לקראת אישור תקציב המדינה - ביממה האחרונה סעיפי התקציב אושרו בוועדת הכספים של הכנסת, כולל תקציב משרד התרבות והספורט. בעקבות זאת, באופוזיציה זועמים וטוענים כי אין העלאה משמעותית בתקציב המשרד, בעוד שבמשרד התרבות והספורט טענו מנגד כי גייסו תקציבים נוספים גבוהים יחסית.
לפי הצעת התקציב של משרד האוצר, התקציב לתחומי המדע, התרבות והספורט יירד מה-2.66 מיליארד שקל שהוקצו בשנה שעברה ל-2.59 מיליארד שקלים שיחולקו בשנת 2023, ובהמשך יעלה ל-2.8 מיליארד שקל בשנת 2024.
יש לציין כי הירידה בתקציב הבסיס נובעת בין היתר מהפחתת תקציבי רשות העתיקות, תקציבי שימור אתרי ההתיישבות ותקציבי המחקר לאתרי מורשת, שייצאו מאחריות המשרד כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים.
מתוך התקציבים הללו, תקציב משרד התרבות והספורט יעמוד על כ-2.2 מיליארד שקל בשנה זו ויעלה לכ-2.4 מיליארד שקל בשנה הבאה.
לפי הצעת התקציב החדשה, מינהל הספורט ינהל תקציבים של כ-944 מיליון שקל בשנה זו ויעלה בשנה הבאה ל-1.087 מיליארד שקל. מדובר בעלייה קלה שבדרך כלל נעשית מידי שנה, הרי שבתקציב 2022 מינהל הספורט קיבל מסגרת תקציבית של 884 מיליון שקל.
מיקי זוהר (אורן בן חקון)מתוך התקציבים הללו של מינהל הספורט, 265 מיליון שקל ילכו לתשתיות ספורט ו-15 מיליון שקל נוספים יוקצו לאירועים בינלאומיים. כלומר, לפעילות השוטפת של כל הספורט הישראלי יישארו בסך הכל בתקציב הבסיס כ-687 מיליון שקל לפעילות במזומן לשנה הנוכחית.
כמו כן, תוספות התקציב המרכזיות שאושרו למשרד התרבות והספורט לשנתיים הקרובות הן הגדלת את תקציב התמיכות ב-60 מיליון שקל מידי שנה שיחולקו לכלל הספורט הישראלי, הקצאת תקציב ייעודי לשיפור הליגות המקצועניות ב-60 מיליון שקל לשנה ותוספת של 170 מיליון שקל למתקנים.
מדובר בתקציבים שהם מעבר לתקציב הבסיס, במסגרת נפרדת שנקראת “תקציב על שינוייו” של כספים שיגיעו במהלך השנה וניתן לשנות אותם. בסך הכל, המשרד קיבל תוספות של 320 מיליון שקל בשנה זו ועוד 340 מיליון שקל בשנה הבאה. מעבר לכך, המשרד קיבל הבטחה לקבלת תוספת תקציבית של 20 מיליון שקל לשנה אם הוא יממש את כל התקציבים שקיבל מהמדינה מידי שנה.
כמו כן, משרד התרבות והספורט יהנה גם מהכספים הקואליציוניים עם תוספת בגובה של 100 מיליון שקל בכל שנה לטובת פיתוח תרבות חרדית ומכוני מחקר, כספים שילכו בעיקר לתחום התרבות. הספורט לא ייהנה מזה.
תקציבי משרד התרבות והספורט אושרו בוועדת הכספים, על אף שמשרד האוצר הודה כי ישנו בור תקציבי ולמעשה חסר כסף בקופת המדינה. במקרה שכזה, ייתכן קיצוץ רוחבי מתקציבי משרדי הממשלה, בגובה של כ-15% לפי ההערכות. לכן, יש להעריך בזהירות כי התקציבים הללו אף עלולים להיות נמוכים יותר, אם אכן יהיה קיצוץ רוחבי שבשורה התחתונה ישאיר את המשרד להתנהל עם התקציב נמוך יותר ממה שסוכם.
סימון דוידסון (דוברות הכנסת, דני שם טוב)בתוך כך, השליטה על הכנסות הטוטו לא עברה למשרד התרבות והספורט. ההצעה לתיקון חוק הסדר ההימורים בספורט שהוגשה בכנסת מדברת רק על שליטה במינויים ותשלום שכר לחברי דירקטוריון וליו”ר, מה שלא היה עד עכשיו, כך שנדמה כי אין שום שינוי לגבי ניתוב ההכנסות של הטוטו בחזרה לספורט הישראלי באופן ישיר ומלא.
לאחר אישור הצעת התקציב, חבר הכנסת סימון דוידסון תקף: “לפני כחודשיים הצהיר שר הספורט על בשורה ענקית לספורט הישראלי - תוספת של מיליארד שקלים לשנת התקציב 2023/2024. אתמול בלילה ביושבי בוועדת הכספים התגלתה בפניי האמת - שאין כל תוספת לספורט הישראלי. זוהי בשורה עצובה לספורט ולמדינת ישראל, שוב הפקירו את הספורט והשאירו את האגודות והאיגודים עם תקציב דל. מיקי, ידידי, ככה לא בונים חומה”.
גורם בכיר במשרד התרבות והספורט הגיב: “השגנו תקציבים גבוהים יותר לטובת הספורט בישראל. ב-2023 תהיה העלאה של 60 מיליון שקל בבסיס התקציב ונקבל עוד 320 מיליון בתקציב על שינוייו. בשנת 2024 יוקצו 60 מיליון שקל נוספים בבסיס התקציב ועוד 430 מיליון שקל בתקציב על שינוייו. כמו כן, יש הקצאה נוספת של 170 מיליון שקל בהרשאה על תשתיות והמשרד יקבל 100 מיליון שקל בתקציבים הקואליציוניים. בסך הכל, בשנת 2023 נקבל תקציב גבוה בכ-500 מיליון שקל ובשנת 2024 אף יותר מכך. כמובן שייתכן קיצוץ רוחבי של משרד האוצר והמשרד יהיה חלק ממנו, אם אכן יתממש, כפי שקורה כמעט בכל משרדי הממשלה”.