטרה הייתה יכולה להיות הערכות יותר טובה עם השלכת החפצים. אציין שאנחנו יודעים שכל הפירוטכניקה כמעט בלתי נמנעת, ראינו ואנחנו רואים בעולם אבוקות קרות שניתן להחזיק”.
אייזנברג: “ההתאחדות משתמשת בזה”.
שמעוני: “זה לא מאושר בארץ”.
שגב: “מכבי נתניה לא גוף אכיפה ואין לי סמכות אכיפה מעבר לשני דברים, להגיש תביעות ולשלוח מנוי ביתי, הגשנו 8 תביעות. לגבי העונשים אני כן רוצה לציין שעונשים קולקטיביים לא הוכיחו את עצמם”.
שמעוני: “מה אתה מציע?”
שגב: “אני לא פה להציע, מצפה שבית הדין ילך יד ביד עם הקבוצות”.
ליובין: “אמרת שהגשת תביעות וזה נתן לך שקט אז תגיש תביעות. איזה עונש אתה חושב שאתם צריכים לקבל על מופע פירו?”
שגב: “אין ספק שיש הבדל בין פירו שנזרקת לבין רק מודלקת. אני חושב שעונש כספי מידתי, אבסורד להגיד שהכנסתי לתקציב סכום כסף לבית הדין לקנסות. עונש קולקטיבי לא עוזר ולא יעיל ומה שאני מציע זה עונשים חינוכיים והטלת אחריות על הקבוצה ללכת למוסדות מסוימים, לרוב מדובר בקטינים שזורקים וזה עניין של חינוך”.
רשף: “במסגרת כל משחק, לא רק גביע, ובנוסף עונשי תנאי, לא כסף כי זה לא מעניין, מסוג הפחתת נקודות רדיוס על תנאי. ענישה כספית פחות רלוונטית כי מדובר באירוע של אוהדים ולא של הקבוצות”.
שמעוני: “אם אני מפחית נקודות אני מעניש את הקבוצה לא את האוהדים”.
רשף: “אנחנו סבורים ומקווים שזה ירתיע קהל בעייתי שהקבוצה שלו חשובה לו. לגבי נתניה גם בית הדין כבר נתן ענישה מוחמרת של הפחתת נקודה אי שתיים ואני רוצה שיחול גם פה עונש כל תנאי של הפחתת נקודות. רדיוס של משחק על תנאי ואחד בפועל, והפחתת נקודות על תנאי”.
אייזנברג: “העונש של הפחתת נקודת שיש לנו על תנאי הוא על התפרצות שגורמת להפסקת משחק ולכן זה לא הופעל כדי להעמיד דברים על דיוקם. סעיף הענישה לא רלוונטי וכל הפחתת הנקודות בגלל שלא אנחנו ארגנו את האירוע, יכולה להיות ענישה ממוקדת במשחקי הגביע העונה הבאה, נשחקים בלי קהל וכו’. אין מנויים בגביע, זה יותר קל ואפשר להחליט שבמשחקי גביע לא ימכרו כרטיסי חוץ”.
שמעוני: “שאלה לתובע, האם הפעלת התנאי היא אמורה לפועל על פי ההחלטה הקודמת?”
רשף: “כמובן שהיא יכולה לפעול, אני לא יודע על מה אתם מדברים, בוודאי של הפחתת נקודות”.