ואולי, במציאות אחרת: רגע האמת של קראנקה

“האם אתה חושב שהעונה הזו היא כישלון”?, נשאל יאניס אנטטוקומפו אחרי שמילווקי הודחה בפלייאוף ה-NBA כבר בסיבוב הראשון שלו, שאלה לגיטימית מאוד אשר הולידה קטע ויראלי מאוד אחריה. “שאלת אותי את השאלה הזו גם בשנה שעברה. אתה מקבל קידום בכל שנה בעבודה שלך? לא”, השיב היווני לאותו עיתונאי ששאל אותו. “אז כל שנה שבה אתה עובד היא כישלון? כן או לא?”, המשיך.

“לא. כל שנה שבה אתה עובד, אתה עובד לעבר משהו, לעבר מטרה, כדי לקבל קידום, כדי לדאוג למשפחה שלך, לדאוג להורים שלך, העבודה שלך לעבר המטרות האלה אינה כישלון – היא הצעד בדרך להצלחה. מייקל ג’ורדן שיחק 15 שנים, הוא זכה בשש אליפויות. שאר תשע השנים שלו היו כישלון? זה מה שאתה אומר לי? כן או לא? אז למה אתה שואל אותי את השאלה הזאת? אין דבר כזה כישלון בספורט”. זהו הנאום שבחר אייטור קראנקה להעלות מעצמו במסיבת העיתונאים לקראת חצי גמר הגביע מול בית”ר ירושלים, ולא בכדי. 

מכבי תל אביב מודל 2022/23 סבלה מרצף אירועים חריג שאינו באשמתו של אייטור קראנקה, האיש שהפך לאדם שסופג את מירב הביקורת בתקופה האחרונה מצד כולם. העזיבה של סטיפה פריצה אחרי שליגת העל החלה יחד עם חוסר היכולת להחתים מחליף איכותי, העזיבה של ולאדן איביץ' לקרסנודאר הרוסית והחלפתו בקראנקה שאינו מתגלה עד כה כמאמן שמתאים למועדון שולט ודומיננטי כמו מכבי ת”א, והמכירה של אוסקר גלוך לרד בול זלצבורג.

שלושה אירועים שלמאמן הבאסקי לא היה שום צד בהם (הוא הרי לא מינה את עצמו), ואם האירועים האלה לא היו מתרחשים, אפילו רק השניים הראשונים, סבירות מאוד גבוהה שהערב (רביעי, 20:45) הצהובים היו עולים אל כר הדשא בסמי עופר כחלק ממשחק שיכול להוביל אותם למאבק אמיתי על הדאבל. אבל מחשבות בתיאוריה לחוד ומציאות לחוד.

בפועל, למכבי ת"א נשאר תואר אחד באמת על הפרק והוא גביע המדינה, ובמידה מסוימת זהו אחד משני מבחנים אחרונים שנותרו עבור קראנקה להוכיח שהוא צודק במחשבות שלו ושהוא באמת הפתרון של מכבי ת"א לעונה הבאה, האדם שיכול יחד עם האנשים הקיימים במערכת לבנות קבוצה טובה יותר שתיקח אליפות בעונת 2023/24. שני מבחנים אמרנו? ובכן כדי להגיע למבחן הסופי, לגמר, הוא יהיה חייב לנצח את בית"ר ירושלים – אולי היריבה שמאמן כמו קראנקה שונא וחושש ממנה יותר מכל.

אם לא ינצח הערב, יהיה למכבי ת"א קשה מאוד להשאיר אותו בתפקידו גם אם במועדון חושבים שאין לו כל קשר לנסיבות שהובילו לכך שהצהובים לא יזכו העונה באליפות, וגם אם קראנקה חושב כמו יאניס אנטטוקומפו – שאין דבר כזה כישלון בספורט. אולם כל תסריט שבו הצהובים לא יניפו העונה את גביע המדינה בהתחשב בקבוצות שהגיעו לחצי הגמר, מה לעשות, יוגדר על ידי כולם ככישלון. הכדורגל הישראלי הוא לא ה-NBA, וקראנקה הוא לא הגריק-פירק. אז למה לצהובים יהיה קשה להמשיך איתו במקרה של אותו כישלון, שאינו כישלון בעיני הספרדי והיווני?

הסיבה היא האקלים. אחרי המשחק האחרון מול הפועל ירושלים קראנקה דיבר על אווירה קרה ומזג אוויר קריר, ובכן, האקלים סביבו מצד אוהדי מכבי ת"א הוא הכי קריר שאפשר למצוא. במשחקים האחרונים הם מצביעים ברגליים בענק. כ-5,000 אוהדים שלא מגיעים למשחק ביתי נגד אשדוד, כ-10,000 שלא באים למשחק ביתי מול הפועל ירושלים. כן, סגירת היציעים תרמה לנושא, אבל ניתן להעריך שהמספר מול אשדוד הוא רק רמז לבאות. אם קראנקה לא יצליח לייצר הצלחה עד לסיום העונה, מכבי ת"א עומדת בפני משבר מנויים רציני, קשה לראות את הקהל עוקב אחרי הכדורגל של קראנקה בציפייה ובאדיקות שבהן הוא חיכה לחזרה של ולאדן איביץ'.

שחקני מכבי תל אביב מאוכזבים, לא הכדורגל שהקהל מצפה לו (חגי מיכאלי)

מכבי ת"א הנוכחית של קראנקה הלכה לאחור בכל פרמטר אפשרי של כדורגל, חוץ מהמשחקים הגדולים, אבל יש לכך הסבר כמובן. קראנקה מאמין בזה שאת המשחק צריך להתחיל לשחק בחצי של היריבה, החשיבה שלו היא הגנתית נטו. הוא מנסה לייצר לחץ הגנתי ובלגן בחלק של הקבוצה שמנגד, ומשם בונה את המצבים שלו. לכן המערך שלו עבד כל כך טוב נגד מכבי חיפה והפועל באר שבע, קבוצות שטובות עם הכדור, שמחפשות ליזום, להניע, לשלוט, ולא חושבות על לעמוד מאחור ולהעיף כדורים למעלה. הסגנון והשיטה שבה בחר קראנקה לשחק עם הסגל הזה מעיקים על כולם ומייצרים חוסר אמון בולט סביבו. 

מבט על המשחקים שבהם איבד נקודות יספר את הסיפור. מכבי ת"א של קראנקה לא הצליחה לנצח את הפועל ת"א, בני סכנין, בית"ר ירושלים, הפועל חיפה, נפלה פעמיים מול מכבי נתניה, פעם אחת מול הפועל ירושלים ועוד פעם אחת מול מ.ס אשדוד. במרבית המקרים היה מדובר בתוצאות תיקו, עוד שתי נקודות ועוד שתי נקודות שנערמו ונערמו עד כדי מצב שלא משנה כמה נקודות מכבי חיפה והפועל באר שבע איבדו, מכבי ת"א עדיין לא התקרבה באמת למאבק האליפות. הנה, רק בפלייאוף האחרון תוצאות תיקו נגד נתניה ואשדוד עלו לו בארבע נקודות, כאלה שהיו שמות את מכבי ת"א עכשיו במאבק אמיתי על הדאבל.

גבי קניקובסקי ופארפה גייאגון, יש מספרי 10 טובים בסגל (רדאד ג'בארה)

אם על הדשא זה לא עובד, אז גם מול המיקרופונים זה לא מצליח. האמירות של קראנקה מהרגע שהגיע לא היו עקביות ולא גובו במעשים על הדשא. הוא התחיל את יומו הראשון בתפקיד בסיפור על כמה הוא אוהב מספרי 10, כמה הוא מחפש אותם בקבוצות שלו ואיך יעביר את המועדון לשיטה יותר יוזמת ומאוזנת. זה לא קרה אפילו פעם אחת מאז שמונה, למרות שיש לו באמת מספרי 10 טובים בסגל.

הוא דיבר על שיפור עם הכדור, אך הקבוצה שלו לא מייצרת בילדאפ בשום משחק. הבלמים מתמסרים ביניהם 2-3 מסירות ומעיפים למעלה לעבר החלוצים. ברור שהכדור באחוזים תמיד יהיה יותר ברגליים שלו כאשר ברוב המקרים הוא משחק נגד קבוצות שחוגגות את כך שהן עוברות את החצי מול מכבי, אבל מה הוא עושה איתו? כמעט כלום, וזה לא כדורגל שיכול לעבור בגרון של אוהדי מכבי ת"א, שחקניה ומנהליה.

ערן זהבי וג'ורג'ה יובאנוביץ', התלות בהם גדלה (רדאד ג'בארה)

תחתיו התלות במספרים של ערן זהבי וג'ורג'ה יובאנוביץ' הפכה לדבר היחיד שקורה התקפית. שחקנים כמו פארפה גייאגון, דן ביטון וגבי קניקובסקי שמרבים לשחק מתחת לשני החלוצים, מתקשים מאוד לייצר שערים בעצמם. גם במצבים הנייחים למרות שיפור קל, מכבי ת"א רחוקה מאוד מהמספרים של הפועל ב"ש או מכבי חיפה. והגנתית? הצהובים שווים ספיגה אחת בכל משחק, ובכל פעם שגם ספגו, התקשו מאוד לקחת את המשחק לאחר מכן. כמעט בכל המקרים האלה קראנקה וחניכיו סיימו בתיקו. הוא מסתמך מאוד על יכולת אישית של שחקניו ופחות על סגנון ודרך משחק דומיננטית, וזאת בעיה.

הציטוטים האחרונים שלו על אווירה, אגרסיביות והתוכניות שלו לעונה הבאה ממש לא עברו טוב בגרון של הקהל, אבל קראנקה מאמין שהוא צודק. הוא מאמין שאם יתנו לו את הקיץ הוא יצליח לבנות משהו טוב יותר. הוא מאמין שהחוזה שלו לשנה וחצי לא נחתם סתם ובעיניו הוא הדמות הנכונה. הוא יספר למי שישאל אותו שהשחקנים מעידים על אימונים ברמה טובה ובמועדון יגידו שהאכזבה הגדולה ממה שקורה העונה במשחקים היא העובדה שמעטים הרגעים שבהם הסגל כולו הפגין אופי והצליח לקחת משחקים קשים, מה שמכבי חיפה נניח עשתה במשך תקופה ארוכה העונה. 

אייטור קראנקה (רדאד ג'בארה)

ואם יש עוד נקודה שעומדת לרעתו, אלו המשפטים שהוא  בעצמו דואג להגיד כי מאמן נמדד באיך הוא שיפר את שחקניו ושדרג את יכולתם, אך קשה באמת לציין שחקן כלשהו שהתקדם תחתיו חוץ מפארפה גייאגון שמקבל יותר דקות משחק ובמה להציג את היכולת שלו, ואולי דן ביטון שלאחרונה חזר אל מקומו הדי קבוע בשנה האחרונה, על הספסל. אם כבר, יש יותר מדי שחקנים שהלכו אחורה תחת השיטה של המאמן הבאסקי והדרישות שלו, ומחוץ לסגל שלו נותרים בדרך קבע שחקנים שהיו אמורים להיות מובילים במועדון כמו יונתן כהן ורארש אילייה. אולם מבחינת קראנקה, נראה כי הבעיה היא קודם בשחקנים האלה ולא בו. 

זאת המציאות שהוא חי בה, ואולי במציאות אחרת, בזאת שהוא רואה מול עיניו, הוא אכן האיש הנכון עבור מכבי ת"א. אבל, בלי להדיח את בית"ר ירושלים הערב ולהמשיך לעבר זכייה בגביע המדינה, גם לגדולי תומכיו במועדון יהיה קשה מאוד לצאת איתו לקרב בעוד חודש וחצי. כן סגל שונה, לא סגל שונה, זה לא העניין. מכבי ת"א הוכיחה העונה, גם תחת איביץ', שכאשר היא וסובביה לא מאמינים בה באמת, היא לא מצליחה, והדרך היחידה לשנות אקלים היא דרך תארים והצלחות. לכן, הערב זהו הרגע הכי חשוב של קראנקה העונה, בתקווה אישית שלו שהוא יגיע לרגע ההכי הכי חשוב של העונה בסוף החודש.