תומר צרפתי, הוא עוד אחד מאותם שחקנים שאליהם נגלנו בטורניר יורו הצעירות בקיץ שעבר בסלובקיה, בו סיימה הנבחרת במקום השני, כאשר נכנעה רק בהארכה לאנגליה הגדולה. את הטורניר הקודם, הוא החל כשוער שני, אך תוך משחק אחד לקח ביושר את אפודת השוער הראשון וגם כעת, הוא מגיע לטורניר כשוער הבכיר של אופיר חיים לקראת המשחק מול קולומביה הערב (ראשון, 21:00).
בתחילת החודש, הוא אפילו ערך את הופעת הבכורה בבוגרים של קבוצתו מכבי נתניה, שם הוא עובד בצמוד למאמן השוערים עופר בסון ומוגדר כ"פרויקט" של המועדון. צרפתי בן ה-19, אשר מגיע מבית דתי, הוא בנו של כדורגלן העבר והמגן השמאלי אילן צרפתי. מגמר הגביע של היהלומים הוא כמובן ייעדר, אך במקביל הוא ינסה כמובן להוביל את הנבחרת לשיא חדש.
כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, הראשון בקריירת הבוגרים שלו, הוא מדבר על ההווה והעתיד במדי נתניה, הסיוע שקיבל מאביו לקריירת המשחק שלו, ההשפעה של אופיר חיים, הרצון לשמח את המדינה וכמובן מאמין בצורה ברורה שאפשר לשחזר את ההישג של השנה שעברה.
תומר, בוא נתחיל מנתניה. איך הרגיש עבורך לערוך הופעת בכורה בבוגרים?
"זה היה כמו חלום שמתגשם. מהרגע שהגעתי לנתניה רק חשבתי ורציתי את זה. זה הגיע מהר, אבל אלמוג (כהן, המנהל המקצועי), רן (קוז'וק, המאמן) ועופר (בסון, מאמן השוערים) בכלל לא נתנו לי להרגיש לחוץ. הם סמכו עליי ואמרו לי לשחק כפי שאני משחק בנוער. בכלל, נתניה זה המקום שאני חושב שהכי טוב לשחקן צעיר לגדול בו. מבחינת כל המעטפת והצוות".
מה באמת אמרו לך?
"אמרו לי ליהנות, שאחשוב שאני משחק כמו בנוער ושהם מאחוריי. זה היה עבורי כמו משחק רגיל, פשוט מול אצטדיון גדול ועם קהל. התרגשתי מאוד כי לא כל יום אתה רושם הופעה בבוגרים, במועדון בו גדלת ואתה אוהב אותו ממש. אני חושב שהייתי מרוכז ופשוט באתי ליהנות".
לא היה בנתניה שוער בית שתפס מקום בהרכב. כמה אתה רוצה ומרגיש שזה יכול לקרות?
"למען האמת, אני ילד שמאמין וחושב שהכול יגיע בזמן שלו. אני יודע שהצוות מאמין בי וחושב שאני יכול להגיע לשם. אני אמשיך לעבוד קשה ואראה להם שאני יכול כי אני מאמין בעצמי. אני שמח שאני במקום כמו מכבי נתניה שנותן לי את הבמה".
אחרי הטורניר הטוב שעשית בקיץ שעבר, ציפית לשחק יותר או שידעת שזה עדיין לא יקרה?
"אחרי הטורניר בקיץ שעבר, ידעתי שאני בא להיות שוער שלישי בקבוצת הבוגרים ושוער חריג גיל בקבוצת הנוער. אני חושב שלא הייתי צריך להיות חזיר אחרי היורו, הייתי צריך להקשיב למערכת ולסמוך עליהם. זה צוות שאוהב ומעריך אותי ושוב, אני חושב שהכול יגיע בזמן שלו".
"מה שהצוות יחליט, אני תמיד אלך איתם באותו הראש. זה היה טוב שהתבשלתי לאט לאט בקבוצת הנוער. מה יהיה בעונה הבאה? השאיפה בשנה הבאה היא כן לשחק קצת. להמשיך לעבוד עם איתמר (ניצן, השוער הראשון) ועם עופר בסון והכול יגיע בזמנו. ברור שאני תמיד רוצה לשחק ותמיד רוצה לחוות".
ספר על העבודה לצד איתמר ניצן.
"אני יכול להגיד אחרי כל השוערים שאיתם התאמנתי, השוערים פה הם כמו אחים גדולים בשבילי, במיוחד איתמר. יום לפני הופעת הבכורה, איתמר דיבר איתי באימון המסכם, הסביר לי ונתן לי טיפים לשחק בצורה שקטה. לפני המשחק, כתבתי לאיתמר הודעה ואמרתי לו תודה. נכנסתי לחדר ההלבשה לפני המשחק והיינו שם רק אני והוא. הוא נתן לי את כל הכלים להתמודדות, אחרי כל השנים שהוא היה בליגת העל והדברים שהוא עבר. אני מרגיש איתו הכי פתוח בעולם, אין בו טיפת שחצנות והוא מדבר בגובה העיניים. הרבה זמן לא פגשתי כזה שוער וכזה בן אדם".
מה אתה רוצה ללמוד ממנו?
"אני רוצה לקחת ממנו את מה שהוא משדר לשחקנים: שיש מישהו שאפשר לסמוך עליו. לקחת ממנו את כל השקט שהוא מקרין ואת העובדה שגם כשהוא בן 35, הוא מתנהג ומצחיק בחדר ההלבשה כמו בן 25-26. אני בסה"כ בן 18: יש קבוצות בהן אני יכול לעלות לבוגרים ולא יתייחסו אליי. איך שהוא מתייחס אליי זה לא מובן מאליו".
לצד הטיסה עם הנבחרת, אתה תפספס את הגמר.
"האמת שהתבאסתי מאוד, אבל אני סומך על הקבוצה ועל איתמר ויודע שנעשה את זה בעזרת השם. אני מקווה שגם לנו יהיה טורניר טוב בנבחרת ונשמח את המדינה. אני לא חושב שהייתי משחק בגמר, אבל החוויה עצמה, זה משהו שלא קורה הרבה. אהיה שמח עבורם מרחוק וכמובן שאצפה במשחק מארגנטינה".
איך אתה רואה את העונה שלכם בנתניה?
"מאז שטסתי עם הקבוצה למחנה האימונים, הרגשתי שיש רמה גבוהה ושיש סגל שחקנים שהוא בין הטובים בליגה. יש פה צוות שמעביר אימונים ברמה גבוהה ובתוכנו ידענו גם אחרי התקופה הלא טובה, שזה יקרה ויתחבר. זו לא הייתה שאלה של אם נצא מזה, אלא מתי נצא מזה כי יש פה שחקנים טובים וצוות טוב. בנתניה תמיד מאמינים ותמיד שואפים הכי גבוה שיש".
הייתה לך עונה עמוסה: גם התאמנת בבוגרים וגם שיחקת בנוער.
"היו ימים שהיו לי שני אימונים ביום והיו ימים שהייתי מתאמן רק בבוגרים. אני כן שמח שחוויתי עוד עונה בה שיחקתי ובמקביל חוויתי את חווית הבוגרים ויצאתי איתם למחנה האימונים ולאירופה. אני מרגיש שהייתה לי עונה יחסית טובה מאוד".
בוא נדבר על הטורניר. איך התחושות?
"קיבלנו אתגר לא קל ובית קשה מאוד. אנחנו רוצים מאוד לשמח את המדינה ולחזור שמחים. בע"ה נעשה משהו שלא עשו הרבה זמן. אנחנו מאוד מאמינים בעצמנו, אני יכול להגיד לך שמהאימון הראשון אופיר (חיים, מאמן הנבחרת) והצוות אמרו לנו שנעשה היסטוריה וזה לא משנה איזה שחקנים היו איתנו או לא".
"אם ככה המאמן מאמין בשחקנים שלו, אז ברור שגם הם יאמינו. אני יכול להגיד לך שגם ביורו הצעירות, במשחק הראשון בסלובקיה שלא הלך וכן היינו בכל זאת טובים, ידענו שנעשה משהו גדול. אתה צריך להיות שם איתנו כדי להבין איזה גיבוש יש בין השחקנים, כמה אנחנו נהנים ביחד. יש לנו צוות מדהים ובחיים לא הייתי בחדר הלבשה כזה מגובש".
מה הסוד של אופיר חיים שכולם כ"כ מתחברים אליו?
"אני יכול להגיד לך שגם כשלא שיחקתי, הרגשתי שמהשחקן הראשון ועד השחקן האחרון, כולם אוהבים אותו. הוא מראה לכולם את אותו היחס וזה לא מובן מאליו. אני חושב שזה המתכון להצלחה: גם כששחקנים לא משחקים, הם מרגישים את אותו הדבר".
מה המטרה שלכם בטורניר הזה? מה ריאלי להשיג?
"את האמת? אני מאוד מבואס מהגמר בקיץ שעבר נגד אנגליה ואם אפשר יהיה לתקן את זה, אני מאוד אשמח. אני מאמין בשחקנים ובצוות שיכינו אותנו לדבר הכי גדול שיש. הראנו לכל המדינה שאנחנו מסוגלים לנצח את צרפת וגם נגד אנגליה, היינו הרבה יותר טובים עד הדקה ה-80. ראו שאנחנו נבחרת מצוינת ואני מאמין שאפשר לעשות את זה".
ועדיין, אתם בלי טוקלומטי וגלוך, מדובר בשחקנים משמעותיים.
"נכון, הם שחקנים מאוד מוכשרים ובולטים והם יודעים מה אני חושב עליהם. אבל עדיין, אני חושב שאנחנו באמת נבחרת מצוינת. זה לא משנה מי ישחק, אנחנו עם אותו DNA ואותו צוות מקצועי. אני חושב שאנחנו נעשה דברים יפים".
ובכל זאת: למרות הטורניר בקיץ שעבר והרעש שנוצר, לא מעט שחקנים לא שיחקו השנה.
"זה לא עניין שלי, אבל כל שחקן שקיבל זימון ונמצא בסגל, אני כן רואה אותו משחק בבוגרים. יש לנו סגל מוכשר עם שחקנים מאוד איכותיים ואתה תראה אחרי המונדיאל כמה כולם יצליחו ויגיעו רחוק".
היה סיפור סביב האירוח של אינדונזיה. זה השפיע עליכם?
"את האמת, לא דיברנו על זה כמעט בכלל, אולי קצת בקבוצה של השחקנים. הבנו שארגנטינה מקום יפה עם אצטדיונים ברמה גבוהה ואני יכול להגיד לך שזה לא משנה איפה הטורניר היה מתקיים, גם אם זה היה בחור בסוף העולם. אנחנו באים לנצח, באים ליהנות ולהיות אותה הנבחרת שהייתה ביורו".
אבא שלך היה שחקן עבר, כמה זה עוזר?
"אבא שלי היה גם שחקן (אילן צרפתי), אז הוא מבין אותי. הוא שיחק במכבי נתניה, הכוח ר"ג והפועל חיפה. אילן צרפתי. אני יכול להגיד לך שמגיל קטן הייתה משמעת מאוד חזקה בבית, ברמות של לישון ב-20:00 ודברים כאלה. אני מאוד מעריך אותו על דברים כאלה כי היום אני רואה שמאוד חשוב מה שהוא לימד וחינך אותי. הוא עשה הרבה דברים שהוא מראה לי שלא צריך לעשות".
"גם בחצי הגמר שהייתי בלחץ, ראיתי אותו וידעתי שאעשה משחק טוב. אבא שלי שומר שבת ובכלל המשפחה שלי היא יחסית דתית. ככה שהוא לא הגיע כמעט למשחקים שלי, אבל ביורו הצעירות בקיץ שעבר, הוא הפתיע אותי: הוא הגיע למשחק חצי הגמר נגד צרפת ופתאום ראיתי אותו".
כמה אתם רוצים לשמח את המדינה כפי שעשיתם בקיץ הקודם?
"אני יכול להגיד לך שזה הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו זוכרים את הטורניר הקודם, שבסוף כל משחק קיבלנו מלא הודעות, בתקופה שהייתה לא קלה במדינה. אנחנו רוצים להביא שקט למדינה ולהראות שהכדורגל במדינה הוא לא סתם. היום, כשאופיר מראה לנו נבחרות וכ"כ מאמין בנו, הוא מראה לנו שחקנים אחרים ואז אותנו. אנחנו לא רואים הבדל ומאמינים שאנחנו יכולים להיות הרבה יותר טובים מהנבחרות האחרות. הוא מביא לנו את הכלים לנצח ואנחנו מאמינים שאנחנו לא סתם פה".
אומרים שלכל שוער יש שריטה: ולך?
"אתה צריך לראות את זה בעיניים שלך. בוא נגיד שאני לא רגוע מדי, אבל גם לא עצבני מדי".
איזה תסריט עובר לך בראש לפני השינה?
"למען האמת, אני רוצה קודם כל לעשות משהו גדול שלא עשו ואני חושב שנעשה את זה. בסוף, כולם חושבים ומדברים על כך שלא צריך להיות חזירים ולא לדבר על לקחת את הגביע, אלא לעבור שלב שלב. אני מתרגש לחזור לאותו הווי של השנה שעברה, רק במעמד יותר גדול. אני חושב שנעשה משהו יפה".