עונשה של בית”ר ירושלים בעקבות אירועי המשחק מול בני סכנין נקבע היום (חמישי), כאשר הדיינים גיורא לנדאו ונועם ליובין החליטו על עונש של הפחתת שלוש נקודות ממאזנה בפועל, הפחתה של שלוש נקודות על תנאי, שלושה משחקי רדיוס וקנס כספי של 50 אלף ש”ח.
כזכור, בעקבות פריצת הקהל במשחק מול בני סכנין, תובע ההתאחדות עו”ד ניר רשף המליץ על הפחתת שלוש נקודות בפועל ועוד שלוש על תנאי לירושלמים. העונש שהושת הוא חמור יותר מדרישת התובע. בעקבות הורדת הנקודות, בית”ר ירושלים ירדה למקום התשיעי בטבלה עם 34 נקודות במאזנה.
כל זאת אחרי שבמהלך המחצית הראשונה ל-4:3 של סכנין על בית”ר באצטדיון שלמה ביטוח בפ”ת, המשחק נעצר לכ-13 דקות בעקבות ירידה מסיבית של אוהדי בית”ר מהיציע בו ישבו. חלקם נכנסו גם אל הדשא, הרוב התעמתו פיזית מול הסדרנים שבאצטדיון בסמוך לכר הדשא.
המשחק חודש רק לאחר שאוראל דגני וברק אברמוב לקחו את המיקרופון וקראו בפני הקהל לעצור. הירושלמים טענו כי תגובת הקהל הגיעה כתוצאה מהתגרות של מאבטח מהמגזר הערבי, הכאת אוהד על ידי מאבטח וריסוס של גז מדמיע על ידי מאבטח. כל אלה לא שיכנעו מספיק את בית הדין שגזר את העונש. בית”ר כמובן יכולה לערער.
בנימוקים של לנדאו את ליובין, נכתב: “לבית”ר ירושלים שהפכה "בת בית קבועה" באולמות בית דין זה, היסטוריה ארוכה מאוד רק בעונה זו, של העמדות לדין בגין מעשיי אוהדיה לצד אפס ניסיונות בעונה זו להילחם בתופעות אלו מבית, אולי כמדיניות מועדון - זאת אין לדעת להבדיל מחלק מן הקבוצות, הסובלות מתופעות אלו ומראות כי קיים מאמץ למנוע תופעות אלו, ולתפוס את אותם פורעים. אולם נראה כי הפעם עברו מעשיי אוהדיה של הנאשמת כל גבול וגרמו למראות אלימים של קרבות בין אוהדים למאבטחים ולכח שיטור, אותם לא ראינו שנים ארוכות בכדורגל הישראלי, ואשר בקלות היו יכולים להסתיים באסון כבד.
“רף האלימות של מעשי אוהדי הנאשמת, הולך ועולה ומגיע לשיאים חדשים שלא נראו כמותם כאמור שנים רבות וקיים החשש הכבד כי רף מעשים אלו רק ילכו ויתגברו. טענות ההגנה אותם השמיעו נציגי הנאשמת, אשר כללו בין היתר טענות לגבי מיקומם כביכול של אותם אלו שירדו אל כר הדשא – בתוך או מחוץ לו, כוונתם, הסיבה בגינה התחילו המהומות והיות המשחק שלא במגרשה הביתי של הנאשמת – לאו טענות הן ואין בהן על מנת להקל על הנאשמת.
“כפי שידוע בית דין זה בבואו לפסוק את עונשם של הנאשמים, בודק את מעשיי הנאשמת לפני, במהלך ולאחר משחקיה של הנאשמת. כך לדוגמה ראוי היה כי למשחק זה, הייתה נערכת הנאשמת כפי שנערכה בשנים קודמות ודואגת לצוות אבטחה משלה, אשר היה מצטרף לצוות האבטחה המקומי, וראוי היה כי נציגי הנאשמת היו מציגים ולו פעולה בודדת אותה ערכו על מנת למנוע את התופעות הנ"ל , ולאחר שקורים מעשי אלימות מעין אלו, היו טורחים ומראים לביה"ד, כיצד נלחמים הם באותם פורעים, מאתרים אותם ונוקטים כלפיהם בכל צעד חוקי אפשרי, על מנת להרחיקם מתוך היציע. אולם זאת כאמור לא נעשה.
“כשאלו הם פני הדברים הרי שהחלטנו כי כגודל המעשים וכהיקפם, כן יהא העונש שייגזר על הנאשמת, בבחינת קריאת השכמה אחרונה ומוחלטת לנאשמת לבחון את דרכה ולבחון את דרכי מלחמתה בתופעות אלו, על מנת לחדול אוהדיה ממעשים אלימים אלו. טרם החלטה, נציין כי אף תובע ההתאחדות ביקש במהלך הדיון כי העונש אשר יושת על הנאשמת יהא חמור ובין היתר, יכלול הפחתת נקודות לנאשמת בפועל”.
תגובת בית"ר ירושלים להחלטה: “מדובר על עונש קשה, מוגזם ובלתי ספורטיבי של בית הדין של ההתאחדות, כשהדיינים החמירו יותר ממה שביקש התובע. כמובן שנערער על ההחלטה הקשה ובטוחים כי העונש יקבל פרופורציה”.
גורם בבית"ר מוסיף: "אם בכל פעם רוצים לבוא ולהכניס לבית"ר בשביל כל הליגה, לא נעמוד מנגד. אנחנו משקיעים, מגיעים לבית הדין, מציגים התנהלות קלוקלת ולא מקבלים התייחסות? איפה נראה הדבר. אם אפילו אין התייחסות לגז שרוסס בניגוד לחוק, אז אין לנו ספק שזה עניין של יראו וייראו. אנחנו לא מגינים על אלימות, אנחנו כן מבינים שהיה שם משהו יוצא דופן מצד התנהלות האבטחה".