זו אולי לא הייתה שנה פשוטה עבור שירה העליון, אבל כמו שהיא אומרת אחרי לילה לבן ללא שינה שהגיע אחרי האליפות השנייה ברציפות שלה בתור מאמנת אליצור רמלה: “זה שווה את הכל”.
אם הייתם מצפים ממאמנת שזכתה באליפות שניה בקריירה שלה לנצל את היום הראשון שאחרי העונה בהשלמת שעות שינה, אז אתם כנראה לא מכירים את שירה העליון. או שזה לא ממש אפשרי כשאת אמא לשני ילדים קטנים.
המאמנת סגרה לילה לבן וכבר על הבוקר, למרות שזה רחוק מהתפקיד שלה, הגיעה להיפרד מכוכבת הקבוצה, זאת שהיא עשתה לא מעט כדי להנחית אותה בארץ, אלישיה קלארק, אחרי שהאחרונה חזרה לארצות הברית. אז אם חשבתם שאולי אחרי זה תבוא המנוחה, לא. סדר היום כלל את סיבוב האליפות באוטובוס וברחובות רמלה וכן גם אימון עם נבחרת הקדטיות של ישראל.
בשנה האחרונה העליון גזרה על עצמה שתיקה מוחלטת. מלבד ראיונות לאחר משחקים היא החליטה שהיא לא מתראיינת ומתרכזת אך ורק בכדורסל. ועכשיו, רגע אחרי העונה, היא מתפנה להעניק לנו ראיון ראשון ובלעדי.
שירה, בחרת לא להתראיין לאורך כל העונה עד עכשיו, למה?
"אני חושבת שלתקשורת יש חלק חשוב בכל מה שאנחנו עושים ורמלה אחת הקבוצות המסוקרות בליגה ובצדק. מבחינה אישית, הרגשתי שבמהלך השנה זה הזמן שלי לעבוד ופחות לדבר, הייתי צריכה לשמור על שקט תעשייתי והשארתי את הבמה לאחרים. זו גישה שאימצתי במהלך השנה שעברה ואני חושבת שהיא בריאה יותר".
שיחקתם כל הסדרה במינוס של זרה. עד כמה זה השפיע עליכם וכמה כעסתם על האיגוד שדחה את הרצון שלכם לצרף אחת נוספת למרות תום מועד העברות?
"במהלך כל הסדרה גם בחצי גמר וגם בגמר לא הזכרתי את החוסר בזרה. את העובדות כולם ידעו, להתחיל לתרץ מי חסרה ולא להתרכז במי שיש זאת טעות. הייתה לנו קבוצה מצוינת, ישראליות נהדרות ושתי זרות איכותיות. השנה רמלה הפגינה יציבות בסגל, החלפנו רק זרה אחת והיינו קבוצה מאוד מגובשת. כל השחקניות נתנו מעצמן את המקסימום והתוצאות מדברות בעד עצמן".
בוא נדבר על נור כיוף שהגיעה לרמלה ואמרו שלא תקבל הזדמנות והיום היא אחת מתגליות העונה.
"נור היא דוגמה נהדרת לשחקנית צעירה שמאמינה ביכולות שלה ולקחה הזדמנות בשתי ידיים. עשתה תהליך גם בהבנת המשחק, הבגרות ותמיד הייתה שם כשהיינו צריכות. נור היא אחת ההצלחות הגדולות שלנו השנה. שחקנית צעירה שהגיעה לקבוצה כמו רמלה, למדה והשתפרה תוך כדי העונה והייתה חלק משמעותי ברוטציה בהצלחת הקבוצה. אני גם גאה שהצלחנו להביא אותה לרמה הנדרשת לנבחרת הלאומית, כשהיום היא שחקנית מהמובילות בארץ".
כמה האליפות הזאת מתוקה לעומת הקודמת שלה?
"בשנה שעברה כל כך התרגשתי כי זו הייתה אליפות ראשונה שלי ,עכשיו זה מתוק יותר כי עברנו המון אתגרים במהלך השנה. הגענו שנה שנייה ברציפות לשיא הכושר בשלבים הכי נכונים של העונה וזה משהו שלא מובן מאליו. בסוף צריך להיות בכושר הנכון בזמן הנכון ולשמחתי בשנתיים האחרונות הגענו למאני טיים בכושר הכי טוב שיש”.
הגעת לשיא שנתיים אליפות ברציפות, מה היעד הבא שלך?
"בהחלט שזה הישג מדהים וזה חלום שמתגשם אבל היום אני מסתכלת על החיים בצורה קצת שונה ומבחינתי השיא שלי שאני קמה בבוקר מתעסקת בתחום שאני מתפתחת בו ,מוקפת באנשים שטוב לי איתם ועל כך אני מוקירה תודה ולא לוקחת כלום כמובן מאליו. אני מאחלת לעצמי להיות בשיא הזה עוד שנים רבות".
אף קבוצה לא הצליחה לחזור מ-0:2 ל-2:3, היה רגע שחשבת שאתן הולכות לאבד את הסדרה?
"לאורך כל השנה אשדוד הראתה עליונות, סיימה את הליגה במקום הראשון ומגיע לה קרדיט. במאני טיים הן גם התחזקו עם שחקנית הפנים הכי גדולה שהגיעה לארץ, ככה שהיו להן המון כלים התקפיים. במשחק הרביעי שהפסדנו בהארכה היה רגע קשה גם לי וגם לבנות, אבל לאורך כל הדרך האמנו שזה שלנו. אחרי הרגע הזה שהסדרה הייתה ב-2:2 לא הרבה נתנו לנו סיכוי, לקום ממשחק כזה זה לא היה רגע קל, היו ימים מאתגרים. המומנטום והביתיות היו של אשדוד וזה רק דרבן אותנו. הניצחון מראה על הגדולה של הבנות והאופי המדהים שלנו השנה".
כשאני אומרת עונה מטלטלת אני מדברת בעיקר על ההדחה מאירופה. עד כמה זה השפיע עליכן?
"אני בן אדם שמאמין בתהליכים. שלוש שנים אני מאמנת את רמלה ובשנה הראשונה עלינו שלב, בשנה השנייה עלינו עוד שלב, השנה הגענו ל-8 הגדולות במפעל. אני רואה את העונה האירופאית כתהליך יפה ומוצלח מאוד שעשינו. היינו מאוד קרובות לפיינל פור ויכולנו להיות שם. צריך לזכור שאוסטין היא רוקית באירופה, הישראליות שלנו לא מתורגלות במפעלים האלה ולכן אני שמחה שהן צברו את הניסיון, שידרגו את עצמן תוך כדי העונה ובשנה הבאה כולן יעשו עוד צעד קדימה גם באירופה".
הוכחת שאת שם דבר בכדורסל הנשים השגת שתי אליפויות ברציפות, האם זו תקרת הזכוכית שאפשר להשיג?
"אליפות היא פסגה של כל קבוצה בכל ענף והיא בטח לא תקרת זכוכית. יש עוד הרבה מה להשיג. כל מי שמתעסק בספורט יודע בכדורסל נשים, עוד תואר אירופי, לבנות שחקניות ישראליות לשחק באירופה ולהתמודד באירופה. כדורסל נשים הוא לא סוג ב' למרות שמתייחסים אליו ככה ויש לי ולרמלה עוד הרבה דברים להשיג גם בענף".
מה עם אימון גברים, בזמנו שאול איזנברג נתן לך לאמן את הפועל ת״א בליגה הארצית, מאז לא אימנת גברים, למה? את יכולה?
"שאול איזנברג הוא הבן אדם הראשון שהאמין בי ומינה אותי לאמן קבוצת בוגרים לראשונה בישראל ואת זה לעולם לא אשכח. אני תמיד זוכרת ומעריכה את מי שפתח לי דלת”.
“אין ראיון שאני לא נשאלת על הנושא הזה. אני לא חושבת שאני צריכה להעיד על עצמי אם אני מתאימה לאמן קבוצת גברים. אימון בקבוצת גברים כמו בקבוצת נשים הוא מקצוע, אני מאמנת כדורסל, עבדתי במועדוני גברים והיום וברוב השנים בנשים. ביום שיחשבו שאני מתאימה לאמן קבוצה מליגת הגברים אני בטוחה שיפנו אלי ואם זו תהיה הצעה מעניינת גם אשקול. אני לא ברדיפה לעשות משהו שהוא כפוי".
האם לא מאמינים בנשים באימון גברים?
"תשאלי אותם. ברמה העובדתית זה לא נפוץ. אבל צריך לזכור שגם הרבה פעמים נוח למועדונים לבחור מתוך אותו מאגר קיים ופחות להיפתח לרעיונות חדשים, אבל כמו שהתחילו בשנים האחרונות להביא מאמנים מאירופה, אני מאמינה שגם יתחילו להביא מאמנות מכדורסל הנשים, זה תהליך שקורה בעולם ויקרה בארץ, גם אם פה הדברים קורים לאט יותר".
מי המודל שלך?
"בחיים האישים שלי אמא שלי היא המודל לחיקוי שלי, שהיא השיגה את מה שעשתה בעשר אצבעות שלה והיא חינכה אותנו ליושרה, צניעות, ומוסר עבודה כדי להשיג דברים. אף פעם לא קיבלתי כלום כמובן מאליו והלוואי ותהיה לי הזכות לחנך ככה את הילדים שלי".
מה את עוד רוצה להשיג?
"אין ספק שלכל מאמן יש שאיפות וחלומות. הייתי שמחה ביום מן הימים גם להוביל את נבחרת ישראל הבוגרת ואולי גם לאמן מעבר לים. אין לי ספק שזה יגיע בזמן הנכון וכרגע אני עוברת למשימה הבאה – להמשיך ולקדם את הדור הבא שלנו באימון נבחרת הקדטיות ולנסות להשאיר אותו בדרג א' באירופה. זו תהיה משימה לא פשוטה״.
איך היחס לכדורסל נשים בישראל?
"תלוי של מי. הקהל אוהב, מגיע, מתעניין, דוחף. התקשורת מתעניינת יותר מבשנים האחרונות וזה מבורך. הפוליטיקאים עדיין לא שם, התקציבים עוד לא מגיעים, אבל אנחנו בראיון אופטימי. את הבעיות נשמור לראיון אחר".
כמה את חוששת מהמצב במדינה?
"אי אפשר להתעלם מהתחושות הקשות של החודשים האחרונים. יחד עם זאת, אני חושבת שהספורט הוא דוגמה מדהימה לתחום שמחבר בין אנשים, ללא קשר לדעה הפוליטית שלהם, למוצא או לכל דבר אחר וכנראה שלהיות בסביבה הזאת ולהיות חשופה גם למקום שמאחד את כולם גורם לי להיות אופטימית ולהאמין שיהיה בסדר. בגדול אני דוגלת בחיה ותן לחיות ואם נשמור על יחס שוויוני ומכבד לנשים או לכל אוכלוסייה אחרת נדע לצאת מהמשבר הזה".