בזמן פציעות, אחרי הקטטה ההמונית בין שחקני ולנסיה וריאל מדריד, נקרא השופט ריקארדו דה בורגוס למסך הטלוויזיה על ידי ה-VAR. הוא צפה בקטע קצר, בו ניתן לראות בבירור את ויניסיוס סוטר בפניו של הוגו דורו, והתוצאה המתבקשת הייתה טריוויאלית – כרטיס אדום נשלף לכוכב הברזילאי של ריאל מדריד. ואולם, לו היה חכם, נבון וישר קצת יותר, היה דה בורגוס מבקש לצפות בכל ההתרחשויות. במקרה כזה, הוא היה רואה את שוער ולנסיה גיורגי ממארדשווילי מתנפל על ויניסיוס בפראות, ואת הוגו דורו עצמו לופת את צווארו של הברזילאי ומנסה לחנוק אותו. הסטירה אמנם הייתה בסופו של דבר, אך היא באה בתגובה למעשים אלה ולא ניתן לפסוק לגביה בהתעלם מהם.
הצילומים היו ברורים, אבל הם לא הוצגו לשופט, שהעדיף לשחק אותה ראש קטן – והשאלה מדוע זה קרה זועקת לשמיים. הרי ברור לחלוטין שגם דורו היה אמור להיות מורחק, ואם מחמירים טיפה אז גם השוער הגאורגי האלים היה אמור להישלח בעקבותיו. כולם, ובמיוחד דה בורגוס ושופטי ה-VAR, הבינו בצל אילו נסיבות התנהלה ההמולה הזו, ראו את ויניסיוס נסער בעקבות המתקפה הגזענית כלפיו מיציעי המסטאייה וידעו שהוא כמעט ירד מהמגרש במחאה על כך. הם ידעו היטב ששחקני ולנסיה ניסו לנצל את המצב השברירי על מנת להוציא אותו לגמרי מכליו, ואף הצליחו במזימה. בכל זאת, הקטע היחיד שהופיע על המסך היה הסטירה של ויניסיוס, כל יתר הצילומים לא היו שם.
האם אפשר להעניק למקרה הזה הסבר הגיוני כלשהי מלבד גזענות מצד שופטי ה-VAR עצמם? אתם מוזמנים לנסות, אבל תגיעו בהקדם לסתירה לוגית. אין מנוס מלקבוע כי כאשר פרצה הקטטה לא רק שחקני ולנסיה רצו לראות את ויניסיוס בחוץ, אלא גם השופטים. במילים אחרות, המערכת, או הממסד. ואין דרך יעילה יותר להעביר את המסר המרגיע כלפי החוליגנים המשמיעים צרחות גזעניות מהיציע מאשר הגזענות הממסדית. היא הופכת את המעשים השפלים ביותר ללגיטימיים.
וזה המסר שיוצא באופן קבוע כאשר מתייחסים לגזענות בכיוונו של ויניסיוס. אם השדרים והפרשנים הספרדים טורחים לגנות את התופעה, הם עושים זאת בהסתייגות, תוך הדגשת הנסיבות המקלות. "זה לא בסדר, אבל הוא רוקד ומחייך יותר מדי", הם יגידו. "גזענות זה רע, אבל הוא מתנהג בצורה פרובוקטיבית", הם יאמרו. אולי אפילו יאשימו אותו בכדרורים ראוותניים מדי, שנחשבים לפשע בחוגים מסוימים. באופן כללי, הבעת שמחת חיים במרחב ציבורי לא מתקבלת בעין יפה, אם אתה כדורגלן שחור. זה המסר שרבים מדי מקפידים להעביר לוויניסיוס באופן ישיר ובוטה במשך תקופה ממושכת. ואם הוא מסרב לקבל את התכתיבים, מותר להפגין גזענות. כלומר, אסור – אבל "אפשר להבין את זה".
כך, פחות או יותר, ניסחה זאת הליגה הספרדית כאשר לא נקטה בפעולות כלשהן אחרי קריאות גזעניות כלפי ויניסיוס מצד אוהדי אתלטיקו במהלך הדרבי של מדריד. בדו”ח המסכם צוין כי האירועים אכן קרו, אך הם "נמשכו זמן קצר בלבד", וגם "הלמו את היריבות הספורטיבית בין המועדונים". לפיכך, נאמר קבל עם ועדה כי כל עוד האוהדים מתעבים את הקבוצה היריבה, מותר להם לקלל את שחקניה בכל המילים האפשריות, כולל הגזעניות ביותר. כי ככה היה מקובל תמיד, אז למה שזה ישתנה?
חשוב להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההשלמה הזו. פקידי ההתאחדות, ולא רק הם, יוצאים מנקודת הנחה סבירה בהחלט כי המטרה היא לא לפגוע בשחקן יריב על רקע גזעני דווקא. המטרה היא פשוט לפגוע ולהשפיל אותו. עבור "אוהדים" רבים מדי, זוהי בעצם מהות המשחק – הם באים למגרש על מנת לפרוק את האמוציות השליליות שלהם. למשל, זה עשוי לסייע להם להיות פחות אלימים כלפי נשותיהם וילדיהם, כי הכדורגלנים יספגו את זעמם. אם למישהו יש קילוגרם מיותר במותניים, הם יקראו לו שמן. אם למישהו יהיה משחק חלש, הם יקראו לו זבל. ואם מישהו שחור, הם יקראו לו זבל שחור. זה הכי נוח והכי מתבקש, הכי שכיח, הכי נוח והכי לגיטימי חברתית.
הרי הגזענות תמיד הייתה שם. אין בעולם חברה נטולת גזענות, שנאת הזר והשונה היא הכלי היעיל ביותר של כל פוליטיקאי שפל. הכדורגל במהותו הוא השתקפות החברה, על כל היבטיה – החיוביים והשליליים. לרוב, כמו בכל מקום בחיים, הרוע בולט יותר. ואז, גם לאלה שאינם גזענים בעצמם קל יותר להצטרף למקהלה, כדי להיות חלק מהחבר'ה. הם יכולים לומר לעצמם ולהאמין כי הקריאות הגזעניות שהם משמיעים נועדו להוציא את שחקני היריב משלוותם הנפשית ולגרום להם לשחק פחות טוב. זה פשוט נשק פסיכולוגי שכזה, והוא "הולם את היריבות הספורטיבית". אם השחקן השחור מוחה, הוא משדר חולשה ומוכיח שהנשק עובד – אז כדאי להשתמש בו עוד ועוד. עד שהשחקן השחור יאבד את העשתונות, יתחיל לאבד את הכדורים, ובמקרה הטוב פשוט יורחק. במקרה של ויניסיוס, התוכנית עבדה באופן מושלם עבור "אוהדי" ולנסיה.
ויניסיוס נתפס כבר מזמן למטרה קלה. זה היה בזמנו גם גורלו של סמואל אטו, שניסה להשמיע קול חזק ולהילחם בתופעת הגזענות ביציעים, רק כדי שהקריאות כלפיו ילכו ויתעצמו מבלי שהממסד יפעל ברצינות נגד התופעה. ויניסיוס קולני עוד יותר בהשוואה לקמרוני של ברצלונה, ובהיעדר הגנה מצד הליגה וההתאחדות הוא היעד הכי טבעי מבחינת כל החוליגנים באשר הם. אלפי "אוהדי" ולנסיה קיבלו בקריאות גזעניות כלפיו אפילו את האוטובוס של ריאל מדריד כאשר הוא התקרב שלשום למסטאייה והמשיכו במלאכה שלהם במהלך כל המשחק. איך זה נגמר? בכך ששופטי ה-VAR החליטו לא להראות לשופט הראשי את הניסיון לחנוק את ויניסיוס.
אז הברזילאי האשים את המנהלים בחוסר מעש. "זו הייתה הליגה של רונאלדיניו, רונאלדו, ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, עכשיו היא שייכת לגזענים", הוא הצהיר. במקום להכריז על פעולות אמיתיות נגד התופעה, בחר נשיא הליגה חאבייר טבאס להאשים את ויניסיוס דווקא ולפצוח בוויכוח נוקב בטוויטר. "ניסינו להסביר לך מה אנחנו עושים, אבל לא הגעתי לשני המפגשים שקבענו לבקשתך. לפני שאתה מאשים אותנו, חשוב שתלמד את העובדות כמו שצריך", הוא כתב. אגב, הליגה באמת מנסה לבצע פעולות מסוימות, אבל זה לא העניין. כאשר נשיא הליגה תוקף את הקיצוני, המסר האוטומטי שהוא משדר הוא גיבוי לגזענים, גם אם אין לו כוונה לעשות זאת.
בדבר אחד ויניסיוס לא מדייק – הליגה הספרדית הייתה שייכת לגזענים גם בימי רונאלדיניו ורונאלדו, וגם קודם לכן. די להיזכר, למשל, כיצד התלונן פטריק ויירה על הקריאות הגזעניות לעברו כאשר ארסנל התארחה אצל אותה ולנסיה במסטאייה בליגת האלופות ב-2003. אופ"א בחרה להגיב בכך שהטילה קנס על ויירה עצמו, כי הוא העז לבקר את הארגון ללא הצדקה. בכך שטען כי לא נעשים מאמצים למיגור התופעה, הוציא הצרפתי יליד סנגל את דיבתה של אופ"א. פשוט כך. על מה עוד אפשר לדבר במצב כזה?
כעת רומז ויניסיוס כי ישקול לעזוב את הליגה הספרדית לאור הבעיה, אבל העניין הוא כי הגזענות לא מוגבלת לספרד בלבד. היא נמצאת בכל מקום. המצב באנגליה קטסטרופלי, ודי להזכיר את התגובות הגזעניות שספגו ברשתות החברתיות מחמיצי הפנדלים האנגלים בדו קרב בגמר יורו 2020 – ג'יידון סאנצ'ו, מרקוס רשפורד ובוקאיו סאקה. המצב באיטליה קטסטרופלי, והוא ממש לא מוגבל לשחורים. דושאן ולאחוביץ' שמע אינספור קריאות על היותו "צועני" מאוהדי אטאלנטה לפני שבועיים. אגב, גם בישראל המצב קטסטרופלי והגזענות כאן לובשת צורות מגוונות ביותר. הוא עגום למדי כמעט בכל מקום על הפלנטה, כי בכל מקום יש רוע, ובפרט בכדורגל כל האמצעים כשרים.
"הרוב הנורמטיבי" מוקיע, כמובן, את הגזענות – לפחות כדי לצאת ידי חובה. העניין הוא שזה לא מספיק וזה אף פעם לא יכול להספיק. נדרשות פעולות חריגות, מצד השחקנים והמועדונים או מצד הפוליטיקאים, על מנת לטפל במידה כלשהי בתופעה – כי לכולם ברור שלא ניתן להעלים אותה לגמרי. שחקנים או קבוצות יכולים לסרב להמשיך במשחק כאשר הם שומעים קריאות גזעניות, ובהקשר זה זכור כיצד דווקא שחקני ולנסיה התכוונו לעזוב את המגרש לפני שנתיים, כאשר שחקן קאדיס חואן קאלה הפנה הערה גזענית בוטה כלפי בלם העטלפים מוחטאר דיאקבי. אחרי שכנועים, הם הסכימו לקפל את המחאה ולהמשיך, אבל דיאקבי עצמו העדיף להתחלף וצפה בהמשך ההתמודדות מהיציע. המחאה הגדולה נמנעה, וחבל שכך, כי האירוע נעלם מהתודעה הציבורית זמן קצר אחרי שהתרחש.
בהקשר זה, חבל מאוד כי דיאקבי ספג כרטיס צהוב חמישי העונה במשחק מול סלטה ויגו במחזור הקודם ועל כן הושעה מהקרב מול ריאל מדריד. היה יכול להיות מסקרן מאוד לראות את תגובתו לאירועי ויניסיוס, וייתכן כי השניים היו משתפים פעולה כדי לגרום לשחקני שתי הקבוצות להפסיק את המשחק. לו זה היה קורה, משהו באמת עשוי היה להשתנות באופן מהותי, אבל בפועל הכל נגמר בכרטיס אדום לברזילאי וב-3 נקודות יקרות לוולנסיה.
ייתכן שלהרחקה הזו יהיו השלכות חיוביות, כי היא עזרה להעצים את הסיקור התקשורתי של האירוע וכך עשויה לגרום לליגה הספרדית לנקוט בפעולות נחרצות הרבה יותר. אז הנה הצעה ראשונה של מסר שניתן להעביר בקלות. לאור טעות קשה בשיקול הדעת של ה-VAR שלא הציג לשופט הראשי את כל האירועים בקטטה, יכולה הליגה הספרדית לבטל את ההשעיה של ויניסיוס ולאפשר לו לשחק מחר (רביעי) ב-20:30 במדי ריאל בדרבי הקטן מול ראיו וייקאנו (חי בערוץ ONE). זה לא הרבה, אבל כצעד ראשון הדבר יתקבל בברכה וכך יובהר כי לפחות הגזענות מצד שופטים לא תהיה מקובלת בשום אופן.