כאשר יקי כוזהינוף, בעל הבית של מכבי חיפה סל, פנה לערן גמזו והציע לו לבוא לאמן ולהציל את הקבוצה מירידה, האחרון פנה למי שנחשב ל"רבו" ומי שהוא מרבה להתייעץ עמו, פיני גרשון, שאמר לו ישר "לך על זה". גמזו עד אז התמקד בגידול הנוער, כאשר שהוא משמש כמנהל מקצועי במחלקת הנוער של הפועל ת"א ומנהל האקדמיה.
גמזו (בן 42, נשוי פלוס 3), שנחשב לאחד המאמנים המוכשרים והיסודיים שגדלו פה בשנים האחרונות, הבין שכעת זה הזמן שלו לשדרוג ולעלות לבוגרים. ייאמר לזכותו של גמזו הוא לא נלחץ מהסיטואציה, להפך, כאשר הוא נתן אור ירוק לכוזהינוף הוא אף אמר לו ללא היסוס: "אני מתכוון לנצח בכל חמשת המשחקים שיש לקבוצה בליגה הלאומית". וגמזו אכן עמד במשימה שלו.
בראיון מיוחד ל-ONE אומר גמזו: “אני מאמין בעצמי וגם משדר את זה בכל מערכת שאני נמצא. מי שמכיר אותי יעיד שזה משהו שקשה לפספס. אני סוחף את כולם אחרי ללא פשרות. מאמין שהזמן לטובתי וההצלחה שלי כמאמן בענף זה עניין של זמן”.
מה ה’אני מאמין’ שלך?
”הכלל אצלי נורא פשוט, אני בן אדם מאוד טוב למי שטוב איתי. למדתי המון כדורסל מהמאמנים מהטובים בארץ, חקרתי והתנסיתי בכל הרמות ובהמון מועדונים. שהגעתי להפועל ת"א באתי לשנות, להוביל ולהביא את האישיות שלי בכל הכוח. לא סתם הגעתי ל-3 גמרי נוער ב-5 שנים, הקבוצות שלי שיחקו את הכדורסל הכי מחויב והכי אמוציונלי, כי זה אני”.
“זה דורש המון טקטיקה ומשמעת קבוצתית. עשיתי המון שחקני כדורסל לליגות הבכירות, אנשים לא יודעים שהרבה מים מדר זה אני, 3 שנים אימנתי אותו (מכיתה י' עד י"ב), זה השלב הכי חשוב בהכוונת השחקן. נתתי לו בגיל הכי חשוב את מי שאני עד הסוף, עד היום הוא ומשפחתו לא שוכחים לי את זה. בכל מועדון שנגעתי הצלחתי להוציא שחקנים, והרבה. מבטיח שככל שאתקדם אקח את כולם איתי”.
מה היא פילוסופית האימון שלך?
”בפילוסופית האימון שלי הכלל הראשון שמניע אותי הוא: ‘אנחנו הכי טובים ואנחנו נראה את זה תמיד’. שילוב של לדעת להכיר את הצורך הרגשי של השחקן (את סט הצרכים שלו) ולהתאים אותו למרקם הקבוצתי בתוך המשחק. לא סתם אומרים עלי ששחקנים ילכו אחרי לכל מקום. אני משקיע בלהביא אותם לקצה, אני משחק להם במחשבות והופך אותם לווינרים, מתווה להם את הדרך. הם יודעים שאני 'נרקומן' של ניצחונות. הכדורסל כמו משחק החיים, כולנו פה בשביל לנצח ונעשה את זה רק ביחד”.
מבחינה מקצועית, במה אתה דוגל?
”אני אוהב שהקבוצות שלי משחקת שמח, נהנות ותחרותיות. יורד לפרטים מקצועיים קטנים בתוך המשחק, נוגע בהמון פירוקים ומטמיע את השיטה הקבוצתית שלי מהבסיס”.
איך אתה רואה את שוק המאמנים בכדורסל הישראלי?
”אני חושב שחסרים מאמנים מוכשרים וטובים למעלה. לא סתם המון עוזבים את המקצוע, כולם רוצים להתקדם מהר ונופלים. כדורסל בוגרים זה מלחמת הישרדות יומיומית. חשוב שתהיה משפחה תומכת מהבית ולהמשיך לבנות שחקנים צעירים, זו התרופה הנכונה להישאר שפוי. מאמן טוב צריך לאהוב את המקצוע ולהבין שזה דרך חיים”.
מה מחבר בינך ובין פיני גרשון?
”אחד הדברים שאני אוהב אצל פיני גרשון זה התשוקה שלו לדבר על כדורסל. אתה מרגיש את זה בכל אימוני הנבחרות, הוא שר את זה בלי לזייף. יש בנינו קשר מיוחד, הוא זה שדחף אותי לשלב הבא”.
בחרת כל השנים להתמקד באימון נוער ורק עכשיו יצאת לאימון בוגרים. למה חיכית כל השנים?
”בגדול, הניסיון שלי התחיל עוד הרבה מאחורה. הייתי עוזר מאמן של שני מאמנים בכירים בעבר, התנסיתי גם בהפועל תל אביב בכל הנושא של הכנה ועבודה אישית עם שחקני הבוגרים שלנו. גם אימנתי ארבע שנים בהפועל עודפים בליגה א’, שהייתה לי שם חוויה אדירה ונהדרת. שם חשבתי שאצא בעתיד להיות מאמן בוגרים”.
“אני רוצה להוסיף שאחת הסיבות שחשבתי לנכון שאני צריך להתקדם לבוגרים זה בגלל שיש המון שחקנים שמשחקים בליגה הלאומית, באיזה שלב כבר רציתי לגדול איתם גם, הרבה משחקים בליגה הלאומית ובראשונה. כמו כן רציתי ליצור מומנטום ולהיות חלק מהתהליך של ההתפתחות שלהם”.
איך אתה מסכם את חמשת המשחקים האחרונים שעשית במכבי חיפה? מה השינויים שעשית בקבוצה?
”כאשר הגעתי לקבוצה המצב המנטלי שלה היה שבר כלי, קבוצה כבויה מאוד בסכנת ירידה. המטרה הייתה לנצח את המשחק הראשון כדי להשאיר אותם בליגה קודם כל. עשיתי המון שיחות אישיות, עבודה מנטלית. החלטתי שאני מבריא את מכבי חיפה ועשיתי עוד כמה דברים שעזרו. הוצאתי את ג’ו אלכסנדר וריצ’ארד האוול מחוץ לסגל ושמתי את הישראלים כדי לייצר תלכיד של חיבור ישראלי ואמון בחדר ההלבשה, שהשיח הדומיננטי בו יהיה עברית ולא אנגלית”.
“את שני האמריקאים שלנו, סטדמון למון ואדמון גילדר, לקחתי אליי תחת חסותי וחיבקתי אותם בשביל להוציא מהם כמה שיותר. הוצאתי את אנטון שטובין מהקפאה כדי שיתרום לנו מהספסל עם הניסיון שלו כגורם מרכזי ולהשתמש בשכל שלו. אמרתי לשחקנים כל הזמן שהשינוי יגיע רק אחרי משחק ולא במכה אחת, בניתי זהות בחדר הלבשה, דחפתי כל הזמן לווינריות וגרמתי להם להאמין שאפשר לשחק משחק כדורסל יותר קבוצתי מאשר קבוצה של בודדים”.
היו שחשבו שהקבוצה תרד ליגה אבל בסופו של דבר עשיתם ניצחונות יפים מאוד.
“אני חושב שכשקיבלתי את הקבוצה, ואמרתי את זה גם לייקי כוזהינוף, באמת האמנתי שאני יכול לנצח את כל המשחקים. הדברים שעשו את הקבוצה לטובה זה האינטליגנציה הרגשית שלי. לדעת לתעל את האנשים למקומות הנכונים ולמכור את מה שאני באמת מאמין בו, כדורסל יותר מרווח, יותר לוחמני, שמביא הרבה אמוציות ואנרגיות למשחק. מהרגע הראשון שהגעתי לאולם זאת האווירה שהשרתי”.
“במשחק הראשון נגד חבל מודיעין זה בא לידי ביטוי. במחצית השנייה היה שם רגע שבר מאוד גדול שזיהיתי את הבעיות, אבל שידרתי להם כל הזמן שאנחנו יכולים לעשות את זה ביחד ונתתי את הגיבוי לישראלים שהלכו איתי ולכן הקבוצה התקדמה. אני רוצה להגיד תודה ליקי על ההזדמנות שנתן לי. לקח לו זמן לעכל אותי בהתחלה, אבל הכימיה הייתה אמיתית ונכונה. אעשה הכל שגם תישאר ככה כי אני מעריך אנשים שמאמינים בי. זה מזכיר לי את היום שרמי כהן נתן לי את תפקיד המנהל המקצועי בהפועל ת"א, הרגשתי שהבנאדם רוצה ומאמין שאצליח. עד היום אני מוקיר לו על כך והוא יודע את זה. הוא ראה בי דברים שגם יקי ראה. זה לא מובן מאליו בסולם הטיפוס”.
איך אתה רואה את קריירת האימון שלך הלאה?
”כל החיים שלי רציתי ועבדתי בשביל לאסוף שחקני כדורסל, זה מה שהיה חשוב לי. בשביל להיות מאמן כדורסל גדול, אתה צריך כל הזמן לאסוף שחקני כדורסל, גדלתי על מאמנים שהם מאמני ליגת העל שעברו במחלקות נוער והיו הכי טובים שיש. תמיד ידעתי שהתכונה הגדולה שלי על פני הרבה מאוד מאמנים אחרים זה שאני יודע להביא את החוזקות מכל שחקן, לכן אני רואה את עצמי בכדורסל יכול ללכת רחוק מאוד בעזרת התכונות שלי ובעזרת זה שאני בחור יותר מיוחד ושונה במובן החיובי מאנשים אחרים. אני מביא דברים אחרים מבחינה ערכית, מוסרית ומקצועית”.
ים מדר זה אחד הילדים שגידלת. איך אתה רואה את ההצלחה שלו?
“יש לי קשר טוב מאוד עם ים. אימנתי אותו שלוש שנים בהפועל תל אביב, בין כיתה י’ עד י”ב. הגענו ביחד לשני גמרי נוער ושמנו את הפועל תל אביב כאחד ממועדוני הנוער הטובים בארץ. אני חושב שהתכונה הטובה של ים מדר, ואני מנסה להשריש את זה לשחקנים צעירים, זו היכולת שלו להתמודד בהרבה מאוד קשיים בתוך המשחק בסיטואציה לחוצה, לדעת לנקות את עצמו ולא להסתכל אחורה”.
הוא יגיע ל-NBA?
”הוא יגיע ל-NBA משום שאני יודע שהתכונה הטובה שלו היא שהוא לא מוותר, הוא עובד קשה ויש לו מעטפת מאוד מחבקת, שזה אחד הדברים הכי חשובים אצל שחקן. הוא יודע להקשיב לאמוציות הפנימיות שלו, לקול הפנימי שלו”.
יש לו עכשיו מאמן עם דרישות לא מעטות. אתה חושב שהוא לקח את ההחלטה הנכונה בכך שהלך לפרטיזן בלגרד?
”הוא מוציא מאוברדוביץ’ את המקסימום. הוא מבין את הסיטואציה שלו שם ומוציא ממנה את הכי טוב שהוא יכול להיות. הוא יוצא נשכר מהשנה הזאת וככה הוא רואה את זה”.
מתי נראה אותו ב-NBA?
”אני חושב שהוא יהיה שם עוד שנתיים, סגנון המשחק שלו נורא מתאים ל-NBA מבחינת הווירטואוזיות שלו, ההנאה שהוא גורם לצופים עם סגנון המשחק שלו, הנחישות שלו. הוא שחקן מיוחד”.
אתה מאמן גם את דנאל כוזהינוף, הבן של יקי, איך זה לאמן אותו?
”עקבתי אחריו שלוש שנים וראיתי מה הוא עושה, עד שאתה לא מאמן אותו אתה לא מבין כמה הוא טוב. כשהתחלתי לאמן במכבי חיפה פתאום ראיתי דברים שלא ראיתי מהצד. הנחישות, העבודה הקשה שלו והאמונה בו. הוא שחקן שיכול לסיים משחק עם 15 אסיסטים ולא שמת לב, הוא המנוע של הקבוצה. אני יכול להגיד שההצלחה שלי במכבי חיפה זה גם בזכותו. במשחק הראשון שלנו, שהיה מאוד חשוב, הוא סיים את המשחק עם 19 נקודות ו-13 אסיסטים, כשחזרתי הביתה והסתכלתי בווידאו, ראיתי שהוא מסר עוד כמה אסיסטים לכמה שחקנים שהחטיאו”.
אז אפשר להגיד שהוא משחק בזכות ולא בגלל משהו? ראינו כל מיני כאלה שעשו להם עוול לא מעט בספורט.
”אני חושב שהשלב הבא שלו זה לקחת קבוצה לאליפות בליגה הלאומית, והוא לדעתי אחד הרכזים הטובים בליגה הזאת, בין השלושה הכי טובים”.
לסיום, מה המטרה שלך?
"להיות המודל הכי משודרג של עצמי".