כל שחקן בליגת החובבים חולם להגיע לליגה הבכירה, אבל איש מהם לא מעלה בדעתו שיתאפשר לו לעשות זאת במדי קבוצתו הנוכחית. אם לוטון טאון תנצח בשבת את קובנטרי בגמר פלייאוף העלייה בצ’מפיונשיפ, יהיה פלי ראדוק אמפנזו הראשון בהיסטוריה – וכנראה גם האחרון – שישלים את הנסיקה המטורפת הזו. הוא החל את דרכו בליגה החמישית, ועשוי לטפס עד לפרמייר ליג בלי לעבור למועדון אחר אפילו פעם אחת.
הסיפור הלא סביר הזה החל לפני קרוב לעשור, אי שם בשלהי 2013, כאשר ג'ון סטיל, מנג'ר לוטון דאז, אירגן את ההשאלה של נער בן 19 מווסטהאם. סטיל הוא אוהד פטישים שרוף, ולכן עקב באדיקות גם אחרי שחקני הנוער של קבוצתו האהובה, וכך הבחין בקשר הלוחמני שהתכבד לערוך את הופעת הבכורה במדי ווסטהאם במשחק גביע הליגה לצד כוכבים כמו ג'ו קול וקרלטון קול, היה שותף לניצחון 0:2 בברנלי, ואפילו קיבל שבחים מהבוס סם אלרדייס. זה הספיק על מנת לטפח אצל אמפנזו תקוות גדולות, אבל היה ברור שדרכו לסגל הראשון של הקבוצה תהיה חסומה כל עוד לא יצבור ניסיון על בסיס קבוע. סטיל הציע לו לעשות זאת הרחק מאור הזרקורים, והתגובה הראשונה הייתה פושרת למדי.
ובאמת, מי רצה לשחק אז בלוטון? אמנם יש למועדון הזה עבר לא רע עם כמה שנים בליגה הראשונה, והוא אפילו שיחק בגמר הגביע האנגלי ב-1959, אבל ההווה היה עגום בלשון המעטה. לוטון הייתה כבר ארבע שנים בליגה החמישית, אחרי ששרדה בקושי סכנה ממשית של פשיטת רגל, והחיים שם היו אטרקטיביים הרבה פחות מאשר לשחק עם קול וקול. שכנועים רבים נדרשו על מנת לסדר את ההשאלה, אבל ברגע שלבש אמפנזו את המדים הכתומים הוא הרגיש שייך. 0:5 בבכורה במשחק החוץ מול אלפרטון הרגיש כמו חוויה מגניבה, גם אם היו ביציעים רק כאלף צופים. את המעבר הקבוע מווסטהאם בינואר היה קל הרבה יותר לסדר. "אנחנו מובילים את הטבלה, ואני מקווה שנתמיד ונעלה לליגה הרביעית. אני נרגש להיות כאן", הצהיר הנער.
פלי ראדוק אמפנזו בפעולה (רויטרס)סכום ההעברה מעולם לא פורסם, אבל בלוטון התגאו בעסקה הזו כבר אז. הבחור הקסים את הקהל עם תשוקה, יכולת, שערים ראוותניים וחגיגות ראוותניות לא פחות. במהרה, הוא היה אחד משלהם. את עונת 2013/14 היא באמת סיימה במקום הראשון ועלתה לליגה הרביעית, ואמפנזו בלט מאוד במסיבת הניצחון. מי יכול היה לשער אז שכך זה יימשך בלי הפסקה, בעוד שלוטון חזרה בהדרגה למחוזות הרבה יותר טבעיים ונכונים מבחינתה?
באופן מעניין, אמפנזו השתדרג ככל שהרמה עלתה. בארבע העונות אותן בילתה לוטון בליגה הרביעית הוא לא היה באנקר בהרכב, ואף סבל מפציעות תכופות למדי. כך הוא גם נותר הרחק מעינם של הסקאוטים, אבל כאשר עלתה הקבוצה לליגה השלישית ב-2018 הפך הקשר המרכזי הדומיננטי למכונה אמיתית. הוא כמעט ולא החמיץ דקת משחק בעונה פנומנלית שהסתיימה בעליה סנסציונית שניה ברציפות, ועל הדרך גם קבע שיא אישי של חמישה כיבושים. אם למישהו היו ספקות לגבי יכולתו להסתגל לליגת המשנה, הוא קיבל תשובה נחרצת ב-2019/20, כאשר אמפנזו הפגין רמה גבוהה אף יותר, ונבחר ברוב מוחץ לשחקן העונה של לוטון, אשר ניצלה מירידה בזכות רצף תוצאות טובות במחזורי הסיום בתום פגרת הקורונה.
השיפור הגיע בזכות שובו של המנג'ר נייתן ג'ונס. כיום מוכר הוולשי בעיקר בגלל הקדנציה הקצרה והאומללה בסאות’המפטון במהלך העונה הנוכחית, עם רצף הפסדים, התנהגות תמוהה ושורת התבטאויות אומללות במיוחד, אבל בלוטון הוא היה עילוי. ג’ונס היה אדריכל העלייה לליגה השלישית, בנה את הקבוצה שטיפסה לליגה השנייה, ואז – אחרי תקופה לא מוצלחת בסטוק – שב כדי להצעיד את לוטון למעלה. החיבור שלו עם אמפנזו היה מצוין, והקשר שידרג עוד יותר את התפוקה, לצד שחקני רכש חדשים שחיזקו את הסגל. התחלופה הייתה גבוהה, אבל אמפנזו נותר סלע היציבות, והקבוצה טסה קדימה. ב-2021 היא כבר סיימה במרכז הטבלה, ב-2022 העפילה לפלייאוף מהמקום השישי, והעונה נאבקה על העפלה אוטומטית גם בלי ג'ונס, סיימה שלישית, ואז גברה על סנדרלנד בחצי גמר הפלייאוף וסידרה לעצמה טיול היסטורי לוומבלי.
אמפנזו, שגדל בפרברי לונדון, יכול היה לראות פעם את אורות האצטדיון המפורסם מחדר השינה שלו. כמו כל ילד הוא חלם לשחק שם בבוא העת, ועכשיו – בגיל 29 – החלום הזה עומד להתגשם בתסריט יוצא דופן באופן קיצוני. ההתרגשות בשיאה, אבל אמפנזו מנסה להיות רגוע ככל הניתן. "אין סיבה למתוח את העצבים. אנחנו פשוט צריכים לעשות את העבודה כרגיל", הוא אמר. אלא שלא קל להישאר מרוכז. לפתע, התקשורת בבריטניה מתעניינת בו מאוד, והוא מוצף בבקשות להתראיין. אחרי עשור של חיים שקטים בעיר קטנה עם אצטדיון מיושן, הוא הפך ללא פחות משיחת היום – וכל מי שמדבר עליו רוצה להדגיש עד כמה האישיות שלו חשובה להצלחה המסחררת של לוטון.
המנג'ר הנוכחי, רוב אדוארדס, מעריץ את אמפנזו. "פלי הוא בחור מדהים ששומר על מצב רוח נהדר בכל מצב, ולכן הוא הלב הפועם של הקבוצה. הוא נמצא פה כל כך הרבה זמן, והתחיל מלמטה, אבל תמיד השתדרג עוד ועוד ועוד. בסופו של דבר, זה פשוט מדהים". גם סטיל, המנג'ר הראשון שגילה אותו, לא יכול להפסיק להתפעל: "אני זוכר כיצד הוא הגיע לפגישה הראשונה עם אמא שלו, ועכשיו הוא כוכב ששווה 25 מיליון ליש"ט. זה נפלא שהוא בחר להישאר במקום אחד במשך כל הזמן הזה ואני ממש מקווה שהוא יהפוך בשבת לשחקן פרמייר ליג". עם כל הכבוד לקובנטרי, יש תחושה כי בממלכה מחזיקים רוב האוהדים אצבעות ללוטון, בעיקר בזכות פלי ראדוק אמפנזו.