כבר בקדנציה הקודמת של ההתאחדות לכדורגל, עוד לפני שהתחלף השלטון, דנו בוועדת הנוער של ההתאחדות לכדורגל במהפכת מבנה ליגות הנוער והנערים במטרה לקדם את הכדורגל הישראלי. נערכו לא מעט פגישות בין נציגי הקבוצות השונות, וגם ועדת הנוער בראשות אבי קאופמן דנה בנושא מבנה הליגות השונות, ואף אישרה את המהפכה הגדולה, שהיא דבר שחייבים לעשות.
כולם הבינו שאם רוצים לעלות את הרמה של השחקנים, קצב המשחקים, שהשחקנים יוכלו לעלות מדרגה לעומת מה שקורה בחו"ל – הגיע הזמן לעשות את השינוי. זה היה לאחר שלמדו מה קורה מעבר לים, איך זה מתנהל, את ההשלכות וכו'. המבנה החדש שהוצע החל מעונת 2024/25, ליגת הנוער, נוער על "החדשה", תכלול 14 קבוצות במקום 16 קבוצות כיום.
נוער לאומית "החדשה" – במקום שתי מחוזות תכלול ליגה אחת של 14 קבוצות. נוער ארצית "החדשה" במקום שתי מחוזות, תכלול ליגה אחת של 14 קבוצות, ומתחת תהיינה הליגות המחוזיות.
אותו הדבר לגבי ליגות נערים א' וליגת נערים ב': במקום 16 קבוצות בליגת העל לנערים החל מעונת 2024/25 יהיו 14 קבוצות. תהיה ליגה לאומית בת 14 קבוצות החל מעונת 2024/25 במקום שתי מחוזות. תהיה ליגה ארצית עם מחוז צפון ומחוז דרום בת 14 קבוצות כל ליגה. מתחם לליגות האלה יהיו ליגות מחוזיות עם מספר ליגות וקבוצות בהתאם לרישום.
בישיבה של ועדת הנוער מ-2.3.2022 אמר בנושא בוני גינצבורג, כיום המנהל המקצועי של כל הנבחרות מלבד הבוגרת בהתאחדות לכדורגל, כי: "כשאנחנו הסתכלנו מה קורה בליגה לנוער או לנערים ואיך משפרים את הרמה, ראינו שיש הרבה מאוד משחקים לא טובים. כל הרעיון הוא לקחת שלוש ליגות של 14, אתה מגיע לאותו מספר”.
הוא הוסיף: “אנחנו ניהלנו את הדיון, ומה שהבאנו זה הסכמה של הקבוצות. אם אני רוצה להיות בוטה, אני עושה 12,12,12 ואז 10,10,10. בשביל לייצר כדורגל טוב, צריך לייצר ליגות קצרות. המודל של ליגת העל יהיה גם בנוער. 6 הראשונות יעשו פלייאוף וישחקו 10 משחקים נוספים. אתה מעתיק את המודל מהבוגרים. כל מה שקורה פה נובע מה שאנחנו רואים שבליגת העל לנוער יש מעט משחקים טובים. אתה רוצה קודם כל לשפר את הכדורגל ויורד לרמות של נערים ועושה את אותו מודל. זה לא פוסל את המחוזיות - אם אתה מספיק טוב אז תעלה".
אבי קאופמן, שהיה אז יו"ר ועדת הנוער, אמר בנושא: "אנחנו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, לחשוב מקצועית, ואם לא נעשה צעדים ולא ננסה דברים איך נדע אם אנחנו עושים נכון או לא. התוכנית הזאת הייתה צריכה לצאת לפועל לפני שנתיים כשווילי (רוטנשטיינר, ג.ל) הגיע וחשב שצריך לעשות שינויים ובגלל הקורונה הוחלט לא לעשות שינויים גדולים. כל מה שכתוב בדף, או חלק ממנו, יש כאן חשיבה של הרבה זמן, מעקבים של הרבה זמן, אנשים שנמצאים בשטח שבעה ימים בשבוע. שעושים דברים מאהבה, יש תוצאות".
באותה ישיבה הוסכם ברוב קולות על התוכנית להמלצה גם שיטות המשחק וגם שינוי מבנה הליגות. ב-24 השעות האחרונות יש גורמים שונים שהחליטו לצאת נגד המהפכה שאמורה להגיע לישיבת הנהלת ההתאחדות, אם אכן תתקיים מחר (ראשון) כי קבוצות כמו הפועל באר שבע, בני יהודה ובני סכנין עתרו לבית הדין העליון נגד קיום הישיבה.
מי שיוצא נגד מהפכת הנוער טוען שזה לא יכול להיות מובא לאישור כי לא דנו בכך בוועדת הנוער. אז כנראה הזיכרון של אותם גורמים התבלבל. די ללכת לפרוטוקולים שהצגנו של הישיבות שהתקיימו בנושא תחת השלטון הקודם, תחת אבי קאופמן שהיה יו"ר ועדת הנוער והלך יד ויד עם מי שהוביל את ההתאחדות לכדורגל לפני המהפכה.
אין ספק שיש גורמים שמנסים להכניס גם את הפוליטיקה לכאן, להיות אנטי, לא לתת להתקדם. ברור ששינויים זה דבר מפחיד, שמעורר הרבה סימני דאגה ושאלה, אבל השינוי המוצע הוא מבורך, זה המודל הנכון. אם נשאיר את הקיים עם לא מעט משחקים שמהם לא נצליח לעלות את הרמה, לא נקדם את הכדורגל הישראלי.
אנחנו רואים כעת את המונדיאליטו, את הקושי של השחקנים הישראלים שלא משחקים בליגת העל, כמה הפרשי הרמה גבוהים מבחינת הכושר הגופני, ואיך הנבחרת הישראלית בבעיה במחצית השנייה.