פלייאוף היורוליג החל עם שאיפות הצהרות ומטרות לאחר עונה שלמה של מעקב ביתיות ואחוזי הצלחה בשמירה על הבית, כשהערב (שלישי, 21:05) הביתיות שוב תהיה על המוקד – עבור שלוש קבוצות שמירה על הבית משמעותה מקום בארבע האחרונות או אם תרצו כרטיס לפיינל פור הכי יוקרתי שיש ליבשת הישנה להציע. כזכור, פיינל פור היורוליג ייערך השנה בקובנה והצהובים כחולים רוצים לסגור את הסדרה כבר עכשיו כדי להשיג את הכרטיס לקובנה, והכל מתחיל הערב במשחק השלישי בסדרה בין השתיים (1:1 כרגע).
סדרות פלייאוף כטבען מביאות עמן רמת עניין גבוהה במיוחד ולא אחת נאמר, נטען וגם נכתב שמה שמכריע אותן הם הפרטים הקטנים והשפנים אותם ניתן לשלוף מהכובע, היות וכאשר שתי קבוצות יכולות להיפגש פוטנציאלית שבע פעמים במהלך עונה (סדירה ופלייאוף) אין יותר מדי דברים שניתן לחדש. ניתן להוסיף אלמנטים לתרגילים, לנסות הגנות חדשות, אולי ציוותים שונים הגנתית רק שבסופו של דבר רמת ההוצאה לפועל היא זו שיכולה לעשות את ההבדל בין ניצחון שישים את אחת הקבוצות מרחק 40 דקות מפיינל פור לבין הפסד שישים את אחת הקבוצות במרחק 40 דקות מסיום העונה.
המקרה של מונאקו ושני המשחקים הראשונים בסדרה שם את אור הזרקורים על סאשה אובראדוביץ' היות וישנם שני שפנים אותם הוא יכול לשלוף מהכובע בצמד המשחקים בתל אביב. שפנים כאמור על משקל הפתעות ולאור העובדה שצ'ימה מונקה לא שיחק בשני המשחקים הראשונים בסדרה כסוג של שפן אותו ניתן לשלוף גם אם מעשית תהיה זו בכורת הפלייאוף של הפורוורד שלמי שתוהה שותף במשחק הליגה האחרון של קבוצתו.
השפן השני, ולמען הסר ספק הוא לא באמת שפן בשום דרך או צורה, למעשה ההפתעה היחידה עד כה בסדרה היא שהוא עדין לא נראה הוא עצמו, שהוא משחק תחת שליטה, ועם מושכות ומעל לכל נראה עצור משהו. מייק ג'יימס הושעה כזכור והוחזר לסגל רק שמאז ג'יימס לא בדיוק נראה אותו הדבר, והגרסה של המשחק הראשון בסדרה הייתה שמיים וארץ מזו שאוהדי הכדורסל האירופי התרגלו לראות מאחד הגארדים הכי טובים שיש ליורוליג להציע. במשחק השני ג'יימס היה נראה אמנם יותר טוב אבל התחושות היו כשהיו, זה עדין לא ג'יימס שיכול להשתלט על כל משחק מתי שרק הוא רוצה.
ג'יימס הוא במידה רבה "סוס פרא" כזה שצריך את החופש שלו כדי להיות הוא עצמו, הרי כאשר הוא עצמו אחת הדרכים הבודדות לעצור אותו (בין היתר) היא השמירות הכפולות שלא אחת הוציאו אותו מדעתו (מטפורית כמובן). עודד קטש מבחינתו לא יכול לשלוף שפנים ברמה של שחקן דומיננטי שעדיין לא שיחק הרי אלכס פויית'רס חזר וכבר ראה כמה דקות, ומה שמכבי תצטרך בראש ובראשונה עוד לפני שינויים בהגנות, ציוותים ורוטציות שונות היא תרומה יותר גבוהה מעמדה 4 ורצוי שגם הרבה יותר דקות מדארן היליארד שהראה בדיוק מה שווה ניסיון.
עמדה 4 של הצהובים כחולים צריכה לספק יותר, אך חשוב לזכור כי גם אם נכתב ודובר על ג'ייק כהן כהפתעה נעימה במיוחד באשר לתרומה שלו העונה בליגה שנחשבת לשנייה בטיבה בעולם הרי שברמת מצ'אפ, מונאקו בעייתית במיוחד עבורו בהתחשב בעובדה שהיא במידה רבה הקריפטונייט שלו - מבחינת הפיזיות והאתלטיות, וכאן מגיע הנושא של ג'רל מרטין שנראה פתאום אנושי, והאמת זה מובן ולגיטימי בהתחשב בדבר הזה שנקרא ניסיון.
חשוב לזכור שמדובר בעונת הבכורה של הפאוור פורוורד ביורוליג וזוהי גם סדרת הפלייאוף הראשונה שלו ביורוליג. לשם השוואה דארן היליארד וניסיון הפיינל פור שלו, ווייד בולדווין וניסיון הפלייאוף שלו, דוגמה נוספת היא כמובן פויית'רס שמביא עמו אגרסיביות שונה. העניין הוא שמכבי תהיה חייבת לקבל ממרטין הפעם כמו מכהן או לחלופין לנסות הרכבים שיכללו את רומן סורקין/אלכס פויית'רס/ג’וש ניבו בעמדות הפנים.
שני המשחקים הראשונים בסדרה יצרו תחושה מוזרה לקראת צמד המשחקים שייערכו השבוע בתל אביב שאם היה ניתן לחזות משהו או לשער לאיזה כיוון הסדרה הולכת הרי שהפער בין שני המשחקים הראשונים בעיקר מהצד של מונאקו מראים עד כמה הסדרה היא כזו שלא באמת ניתן לחזות ועושה רושם שלפחות עד כה היא מותירה אנשים רבים אובדי עצות, רעיונות ותחזיות לשאלה כיצד יראו צמד המשחקים בתל אביב ויתרה מכך כיצד והאם הסדרה תסתיים בהיכל מנורה מבטחים או שמא הקבוצות יחזרו למשחק חמישי ומכריע בנסיכות.
ג'ון בראון הלוא הוא הציר ההגנתי של האורחת, לפחות אחד מהם, הראה בדיוק עד כמה הוא יכול לעשות את ההבדל רק שעל הדרך הראה כי גם הוא יכול לאבד את קור הרוח וכבר עכשיו דבר אחד בטוח עודד קטש וחניכיו ירצו לשלוט בסיטואציה עד כמה שאפשר, לשמור על קור רוח כי היכולת לעשות בדיוק את זה יכולה להיות שווה המון, כמה בדיוק? כרטיס לפיינל פור בעוד 80 דקות של כדורסל. אחרת ומונאקו שהצליחה להציג רמת פיזיות לה מכבי לא בדיוק הצליחה להגיב בחמישי שעבר, יכולה להיות זו שתחזור חזרה לנסיכות עם הכרטיס לקובנה.