כאשר עזב כריסטיאנו רונאלדו את ריאל מדריד בקיץ 2018, קבעו הפרשנים כי ייקח זמן רב עד שהקבוצה תצליח להיבנות מחדש ללא כוכב העל הדומיננטי. בפועל, העונה הראשונה אכן הייתה בעייתית למדי, אבל תוך שנתיים כבר חגגו הלבנים אליפות בספרד, והחיים ללא הפורטוגלי לא היו רעים במיוחד.
כאשר עזב ליאו מסי את ברצלונה בקיץ 2021, בנסיבות שונות בתכלית, קבעו הפרשנים כי ייקח זמן רב עד שהקבוצה תצליח להיבנות מחדש ללא כוכב העל הדומיננטי. בפועל, העונה הראשונה אכן הייתה בעייתית למדי, אבל תוך שנתיים כבר חגגו הבלאוגרנה אליפות בספרד, והחיים ללא הארגנטינאי אינם רעים במיוחד בימים אלה.
מה אנחנו יכולים ללמוד מכך? בין היתר, אפשר לומר שהפרשנים לא תמיד צודקים, ולא בהכרח חוזים את העתיד, אבל העניין הוא כי שני המקרים האלה שונים באופן קיצוני. ריאל לא עברה מהפכה מהותית בסגל ולא ספגה טלטלות נוספות כאשר כריסטיאנו בחר לחפש אתגרים חדשים. היא פשוט הוכיחה שהשלד הקיים שלה בסגל היה איכותי מספיק גם בלעדיו.
לעומת זאת, העזבתו של מסי באה כחלק משינוי קיצוני שחוותה בארסה לאור המשבר הכלכלי החמור אליו נקלע המועדון. היא באמת נדרשה לבנות את הכל מחדש, ואפילו יותר מפעם אחת. לכן התואר שלה ללא הפרעוש מפתיע הרבה יותר, ואולי גם מתוק יותר – אבל מצד שני הוא גם מעלה הרבה יותר שאלות, ויהיה קשה יותר לשימור.
אתמול הובטחה הזכייה באליפות מספר 27 של בארסה, כאשר נותרו עוד ארבעה מחזורים לסיום העונה. היא פתחה פער בלתי ניתן לסגירה של 15 נקודות על פני ריאל מדריד במקום השני, וזהו הישג פנומנלי, גם אם הוא נובע בחלקו מכך שהאלופה היוצאת בזבזה הרבה יותר מדי נקודות קלות אחרי פגרת המונדיאל. כאשר גברה בדרבי על אספניול, בדרבי החוץ הטעון שנגמר בפלישת האולטראס של היריבה למגרש והרס הריקודים, הייתה על המגרש עדות חיה לתלאות שעברה הקבוצה. קוראים לו מרטין בריית’ווייט, והוא לבש את החולצה מספר 17 בכחול-לבן, אבל רק לפני שנתיים הוא היה מספר 9 של הבלאוגרנה.
במצב תקין, שחקן מסוגו לא יכול היה אפילו לחלום על הצטרפות לסגל ספינת הדגל הקטלונית, אבל זה לא היה מצב תקין בשום אופן, כפי שעזיבת מסי נערכה בנסיבות חריגות ותמוהות – עדיין רב הנסתר על הגלוי בפרשה במסגרתה נמנע לכאורה מהמועדון להחתים את השחקן הגדול בתולדותיו כשחקן חופשי. כי בחלוף שנה, התברר לפתע שהמועדון הזה הצליח לשלם 40 מיליון אירו תמורת כוכב באותו גיל אשר לובש את החולצה מספר 9 כיום.
רוברט לבנדובסקי יציין באוגוסט את יום הולדתו ה-35, והוא לא בדיוק שחקן הרכש היוקרתי סביבו ניתן לבנות את העתיד. מצד שני, הוא כן היה השחקן הנכון כדי לזכות באליפות הספציפית הזו, ועם הצמד מול בריית’ווייט אתמול הגיע ל-21 שערי ליגה בעונת הבכורה בליגה הספרדית.
הפולני מסמל יותר מכל את העובדה כי ברצלונה העדיפה בנקודת הזמן הזו את הטווח הקצר על פני הטווח הארוך. זה מה שעשתה ההנהלה מבחינה כלכלית כאשר מישכנה את עתידה באמצעות מכירת הכנסות עתידיות מזכויות שידור תמורת הלוואות בהווה. התרגילים הייחודיים אפשרו לרשום לא רק את לבנדובסקי, אלא שורה ארוכה של שחקני רכש אשר החלו לזרום לקאמפ נואו עוד בינואר 2022.
במקביל, נעשה ניסיון לדחוף החוצה כוכבים עם שכר גבוה (גבוה מדי לטענת ההנהלה החדשה), וכך הוכתם הקיץ האחרון בגלל הסאגה המביכה במסגרתה עשה המועדון את המקסימום כדי למכור את פרנקי דה יונג למנצ'סטר יונייטד, רק כדי להיתקל בסירובו המוחלט של הקשר ההולנדי עצמו.
למעשה, ההישג המרשים והמשמעותי ביותר של צ'אבי בקדנציה הקצרה החדשה שלו נעוץ ביכולתו לשמור על איזון חברתי סביר בחדר ההלבשה למרות המהפכות הגדולות בסגל ולמרות העובדה כי חלק מהשחקנים היו עלולים לחוש לא רצויים. זה עלול היה להסתיים בפיצוץ רב נפגעים, אבל עבר בשורה התחתונה בשקט תעשייתי, וההרמוניה בין השחקנים היא זו שאפשרה לשמור על היציבות לקראת ההישג המשותף. במקום להסתכסך ולהתאכזב מהדחה מביכה נוספת מליגת האלופות בשלב הבתים, הכוכבים התלכדו והפכו לצוות טוב יותר ככל שהעונה התקרבה לסיומה המוצלח.
לחברותו של צ'אבי עם השחקנים הוותיקים יש משקל עצום בכך. ג'רארד פיקה, שמכבד מאוד את עמיתו איתו זכה בתארים רבים על הדשא, קיבל בהבנה את השיחה בה הודיע לו המאמן בקיץ כי חלקו יהיה מוגבל הרבה יותר. הבלם הוותיק הבטיח להילחם על מקומו, אבל הבטיח כי יפרוש אם ירגיש שזה לא עובד – וכך אכן עשה בלב שלם בנובמבר. ההחלטה האמיצה והלא שגרתית הזו היא אחת הסיבות לכך שבארסה ספגה העונה 13 שערים בלבד בליגה, ופיקה ראוי לקרדיט עצום על התנהלות אצילית ונבונה. גם ג'ורדי אלבה, שנדחק לשולי הסגל בשל פריחתו של אלחנדרו באלדה בן ה-19, גילה סולידריות, התרכז במתן עצות לנער שהחליף אותו, ולא עורר מהומות – בין היתר כי הוא סומך על דעתו המקצועית של צ'אבי.
החבר החשוב מכולם היה סרחיו בוסקטס, שעזר מאוד לחברו לקישור להיכנס לתפקיד הבוס, והיה יד ימינו על המגרש. בניגוד לפיקה, החלטתו לעזוב את המועדון בקיץ תהווה מכה משמעותית מאוד – ספורטיבית, חברתית וניהולית – וצ'אבי יידרש למצוא לו יורש אשר לא נראה באופק בשלב זה.
דה יונג, שיועד למשבצת בשלב מסוים של הקריירה בקאמפ נואו, אינו מתאים כלל, אבל העונה מצא עבורו צ'אבי את התפקיד המושלם. אחרי שההולנדי התעקש להישאר, הוא נשמר כשחקן מפתח במערך לצידו של בוסקטס בקישור האחורי, ולשם כך נדרש שינוי מחשבתי מהותי מאוד מצידו של המאמן.
כאשר שב צ'אבי לבארסה בנובמבר 2021, המערך היחיד שראה לנגד עיניו היה 4-3-3 קלאסי ביותר של הבלאוגרנה עם שני שחקני אגף מובהקים. זו הסיבה בגללה זכה אוסמן דמבלה לשבחים מפליגים ולאשראי גדול, זו הסיבה בגללה הוחתם מיידית פראן טורס, אליו צורף בהשאלה אדאמה טראורה, וזו גם הסיבה להבאתו של ראפיניה בקיץ האחרון. ואולם, עם הזמן נוכח המאמן לגלות שהעסק לא עובד ביעילות המתבקשת מבחינת השלישייה הקדמית עם לבנדובסקי, ומנגד "היצע" שחקני הקישור עלה על 3 – אי אפשר להסתדר בלי פדרי וגאבי, אבל אז מה עושים עם דה יונג כאשר בוסקטס כשיר?
וכך הימר צ'אבי על מערך שונה בתכלית, גם אם על הנייר הוא עדיין הוגדר לעתים תכופות כסוג של 4-3-3. הוא הסיט את גאבי לאגף, השאיר את פדרי כפליימייקר, וציוות את ההולנדי לבוסקטס בעמדה הנסוגה. בפועל, גאבי עדיין נכנס בעיקר למרכז, תוך שהוא מפנה את הקו השמאלי לגיחותיו של באלדה. אנדראס כריסטנסן, בעונת בכורה מזהירה באמת כבלם אלגנטי במיוחד עם יכולת פיתוח התקפות, עסק בחיפוי עליו, וכך מצאה ברצלונה את האיזון על הדשא. הדני יצר שיתוף פעולה נהדר עם המנהיג האורוגוואי החדש רונאלד אראוחו ועם הרכש הצרפתי הרב גוני ז'ול קונדה – וזו בהחלט חוליה שיכולה לשרת את המועדון לשנים ארוכות.
בארסה לא הייתה מבריקה ביצירת ההזדמנויות ובניצול שלהן, כפי שיעידו 8 תוצאות 0:1 בשנת 2023 ו-11 כאלה בליגה בסך הכל, אבל המערך הזה אפשר לה להפעיל לחץ מצוין במחצית המגרש של היריבה ולזכות בכדורים גבוה יותר מאשר בעונה שעברה. למעשה, הלחץ הזה הוא השינוי הטקטי החשוב ביותר שהביא צ'אבי, והוא גם האחראי למאזן הספיגה הפנומנלי של מארק-אנדרה טר שטגן, אשר הגיע ל-25 משחקי ליגה ללא ספיגה, ועוד עשוי לשבור עד לסיום העונה את השיא שעומד על 26. במבט לאחור, הנתון הסטטיסטי הזה יבלוט יותר מכל כאשר ניזכר בעונה הזו, ושני שערי חובה בקאמפ נואו במשך כל העונה מהווים שיא מטורף באמת.
מצד שני, חשוב לזכור כי יש כאן עיוות מסוים, כי במשחק אחד מול אינטר בליגת האלופות ספגה הקבוצה יותר שער בית מאשר בכל הקמפיין בליגה. בזירה האירופית, נראתה ההגנה של בארסה חדירה הרבה יותר, וההדחה מול מנצ'סטר יונייטד בליגה האירופית הייתה מתסכלת אחרי הפיאסקו בצ'מפיונס. היא הדגישה עד כמה הפרויקט רחוק מהשלמה, וכך גם התבוסה בקלאסיקו מול ריאל מדריד בחצי גמר גביע המלך, אך מצד שני מעידות אלה רק הופכות את האליפות החלקה למרשימה עוד יותר. כי אם זה מה שבארסה מסוגלת לעשות עם קבוצה לא מושלמת, מה צפוי כאשר תשתדרג בעונה הבאה.
שמירה על המשכיות ועל מגמת השיפור היא האתגר הגדול של צ'אבי בעונת 2023/24, אבל בינתיים זה הזמן לחגוג, גם אם החוליגנים של אספניול לא הסכימו לכך.