נבחרת ישראל בעננים. ההעפלה לשלב שמינית גמר המונדיאל עד גיל 20, הובילה את אנשי הנבחרת לחגיגות ארוחות גם בחדר האוכל במלון בו שוהה הנבחרת, כשגם ההורים נכחו. מי שעוד היה שם הוא אחד האנשים המשמעותיים בנבחרת ובהצלחותיה, בוני גינצבורג.
המנהל הטכני, שמלווה את נבחרת הנוער באופן קרוב וצמוד למאמן אופיר חיים, נראה בעננים בסיום. כעת בראיון מיוחד ל-ONE הוא מדבר על הרגעים המותחים, מדוע הוא כה מאמין בצוות הכחול לבן, שינוי מבנה הליגות בנוער ובנערים והמעבר מכס הפרשן לתפקידו הנוכחי.
האמנתם?
“אנחנו סימנו לעצמנו מטרה להעפיל לשלב הבא מהבית הזה. כשקיבלנו את ההגרלה, הבנו כמה המשימה הזאת הולכת להיות מורכבת וקשה, מה עוד שאוסקר גלוך לא איתנו וזה אחד הדברים הכי חשובים לי. אוסקר עשה את התהליך שלו ויהיה בבוגרת, זה מה יש. טוקלומטי פצוע וגם אצלו אנחנו רוצים שלפחות יהיה ביורו. האמנו שאנחנו יכולים, אבל כשראיתי את הרמה של הנבחרות, לא האמנתי כמה הרמה תהיה גבוהה. עכשיו, כשעברנו, אני יכול להגיד שכל שלושת הנבחרות הן top level. וזה מרגש ומשמח אותי כי אני מאמין בשחקן הישראלי.
"סימנו מטרה להעפיל". שחקני נבחרת הנוער (ההתאחדות לכדורגל)"אבל אנחנו צריכים לא לשכוח שאנחנו בתחילתו של תהליך, שאנחנו מאמינים שמתחיל מלמטה מבסיס הפירמידה. עם האקדמיות, מרכזי הפיתוח והקבוצות שהן השותפים הכי משמעותיים שלנו. כמובן שיש לנו את המחלקה הטכנית, עם המאמנים ומשה סיני שהוא שותף שלי לדרך. אנחנו מאמינים ויש לנו חזון ואנחנו גאים ושמחים שאנחנו מצליחים עם הכחול לבן לרגש ולשמח מדינה שלמה. אנחנו יודעים שיש שמחה מאוד גדולה בישראל ואנחנו מאושרים מכך".
דקה 60, פיגור וחסרון מספרי. מה עובר בראש?
“שהסיכוי שיש לנו להעפיל הוא קלוש. אני מאמין שכדורגל הוא משחק שקורים בו דברים שאתה לא יכול לצפות להם. בעשרה שחקנים נראינו יותר טוב משהיינו באחד עשר שחקנים. הייתה איזושהי אנרגיה פתאום שנכנסה פנימה, החילופים היו מדויקים. קיבלנו פתאום וייב שאפשר לעשות את זה וכשנכנס הגול הראשון בדרך שבה הוא נכנס אז בכלל".
"אני חייב להגיד שבגול השני לא קפצתי כי הייתי בטוח שהיה נבדל. לידי היה בחור יהודי שמלווה אותנו וניגש לחבק אותי. אמרתי לו רגע שנייה והייתי מאופק. אבל אז הפעלתי את הסטופר בשבע דקות תוספת הזמן שביגרו אותי בעוד ארבע שנים ובסוף עשינו את זה".
היה בטוח שהיה נבדל. גינצבורג (איציק בלניצקי)מה עובר בראש בשריקה?
“אושר אדיר, דמעות. המשפחה שתומכת, הגעגוע לבת הזוג שלי, למשפחה שלי ולאנשים שקרובים אליי. זו הקרבה גדולה, כל הטירוף הזה שקיבלתי פתאום ושקמתי ועזבתי את הטלוויזיה בשביל לבוא לפרויקט הזה של פיתוח הכדורגל בישראל שאני מאמין בו. זה נותן עוד דלק וזה רגע שגורם לי להרגיש שעשיתי את הבחירה הנכונה. גם ביורו הצעירות הרגשתי שעשיתי את הבחירה הנכונה. אני רואה את הילדים באקדמיה שמתקדמים וזה מרגש אותי לא פחות ממה שקורה פה".
"זה הבסיס שלנו ואני כל הזמן אומר: בואו נהיה סבלניים. נאמין שצריכה להיות דרך, כי בסוף המשימה היא שהילדים הללו יגיעו לנבחרת הבוקר. זו תחנה בדרך לניסיון שלהם, מבחינת החוויה. כשילדים במשך שנתיים עשו קרוב ל-40 משחקים בין ארציים, אתה יודע איזה ניסיון זה נותן להם כשהם יגיעו לרמה הגבוהה? על זה אנחנו חושבים כל הזמן".
מה היה קורה אם לא הייתם מנצחים? הסכינים היו מושחזות.
“קודם כל, בתוך עמי אני יושב. אבל לי חשובה הדרך ולמה ההישג הוא נכון לעכשיו היסטורי? כי עברנו מעצמות כדורגל. אי אפשר לזלזל ביפנים ואתה יכול לראות כמה שחקנים יפנים משחקים היום בליגות בכירות באירופה. איזו מהפכה הם עשו. אני מסתכל על נבחרת קולומביה ועל סנגל: מה שמניע את המחשבה שלי הוא האם מה שאנחנו עושים בסוף התהליך ישרת את הנבחרת הבוגרת. אני משוכנע שכן, שהתהליך שהתחלנו והתחיל אותנו רוטנשטיינר יצליח. אנחנו רוצים להגיע למקום שבו נבחרת ישראל הבוגרת תצליח".
גינצבורג משוכנע שהתהליך שהתחיל איתו יצליח. רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)“כשיש לך הצלחה בדרך במסע זה רגע משמח שמהווה גושפנקא לתהליך שאתה עושה. אבל גם אם לא היינו עולים, לא הייתי רואה את זה ככישלון. אולי כאכזבה שלא הצלחנו להגיע ליעד שהצבנו לעצמנו, אבל ריאלית ההתמודדות הייתה מאוד קשה. ולכן, אנחנו צריכים להיות ריאליים ולהבין שהמשימה שלנו היא הבוגרת. אנחנו רוצים שיהיה לה מאגר מספיק גדול של שחקנים כדי שנוכל להגיע לטורנירים גדולים".
אבל איך גורמים שזה יימשך באמת?
“אני מאמין שאם נתמיד ונתפתח ולא נאבד את הראש אם פתאום יהיה כישלון אז זה יהיה בסדר. שנבין ש-15-20 שחקנים שמשחקים בחמש הליגות הבכירות באירופה, זה היעד שאנחנו צריכים להגיע אליו כדי שתהיה לנו נבחרת בוגרת שתוכל להגיע לטורנירים משמעותיים. צריך לראות איך בצורה הגיונית בונים את זה צעד אחר צעד, לאסוף ידע מבחוץ ממומחים שיכולים לעזור לנו ואנשים שפה יטמיעו את האג’נדה שלנו בצורה כזו שבסוף זה יגיע".
“אנחנו צריכים להשתפר בכל מיני מקומות ואנחנו צריכים להבין שבשביל לעשות את הדרך הזאת אנחנו צריכים סבלנות ואנשי מקצוע שיתנו להם את האפשרות לעבוד".
"צריכים 15-20 שחקנים בליגות הבכירות באירופה". שחקני נבחרת ישראל חוגגים (ההתאחדות לכדורגל)אבל אין סבלנות פה.
“אם אין סבלנות, אז לא נגיע. ואם תהיה סבלנות, כן נוכל לעשות את התהליך. תהליכים כאלה במדינות ,בסדר הגודל שלנו לקחו שנים על גבי שנים, 10-12 שנים. אבל צריך שיהיה איזשהו כיוון, שבסופו של דבר נבחרת ישראל הבוגרת תהיה דיירת קבועה בטורנירים בין-לאומיים גבוהים".
הנבחרת הזאת מוכיחה שיש עתיד טוב לכדורגל הישראלי?
“אני מאוד אופטימי. אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הכלים לשחקן הישראלי. אני רואה את השחקנים בדור הנוכחי, בני 10-12, הם הרבה יותר מקצועניים ממה שאנחנו היינו כשהיינו צעירים. יש להם מעטפת יותר טובה, אבל אנחנו צריכים להגדיל את המעגל של השחקנים. לצורך העניין, בשנתון 2009 של האקדמיה יש קבוצת פיתוח שהקמנו כדי שתהיה לנו שליטה ובקרה של עוד ילדים כדי שהמאגר יהיה יותר גדול בכל שנתון. אותו הדבר עשינו גם בשנתון 2010. חלק ילכו לאקדמיה ובנוסף תהיה קבוצת פיתוח נוספת שאחריה נעקוב. אנחנו צריכים יותר תקציבים, יש דברים שאנחנו צריכים יותר, אבל זה המסלול שאנחנו הולכים בו".
"אני יושב פה ואני מדבר עם משה סיני על הפיתוח ועל האקדמיות. כל הזמן הראש בוער, כי זה מה שמניע אותנו. אנחנו לא רוצים שזה יהיה משהו חד פעמי. כשאני מסתכל על הילדים שכאן, אני אומר שאם לפחות חמישה מהם לא יהיו שחקנים בנבחרת הבוגרת, זה מאוד יפתיע אותי. אוסקר כבר הגיע, אני משוכנע שיש פה חומר גלם מעולה לנבחרת הבוגרת. אבל צריך כבר להסתכל מלמטה איך אנחנו מביאים את אלה שיירשו אותם. עוד משחקים בין-לאומיים, עוד טורנירים. כל הנושא הזה של הכשרת מאמנים שהופך להיות נושא דגל בהתאחדות. להפוך את המאמן הישראלי להיות הכי עדכני, שיקבל את כל התוכן האפשרי כי המאמנים הם לא פחות חשובים מאותם ילדים אותם הם מגדלים".
אופטימי. גינצבורג (איציק בלניצקי)מה הסוד של הנבחרת הזאת?
“לפני שאגיד לך מה הסוד, אתן לך דוגמה. לפני שאנחנו עושים זימונים, אנחנו יושבים כל הצוות המקצועי ועוברים שחקן שחקן והמאמנים מדברים איתנו ואנחנו בוחנים כל שחקן שזומן. ערב הנסיעה לסלובקיה ליורו, אחד השחקנים שנחתכו הוא עומר סניור. מבחינה מקצועית היינו שלמים, אבל כלפי סניור שעשה איתנו את כל הדרך זה היה לא פשוט”.
“הרמתי לו טלפון ואמרתי לו שזה קשה וקשוח, אבל ההזדמנות שלו תגיע. אני מאושר שההזדמנות שלו תגיע, כי הוא קיבל אותה ולקח אותה בשתי ידיים. גם הפעם הוא לא שיחק הרבה, אבל אני מאושר עבורו כי זו דוגמה לילד שלא הוריד את הראש. אני משוכנע שהוא היה מאוד מאוד מאוכזב, אבל היושר המקצועי פה בכל הנבחרות איפה שאנחנו לא נוגעים, מוביל אותנו".
ההזדמנות הגיעה. סניור בטירוף (ההתאחדות לכדורגל)ובחזרה לנבחרת הזאת ולסוד הקסם?
“כמה דברים: ראשית, יש פה דור מוכשר. שתיים, יש פה מאמן מצוין שהתפתח וצמח עם הנבחרת ואיתנו בתוך המחלקה הטכנית. לפעמים אתה מקבל הזדמנות במקום מסוים והחיבור הוא מאוד טוב. אני חושב שהוא אישיות יוצאת דופן במובן החיובי ועל כך אין ויכוח. הוא איש מקסים, בן אדם טוב לב ועם סיפור חיים מורכב".
"השחקנים מאוד מאוד אוהבים אותו, אבל גם מעריכים אותו מקצועית. הוא מאמין מאוד בשחקן הישראלי, הוא מאמין שאם ניישם את העקרונות שהוא מוביל אותם, הדברים יקרו. זה מוכח, כששחקנים יודעים בדיוק מה הדרישות שלו והן מאתגרות כי הוא מאמין שעם הכישרון שלהם והדרישות שלו, השמיים הם הגבול".
מאמנים ישראלים רואים שאלון חזן עשה את הדרך מהנוער לבוגרים וזה פותח את התיאבון.
“תראה, קודם כל יש הרבה נבחרות והתאחדויות שזה המסלול בהן. שמאמן מאמן שם שנים ולפעמים עושים את הסיבובים הללו וחוזרים חזרה לנערים. אנחנו מאוד שמחנו שאלון קיבל את הבוגרת גם כי הוא מאמן מצוין וגם כי הוא ראוי. אני לא חושב שאלון חזן מאמן פחות טוב מהמאמנים הזרים מאירופה שהציעו אותם. בסוף בסוף, יש משהו בשילוב הזה גם עם יוסי בניון. אלו שני ישראלים שיודעים מה הן הדרישות מהשחקן הישראלי. מה זה להיות שחקן נבחרת ישראל".
אלון חזן ויוסי בניון (איציק בלניצקי)“כשאתה מגיע היום לשפיים, אתה רואה הרבה חבר’ה עם ניסיון בנבחרות ישראל ושחקנים ששיחקו בחוץ. אני מקבל הרבה פניות ממאמנים עם רצון לעבוד בהתאחדות. אבל אתה בסוף רוצה להביא מאמנים שמצליחים ולא כאלה שסיימו את ההסכמים שלהם או שפוטרו והם רוצים לבוא כברירת מחדל. זה כמו שחלק מהמאמנים הולכים לטלוויזיה, לכיסא הפרשן כי זה כיסא מפלט וברגע שיש להם את הג’וב הראשון הם הולכים חזרה. אופיר עשה החלטה מצוינת: הוא בא למקום פחות לחוץ, אבל עם אג’נדה מאוד ברורה. כל מאמן אצלנו עובד גם במרכז הפיתוח וחלקם בהכשרת המאמנים. מאמן כדורגל היום בהתאחדות לא רק מחזיק נבחרת אלא עושה עוד דברים. זה גם מה שמחזק אותנו כצוות מאוד מגובש".
ואנחנו רואים אחרי עזיבת יילה חוס, שכל בעלי המקצוע בהתאחדות כולל מאמנים ומנהלים אלו ישראלים. אז אולי יש פה משהו.
“אני מסכים שיש בכחול לבן אנשים עם יכולות וידע. עדיין אני חושב, שכל ידע שאנחנו יכולים לשאוב ממומחים בין-לאומיים ויסייע לנו לפתח את הכדורגל בישראל זה בסדר גמור. אותם אנשים שבאים לפה הם קבלנים שבאים להביא מהידע שלהם והחוכמה שאנחנו נשאב אותו, נשמר את מה שאנחנו מאמינים שנכון לכדורגל שלנו ונמשיך הלאה באותו המסלול. כמו שאני מאמין בשחקן הישראלי, אני מאמין בישראלים שמתעסקים בכדורגל".
"כל ידע שיכולים לשאוב זה בסדר גמור". יילה חוס (ההתאחדות לכדורגל)“יש תמיד מקום להתפתח ואני תמיד אשמח שהמאמנים שלנו כל הזמן ייצאו להשתלמויות ויתפתחו. העשרת ידע זה דבר מצוין, אני חושב שזה צריך להיות משולב. אפשר לסמוך עלינו, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. ומצד שני, כל דבר שיכול לעזור ולפתח את הכדורגל, נשמח לקבל".
הטורניר הזה מוכיח שהכדורגל הישראלי כן מצמצם פערים?
“אני יודע שכל נושא שינוי מבנה הליגות בנוער או בנערים כרגע בוער. אני לא נכנס לפוליטיקה ולעתירה המשפטית, אבל אני נכנס לצורך. אם אנחנו רוצים להשתפר ולהתפתח, אנחנו לא צריכים לחשוש מתהליכים שיהיו לא בסכמה מקסימלית. יש מקום לוויכוחים, יש מקום לאי הסכמות, אבל צריך להבין שמי שהביא את נושא שינוי הליגות הוא הקבוצות ולא אנחנו הצנחנו את הדבר הזה. זה תהליך שאנחנו עשינו עם 24 מנהלים מקצועיים של 24 מועדונים".
“התהליך היה מאוד יסודי, מאוד רציני. כל מה שעמד לנגד עינינו הוא איך אנחנו מפתחים את הכדורגל הישראלי ויוצרים מצב שהליגות יאתגרו את השחקנים ויהפכו אותם לטובים יותר. משם הכול נובע ולא מאיזושהי גחמה או אחרת. התהליך הזה גם אושר בוועדת נוער, גם עכשיו בוועדה המקצועית. אני אוהב את הכדורגל הישראלי, הוא חשוב לי ועשיתי את כל המהלך שעשיתי כדי שנבוא ונשתפר ונתקדם. אני חושב שההצעה של מבנה הליגות היא טובה לטובת הכדורגל הישראלי".
"רוצים להשתפר ולהתפתח". בוני גינצבורג ואופיר חיים ביציע (ראובן שוורץ)איפה תסיימו את הטורניר הזה?
“השמיים הם הגבול. אני מקווה שנמשיך ליהנות מהחוויה. בשביל זה עשיתי מיד לאחר המשחק את ישיבת הצוות והישיבה עם השחקנים. אמרתי להם שאלו רגעים שאני מקווה שהם יחוו אותם עם הבוגרים. אבל שבינתיים לא יקלו ראש, שימשיכו ואני חייב לומר לך שאלו ילדים סופר רציניים ומקצועניים. אני גאה בהם וכמות התגובות שקיבלתי מישראל, שעוד הם שש שעות קדימה, זה מטורף. זה מוכיח כמה האנשים אוהבים את הכחול לבן, אוהבים את נבחרת ישראל וצמאים לרגעים שיתנו להם שמחה ואושר. אני הולך לישון מאושר: אני לא יודע כמה אני אשן, אבל האירוע נתן לי נסיבות טובות".
אופיר חיים מדבר עם ילדיו אחרי ההעפלה