בדקה ה-75 בספסל של מכבי חיפה סגרו את המחשב הנייד, למעלה ביציע האנליסטים החלו לקפל את הציוד, ובצוות המקצועי כבר התחבקו על הקווים והרשו לעצמם לחייך. זו הייתה עונה ארוכה ומתישה, שהגיעה לסיומה עם הזכייה באליפות אמש (שני) בניצחון 1:5 על מכבי נתניה. אמנם האצטדיון רעד מהשירה האדירה של האוהדים, אבל את אנחת הרווחה של אנשי מכבי חיפה עדיין היה אפשר לשמוע.
קצת אחרי הגול השלישי במשחק משהו השתחרר בקבוצה, בדיוק אחרי שמוחמד אבו פאני הרשית ופרץ בריצה לעבר היציע הירוק. אחרי הגול הרביעי, אבו פאני ירד לספסל, תפס בקבוק מים ו”שבר את הקרח” עם השפרצת מים על ברק בכר. בדקות הסיום, אחרי השער החמישי, זה היה כבר בכר שיזם את החגיגות כשקפץ על אבו פאני והצוות שעמד סביבו. ובשריקת הסיום, המאמן כבר רץ עם הידיים באוויר.
“לשחק ב-15 במאי? אמנם לא הייתי במכבי חיפה במשחק הזה בבלומפילד במחזור בסיום, אבל כשראיתי לפני המשחק בנתניה את התאריך הרגשתי פחד אלוהים”, סיפר דולב חזיזה, שהתייחס כמובן לאיבוד האליפות להפועל תל אביב בעונת הקיזוז וחשש מטראומה נוספת ביום הזה. “לא רציתי ששום דבר ישתבש. אמרתי לכולם שנעשה הכל כדי שהאוהדים יתחילו לזכור את התאריך הזה לטובה”.
לפני ההתמודדות בנתניה, המנהל המקצועי גל אלברמן הלך בסמוך למגרש, לחץ ידיים לכל השחקנים ואיחל להם בהצלחה. חזיזה גם סיפר איך קיבל מסרים מנטע לביא, הקפטן שעזב את הקבוצה במהלך העונה ליפן, והדגיש: “נשארנו בקשר. בגלל שהשעות הפוכות, אנחנו תמיד רואים את המשחקים שלו לפני האימון שלנו בבוקר ואז יוצאים להתאמן. דיברנו לפני המשחק והוא מאוד רצה שנזכה באליפות. אין ספק שיש לו חלק מרכזי בהצלחה שלנו העונה”.
אחרי מבול השערים בנתניה, החגיגות של השחקנים היו בעיקר מול הקהל שבא בהמוניו. דולב חזיזה וג’וש כהן פתחו את השמפניות, מאוויס צ’יבוטה הדליק את האווירה עם כובע האליפות לראשו, מלך השערים עומר אצילי הונף באוויר ואחר כך השחקנים הרימו גם את ברק בכר למעלה.
לאחר מכן, בחדר ההלבשה, האלכוהול זרם. פרנזי פיירו הסתובב עם רמקול ענק שהשמיע שירים ועבדולאי סק לא הפסיק לשיר, תוך כדי שאבו פאני רקד על השולחן במרכז החדר וניצח על התזמורת. הקפטן צ’ירון שרי עמד ליד הדלת, חיבק ארוכות את בכר בדרכו פנימה ובהמשך גם תפס בידו של הנשיא יעקב שחר שעמד במסדרון ושכנע אותו להצטרף לחגיגות עם השחקנים.
למסיבת העיתונאים ברק בכר נכנס עם כל הצוות המקצועי שליווה אותו וביקש גם לתת להם לדבר. אלא שעוד לפני שנאמר המשפט הראשון, כל הקבוצה פרצה לחדר התקשורת באצטדיון בריקוד ובשירה. עבדולאי סק וסאן מנחם שפכו על המאמן דלי מים עם קרח, ואילצו את בכר להתראיין עם מגבת על גופו: “אני בדרך לדלקת ריאות, אבל זה הזמן שלנו לחגוג אחרי כל העבודה הקשה. כל מה שעשינו העונה היה עם הרבה אופי ואומץ, בזכות השחקנים שנלחמו על הדשא והקהל שאני בספק אם יש כמוהו בכל אירופה. זה רגע מרגש”.
ביציאה מהאצטדיון צ’ירון שרי הזכיר: “כשהגעתי לחיפה אמרתי שאני רוצה לזכות באליפות. להרבה אנשים זה היה נשמע מוזר באותם ימים, אבל החלטתי שנעשה את זה במוקדם או במאוחר. עכשיו אנחנו אחרי שלוש אליפויות ומסע מדהים בליגת האלופות. זה מדהים, אפילו אני לא ציפיתי לזה”.
כששאלו את הקפטן, שיהיה בקיץ בן 35, עד מתי הוא מתכוון להוביל את הקבוצה, חזיזה מיד נחלץ להגנתו: “מדברים על הגיל שלו? איזה גיל? הוא משחק כמו ילד. בוא תראה איך ה-GPS שלו מתפוצץ באימונים. במשחקים אנחנו רצים 11 קילומטר בקושי ומזיעים, והוא מגיע ל-12 קילומטר בלי להתאמץ בכלל. זה משהו מדהים”.
לקראת היציאה של הקבוצה בחזרה לחיפה, רגע לפני שהאורות כבו באצטדיון, שרי ביקש את הרשות לדבר. “אני יכול לשאול אתכם משהו?”, פנה למצלמות בחיוך. “כל העונה אתם שואלים אותי שאלות קשות, אבל עכשיו פעם אחת אני רוצה לשאול אתכם משהו - האם יכולה להיות עונה יותר טובה מזאת?”