טורניר היורובאסקט לנשים יחל ב-15.6 ויתקיים בישראל לראשונה מאז שנת 1991, כשהיכל קבוצת שלמה יארח את שלב הבתים. אם בשנים האחרונות עברה הנבחרת הישראלית שינויי דורות, הפעם היא תגיע על תקן נבחרת כישרונית במיוחד.
למרות שחלק מהבנות עדיין צעירות, ניתן למצוא לצידן את המתאזרחת ג'ני סימס, שחקנית העונה בליגת העל לפני שנה, יחד עם אלכס כהן ואליסה בארון שבולטות במיוחד בליגה הישראלית.
מעבר אליהן שתי השחקניות אולי הכי מעניינות בסגל הישראלי הן האחיות ירדן וליאור גרזון ששיחקו העונה במכללות. ירדן (19) באינדיאנה המפוארת וליאור (21) באוקלהומה, עשו עונה מדהימה בארצות הברית והגיעו על תקן תקוות גדולות. כעת, לרגל היורובאסקט פגשנו אותם ב-ONE לראיון מיוחד וזוגי.
פשוט וואו: צפו בהצגה של ירדן גרזון
האחיות גרזון (עודד קרני, איגוד הכדורסל)זה לא קרה עד עכשיו אף פעם, אז איך זה לשחק יחד?
ליאור: “פעם ראשונה שאנחנו משחקות יחד אז זה מרגש. חיכינו להזדמנות הזאת כל השנה ודיברנו על זה במהלך העונה. בטח כשזה בא בנבחרת, זה עוד יותר מרגש, כי זה לייצג את המדינה בבמה הכי גדולה שיש לאירופה להציע –מחכות לזה”.
ירדן: “כל השנה דיברנו, חיכינו ותכננו את זה. כיף שזה פה בארץ, תמיד בנבחרת יש הרגשה מיוחדת שזה חלק מאיתנו אז כיף לעשות את זה פה וביחד".
מה היתרונות של לשחק ביחד, איך זה בא לידי ביטוי שאתן אחיות? או שיש טראש טוק ובבית אתן מתעצבנות אחת על השנייה?
ליאור: "האמת שבאימונים עד עכשיו שיחקנו רק פעם אחת יחד, כי לא רוצים לשים אותנו ביחד. תוך כדי האימונים נותנות פידבק אחת לשנייה, או שברגע שיש למישהי ירידה באימון אז מעודדות אחת את השנייה. אנחנו תמיד יודעות שיש לנו את הגב אחת של השנייה. זה כוח שאי אפשר להפריד או להיכנס בתוכו”.
ירדן גרזון (העמוד הרשמי של אינדיאנה)ירדן: “מה שקורה על המגרש נשאר על המגרש. אנחנו חיות יחד וצופות כמעט בכל המשחקים אחת של השנייה, אז אנחנו מכירות כל כך טוב את כל הניואנסים הקטנים. אם זה הפרצופים ולדעת באמת מה קורה בפנים. אנחנו שמות לב וזה עוזר לנו כנבחרת שבמבט אפשר להרגיע אחת את השנייה, זה מרים".
יש לזה גם חסרונות?
ירדן: "קצת מוזר לשמור אחת על השנייה באימונים. אני לפעמים עושה קצת טראש טוק וליאור לא מגיבה. אנחנו ביחסים טובים, כולן פה בחיוביות עם זה ולא מנסות להיכנס בנינו או משהו כזה. הנבחרת מאוד מגובשת".
ירדן גרזון (איציק בלניצקי)ליאור את היית כבר במכללות וירדן הצטרפה רק השנה. ירדן, כמה הייתה לליאור השפעה בזה שהחלטת לנסוע לשחק בקולג'?
ירדן: "מגיל צעיר מאוד רציתי לצאת לקולג'. זה שליאור הייתה שם עזר לי לדייק את הרצון ולהבין מה זה באמת אומר – מה עושים ביום-יום, איך זה נראה וכמה זה קשה בראש. את מבינה כמה זה קשה לא להיות בבית עם המשפחה, כשהיא הייתה שם והייתי בבית, ראיתי מה קורה איתה. זו לא מישהי רחוקה שמספרת את זה כסיפור, ממש חייתי את זה עם ליאור והרגשתי את זה, דבר שעזר לי מאוד להבין מה הולך להיות".
ליאור: "אני רציתי ללכת למקום שאני יכולה להתפתח בו, זה גם היה בתקופת מגפת הקורונה והכדורסל באירופה היה סגור, אז זאת הייתה ממש ההחלטה האחרונה שלי”.
ליאור גרזון עם הכדור (עודד קרני, באדיבות מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)איך עברה עליכן העונה? כל אחת במקום אחר בארצות הברית והבית רחוק, כיצד הסתדרתן?
ליאור: “ההורים באים הרבה, כול שלושה חודשים בערך ואנחנו אישית מדברות תמיד בערבים. כשהכול היה שקט בישראל בגלל שלילה, תמיד חזרנו לחדר בקולג' ואין עם מי לדבר בארץ, אז זה מאוד נחמד שיש עם מי לדבר”.
ירדן: "לי זה מאוד עזר, מגיע פתאום 20:00-21:00 ואין עם מי לדבר כי בישראל ישנים ואתה חושב עם מי לדבר עכשיו, אז לי היה את ליאור".
הייתן צריכות להיפגש בטורניר הגדול של המכללות במרץ, וליאור הודחה על ידי מיאמי בסיבוב הראשון, מה עבר עלייך?
ליאור: " זה מוזר. כולם ידעו שניפגש, החליטו, ראינו ודיברו איתנו שזה כבר קורה אז זה כנראה פתח פה לכולנו. בהתחלה שתינו היינו בהלם ואמרנו אין מצב שהם עושים לנו את זה עכשיו. נפגשנו לפני המשחק הזה וזה היה רגע ממש מרגש שהיה לי כל השנה, לא נפגשנו שלושה חודשים והתחבקנו וכולם הסתכלו עלינו. באסה שלא שיחקנו אחת נגד השנייה".
ירדן ספרי את על השנה הראשונה שלך בקולג', אחרי שנבחרת לשחקנית השבוע הארצית באחד השבועות ושברת עוד שיאים, איך הייתה ההשתלבות?
ירדן: "מאוד רציתי את זה, אבל מאוד חששתי. אני מטבעי בן אדם של בית, כולם שם באמת עשו לי את החיים קלים. בהתחלה היה שוק גדול מהשפה והתרבות. כולם עשו לי מאוד טוב וגרמו לי להרגיש בנוח, המאמנים, הצוות, השחקניות, ככל שהשנה התקדמה הרגשתי יותר בנוח מבחינת החיים. לכדורסל לקח לי זמן להתרגל, אם זה אימונים, כמות העבודה שעובדים שם זה מאוד שונה, סגנון המשחק שונה, לקח לי זמן, אבל בסך הכל גרמו לי להרגיש בנוח".
ליאור גרזון עם הכדור מול מרים חנון (אודי ציטיאט, באדיבות מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)אנחנו רואים את התהילה שיש לכדורסל נשים ובטח כדורסל מכללות בארצות הברית, כמה זה שונה כשנמצאים ממה שהורגלתם פה?
ליאור: "קודם כל מה שיש לך שם משפר אותך בתור שחקנית. הכל קרוב אחד לשני, גם בארץ יש מעטפת, אבל יותר קשה להשיג אותה”.
ירדן: "אם ניקח לדוגמה את הנבחרת, יש פה אנשי מקצוע שהם הטופ של הטופ, נותנים לנו כל דבר שאנחנו צריכות. עכשיו אני יודעת כמה קהל נותן וכמה אנחנו צריכות את זה, שזה השחקן השישי שיכול להרים. אני רוצה שההיכל פה יצבע בכחול לבן ושנרגיש את אותה התחושה גם פה בנבחרת".
הקהל, נקודה משמעותית. בליגה שלנו, ירדן היית פה, 50-100 איש בקהל ובקולג' משחקים מול אלפי אנשים, כמה זה משפיע הקהל עליכם בתור שחקניות?
ליאור: "זה נותן מלא. לפעמים אתה מגיע למשחק והראש שלך לא מאה אחוז שם והקהל מכריח אותך להיות נוכח. אין סיכוי שהראש הולך לכל מקום אחר זה מפקס אותך, את אומרת לעצמך אנשים באו לראות אותי, אין מצב שאני לא נותנת פה מיליון אחוז, אין תירוצים. זה נותן לך גאווה שאתה מייצג את כל האנשים באולם וגם עוד רצון לתת את כל מה שיש לך כדי לנצח”.
ירדן גרזון (איציק בלניצקי)ירדן, אני מחזירה אותך למשחק בסיבוב השני בטורניר, לקח לך זמן להיכנס אבל תפרת 3 שלשות במאני טיים ולמרות זאת הפסדתם. כיצד הרגשת?
"הקהל עשה הבדל גדול, לא היה לנו משחק גדול כקבוצה, אבל הקהל דחף אותנו והשאיר אותנו במשחק. מאוד מאוד רצינו וכל העונה זו הייתה המטרה שלנו הטורניר הזה, אני בן אדם שמאוד מתרכזת במשחק ואוהבת את הרגלים הגדולים, אני רוצה לנצח תמיד אבל אני גם בטוחה שאם זאת לא הייתה הזריקה שלי מישהי אחרת הייתה קולעת. אני שמחה שסמכו עלי, לא הייתי נכנסת למשחק בלי הבנות שסביבי שעוררו אותי, וניסו להיות שם בשבילי, אמרו לי תמשיכי לזרוק, זה מאוד עוזר שיש לך את השחקניות והמאמנים בגב שלך".
ליאור, איפה ראית את המשחק?
ליאור: "האמת שהייתי כבר בחדר בקולג', חזרנו ישר אחרי ההפסד למיאמי, היה שקט באוטובוס, בטיסה, בחדרים, הייתי עוד חצי עצובה מההפסד שלנו להם ואמרנו טוב נראה את ירדן ונעודד אותה. כשירדן קלעה את השלשות התחלתי לצרוח במעונות, השותפה שלי יצאה ולא הבינה מה קרה, פתאום כל המאמנים התחילו לסמס לי, זה החזיר קצת את הצבע לחיים. הייתי ממש עצובה כשהן הפסידו לאותה קבוצה שאנחנו הפסדנו, אבל שמחתי בשביל ירדן".
אז מה צפוי לנו כאן ביורובאסקט? זו נבחרת צעירה, מאוד מוכשרת אבל מאוד חסרת ניסיון, מה המטרות?
ליאור: "אנחנו מאוד כישרוניות, לא חושבת שהייתה כזו נבחרת כישרונית הרבה זמן בכדורסל נשים. יש לנו כימיה בגלל שאנחנו מאוד רוצות וצעירים, הכימיה עובדת - אין אגו, אנחנו מאוד מבינות אחת את השנייה, המטרה היא לנצח. אנחנו מתרכזות רק בזה, אין פה מעמדות, הכימיה הגיע מאוד בקלות, לא חשבתי שזה יהיה ככה".
ירדן גרזון (לילך וויס-רוזנברג)ירדן: "אני מאוד מאמינה בנו, חוץ מהכישרון כולנו פה עובדות קשה, אנחנו שבועיים באימונים וכל יום מסיימות אימונים באפיסת כוחות ושמחות מזה, אין פה מישהי שלא שמה את הנבחרת לפניה. זה הדבר הגדול והחשוב פה, אנחנו שוות ויכולות לייצג את ישראל בכבוד, הרעב הזה וההתמדה שלנו וזה שאנחנו כל יום נותנות פה אלף אחוז זה יוכיח את עצמו".
באתן מכדורסל של מכללות, כמה זמן לוקח להסתגל בחזרה לכדורסל האירופאי?
ליאור: "אני התגעגעתי, זה כדורסל אחר אבל שיחקנו פה 18 שנה אז זה לא משהו ששוכחים, זה לא נעלם. מאוד כיף לחזור לזה. הנבחרת משחקת מאוד חכם, יש פה בנות עם איי קיו כדורסל גבוה, אז זה מאוד כיף ועוזר, כיף לשחק כדורסל אירופאי ולשמוע עברית".
ירדן: "מאוד כיף לשחק עם הבנות, יש אפס אגו שזה מפתיע כי בכל קבוצה שהייתי היה תמיד אגו ופה באמת כולן משחקות אחת בשביל השנייה. בכדורסל אמריקאי זה יותר בידודים של 1 על 1 ויכולת אישית, פה זה שונה".
בואו נדבר מטרות, מגיעות כאנדרדוג אבל מה רוצות להשיג?
ליאור: "להגיע הכי רחוק שאפשר, לתת את הכל כדי לעשות את זה ולעשות את זה בצורה חיובית ומהנה. לא בכוח ואני ואני ואני אלא אנחנו, לייצג את המדינה בבמה הכי גדולה".
ירדן: "אני חושבת שהמטרה זה לסיים את האליפות ולהגיד נתנו את הכל ולא להגיד באיזה באסה יכולנו לתת יותר. אני מקווה שהאולם יהיה מפוצץ וניתן לאוהדים שיגיעו הרבה כבוד".
המטרות שלכם מבחינה אישית, ירדן מה עדיף קבוצת יורוליג או WNBA?
ירדן: "למה לא שתיהן? זה אפשרי. המטרה היא להגיע ל-WNBA ולהיות שם משמעותית ומשם להתפתח ואני מקווה שזה יקרה". דבר אחד שמאוד כיף במכללות זה לייצג את ישראל, נסעתי פעם למשחק חוץ ופתאום ראיתי בפינה דגל ישראל של איזה משפחה ישראלית שהגיע ועודדה אותי וזה היה כיף לראות פתאום כחול לבן זה משהו שעשה לי שמח בלב".
ג'ני סימס (איציק בלניצקי)ליאור: "המטרה העיקרית זה להגיע ל-WNBA ואחרי זה לצאת ליורוליג, לעשות רעש ולייצג את ישראל באירופה ולהגיד שגם בישראל יש שחקניות כדורסל ודור כישרוני”.
דיברת על לייצג את ישראל, במכללות אתן מרגישות שגרירות?
ליאור: "מאוד, יצרו איתי קשר עם הקהילות היהודיות בכל מקום שהגענו והם מאמצים אותך למשפחה שלהם ומפיצים את זה שיש ישראלית שמשחקת בקולג'. השם תמיד יהיה שם ותמיד אומרים שאני מישראל. זה תמיד שם".
האחיות גרזון (עודד קרני, איגוד הכדורסל)יש מקרים גם הפוכים? סיטואציות לא נעימות שחוויתם, אנטישמיות?
ירדן: "אישית לא, היו מקרים באוניברסיטה - כמה קטעים פחות נעימים כלפי יהודים, אבל זה טופל ומקבלים את כולם. יש לי באוניברסיטה קהילה מאוד גדולה של יהודים, אז אנחנו חלק גדול ממנה וכולם מקבלים את כולם".
ליאור: "לא היה משהו ספציפי, כן שמעתי על מקרי אנטישמיות אבל זה לא היה אישי אלי, מטפלים בזה מאוד מהר. יש קלות דעת, לא מעבירים ליד ולי זה מאוד חשוב, הייתה תקופה שהאנטישמיות בכל ארה"ב עלתה אז ישר דיברו איתי ושאלו אם אני רוצה לעשות הסברה. בטוח בקיץ כשאחזור אעשה משהו עם זה".
חמש שנים מהיום, איפה כל אחת?
ירדן: "משחקות יחד ב-WNBA"
ליאור: "בעזרת השם, הלוואי".