בקיץ 2016, אחרי הזכייה המפתיעה של פורטוגל באליפות אירופה, היה ז'ואאו מריו אחד השמות החמים בשוק ההעברות, ואינטר התגאתה מאוד כאשר עלה בידה להחתים את הקשר המחונן מספורטינג ליסבון בשלהי אוגוסט. הוא הפך לרכש החשוב ביותר בתחילת השליטה של התאגיד הסיני סונינג, ולשם כך שולמו 40 מיליון אירו לא כולל בונוסים אפשריים – שיא כל הזמנים מבחינת ספורטינג, אשר נשבר רק כאשר ברונו פרננדש נמכר למנצ'סטר יונייטד תמורת 63 מיליון.
"ראינו את ז'ואאו ביורו, ואנחנו מקווים שיזכה להצלחות חדשות בחולצת אינטר", מסר הבעלים הטרי ג'ינדונג ז'אנג. ובכן, זה לא קרה. הקדנציה של ז'ואאו מריו בסן סירו היתה קצרה ומתסכלת במיוחד. עונתו המלאה היחידה היתה מבולגנת מאוד מבחינת המועדון, התחילה עם פרנק דה בור על הקווים, המשיכה עם סטפאנו פיולי, הסתיימה בפיאסקו בכל החזיתות, והקשר לא מיצה את הפוטנציאל שלו, אבל בתקשורת כבר מיהרו להכתיר אותו לפלופ.
לוצ'אנו ספאלטי, שחתם כמאמן ב-2017, כלל לא הבין כיצד אפשר לשלב את הפורטוגלי בתוכניותיו, ובמועדון התחילו לחשוב איך להיפטר ממנו. אורגנה לו השאלה לא מזהירה בווסטהאם, לאחר מכן הוא נדד להשאלה תמוהה עוד יותר בלוקומוטיב מוסקבה, ורק כאשר שב לספורטינג בקיץ 2020 חזר השחקן סוף כל סוף לעצמו. במצטבר, הוא בזבז 4 שנות קריירה בעקבות המעבר הכושל, ומעמדו התערער מאוד. הוא כבר לא נתפס ככוכב על צעיר בפוטנציה, אלא כסתם עוד כישרון לשעבר שנודד ממקום למקום ללא תכלית.
ספורטינג חשבה אחרת, כמובן. עבורה היה ונשאר ז'ואאו מריו חניך אהוב ומוערך מהאקדמיה, והשתלבותו המחודשת הייתה נהדרת. הוא היה שחקן מרכזי מאוד בסגל שדהר לאליפות סנסציונית עם המאמן הצעיר רובן אמורים, ובמועדון קיוו לשכנע את אינטר למכור להם את השחקן במחיר סביר. הרי נותרה רק שנה אחת בחוזהו, והוא ממש לא היה רצוי במילאנו – אז זו הייתה אמורה להיות עסקה פשוטה יחסית.
אלא שכאן הגיעה בקיץ 2021 התפנית שהדהימה את פורטוגל והותירה את אוהדי האריות עם פה פעור. בנפיקה נכנסה לתמונה, וז'ואאו מריו השתוקק לפתע לחצות את הכביש כדי להצטרף ליריבה המושבעת ביותר של הקבוצה שגידלה אותו. בדיוק למקרה כזה הכניסה ספורטינג מלכתחילה, בחוזה המכירה המקורי ב-2016, סעיף שמונע מאינטר למכור את הקשר לקבוצה פורטוגלית אחרת. בבנפיקה ידעו על כך, ועורכי הדין שלה מצאו דרך יצירתית לעקוף את המכשול.
ז'ואאו מריו שילם לאינטר על מנת לבטל כליל את חוזהו, הפך לשחקן חופשי שיכול לחתום בכל מקום ללא מגבלות, ואת הסכום הרלוונטי הנשרים פשוט החזירו לו במסגרת מענקי חתימה. אינטר, שהיתה קשוחה עם ספורטינג במשא ומתן באותו קיץ, הסכימה לשתף פעולה עם התרגיל, והזעם מצד האריות היה עצום. הם אפילו איימו לתבוע את האיטלקים, והמריבה הפומבית הייתה מכוערת למדי.
מבחינת השחקן עצמו, הייתה כאן סכנה לא מבוטלת גם בלי קשר להיבטים המוסריים המפוקפקים של המעבר. הרי הוא התקשה להביא את יכולותיו לידי ביטוי בכל קבוצה פרט לספורטינג, אז כיצד ירגיש בשורות בנפיקה, בה התייחסו אליו האוהדים בחשדנות גדולה בתחילת דרכו? ואולם, הוא שידר ביטחון עצמי רב כלפי חוץ והצהיר: "היו לי הצעות גם מליגות גדולות יותר, אבל אי אפשר לסרב למועדון כה בכיר". עבור אוהדי ספורטינג, ששמעו ממנו שבועות ספורים קודם לכן עד כמה הוא רוצה להישאר ולנסות לזכות באליפות שנייה ברציפות, התבטאויות אלה רק חיזקו את התחושה כי הכוכב פשוט בגד בהם. הם לא סולחים לו, ובמשחק האחרון של הנבחרת שהתקיים באצטדיונה של ספורטינג, התקבל ז'ואאו מריו בשריקות בוז צורמות.
אז היו ששמחו לאידו כאשר השנה הראשונה בצד האדום של ליסבון לא הייתה מזהירה מבחינתו, אבל העונה הוכיח ז'ואאו מריו מעבר לכל ספק שהבחירה שלו הייתה מצוינת מקצועית. עם המאמן הגרמני רוג'ר שמידט שהעניק לו חופש פעולה, ועם אנסו פרננדס הארגנטיני שנתן לו גב עד המעבר לצ'לסי בינואר, חווה הקשר את העונה הטובה ביותר בחייו. הוא מעולם לא היה סקורר גדול קודם לכן, ולראיה 3 שערים בלבד ב-56 הופעות בנבחרת, אבל שמידט הנחה אותו לאיים על השער הרבה יותר, והתוצאה לא פחות ממדהימה – ז'ואאו מריו מוביל כיום את דירוג הכובשים בפורטוגל עם 17 הבקעות, לצד חברו הצעיר, החלוץ המרכזי גונסאלו ראמוס.
יש לסייג כי 7 מהשערים נכבשו בפנדלים, אבל אפילו 10 שערי שדה בליגה הם נתון מטריף עבור שחקן ששיאו האישי הקודם עמד על 6, אי שם בעונת 2015/16 כאשר אינטר לטשה לעברו עיניים. בנוסף, עשה ז'ואאו מריו כותרות גדולות כאשר הפך לשחקן הראשון של בנפיקה שכובש ב-5 משחקים רצופים בליגת האלופות מאז אוזביו האגדי. גם כאן נדרשת כוכבית, כי כולם למעט אחד נכבשו מהנקודה הלבנה, אבל האזכור לצידו של גדול שחקני בנפיקה בכל הזמנים עדיין מרגש.
את השער היחיד ממשחק פתוח באירופה הבקיע ז'ואאו מריו בזמן פציעות באצטדיונה של מכבי חיפה, כדי לקבוע 1:6 ולעקוף ברגע האחרון ממש את פאריס סן ז'רמן במקום הראשון בטבלה הסופית בבית. הדירוג הזה אפשר לפורטוגלים לקבל הגרלה נוחה הרבה יותר בשמינית הגמר, והם דילגו בקלילות מול ברוז', בעוד הקטארים הודחו בידי באיירן מינכן. וכאשר קיבלו הנשרים את אינטר בהגרלת רבע הגמר, האמירו ציפיות האוהדים עוד יותר. הם הבינו כי יש כאן הזדמנות נדירה לרשום הישג גדול באמת באירופה. העפלה לגמר כבר לא נראתה כמו פנטזיה בלתי אפשרית.
עבור ז'ואאו מריו, שמשחק תפקיד מרכזי ביותר במערך גם ללא קשר לשערים הרבים, הייתה כאן גם הזדמנות מצוינת לנקום באינטר על כל השנים שנהרסו. סוכנו פדריקו פסטורלו הצהיר: "זה סיפור נפלא. הקריירה של ז'ואאו מוכיחה שאינטר לא טעתה כאשר שילמה הרבה כסף תמורתו. היא שגתה כי לא נתנה לו הזדמנות. באיטליה יש הממהרים לפסול שחקנים, וזה מצער, כי עם קצת יותר סבלנות הוא היה מצליח שם".
אלא שהמפגש הראשון מול הנראזורי ממש לא הלך לפי התוכניות. בנפיקה הרגישה פייבוריטית באצטדיון האור, אבל הפסידה 2:0, וז'ואאו מריו אף הרגיש אשם בספיגת השער השני כי כדור פגע במקרה בידו ברחבה. במקום חגיגה מול האקסית, היה זה מפח נפש אמיתי, והשבועיים האחרונים היו גרועים מאוד עבור בנפיקה באופן כללי. היא נכנעה 2:1 לפורטו במשחק העונה למרות שעלתה ליתרון מוקדם, הפסידה בזמן פציעות לשאבש במחזור האחרון, ופער 10 הנקודות בפסגת הליגה הפורטוגלית הצטמק לפתע ל-4 בלבד. הזכייה באליפות, שהרגישה כה בטוחה עד לא מכבר, נמצאת בסכנה, וגם המסע האירופי הקסום עומד בפני סיום עגום במיוחד מול קבוצה שלא מתפקדת כלל בליגה האיטלקית.
אז בנפיקה צריכה לאסוף את השברים ולתת קונצרט בסן סירו כדי לרשום קאמבק ולהמשיך בקמפיין. זה לא יהיה טריוויאלי, אבל ז'ואאו מריו חוזר לסן סירו, ומטרותיו ברורות. הוא גם רוצה להראות לאיטלקים מה פספסו, וגם לתקן את הנזק שנגרם במשחק הראשון. 23 כיבושים בכל המסגרות, עם או בלי פנדלים, הם מאזן פנומנלי, וביום רביעי בערב הוא ינסה לשדרג אותו עוד יותר על חשבון הקבוצה שהפסיקה להאמין בו מהר מדי. ואולי בגיל 30 השיא עדיין לפניו.