רכבת הרים: סיכום העונה של מכבי ת"א ביורוליג

אם אפשר להתבונן מהצד על עונת 2022/23 של מכבי תל אביב ביורוליג, שום דבר לא היה מצביע על כך שזאת קבוצה שתהיה רחוקה ניצחון אחד מהפיינל פור. רוב היריבות היו יותר טובות על הנייר, רק שלושה שחקנים נשארו מהעונה הקודמת והגיע מאמן חדש שהרקורד שלו ביורוליג מסתכם בעונה אחת מלאה בלבד במידה ומחברים את החצי הראשון מעונת 2007/08 ואת החצי האחרון מעונת 2021/22.

למרות כל אלו הצהובים ידעו מה יש להם בידיים. רוב ההחתמות הגיעו ביחד, כמעט יום אחרי יום, כשכמעט כל שם היה בצבע. הדובדבן שבקצפת היה לורנזו בראון, שחודשיים וחצי לאחר מכן זכה ביורובאסקט עם נבחרת ספרד ונבחר לחמישיית הטורניר. המחשבה הראשונה שעברה לאוהדים בראש היא איך עודד קטש יוכל לנהל את הסגל שנבנה תחתיו, איך יעבוד שיתוף הפעולה בין בראון לווייד בולדווין ומי יאייש את עמדה מספר 4?

במהלך העונה חלק מהשאלות קיבלו תשובה חד משמעית וחלק קיבלו כמה תשובות, תלוי בחודש ובתקופה. שחקנים נוספים הצטרפו, אחרים נפצעו וקטש היה בדרך החוצה, אך אז – חזר לקדמת הבמה. העונה של מכבי תל אביב הייתה קרובה להיות כמו של סינדרלה – אף אחד לא ספר אותה ולא חשב שתהיה שלושה ניצחונות מלהיות שוב פעם אלופת אירופה, אבל היא לא הצליחה להשלים את המשימה במונאקו ולהעפיל לפיינל פור.

שחקני מכבי תל אביב חוגגים בסיום (איציק בלניצקי)

בניית היסודות למבצר

העונה של מכבי ת”א התחילה, כצפוי, בצורה קצת מגומגמת, אבל כזאת שבישרה על מה שעתיד לבוא. ניצחון דחוק על ז’לגיריס והפסד לפנרבחצ’ה בחוץ זה משהו שכל אוהד היה יכול לחשוב לעצמו, אבל אז הגיע המשחק הראשון מתוך שבעה, מול מונאקו.

היכל מנורה מבטחים ראה את הצהובים נכנסים לפיגור 19 ברבע השני רק כדי להביס 11:26 ברבע הרביעי ולחתום את הקאמבק הגדול בכל הזמנים של התל אביבים במפעל, בדרך למבחן האופי הגדול הראשון של העונה. מיד אחר כך הגיעו ניצחונות יחסית קלילים על וילרבאן ופנאתינייקוס בדרך למאזן 1:4 וכניסה למאבק על המקום הראשון בישורת הראשונה של העונה.

אוסטין הולינס וג'רל מרטין מאושרים (איציק בלניצקי)

קר שם בחוץ

שאננות, יהירות, חוסר הכנה, שבריריות וירידה לקרקע. מכבי תל אביב לא הייתה מוכנה לבואו של חודש נובמבר, בו הובסה 116:87 בבאסקוניה, נחנקה ברבע הרביעי מול ברצלונה בבית בדרך להפסד הראשון על אדמת ישראל במסגרת הבינלאומית והתקשתה להתמודד עם הר הגעש בבלגרד מול פרטיזן. 

אמנם הייתה חזרה גדולה נוספת מפיגור דו ספרתי מול אולימפיאקוס בבית בדרך לניצחון על מי שעתידה לסיים ראשונה בעונה הסדירה וגם היריבה שלה בחצי גמר הפיינל פור, אבל הבעיות נותרו כמו שהן. ההגנה של קטש סירבה לעבוד ושני הפסדים מחוץ ליד אליהו שהוגדרו כמביכים, מול באיירן מינכן (ספיגת 98 נקודות מאחת הקבוצות הרעות במפעל) והכוכב האדום, (40 דקות של כאוס התקפי והגנתי שהסתיימו עם זריקה רעה של בראון בסיום) הורידו את הציפיות. 

לורנזו בראון (איציק בלניצקי)

היה קשה לחזות אם הצהובים יצליחו להתאושש או שהקבוצה, כמו בעונות הראשונות בשיטה החדשה, לנסות להיאבק על המקום בפלייאוף. אם כל זה לא מספיק, גם אלכס פוית’רס, אחד העוגנים שהוחתמו בקול תרועה רמה, נפצע בידו והיה נראה שלא יחזור לשחק העונה ומעמדו של קטש החל להתערער.

אלכס פוית'רס (איציק בלניצקי)

כמה טוב שיש את מילאנו

מכבי תל אביב החלה את השבוע האיטלקי הראשון שלה עם חמישה הפסדי חוץ בחמישה משחקים, מה שהציב אותה כקבוצת החוץ הגרועה ביורוליג אחרי 12 מחזורים. מילאנו הגיעה חבולה בעיצומו של רצף שלילי מזעזע והצהובים ללא בולדווין שנפצע שבועיים קודם לכן ולא חזר לשחק מאז. בשקלול כל אלו, החלו התהיות האם השבוע באיטליה, שעל הנייר אמור להיות פשוט – יהפוך לסיוט.

ווייד בולדווין פצוע (איציק בלניצקי)

אבל מילאנו לא באמת היוותה יריב לצהובים, שאמנם התקשו, אבל הצליחו לרשום ניצחון חוץ ראשון ולהגיע עם הרוח במפרשים למפגש מול וירטוס בולוניה, שם שיחקה טוב יותר במשך שלושה רבעים, אבל אז סרג’יו סקאריולו, שאימן את בראון בנבחרת ספרד, עבר לשמור בוקס-אנד-וואן. הישראלי הפסיד עם עוד תצוגה נוראית ברבע הרביעי ואמר שהוא לא ראה את סוג ההגנה הזאת “מאז הליגה לנוער”, מה שגרר אחריו ביקורות קשות על הדרך שבה הוא מגיב לסיטואציות על המגרש.

עודד קטש מאוכזב. המשחק נגד בולוניה היה בידיים שלו (איציק בלניצקי)

אנדולו אפס זאת לא ריאל מדריד

ההגרלה סידרה למועדון הצהוב שני משחקים ברצף – מול אלופת אירופה וסגניתה. למרות שלא מדובר בדבר והיפוכו, הסיבוב הראשון של היורוליג נגמר בצורה שאנשי הכדורסל כבר התרגלו לראות – משחק גדול בבית, התפרקות מביכה בחוץ.

מול אנדולו אפס מכבי ת”א הייתה ברוב שלבי המשחק בפיגור. אחרי שפתחה ביתרון, האלופה הזכירה מי היא וירדה לרבע השלישי ביתרון שמונה. בדיוק אז, קבוצתו של ארגין עתמאן התחילה להחטיא כמעט כל זריקה, הצהובים קלעו מנגד, ויחד עם דחיפה של הקהל שעתיד לעזור לקבוצה להיות עם מאזן הבית הטוב באירופה, ירדו עם ניצחון 72:80 הירואי שהרים את הצבא הצהוב על הרגליים.

לורנזו בראון חוגג מתחת לסל, ואסיליה מיצ'יץ' בשוק (איציק בלניצקי)

לאחר המשחק קטש, שנשאל על האנרגיות שהקהל מביא לקבוצה, עקץ את ההנהלה ואמר: “הייתי שמח לקבל אנרגיות מעוד מקומות חוץ מהשחקנים והצוות שלי”. שבוע לאחר מכן, האימפריה הספרדית העמידה את הצהובים במקומם עם 98:65, שהזכיר את הפלייאוף מהעונה שעברה. 

חילופי משמרות והתאפסות

מכבי תל אביב תחת לורנזו בראון הצליחה לשמור על איזון וסיימה את התקופה ללא בולדווין על 3:4. בתחילת חודש ינואר הגארד האמריקאי חזר מהפציעה שהשביתה אותו לחודש, אבל התקשה לפגוע. הצהובים ניצחו בפרטיזן עם תצוגה התקפית יפה ואז הפסידו לפנאתינייקוס בגלל בחירת זריקות גרועה בקלאץ’ וסל ניצחון של האקס דריק וויליאמס בשניות הסיום. 

ווייד בולדווין מול ניקולאס לפרוביטולה (קרדיט: האינסטגרם של מכבי ת"א)

נגד אלבה ברלין הרכז הספרדי נפצע והשאיר הפעם את בולדווין לבדו במערכה. הוא ניסה לקחת על עצמו, כמו מול הכוכב האדום שם קלע 38 נקודות, אבל רשם רק ניצחון אחד בארבעה משחקים (מול ולנסיה בחוץ) וגרם להבנה שבלי שניהם, יהיה קשה למכבי ת”א להתקדם, או לפחות להילחם, על המקומות המובילים לפלייאוף. מצד שני, מאז פתיחת הסיבוב השני קטש הרוויח שני שחקנים שיהיו משמעותיים מאוחר יותר העונה – רומן סורקין (שרשם משחק של 23 נקודות ותשעה ריבאונדים מול אולימפיאקוס) ובונזי קולסון (29 נקודות מול פנאתינייקוס, משחק הבריאה שלו).

רומן סורקין עולה לסל (באדיבות אולימפיאקוס)

הארה במונאקו בדרך למונאקו

לורנזו בראון חזר בסערה למחזור ה-25 ביורוליג ותפר את באיירן מינכן עם 27 נקודות, אבל מיד לאחר מכן רשם משחק נפל בתבוסה 86:67 במונאקו במשחק שאחריו הייתה רק אופציה אחת – צריך לעשות שינוי, ומהר. קטש הוציא מהרוטציה את סולימאן בריימו, הכניס את ג’ייק כהן לעמדה מספר 4, פינה את הצבע לג’וש ניבו ורץ לרצף ניצחונות מהמרשימים שראו בהיכל בשנים האחרונות.

סולימאן בריימו וג'ייק כהן. האחד נעלם, השני פורח (איציק בלניצקי)

זה התחיל עם הניצחון על פנרבחצ’ה, במשחק שהוציא את סקוטי ווילבקין מהפוקוס והאיר זרקור על כהן, סורקין וג’ון דיברתולומאו שהשתלטו על ההיכל. לאחר מכן הגיעה תצוגת על בטורקיה מול אנדולו אפס, שלא הצליחה להתמודד עם מבול השלשות שנחת עליה. אחר כך משחק ה”לקחנו את ההפסד נגדם אישית”, מול באסקוניה והדילוגים מעל וילרבאן, בולוניה (בתצוגה התקפית גדולה) ומילאנו, שאחריו הבטיחה את מאזן הבית הטוב ביורוליג.

ההפסד הדחוק לז’לגיריס בחוץ הבטיח לצהובים את המקום בפלייאוף, אבל לא היה ברור האם תסיים חמישית ותקבל את מונאקו, או שמא תיגרר למקומות 7-8 ותפגוש את אולימפיאקוס או ריאל מדריד. בפועל, משחק לחימה גדול של הצהובים במחזור הסיום עזר להם לנצח 96:100 את ריאל מדריד בהארכה והבטיח את המקום החמישי בזכות ההפסד של פנר לכוכב האדום, ושלח את קטש ושחקניו לנסיכות.

בונזי קולסון מטריף את הקהל בסיום (איציק בלניצקי)

מחגיגות עצמאות למפח נפש בנסיכות

מכבי ת”א פתחה את סדרת הפלייאוף עם מתנה לאוהדיה בערב יום העצמאות עם ניצחון ראשון בפלייאוף מזה 3,289 ימים, שהם תשע שנים פלוס יומיים, עם 67:79 נהדר על הצרפתים. ג’ורדן לויד התעצבן והשווה את התוצאה במשחק השני, מייק ג’יימס התעצבן גם הוא והפך את התוצאה בסדרה והחזיר את הביתיות, אבל זה רק גרם לצהובים להתעצבן עוד יותר. 

לורנזו בראון בטירוף (איציק בלניצקי)

קטש שינה את מה שעבד לו עד כה ושינה חמישייה במשחק הרביעי, כאשר הוא בחר לעלות עם ג’רל מרטין שלא הצליח לפגוע בסדרה. מי שהיוו את המפתח באותו משחק היו שוב כהן ודיברתולומאו, שהכניסו אנרגיות מחודשות ורצו 0:20 יחד עם בראון בדרך לניצחון הגדול ביותר של מכבי ת”א בפלייאוף אי פעם, 69:104.

המשחק החמישי היה כמו המשחק הרביעי, אבל הפוך. הצהובים בקושי החטיאו ברבע הראשון, אבל אז מונאקו רצה 0:15 ברבע השני כדי להפוך. אמנם הסיפור היה שונה בדרך למשחק צמוד, אבל שמונה רצופות של ג’ורדן לויד הוציאו את המפרשים ממכבי ת”א, שסיימה את העונה אולי באכזבה, אבל עם המון מקום לאופטימיות.

דארן היליארד כואב בסיום (איציק בלניצקי)

שחקני מכבי תל אביב מודים לקהל שהגיע מרחוק (איציק בלניצקי)