הענישה המרתיעה שתנסה להפחית את האלימות באצטדיונים תתחיל בקרוב. חלפה כמעט שנה מאז עבר התיקון לחוק איסור אלימות בספורט בכנסת שנועד לאפשר למשטרת ישראל לחלק קנסות מנהליים למתפרעים במגרשים - והיום (שני) ועדת החוקה קיימה את הדיון הראשון ואישרה את התקנות לחלוקת הקנסות על מנת שניתן יהיה להתחיל לבצע זאת בשטח.
אמנם החוק כבר אושר בממשלה הקודמת, אך רק היום אושרו התקנות שיקבעו איך זה יתנהל בדיוק, באילו מקרים, מה יהיו גובה הקנסות ומי הגורמים שיוסמכו לחלק את הקנסות למתפרעים. מאז הבחירות, הממשלה הנוכחית עדיין לא קידמה את התקנות לקנסות, אלא שכעת ועדת החוקה בראשותו של ח”כ שמחה רוטמן דנה בכך, כאשר לדיון הגיע גם שר התרבות והספורט, מיקי זוהר.
לדיון בוועדת החוקה קדמו שיחות של השר מיקי זוהר עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושר המשפטים, יריב לוין, במטרה להוביל להסכמות על מנת לזרז את ההליך בוועדת החוקה ולקדם הצבעה על התקנות לחלוקת הקנסות המנהליים. אם זה יקרה, המשטרה תוכל לעצור את המתפרעים ולחלק להם את הקנסות הגבוהים אם יעברו על החוק.
מיקי זוהר (אורן בן חקון)בשורה התחתונה, אושרו העונשים כדלהלן: הכנסת חפץ אסור כמו אבוקות - 3,000 ש”ח. הכנסת חפץ מסוכן אחר - 500 ש”ח. איסור כניסה לשדה המשחק - 3,000 ש”ח. איסור יידוי חפץ שאינו אבוקה - 1,500 ש”ח. אי התייצבות במשטרה בעת הרחקה - 2,000 ש”ח. אין קנסות על כניסה ללא כרטיס, אין קנסות על ספסרות בכרטיסים.
מהלך הדיון
השר מיקי זוהר אמר בפתיחת הדיון: “זה דיון שיכריע את גורל הספורט בישראל כולו, לא פחות מזה. האלימות בספורט היא מכת מדינה. אין שום אירוע ספורט שלא מתחיל ונגמר באופן אלים, זו ממש תרבות של אוהדים שבאים למשחקים כדי לעורר פרובוקציות ולבצע פעולות אלימות. אם לא נעצור זאת, הספורט הישראלי בסכנה”.
זוהר המשיך: “המשטרה מתקשה לפעול בגלל חוסר יכולת לזהות אוהדים, בגלל קושי להיכנס ליציעים הומי אדם ובגלל מחסור בכוח אדם מול סוגיה רחבה שמתרחשת על בסיס קבוע. להתאחדות לכדורגל ולקבוצות אין כלים להתמודד עם האלימות והדרך היחידה היא בפעילות אקטיבית שלנו כמדינה, באמצעות קנסות גדולים והרחקות של אוהדים או אפילו מאסר בפועל לאנשים שחצו גבול. המגרשים הם זירת מלחמה.
טלי גוטליב ומיקי זוהר (אורן בן חקון)“הורים לא רוצים שילדיהם יהיו באירועי ספורט. ניסינו לסגור יציעים וענישה קולקטיבית, אבל זה לא עוזר, ולכן מדובר בסוגיה קריטית לשמירה על הסדר במשחקי ספורט לעונה זו שמיד מסתיימת ולעונה הבאה. ללא הדבר הזה, אין דרך למגר את האלימות בספורט. חילי טרופר עשה את עבודת המטה במקרה הזה ואני חושב שהוא עשה עבודה טובה מאוד, אבל אני מתכוון להחמיר עוד יותר כי רמת האלימות עלתה”.
חברת הכנסת טלי גוטליב אמרה: “הרעיון הוא מיידיות בענישה ולפגוע בכיס של המתפרעים. צריך לומר שקנס מנהלי זה לא חקירה באזהרה, מוסר גרסה או מביא ראיות. יש ענישה שצריכה להישאר בערוצים הפליליים כי יש מקרים שלא מתאימים לקנסות מנהליים”.
חבר הכנסת יואב סגלוביץ’, איש המשטרה לשעבר, התנגד: “בעיניי, זו לא עבירה חמורה וזה מודל שלמעשה מקל על העבריינות. אני פחות אוהב את הקנסות המנהליים. בשורה התחתונה יהיה קל לכולם, כי נותנים לאדם דו”ח ושישלם - אבל אני בכלל לא בטוח שזה יהיה אפקטיבי. אם לא ישלמו את הקנסות? המשטרה לא תקים יחידות מיוחדות לאכיפה של זה.
יואב סגלוביץ' (אורן בן חקון)“2,000 שקל על הפרת צו? זה לעג לרש. 3,000 שקל על זריקת חפץ למגרש? זה הכל? השתגענו? תעשו מעצר עד תום ההליכים אם כבר תפסתם את האזרח שעשה את זה. קנס זה פרס, זה לא מרתיע ואנחנו מקלים על העבריינים. אני בעד למגר את האלימות ולהביא הצעות לאכיפה אגרסיבית, לכן אני לא חושב שכדאי להצביע בעד הקנסות המנהליים”.
השר זוהר הגיב לו: “ההליך הזה לא מונע הליך פלילי. אנחנו נמשיך לדחוף להגשת כתבי אישום, כמה שיותר כתבי אישום, כי זה הפתרון. רמת הענישה בבתי המשפט לאוהדים שנתפסו בגין מעשה אלים היא לא קיימת. הם מסתפקים בהרחקה קצרה. השופטים מרחמים, אבל בחוץ זו אווירת מלחמה. מדליקים יציעים שלמים באבוקות מלאות באבץ שמביא את מחלת הסרטן וזה נורא. בכל משחק היציעים בוערים.
“קנס והרחקה באופן מיידי זה מרתיע, כך שקודם כל האוהד לא מגיע למשחק. בשלב הבא יהיה תובע משטרתי ייעודי ביחידה המשטרתית ויהיה שופט ייעודי, אז נוכל לעשות הליך מהיר בזמן שהוא מורחק להרחיק אוהדים לשנים קדימה, ואני בעתיד רוצה להרחיק אותם גם לעשר שנים אם צריך. נכון, זה קיצוני אבל הגיע הזמן לעשות מעשים קיצוניים. יהיו מגנומטרים, מצלמות לזיהוי פנים ללא מאגר ועוד צעדים. הקנסות הן חלק קטן מהפתרון ואם לא נתחיל פה שום צעד, זה יאמר לאוהדים שאנחנו מתעלמים ממה שקורה ושהכל יכול להימשך כרגיל. הגיע הזמן לפעול”.
מיקי זוהר (אורן בן חקון)עו”ד יפעת רווה ממשרד המשפטים ציינה: “הקנסות המנהליים זה חלק ממאגר של כלים במאבק נגד האלימות בספורט. המטרה היא להפוך את האכיפה ליותר יעילה. מטילים קנס רק בעבירות להן אפשר להגיש כתב אישום. יהיו מקרים שידרשו חקירה בסיסית”.
דני חורין, היועץ המשפטי של משרד התרבות והספורט, ציין: “הכלים שיש לנו היום לא נותנים מענה מספק מול המתפרעים במגרשים. השילוב של קנסות מנהליים והרחקות זה משהו שיכול לעבוד טוב יותר מול התופעה”.
חברת הכנסת קארין אלהרר שאלה בדיון: “כשאזרח נעצר ומקבל קנס, האם תהיה ראיה מצולמת או שהקנס יינתן על פי עדויות של שוטרים?”.
עו”ד רווה ממשרד המשפטים השיבה: “אין הבדל בין הראיות של כתב אישום לזה של הגשת קנס, כך שעדות של שוטר מספיקה כדי לחלק קנס. צילום כמובן יכול לעזור, אבל לא משנים את רמת הראיות”. חברי הכנסת שנכחו בדיון לא אהבו את תשובתה, כאשר עופר כסיף הגיב: “זה לא מתקבל על הדעת”.
מיקי זוהר ושמחה רוטמן (אורן בן חקון)חבר הכנסת סימון דוידסון הדגיש: “האלימות משתוללת בכל מגרש כדורגל וזה חמור מאוד. הרצח בספורט הישראלי כבר כתוב על הקיר, הוא יקרה אם לא יגיע שינוי דרמטי במגרשים. המצב חמור מאוד. יש צעדים נגד אלימות שנעשו באירופה ואפשר ליישם כאן - כמו כרטיס אוהד שרק איתו אפשר לרכוש כרטיסים או מנויים למשחק, ענישה מהירה ומרתיעה כלפי החוליגנים והפסקת סגירת יציעים כי הכדורגל בלי קהל לא שווה כלום. משנת 2016 לא מפעילים את היחידה המודיעינית במשטרה למיגור האלימות בספורט ויש מיליוני שקלים לפרויקטים נוספים, למה זה לא קורה?”.
חבר הכנסת כסיף הוסיף: “אני לא חולק על המהות כי גם אני נגד אלימות בספורט, אבל לא יכול להיות שתהיה סמכות בלעדית למשטרה בחלוקת הקנסות כי צריך שזה יהיה מגובה בראיות. אסור לאפשר לשוטר לתפור לאזרח אשמה בעבירה שלא קיימת”.
נציגת משרד המשפטים השיבה: “שלא תהיה טעות, זה חייב להיות מגובה בראיות שמספיקות לכתב אישום. שוטר צריך להיות בטוח בקנס ובראיות, למקרה שתוגש בקשה להישפט על הקנס”.
חבר הכנסת סימון דוידסון (קרדיט: אלעד גוטמן)ראש הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, התערב: “אין שינוי של הרף הראייתי כי בכל מקום במדינה עדות שוטר חשובה ומספיקה. אתה רוצה לשנות את חוקי המדינה?”.
השר זוהר התייחס לנושא: “כיום לכל אוהד יש טלפון סלולרי והוא יכול לתעד הכל. קנס על עבירה שלא הייתה? זה יכול לקרות בכל מקום במדינה. אם רוצים להוציא את המשטרה מהיציעים לגמרי ולהמשיך להילחם באלימות, חייב להיות כלי אכיפה איכותי כלפי אוהדים פורעים”.
תובע ההתאחדות לכדורגל עו”ד ניר רשף ציין: “אני מצטרף לדבריו של השר. יש עלייה בהתפרעויות ובאלימות מצד קבוצות אוהדים. יש לנו כלים משמעתיים מוגבלים שנובעים מתקנון המשמעת ואין להתאחדות יכולת לפעול כנגד אוהדים פורעים. אנו סבורים כי הקנס הוא צעד הכרחי והמדינה צריכה לפעול. איסור התבטאות גזענית לא נכללה ברשימת הקנסות”.
ניר רשף (אורן בן חקון)לשאלה מי יחלק את הקנסות, השיב השר מיקי זוהר: “אני מתנגד לחלוקת הקנסות על ידי פקחים עירוניים, אני מעדיף את המשטרה”.
במהלך הדיון בכנסת, יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן עבר על הקנסות שהוצעו בהתאם לפירוט העבירות (כפי שפורסם בידיעה נפרדת) ושאל: “קנס על כניסה למגרש ללא כרטיס, למה זה משהו שצריך לעניין שוטר ולגרום לו להשית על כך קנס? אני מציע שנוותר על העבירה הזו במישור המנהלי כי זו הפרת סדר והופך את השוטרים לסדרנים”. מיקי זוהר הסכים איתו: “אלו לא העבירות שאני מחפש לתפוס”.
ח”כ רוטמן אף תהה: “לגבי הקנס על ספסרות בכרטיסים, הגורמים שעוסקים בספסרות ומתפרנסים ממנה - הקנס הזה יצחיק אותם ולא ירתיע אותם, הרי הם מוכרים כרטיס במחיר כפול. אנחנו מתרחקים מהדיון שהוא מעשי האלימות”.
גם במקרה הזה השר זוהר הסכים ואמר: “חשוב לפעול נגד ספסרות, אבל זה גם לא חלק מהמאבק שלנו באלימות. נתמקד בזה”. ח”כ סימון דוידסון התנגד וסירב: “אוהד הפועל תל אביב שמגיע לטדי בלי כרטיס וקונה כרטיס מספסר ליציע של בית”ר ירושלים זה משהו שבפוטנציאל שלו הוא מחולל אלימות”.
בסיום הדיון, ח”כ רוטמן הציע להעלות את גובה הקנס על השלכת חפץ מסוכן כמו אמצעי פירוטכניקה מ-2,000 שקל ל-5,000 שקל, אך הנוכחים התנגדו כאשר ח”כ טלי גוטליב טענה: “מה פתאום? זה קנס גבוה מידי, הם יבקשו להישפט ויקבלו בסוף קנס של 750 שקל”. בעקבות זאת, הוצע בסיום הדיון להעלות את גובה הקנס ל-3,000 שקל באופן מוסכם. במקביל, הקנס על איסור יידוי חפץ אחר צפוי לרדת מ-3,000 שקל ל-1,500 שקל. במקביל, לא יוטלו קנסות על כניסה ללא כרטיס וספסרות.