בוני גינצבורג לא מצליח לישון. הג'ט לג עדיין גורם לו כל בוקר להתעורר בחמש לפנות בוקר במלון בו משתכנת נבחרת הנוער בבואנוס איירס. בוני הוא לא היחיד בנבחרת. לקראת תחילת המונדיאליטו, שם נבחרת ישראל תתחיל מחר את דרכה מול קולומביה, המנהל המקצועי מדבר על הכל בראיון מיוחד ל-ONE.
גינצבורג משתף לגבי האליפות, הציפיות, השחקנים, על דרכו המקצועית, על העבודה סביב השעון, על המבקרים, העבודה סביב השעון מול העבודה הקלה שהייתה לו בתקשורת. גינצבורג הפך להיות הדמות הדומיננטית באגף הנבחרות הצעירות עוד כאשר יילה חוס היה בתפקידו. חוס כזכור היה לא מעט זמן בחו"ל, ולכן גינצבורג הוא זה שבפועל מילא את התפקיד. בוני מודע היטב למה שהוא רוצה להשיג, הוא נראה בשליטה מלאה ובינתיים עוקב מקרוב אחרי התשוקה שיש לארגנטינאים לכדורגל.
בוני, התאקלמתם פה, עם כל הבדלי השעון, השוני וכו'?
"עדיין חלק מהשחקנים סובלים מג'ט לג, לא הצליחו עדיין לאפס את השעונים. העיר עצמה תוססת, מדהימה, בטח בהיבט של הכדורגל. אנחנו כל הזמן מתאמנים במגרשים של קבוצות מהליגה הראשונה ומבחינת כל המדינה היא תחת האופוריה של המונדיאל איפה שאתה הולך ומסתובב. על המונדיאליטו אני פחות שומע, אבל אנחנו פה בהתמקדות במשימה שלנו”.
“יש פה הרבה תוכניות ספורט שמתמקדים בכדורגל ועושים הרבה כבוד לנציגים הארגנטינאים שלהם שמשחקים בשלושת הגמרים, הליגה אירופית, הקונפרנס וליגת האלופות. אנחנו פה בסתיו, עד היום לא היה פה גשם, היום התחיל גשם חזק שאני מבין שהוא הולך להיות ברצף עד יום חמישי ונצטרך להתמודד עם זה", הוסיף.
באיזה מצב ישראל מגיעה לאליפות?
”אני חושב שאנחנו מגיעים בציפייה גדולה לטורניר שהוא חוויה אדירה לשחקנים ולכל מי שמעורב בפעילות של הנבחרת. הוגרלנו אולי לבית הכי קשה שהיינו יכולים לקבל, אבל זה בסדר ועם זה נתמודד. ברמה העקרונית, קודם כל בעבור ההישג הגדול משנה שעברה יש את הבונוס של להיות במונדיאל. מבחינתי ומבחינת כל מי שמעורב בפעילות, מה שחשוב לנו זה הפיתוח של השחקנים ובכלל פיתוח כדורגל בישראל וזה הזדמנות נהדרת של כל מי שמגיעים לחוות רמה בין-לאומית מאוד גבוה. זו הזדמנות לשחקנים שמבחינתם אני מקווה שזו לא תהיה חוויה חד פעמית כי היא חוויה נהדרת”.
הבית שלנו לא אטרקטיבי, אבל הוא קשה.
”אם האינדיקציה היא הנבחרות הלאומיות של המדינות, אז אנחנו מדברים על שלוש נבחרות שהבוגרות שלהן מדורגות ב-20 הראשונות בדירוג האחרון של פיפ”א. זאת אומרת שאנחנו מקבלים פה רמה מאוד גבוה, אם ניקח בחשבון את העובדה שישראל ממוקמת במקום ה-78 נקבל תמונת מצב של מי אנחנו פוגשים. למרות זאת, אנחנו עדיין מאמינים בבחורים שלנו, הבית קשה ומורכב, אבל אנחנו נעשה את הכל כדי שנעפיל לשלב הבא שזו המשימה המשמעותית”.
אי עלייה לשלב הבא היא כישלון?
”אני לא מדבר במונחים של כישלון, צריך לראות איך זה יתפתח שם ועל הנייר זה בית קשה מאוד. השחקנים שלנו חדורי מוטיבציה והצוות המקצועי הכין אותם בצורה הכי טובה. אני מסתכל על זה כמסע, כעוד נקודות ציון עבור השחקנים האלה. הדבר שלי חשוב, כמו שגמרנו את היורו האחרון, כמות משמעותית של שחקנים הפכו להיות שחקני בוגרים ושיחקו בצורה משמעותית. התהליך הזה הוא בעיניי החשוב ביותר וככה אנחנו רואים את פני הדברים”.
“אנחנו כל הזמן מתעסקים ב-100 ילדים בגיל הצעיר ביותר, מגיל 12, כשעכשיו אני בשיח גם עם משה לגבי שחקנים שהולכים לאקדמיה לעונה הבאה ועל שנתון 2010. אנחנו מסתכלים על כל הקשת ויודעים שאם נרצה להיות עוד כמה שנים במקום טוב יותר אנחנו צריכים להיות במקום שבין 15-20 שחקנים בכדורגל שלנו ישחקו בחמשת הליגות הבכירות באירופה. המסע הזה של היורו ואז המונדיאליטו ועוד מעט היורו עד 21, המטרה של כל המסע הזה היא לייצר שחקנים איכותיים עבור הנבחרת הבוגרת. זו עוד חולייה בתוך השרשרת הזו”.
אני בטוח שלמדתם את היריבות שלנו, מה המסקנות שלכם לגבי הנבחרות?
”בדרך כלל אתה מתמקד במשחק הראשון, מול הקולומביאנים מוכנים כל הקליפים עבור השחקנים ותוך כדי הטיסה הם יעברו על כל הקטעים שהוכנו עבורם. אנחנו עובדים בצורה מסודרת ואני לא רוצה לרדת לרזולוציות, אבל נבחרת קולומביה היא חזקה”.
אין לנו זיכרונות טובים מקולומביה, אם היינו מנצחים אותם היינו יכולים לעלות למונדיאל בזמנו. זה מחזיר אותך אחורה כאשר היית שוער הנבחרת?
”אני זוכר מצוין זה אולי היה המשחק הכי טוב שלי שם, אבל אני לא הסיפור. אני לא חי את העבר אלא את ההווה והעתיד, מסתכל על הדברים שמאתגרים אותנו היום ונמצא בהתרגשות גדולה מהקיץ הקרוב. הרצון הוא שנצליח בכל מה שאנחנו משקיעים ובפיתוח של הכדורגל שהוא הדבר הכי משמעותי. אנחנו עושים הכל בשיתוף פעולה עם המועדונים ויש לנו הזדמנות להודות להם שאנחנו עובדים בקשר הדוק ובהתפשרות גדולה משני הצדדים. גם בצומת הזו במונדיאליטו והיורו עד 21 יש יחסים טובים עם המועדונים וזה חשוב מאוד”.
גלוך לא יהיה וראינו נבחרות נוספות שנאלצו לוותר על שחקנים כי הקבוצות לא שחררו אותם. על טוקלומטי ויתרתם בשביל הצעירה, מה היו השיקולים?
”לגבי אוסקר זה לא היה תלוי בנו. הוא יכול לשחק גם בבוגרת, גם בצעירה וגם בנוער וכשאתה מסתכל על גרף שיפור של שחקן והתקדמות שלו, המטרה היא להביא אותו לבוגרת. במקרה של אוסקר ידעתי שהסיכוי הוא קלוש שיגיע לנוער כי דיברתי עם המנהל המקצועי של זלצבורג שלא רצה לשחרר אותו כי זה לא חלון בין-לאומי, אבל כשאני מסתכל על הדרך שאוסקר עשה בשנה וחצי האחרונות היא מדהימה. העובדה שהוא שחקן של הנבחרת הבוגרת היא הישג אדיר”.
“לגבי עידן (טוקלומטי) הוא לא בריא ב-100%. הוא היה איתנו במוקדמות שלב העילית בפולין עם הנוער, הוא הגיע וזו הייתה תקופה שהייתה לו פציעה והוא שיחק רק משחק אחד. מבחינתי השיקול הוא לא לאבד אותו בשתי התחרויות, שלא יגיע כשהוא לא 100% בריא, לא יוכל לתת תפוקה מקסימלית ואחר כך לא יוכל גם לשחק בצעירה. השיקול הוא פעם אחת נובע מכך שאנחנו לא רוצים לקחת מישהו שלא בריא ב-100% כשיש לנו סגל קצר עם 18 שחקני שדה ושלושה שערים”.
כשאני מסתכל על הסגל תורג’מן, סלמן וסניור לא שיחקו יותר מדי בבוגרים לאחרונה. חסר גולר.
”זו הייתה אחת הבעיות שליוותה את הנבחרת הזו והיה אתגר גדול להבין איך אנחנו מתכוננים עם נבחרת כשאין לנו כמו באנגליה וצרפת נבחרת שהיא ‘פרופר’ עד גיל 20. זה היה אחד האתגרים הגדולים להבין איך אנחנו מגיעים למקום שהשחקנים האלה משחקים כמה שיותר. במציאות אני מסכים שהם לא שיחקו מספיק דקות, אבל מבחינת המאגר אלה השחקנים הכי טובים בזמן נתון שאופיר (חיים) מאמין שהם השחקנים שלו. לכן חלק מהשחקנים שישחקו בנבחרת אמורים להיות גם חלק מהצעירה, כי המאגר לא מספיק גדול גם כאן וגם שם. מבחינת אלה שלא שיחקו מספיק, הטורניר הזה דווקא יכול לעשות להם טוב עבור הטורניר הבא שלהם ביוני”.
“בניית הפאזל הייתה מורכבת, חלק מהשחקנים הדקות היו הדאגה העיקרית, אבל בסופו של דבר הגענו למצב שרוב שחקני הסגל קיבלו דקות משחק ומוכנים למשימה. צריך לקחת בחשבון שזו משימה מורכבת, התייעצתי עם האנשים המובילים איך מתכננים את המעבר בין השחקנים שמשחקים בנבחרת עד גיל 20 לבין אלה שמשחקים עד גיל 21. כמובן שהכול בשיתוף פעולה גם עם יוסי בניון על איך השחקנים מהבוגרת יבואו וישתלבו ביורו. כל התהליך והבנייה היו מאוד מורכבים כי לכל נבחרת יש את המורכבות שלה. את כל הדבר הזה הייתי צריך לתכנן בקפידה ועם אנשים מהשורה הראשונה בכל מה שקשור בהיבטים הפיזיולוגיים וזו התוצאה המיטבית מבחינתנו“.
”כל מסע הוא מסע שמרגש אותי. לא מדבר ספציפית על המסע לארגנטינה, מדבר באופן כללי על כל מה שעשיתי מאז שסיימתי בתקשורת ועברתי להתאחדות לכדורגל ואני עוד מעט שנתיים. אני ומשה באנו ביחד מתוך חזון ורצון לפתח את הכדורגל בישראל. אני מאמין שב-2030 נהיה במקום טוב יותר. והיעד הוא איך אנחנו בכל התהליך הזה מפתחים את הענף, שהוא הפופולרי בכדורגל בישראל, למקומות טובים יותר. יש כמה אבני דרך שצריך לנסות להקפיד. דיברתי איתך על העניין הזה שאנחנו צריכים סדר גודל של 15-20 שחקנים שמשחקים בליגות הבכירות באירופה. כמה יש היום? שניים, כמה לקוסובו? תשעה. לדנמרק שהיא חצי מכמות האוכלוסייה ממה שיש בישראל יש 44 שחקנים ולא דיברתי על ליגות נוספות שלא נחשבות”.
“אנחנו, כדי להגיע לשם, צריכים קודם כל לעשות פה תהליך אמיתי, שאחד הדברים המרכזיים בו זה הכשרת מאמנים ופיתוח מגיל ילדים. 90 אחוז מהפיתוח של השחקנים מתקיים בקבוצות. יש כמה מועדונים מובילים, אבל עדיין המספר שלהם מועט ואנחנו צריכים שכמה שיותר מועדונים בגילאים האלה הסטנדרטים שלהם, איכות המאמנים שלהם ואיכות התכנים שלהם תהיה גבוהה יותר. בשביל להגיע לכל הדברים האלו, אתה צריך לשפר את הביצוע שלך בזירה הבין-לאומית. אם אנחנו היום מקום 78 בעולם ואנחנו רוצים שהיעד שלנו יהיה 30, אנחנו צריכים לעשות פה כמה דברים משמעותיים כדי שהסטנדרטים שלנו יהיו גבוהים יותר. צריך לעשות את זה ביחד. הכדורגל הישראלי שהוא חשוב לכולנו צריך להתפתח ואני מאמין שזה המסלול שלנו”.
“אנחנו צריכים שהשחקנים שלנו, בטח במקום שאנחנו נמצאים במחלקה הצעירה יתפתחו בסטנדרטים בינלאומיים ויחוו כמה שיותר טורנירים וכמה שיותר ניסיון בינלאומי כדי שבסופו של דבר נהיה במקום טוב יותר. אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו רוצים לעשות ואת זה הוועדה המקצועית אישרה, זה להביא ראש מערך ביצועים. ברגע שאנחנו נצליח להביא אנשים שהם אנשי מקצוע ברמה גבוהה, נוכל לשפר את מה שאנחנו לוקים בו. אם אתה מביא ראש מערך ביצועים כזה, שחולש גם על התחום הפיזיולוגי, על הכושר הגופני, על כל עניין התזונה, שיקום, התאוששות, פיתוח מהלכים בתחום הרפואי, בן אדם שחולש על כל הדברים הללו ומרכז אותם זה פונקציה שקיימת והיא תיתן לנו מענה לא רק בנבחרות, אלא בכלל לכל הקבוצות. זה מה שאנחנו רוצים, לפתח את הכדורגל גם דרך תחתית הפירמידה, דרך המועדונים ודרך האקדמיה”.
“בכל המקומות האלה אנחנו רוצים לקפוץ מדרגה ולהיות במקום טוב יותר. זה מה שמוביל ואותי וזה מה שעומד לנגד עיניי. אם אחת הנבחרות חוזרת מטורניר והשחקנים שמשחקים בקבוצות המובילות בליגה וכששואלים אותם מה ההבדל בין הליגה שאתם משחקים פה למשחקים הבין-לאומיים הם אומרים האינטנסיביות, הכושר הגופני, והמהירות, כל הפרמטרים האלה שאנחנו מבינים שאנו לוקים בהם ונמצאים בפער, אותם אנחנו צריכים לשפר. אם אנחנו 50 שנה לא מגיעים לטורניר גדול, אז כנראה שאנחנו עושים משהו לא נכון. צריך לשים את האצבע מה אנחנו צריכים לשנות, מה צריך לפתח ואיך רוצים לקדם”.
אני יודע שמעצבן אותך שאומרים: “בוני לא אימן, היה שחקן עבר הרבה, אבל לא היה מאמן, לא עבר במחלקות נוער”.
“מי מהמנהלים המקצועיים היום בישראל היה מאמן? האם גל אלברמן היה מאמן? ברק יצחקי היה מאמן? שי אהרון היה מאמן? אלמוג כהן היה מאמן? או שאתה בא מתוך הכדורגל ויש לך ידע, או שאתה חסר ידע. אני שנים צברתי הרבה מאוד ניסיון בכדורגל. כל יום אתה לומד ומתפתח ואני חושב שזה מאוד חשוב להיות כל הזמן במצב של למידה. אתה מציב מישהו שהוא קונצנזוס. הטענה הזאת בעיני היא לא רצינית, אבל זכותם של אנשים לשאול את השאלה. נתתי לך פה רשימה של אנשים שמתעסקים בתחום ונמצאים בעמדה הזו והם לא היו מאמנים”.
אני יודע שאתה עובד קשה סביב השעון. אתה מתגעגע לעבודה בתקשורת של שעתיים או שלוש ביום?
“הגעגוע הוא לא לעבודה הקלה יותר. לפעמים, לפעמים יש איזה געגוע, אבל העבודה היא כל כך מעניינת ועם אתגר גדול, כך שאני מאוד נהנה ממה שאני עושה ואני מאמין שבסופו של דבר כל האנשים שנמצאים איתי, אנחנו נצליח להביא את החזון שלנו, שאנחנו נהיה במקום טוב יותר. אני מסכים איתך שהחיים בטלוויזיה הם הרבה יותר קלים. אתה סמכות בלי אחריות ופה זה סמכות עם אחריות. בסוף כל מה שהניע אותי זה רק דבר אחד, ההשקעה בדור הצעיר, פיתוח הכדורגל. אני מאמין שרק דרך בסיס הפירמידה ועבודה סיזיפית, אנחנו נצליח להגיע למשימה הזו וזה מה שמניע אותי”.