אנחנו בהמשך הריאיון המרתק עם חיים רביבו שהתארח בפודקאסט מכבי חיפה. בחלק ב', רביבו מדבר על החזרה לארץ, היחסים עם ג'קי בן זקן, התמודדות עם מחלת הסרטן, העובדה שאין לו אליפות בישראל, הקריירה של הבן רוי, פרשת החדר של ערן זהבי ונבחרת ישראל כאשר הוא ניסה לתווך, מה דעתו על התנהלות הכדורגל הישראלי והמצב במדינה. האזנה נעימה.
חיים, אחרי הקריירה הגדולה בחו"ל, אתה בוחר לחזור לארץ לאשדוד. כמה זאת הייתה טעות אחרי כל הקריירה ומה שעשית?
”בשבילי זאת לא הייתה טעות, אני בעל הבית של מ.ס אשדוד, אם הייתי רוצה לחזור לארץ כדי לזכות באליפות הייתי מגיע למכבי חיפה. אבל באחת השיחות שלי עם ג’קי אמרתי לו שאחרי גלאטסראיי אני פורש ושסיימתי, והוא הצליח לשכנע אותי לשחק כמה משחקים, אמר ‘רק בנינו את הקבוצה וזה יעשה טוב לקהל שלנו’. אמרתי שבסדר, היו אז שלושה סיבובים”.
עשית 13 משחקים, שישה שערים ושישה בישולים. בהילוך ראשון.
”כן, הייתי מתאמן שלוש פעמים בשבוע ואמרתי לג’קי ‘אני רוצה לעבוד, להיות בעסקים’, ואמר תתאמן שלוש פעמים. אמרתי לו ש-12 משחקים ואפסיק לשחק. אחרי האיחוד בין עירוני אשדוד להפועל אשדוד היו צריכים להקים קבוצה, השקיעו כסף, הייתי על 0 בבקרה התקציבית. מבחינתי אם הייתי רוצה לחזור לכדורגל הישראלי הייתי לחיפה או מכבי ת”א או בית”ר כדי לנסות לזכות באליפות. הרעיון היה לחבר את הקבוצה, להביא קהל”.
מאז מ.ס אשדוד לא מצליחה להביא קהל.
”מצד שני, היא מייצרת הרבה מאוד שחקנים, אבל זה לא התחבר עם הקהל”.
משפחת רביבו היא המשפחה שמייצרת הכי הרבה כדורגלנים בישראל, יותר מהבוזגלוס. אבא שלך, דוד שלך, בני הדודים, אחיך אלי, דוד רביבו, יש דור חדש עם לירוי, סער, רפאל, רוי, כמה שחקנים יש להם רביבו על הגב?
”הרבה, כל ילד שיחק, אולי חוץ מאחותי”.
אתה וג’קי בן זקן ידעתם עליות וירידות ביחסים. איך אתם היום?
”היום נהדר. במהלך הדרך יש הרבה מאוד עליות וירידות. גם לכם יש בטח פה כעסים ושם דברים שלא מסתדרים, אבל כשמסתכלים מהנקודה שהכרתי אותו עד היום מה הרווחתי – הרווחתי הרבה מאוד דברים מבן זקן ולשמחתי המצב שלי היום אחרי הכדורגל, הרבה מאוד בזכותו”.
כמה זה חסר לך שאין לך אליפות בישראל?
"בחיפה זו באמת הייתה ההזדמנות שלי. בבני יהודה שיחקתי שנתיים כי שנה אחת הייתי פצוע. בסך הכל שיחקתי חמש שנים בישראל. כל פעם מדברים על זה כאילו כמה זמן הייתי. עם בני יהודה רק התפתחתי ועדיין הייתי ב-11 של העונה, היינו במקום השני ורדפנו אחרי מכבי ת"א. כשהייתי בהפועל ת"א זו באמת הייתה השנה שחישלה אותי - להיות זה שמרוויח הכי הרבה, ההעברה הכי גדולה, קפטן של הפועל ת"א, צריך לסחוב את הקבוצה ושם הייתה לי עונה שעם משה היו לי הרבה קשיים כדי להוביל את הפועל ת"א. בסוף זה הצליח לי, היו לי 16 בישולים, 13 שערים, הגענו לגמר גביע וזו הייתה הצלחה יוצאת דופן ביחס לקבוצה".
הגעת כשחקן צעיר עם פוטנציאל גדול וכבר בעונה הראשונה נכנסת להרכב.
"ההזדמנות הטובה ביותר (לזכות באליפות) ביותר הייתה במכבי חיפה. אני מגיע למכבי חיפה ונמשיך לזכייה באליפות עם הסגל הכי טוב שיש בליגה - זה מה שחשבתי, ומכבי ת"א הייתה יותר נחושה, יותר מסודרת וחזקה יותר מבחינה מנטלית. חשבתי שנזכה באליפות עם חיפה. מבחינה אישית להיות פעמיים מלך השערים ופעמיים שחקן העונה - אני לא זוכר מתי קבוצה שזכתה באליפות ושחקן העונה לא הגיע ממנה, זה נדיר מאוד וקרה פעמיים ברצף".
כמה זה היה פספוס לא לזכות באליפות עם חיפה?
"זה היה פספוס לא נורמלי, אבל לא היינו יציבים. פתאום אתה מפסיד לבית שאן ולעירוני אשדוד ואתה מנצח את מכבי ת"א ברמת גן, פשוט לא היינו יציבים. הגנתית, הפציעה של רומן פץ שיבשה לנו את העונה".
אתה עדיין מזוהה עם מכבי חיפה.
"בעונה הראשונה הבקעתי 18 שערים ובעונה השנייה 26 שערים. לא שעשיתי הכל לבד, אבל כמעט כל שבוע השם שלי עולה. הקבוצה סיפקה הנאה גדולה לאוהדים, אפילו שלא זכינו באליפות, זה היה משהו מטורף שהאוהדים נהנו כל כך".
מה אתה חושב כשאתה רואה היום את הקהל של חיפה ממלא אצטדיונים.
"אחד הדברים ששינו את האווירה של האוהדים אלה המגרשים. נתניה, פ"ת, ב"ש. אנחנו שיחקנו במקומות כמו באורווה. היו מוציאים את הפרות לפני שעלינו לדשא. זה משנה את האווירה, היום אתה יכול לבוא עם המשפחה. אתה מגיע לאצטדיון בחיפה או פ"ת, יש אווירה ואצטדיון סמי עופר הכי קרוב לאירופה".
מה זה עושה לאחד כמוך להיות באצטדיון כזה? אתה אומר לעצמך 'חבל, פספסתי את התקופה'?
"בוודאי, אבל כשאני הייתי בתקופה של קריית אליעזר, גם אלה ששיחקו בחיפה 15 שנה לפני כן אמרו שפספסו את התקופה".
בשנים האחרונות גם התמודדת עם מחלת הסרטן, בו שתף אותנו איך יצאת מזה ואיך הגבת ביום שקיבלת את זה. היום אתה נראה מצוין.
”זה לא פשוט וזה בזכות אשתי, אני אחד כזה שפחות מושפע מללכת ולעשות בדיקה, אשתי היא זו שדחפה, מכאבים שקצת היו לי בגב, היא הזכירה לי. אחרי זה הלכתי לעשות אולטרסאונד ששם גילו את הגידול בכליה, שלושה ימים לאחר מכן או ארבעה כבר הייתי בניתוח של הסרה של זה. עכשיו הכל בסדר”.
מה עובר עליך כשקיבלת את הבשורה?
”לא יודע, לא התרגשתי מזה כל כך, אבל זה שינה איזה משהו בחיים כי מאותו הרגע התחלתי לעשות ספורט ועכשיו אתה מבין למה אני הולך לשחק גולף וטניס. אנשים צריכים לדעת לטפל בעצמם. לא שהפכתי להיות אחד שמטפל בעצמי, זה אני משאיר לאשתי שמטפלת בי”.
היה איזה פחד? בכל זאת, קרב על חיים.
”היה פחד ויש פחד, בסוף כל אחד צריך להתמודד שזה לא ילך למקומות אחרים, אבל בינתיים נהנים מהחיים. פעם בחצי שנה צריך לעשות את הבדיקות. יש לחץ קטן כל פעם, אב זה בסדר. היום אני בכושר טוב ברוך השם”.
היום אתה מלווה את הבן שלך רוי, שהוא שחקן מוכשר בפני עצמו. כמה אתה חושב שקשה לו בגלל הקריירה שלך והשם שלך, שתמיד ישוו אותו? למרות שהוא משחק בתפקיד אחר לגמרי. השם רביבו זה שם.
”אני מניח שזו אחריות גדולה בשבילו. לפעמים זה מפריע ולפעמים זה עוזר, הוא זה שבסופו של דבר צריך להתמודד עם זה. לשמחתי הוא לא בתפקיד שלי, אבל ההשוואה קיימת, בינתיים בתור שחקן צעיר מבחינת מה שדרשתי ורציתי הוא מעל הציפיות”.
בתחילת העונה הוא נשאר במכבי תל אביב מתוך מחשבה שיקבל הזדמנות שווה. הוא לא קיבל בסוף, איך הרגשת?
”הייתי בכדורגל, אני יודע איך הדברים מתנהלים ואני לא יכול לבוא בטענות למאמן של מכבי ת”א או לקבוצה. הדרך צריכה להיות בסוף לקדם צעירים, המועדון צריך לדאוג שזה יקרה. זה לא קרה כי המאמן רוצה לשים שחקנים עם ניסיון ורוצה להצליח. זה לא הסתדר והוא לא קיבל הזדמנויות, המחשבה הייתה שישחק כמה שיותר כי יש את משחקי הנבחרת, הוא צריך להיות פעיל. לדעתי גם מכבי ת”א הרוויחה מזה, גם הפועל ירושלים וגם רוי”.
עוד חודש הוא יהיה בן 20, אתה רק בגיל 21 עברת לקבוצה גדולה. הוא בסדר מבחינת לוח הזמנים בהשוואה לקריירה שלך, למרות שאתה לא אוהב שמשווים בין הקריירות.
”חד משמעית הוא בסדר, הוא היה בנבחרת הנוער, אני הגעתי לנוער רק אחרי שיצאתי לאשדוד”.
הוא מסוגל להגיע יותר רחוק ממך?
”אני מאמין שכן, בתפקיד שלו יש מעט מאוד שחקנים טובים, אבל עוד פעם, הדרך היא כל כך קשה וארוכה והוא יצטרך לעבוד קשה מאוד”.
אתה אחרי כל משחק יושב איתו, מנתח איתו את הדברים?
”לא הרבה כדי לא לתת איזה תחושה שהמשחק הזה היה סוף העולם. בסופו של דבר מה שהכי כיף במשחק הזה הוא שתמיד יש את המשחק הבא, אז אתה תמיד צריך להיות בפרופורציה מסוימת כדי לדעת לתקן דברים, זה תמיד צריך להיות דבר או שניים ולא יותר”.
אבל אתה לא האבא הכי דומיננטי, פחות ‘יעקב בוזגלו’ כזה, למשל במשחקים של הנוער של מכבי תל אביב לא ראיתי אותך.
”חד משמעית לא. זה בכוונה, כן. אני חושב שצריך לתת את הספייס לילד כדי לשחק, אני אומר את זה גם להרבה הורים. אני לא אריב עם מאמנים ולא רק שאני לא רב איתם, אני גם לא מדבר איתם. ממתי שהוא שיחק בילדים, חוץ מפעם אחת שהמאמן רצה לנסות אותו כקשר שמאלי ואז פניתי אליו ואמרתי לו ‘שמע, אני אף פעם לא מתערב, אבל אל תשים אותו קשר שמאלי, שיישאר מגן’. כל הזמן רציתי שישחק רק מגן, כי ברגע שישחק קשר, יתחילו לדבר על האם הוא מצליח לעשות את הדברים שאבא שלו עשה”.
אבל אולי הוא מפספס פה משהו.
”לא, אין מה לפספס כי ידעתי את האיכויות של הילד, הוא יודע לעשות הגנה בטח יותר טוב ממני, הוא יודע לשחק אגרסיבי בטח יותר טוב ממני, יש לו גם את היכולות הטכניות, הוא עדיין צריך לעבוד קשה”.
איך הרגשת כשהוא הגיע לגמר היורו עד גיל 19?
“וואו, הייתי כאחרון האוהדים. בוא לא נשכח שזו נבחרת ישראל, זה היה מרגש מאוד”.
תגיד חיים, איך אתה רואה את כל מה שקורה במכבי תל אביב?
”לדעתי יש לה סגל שחקנים טוב, הרבה מאוד שחקנים שהגיעו מחו”ל הגיעו לא מוכנים לליגה הזו וקשה מאוד לשחק בליגה עם כל הלחץ בטח כשיש לך קבוצה כמו מכבי חיפה, שמבחינתי היא קבוצה מושלמת. מכבי ת”א צריכה לבנות מעכשיו את הקבוצה לשנה הבאה”.
לבנות מחדש?
”אני לא יודע אם לבנות מחדש, יש עמוד של שחקנים ממש ממש טובים ואנחנו נראה אותם גם בשנה הבאה וצריך לצרף אליהם עוד מספר שחקנים טובים כדי לייצר קבוצה שתתחרה עם מכבי חיפה”.
אתה היית משאיר את אייטור קראנקה כמאמן?
”תראה, לי קצת קשה לדבר על מכבי ת”א כי הבן שלי יחזור לשם בתחילת השנה ואני חושב שזה קצת לא ראוי שאבקר אם הוא צריך להיות או לא. הוא חוזר אוטומטית למכבי ת”א, ומי שיהיה המאמן צריך לבחור האם הילד הזה ישחק במכבי ת”א ואם לא, הוא יצטרך לצאת לעוד השאלה”.
אתה שיחקת עם אייל ברקוביץ’, אתה יודע מה זה פס של אייל ברקוביץ’. כשראית את אוסקר גלוך, ששיתף פעולה עם הבן שלך, מה חשבת על ההתקדמות המהירה שלו והכישרון שלו?
”תראה, מאחר והוא היה במכבי ת”א, אז אני ראיתי אותו כבר הרבה לפני. ראיתי שהוא שחקן יוצא דופן, גם ידעתי שהוא יצליח כי הוא ילד שמאוד מתמיד ורציני בלהיות הכי טוב. זה לא הפתיע אותי שהוא הגיע למכבי ת”א והיה שחקן מוביל למרות הגיל הצעיר שלו. אני הייתי מעדיף שישחק במכבי ת”א עד סוף העונה ואחרי זה יצא, כי זה היה חשוב גם למכבי ת”א וגם לאוסקר. אבל את זה אנחנו נראה בהמשך, אם ההתחשלות של החצי שנה הזאת תעזור לו בזלצבורג. גם מכבי ת”א הייתה צריכה את אוסקר גלוך, וגם אוסקר גלוך היה צריך את מכבי ת”א בטח לשנה הזו”.
אתה חושב שאם הוא היה נשאר העונה של מכבי ת”א הייתה נראית אחרת?
”כן, חד משמעית. לא יודע אם הם היו זוכים באליפות, יכול להיות שכן. הם איבדו הרבה נקודות מאז שעזב כי אין להם בדיוק את השחקן הזה של הפס האחרון. עדיין אני לא יודע, מכבי חיפה קבוצה הרבה יותר חזקה. אי אפשר לבוא בטענות למכבי ת”א, כי מכבי חיפה קבוצה הרבה יותר חזקה”.
אתה בזמנו ניסית לתווך בין הנבחרת לערן זהבי לבקשתו של יו”ר ההתאחדות שינו זוארץ, לא הצלחת. איך אתה רואה את כל הסיפור הזה בתור שחקן עבר של הנבחרת?
”זה היה למען המטרה של נבחרת ישראל כי אתה רואה את זה מהצד ואומר לעצמך שערן זהבי חייב להיות בנבחרת ישראל. מצד שני, אני יכול להבין גם את יוסי בניון שמנסה להתוות דרך וכללים כאלה ואחרים, אני יכול להבין את בניון ואלון חזן, שיש איזו דרך מסוימת שכל השחקנים צריכים להתיישר לפיה. מצד שני אני מבין גם את ערן, את הרצון שלו להתכונן למשחק ולהיות לבד, כל מה שאני ניסיתי לעשות זה לפתוח את הדלת לפעם הראשונה שערן זהבי יגיע”.
“אני כל הזמן ידעתי שאם ערן רק יגיע פעם אחת לנבחרת, בסוף חזן ובניון יתנו לו את התנאים שהוא רוצה וגם ערן זהבי יהיה מרוצה. רק להגיע לנבחרת, זה כל העניין. ניסיתי לדבר גם איתם וגם איתו, בסופו של דבר כל אחד התבצר בתוך עצמו. לא מרגיש שנכשלתי, אבל לי זה מאוד חבל כי יש לנו הזדמנות טובה”.
יש תחושה שמדי שנה רמת הכדורגל פה יורדת במקום לעלות, יש הרבה משחקים קשים לצפייה. איך אתה מרגיש לגבי העניין הזה?
”בדיוק כמוך. הרבה מאוד שחקנים שלדעתי לא ראויים לשחק בליגת העל ומשחקים בה. הדבר הנוסף והחשוב ביותר זה נושא השחקנים הזרים, יש פה כמות של שחקנים זרים שיושבים על הספסל, אז למה להביא אותם? בוא לא נשכח שנושא הכסף הוא בעייתי, כי שחקן זר מעדיף ללכת לשחק בבלגיה כי שם הוא מקבל פי שניים, אז אתה מקבל את דרג ג’ או ד’”.
אבל תראה את מכבי חיפה, שבסופו של דבר בנויה בעיקר על שחקנים זרים ועלתה בעזרתם לליגת האלופות.
”אתה יודע כמה משלמים לזרים האלה? הרבה יותר מבלגיה וזו הדרך היחידה, אבל אין הרבה קבוצות עם כיס כמו של מכבי חיפה או מכבי ת”א”.
שר הספורט מיקי זוהר מדבר על זה שהוא יגדיל את התקציב לקבוצות על מנת שהן יביאו יותר זרים, וכך לטענתו יעלה את הרמה.
”זה יכול להיות פתרון, אבל יש את נושא המאמנים שהם ברמה מאוד מאוד נמוכה. המאמנים שמאמנים את הילדים שלנו ברמה מאוד נמוכה, כאלה שמרוויחים ועובדים בעבודה שנייה ואת מי זה מעניין ללכת לאיזה קורס כדי ללמוד כמו שצריך ולהביא איזו תכנית שתלמד את הילדים שלנו איך משחקים. זו אחת מהתכניות שהיו צריכות להיות בהתאחדות שלנו, להכין תכנית שתהיה קיימת בכל הארץ ולא רק בנבחרות”.
משה סיני נמצא שם, בוני גינצבורג, יוסי בניון.
”במסגרת המגבלות שלהם הם עושים את הטוב ביותר. זו צריכה להיות תכנית ממשלתית. עד 1998 ספרד לא זכתה בשום דבר. אז, נתנו למשרד הספורט 2 מיליארד אירו, הוא הכין תכנית ארוכת טווח ל-8-10 שנים”.
אמרת מקודם שיש הרבה שחקנים שמשחקים בליגת העל ולא ראויים לשחק בליגת העל, היית מקטין את מספר הקבוצות בליגה?
”אנחנו כל הזמן מנסים למצוא את האשמה במקום ללכת לנקודה העיקרית ולטפל בה, לגרום לזה ששחקנים צעירים שלנו יגדלו אחרת ויגיעו שחקנים טובים יותר. אם בנערים לא מלמדים אותך להרים כדור כמו שצריך. לפעמים אתה יושב במשחק כדורגל ואתה אומר לעצמך שזה פשוט בלתי נסבל לראות את זה. אתה מגיע לקו ואתה לא מצליח להרים כדור לתוך הרחבה, אז מה למדתם?”.
כשאתה רואה משחק אתה מתעצבן?
”לא, לא. אסור לי, הרופא לא מאשר (צוחק)”.
נגיד מכבי פ”ת, הלכו ועשו מחלקת נוער לתפארת.
”זה עובד. קח את מה שמכבי פ”ת עושה, ותעשה לכל הכדורגל הישראלי. לכן אני אומר, שתוכנית ממשלתית צריכה לקדם את הכדורגל ובכלל את כל הספורט. תגיד, יש מצב כזה שיש רק את וינגייט? מתאמנים בעפולה ובכל מני מקומות, במקום שיבנו עוד כמה מרכזים. אנחנו מתאמנים 5,000 שעות בשנה, הספרדים מתאמנים 10,000”.
אנחנו מתקרבים ליום העצמאות, מה דעתך על המצב במדינה?
”מצב נורא. אני לא אחד כזה שבא מהפוליטיקה ויודע להגיד לך מה נכון פוליטית וכל הקשקושים, כולם הולכים כמו עדר אחרי צד אחד. זה לא רק עניין פוליטי, זה בין אדם לחברו וזה הרבה יותר גרוע. אני רואה את הרשתות החברתיות, שאני לא מבין אם העולם יצר את זה בשביל שאנשים יעשו טוב או רע אחד לשני. העולם מתהפך. גם מזג האוויר אתה לא יודע מה יהיה. הכל השתנה. נהיה לא נורמלי, זה לא קשור לפוליטית, זה קשור לאנשים שעושים פילוג בעם ולא חושבים מה טוב לנו, אלא איך פוגעים בצד השני”.
חושב שאין פה מנהיג אמיתי?
”זה לא קשור למנהיג, זה קשור לאיך מתנהלים כל האנשים, אם אני בא לעשות טוב לחבר שלי או שלא”.
כאבא לילדים כמה זה מטריד אותך?
”מאוד מטריד, אבל גם את ההורים שלי זה הטריד, שאלו גם אז אם נלך לצבא או לא נלך לצבא, אבל בסוף הכל אותו הדבר. אם תחזיר אותי עכשיו ארבע שנים אחורה, אני מרוצה ממה שהיה פעם ושם הייתי מודאג”.