יש באבי נמני משהו מיוחד, משהו שממגנט, שגורם לכך לתופעה הדי נדירה שגם כיום אוהדים צעירים של מכבי ת"א, שלא ראו אותו על כר הדשא בלייב, אלא רק באמצעות סרטונים מהעבר, שרים לו שירים במהלך משחקי הקבוצה. יחד עם זאת, לנמני יש קריירה עשירה, אך נראה שהחלק האירופאי שלה מפוספס. לקראת יום העצמאות, ויום הולדתו ה-51 שיתקיים באותו התאריך (26.4), נמני התארח בפודקאסט הצהובים עם רז אמיר וגידי ליפקין לשיחה ארוכה ומרתקת.
על הפרק: סיפורי העבר, מדוע עד היום אף אחד לא מעז במכבי ת"א ללבוש את החלוצה מספר 8 המיתולוגית, על היום בו נשלח מהקבוצה, המעבר לבית”ר ירושלים ואתלטיקו מדריד, החזרה למכבי ת"א, דעתו על הקבוצה הנוכחית, אוסקר גלוך, ערן זהבי ונבחרת ישראל ועוד. כזכור, חלק א’ של הראיון כבר פורסם ובו דיבר נמני בעיקר על העניינים העכשוויים והמקצועיים במכבי ת”א.
אבי נמני (רדאד ג'בארה) אבי, מה הרגע הכי גדול שלך במכבי ת”א?
“אני לא יכול לסכם רגע אחד בתקופה כל כך ארוכה שהיו בה רגעים בלתי נשכחים. אין לי רגע אחד שאני יכול להגיד עליו ‘וואו זה הכי גדול’. היו מלא רגעים נפלאים, אם היה רק רגע אחד כזה מצבי היה לא טוב”.
היית רוצה לראות מישהו במכבי ת”א לוקח את הספרה 8, הגיע הזמן?
“קודם כל אני הבעתי את דעתי מספר פעמים אפילו בזמן קרוב יחסית לאחר הפרישה. הגיעו שחקנים ורצו את המספר הזה ואמרתי בשמחה ולא הייתי לי בעיה. פחדו מהתגובה של הקהל. ג’ורדי קרויף גם כן שאל אותי בזמנו ואמרתי לו שאין בעיה ואפילו מיץ’ גולדהאר דיבר איתי על הנושא הזה ואמרתי לו בכיף והוא ענה לי ‘אני מעדיף שלא ילבשו’”.
“אצלי זה דווקא להפך, אני ארגיש מאוד בנוח אם ילבשו, בסוף למועדון יש את השיקולים שלו ואני מכבד אותו על התחושות והמחשבות. היום, כפי שחשבתי גם יום אחרי שפרשתי – אין לי בעיה שמישהו ילבש אותו”.
אבי נמני (דוד דואק, באדיבות מכבי תל אביב)יש מישהו במכבי ת”א שיכול ללבוש את המספר הזה, עם אופי ובוגר מספיק?
“לאורך כל השנים היו שחקנים כאלה, בסופו של דבר מישהו היה צריך להרים את הכפפה. יכול להיות שהיו כאלה שפחדו מהתגובה של הקהל. אולי יהיה יותר קל להתחיל עם שחקן זר שלא יבין את האמוציות והמורכבות מאחורי זה”.
איך אתה מסביר את זה ששנים חלפו מאז שפרשת ועדיין אוהדי מכבי תל אביב שרים לך? זה משהו בלתי רגיל, תופעה מדהימה
“יש דברים שקורים באופן טבעי ויש מלאכותיים שלא מחזיקים לאורך זמן. החיבור הוא חיבור חזק מהרגע הראשון עד האחרון ויהיה קשה מאוד להפריד אותו. אלא שנמצאים ביציע, אין להם עניין להתחבר למישהו שלא מאמינים שבאמת מחובר אליהם. וזה לא רק אני, היו ויהיו שחקנים בעתיד”.
אוהדי מכבי תל אביב. עדיין שרים לו (חגי מיכאלי)מה שיש באהבה כלפי אבי זה אירוע לא שגרתי כי היום, נגיד במשחק של אשדוד לפני שנתיים שהייתה את המחווה לעונת 1991/92, כל שער 11 קורא לך, והוא התחלף עם השנים ונמצאים שם כאלה שבכלל לא ראו אותך משחק או רק כמה שנים….
“גם לי הדברים האלה קצת מוזרים, אבל היום נראה לי שבזכות הטכנולוגיה שכל אחד יכול לחפש את השם ולהסתכל על סרטונים. זה הופך את הדברים לקרובים יותר גם כשזה רחוקים. המחווה הייתה מאוד מרגשת ויצרית, זה היה כיף גדול”.
היום הזכור הוא ה-13 באוגוסט 2003, כאשר הקבוצה הודיעה לך שסיימת את דרכך (בעקבות המחנאות שנוצרה עם טל בנין), ושהסירו את התמונות שלך מהמועדון. מאות אוהדים הגיעו לקריית שלום, איך הרגשת אז באותו בוקר?
”חלק מהעובדות הן לא נכונות, לצייר את זה כמשהו שהיה כמו סוף העולם לא היה ככה. כולנו עושים טעויות ואם מכבי ת”א היו יכולים להחזיר את הגלגל אחורה הם היו וגם אני. לא היו דברים יוצאי דופן במחנה הזה – חד משמעית. הבעיה הייתה אחרת שהגיעה בסופו של דבר לבית משפט שגם זכיתי (בנוגע לכספים שלא שילמו). אני בקשרים טובים היום גם עם לוני וגם עם ניר קלינגר”.
אבי נמני (חגי מיכאלי)כמה חודשים לפני כן זכיתם באליפות בזכות אבי נמני, שניר קלינגר מספסל אותו כמעט כל העונה ושם את ברוך דגו. ומישהו אחר בכלל לא מעניין אותו ונמני שותק. מה אתה אומר על התקופה הזאת?
”הפעם הראשונה שספסלו אותי הייתה בתקופה שהייתי מלך השערים של הליגה ותבעתי את מכבי ת”א. זה התחיל במשחק נגד מכבי פ”ת. אני הרגשתי לאן זה הולך, אבל הכנתי את עצמי לתקופה לא קלה וצריך לעבור גם רגעים קשים, זה לימד אותי לעמוד בלחצים ואיך לצאת ממשברים, עזר לי להתמודד עם דברים בעתיד”.
מי הכניס למשוואה את טל בנין? הרי ניסו לייצר מצב שמכבי מפולגת
“אני במערכת יחסים מאוד טובה עם טל בנין, כך שגם אם במצב שהרבה מאוד שנים כשאתה משחק עם שחקן כזה או אחר יש מחלוקות למרות שאני באמת חושב שלאורך כל התקופה מערכת היחסים הייתה טובה. ישנו רוב הזמן ביחד באותו חדר, גם בנבחרת. זה לא היה הטריגר, הטריגר היה משהו אחר לגמרי. כשאני מסתכל על זה אחורה אני בסוף מבין את ניר קלינגר שהלך עם המערכת כי הוא היה דמות מקצועית. בי זה פגע אישית כי היינו חברים. שמסתכלים אחורה לא כועסים”.
אבי נמני וטל בנין מניפים את גביע המדינה (דוד דואק, באדיבות מכבי תל אביב)כל האנשים שהיו מקורבים לברוך דגו טפטפו לתקשורת שאתה לוקח לו את המקום ומפריע לו לפרוץ
“לא יכולתי להתרכז בזה כי ברוך דגו פרח לצידי לאורך השנים כמו אלי ביטון וטל בן חיים בלם, ואני חושב שלצידי היה להם טוב. יכולתי לתת להם גם את התמיכה ולעזור להם, במיוחד בשחקנים צעירים שצריכים את זה. אם לא היה לי את אבי כהן הירושלמי או אורי מלמיליאן כשעליתי לבוגרים, אז היו לי לא מעט תיקולים עם שחקני בוגרים והם היו הגב שלי בגיל המוקדם שהייתי בו (16)”.
אז אחרי הספסול, קלינגר צריך אותך כדי להביא את האליפות במשחקים הכי חשובים של העונה. איך אתה חוזר להרכב ומביא את היכולת הזו? (שלושער מול בני יהודה, צמד מול בית”ר ירושלים בטדי).
“מה שהחזיק אותי לאורך כל העונה הזו, אולי ישמע מצחיק, אבל משחקי הנבחרת. מכבי ת”א לא הלבישה אותי גם בהרבה משחקים. אברהם גרנט נתן לי לשחק בנבחרת וגם נתתי גול שם וזה החזיק אותי. לקראת סוף העונה כמו שאמרתם הייתה פציעה של דגו והוא לא החזיר אותי נגד מכבי נתניה ופ”ת. הוא החזיר אותי לחצי גמר הגביע נגד הפועל רמת גן ונעשתה שיחה עם ניר שאמר לי: ‘אני מחזיר אותך לסגל ויכול להיות שתשחק’. הפועל ר”ג הכניסה שער די מהיר ועליתי מהספסל בסביבות הדקה ה-40 והבקעתי בפנדל אחרי כמה דקות ובסוף הפסדנו”.
אברהם גרנט. משחקי הנבחרת החזיקו את נמני בזמנים בהם לא שיחק במכבי ת"א (רויטרס)“לאחר מכן היה משחק ביום שבת מול בית”ר ירושלים בחוץ והיה תוהו ובוהו מסביב לקבוצה וגם מכבי חיפה הצליחה לצמצם את הפער. לא היה לי כוח, הייתי בלי כושר, גם נגד רמת גן ובאימון בוקר שהיה התחלתי לעבוד מול השער באינטנסיביות, והגיע טל בנין ואמר לי: ‘אתה תיפצע, אתה בועט יותר מידי, יש מחר משחק’. פתאום מישהו הרים לי מצד ימין, בעטתי והרגשתי דקירה קטנה בארבע ראשי וחשבתי שאני יכול להפסיד את המשחק ולסיים את העונה”.
“התקשרתי לדוקטור רוסנובסקי והוא אמר לי שהוא יבוא, ייתן לי זריקה ושאוכל לשחק מחר. התחלתי בהרכב ויצאנו לא טוב כאילו נתקענו בחצי גמר. היינו יכולים להיות בפיגור 0:3 בפתיחה ובדקה ה-30 כבר 2:0 לבית”ר ואתה רואה שכולם עם הראש למטה ושהאליפות הולכת לאיבוד. לקראת סיום המחצית צימקנו ל-2:1 משער עצמי. במחצית היה שקט בחדר הלבשה שאני לא זוכר בחיים שלי, כולם עם הראש למטה. ניר ניסה לדבר וזה, אבל הרגשת שכולם גמורים”.
“אני התרכזתי בעצמי לראות איך אני מביא את עצמי ואוגר כוחות למחצית השנייה, בעלייה למגרש במדרגות בטדי, התחלנו לדבר אחד עם השני ולעודד אחד את השני. המון קהל הגיע למשחק הזה ואמרנו שאנחנו לא יכולים לאכזב אותם וצריך לתת את הכל”.
אבי נמני (אור שפונדר)“בפתיחת המחצית באמת יצאנו טוב שיחקנו בקצב גבוה מאוד ובסוף הצלחנו להבקיע שני שערים ולנצח 2:3. אני הבקעתי את השוויון סביב הדקה ה-65 ושער ניצחון בדקה ה-83. הגענו להמון הזדמנויות, הייתה מחצית אדירה”.
“אני זוכר שבשריקת הסיום הייתי על כר הדשא שעה אחרי שהמשחק הסתיים יחד עם הקהל שהיה באטרף אחרי קאמבק אדיר, וזה נתן תחושה שאנחנו יכולים לקחת אליפות. חזרתי לחדר ההלבשה והייתה שמחה מאוד גדולה ואיתי אף אחד לא דיבר, אבל הבנתי אותם ולא עשיתי מזה כזה סיפור”.
“השבוע שאחרי היה שבוע שעשה מאוד טוב עד המשחק מול בני יהודה. חדר ההלבשה קיבל אמונה וביטחון מחדש, בני יהודה הייתה קבוצה טובה באותה תקופה עם רן בן שמעון, חזי שירזי, פליקס חלפון ואנדונוב. הגענו בחשש מאוד גדול למשחק אחרי שחיפה ניצחה את כפר סבא ולא התחלנו אותו טוב מול אצטדיון מלא בבלומפילד”.
“הם שיחקו מאוד אגרסיבי ושירזי גם קיבל אדום לקראת סוף המחצית הראשונה. מעט לפני השריקה למחצית הראשונה ביצעו עליי עבירה, לקחתי את הכדור ובעטתי לרשת העליונה, ועם הירידה להפסקה הבקעתי עוד אחד במשחק שנגמר 0:5 וזה נתן תחושה שניקח אליפות”.
אבי נמני חוגג (אור שפונדר) (מערכת ONE)קלינגר אמר אחרי המשחק הזה ש’אבי נמני היום הוא המלך’, ואמרת שלא דיברו איתך, הרגיש לך צבוע באותו רגע?
“כשאתה מסתכל אחורה… יכול להיות שבאותו רגע אתה חושב משהו אחד, אבל אחרי 20-30 שנה אתה חושב אחרת. זה סיטואציות לא פשוטות שבסוף צריך לדעת איך להגיב להן באופן מידי והחלטתי שאני לא מגיב לא משנה מה ושומר על פרופורציות. כך פעלתי לאורך כל הדרך”.
“ברגעים הקשים ידעתי איך להתנהל ולבלוע את זה בצורה פרופורציונלית וגם כשזכינו באליפות באותה עונה ובאמת הרגשתי שקרה לי נס, הרגשתי שאלוהים היה איתי בימים האלה, לא דמיינתי שזה התרחיש שיכול לקרות אחרי מה שהיה ולכן הרגשתי שמישהו היה איתי ועזר לי לאורך כל התקופה הזאת בלי להיפצע ולהצליח. דחפו אותי, הייתה שמחה ענקית. לא הבנתי אם אני במציאות או חלום כשאני על המגרש במשחק האליפות”.
אבי נמני חוגג (רויטרס)עוד לפני היום שזרקו אותך? הרגשת משהו מתבשל יש רגע בקיץ הזה שהבנת?
“אני לא חושב שהעניין היה הקיץ בכלל, הסיטואציה שהייתה בעונת האליפות לא השתנה והאליפות לא גרמה לזה לעבור. התביעה נשארה אותה תביעה ולא ראיתי מבחינתי משהו שהשתנה. האליפות טרפה את כל הקלפים והיה ברור שלא הייתי חוזר אם לא היינו זוכים וזה גלש טיפה לתוך העונה שאחרי”.
“למעשה, אחרי הזכייה בבית המשפט עברתי לבית”ר ירושלים שאמנם נכפה עליי, אבל מבחינתי היה נפלא. חששתי בהתחלה אך בסוף נהניתי מכל רגע, כל שנייה בתקופה בבית”ר. הקהל קיבל אותי מהשנייה הראשונה ואני חייב להודות להם על זה, פשוט חיבקו וקיבלו אותי”.
“גם לאנשים במועדון אני חייב להם תודה; ששון שם-טוב, אלי אוחנה (היה המאמן), אלי לוי, מאיר פאניג’ל, מאיר הרוש וכל מי שמסביב. נתנו לי תחושה של אהבה ומשפחה וזה לא מובן מאליו. לעולם לא אשכח את בית”ר ירושלים, מועדון שתמיד יהיה בליבי”.
אבי נמני (רויטרס)היו שמועות באותם ימים עד שעברת על הפועל ת”א ומכבי חיפה…
”זה לא שמועות, זה עובדות. דיבר אותי מושיק תאומים שהיה אז הבעלים של הפועל והוא אמר לי שהוא יודע מה קורה, כמה הרווחתי ושהם יכולים לתת לי יותר. אמרתי לו ‘תודה על ההצעה ושזה לא משהו שאני יכול לעשות אותו’. לא יכולתי לעשות את זה לקהל של מכבי ת”א ובטח גם הקהל של הפועל לא היה מקבל את זה. כסף לא יכול לקנות אותי. הוא ענה לי שהוא מעריך ומכבד מאוד את התשובה”.
“עם יענקל’ה שחר ישבנו, הוא נתן לי הצעה וחשבתי עלייה. באותו ערב התקשר אליי פניג’ל (שם טוב ז”ל ומאיר לוי היו על הקו) ואמר לי שהוא יודע שישבתי עם מכבי חיפה והפועל ת”א, והם רוצים שאני אגיע והסבירו שהמצב של הקבוצה לא טוב ושאין להם את אותו כסף להציע לי (בית”ר הייתה במקום האחרון, חיפה, הפועל ואשדוד חלקו את המקומות הראשון והשני)”.
יעקב שחר (איציק בלניצקי)“שאלתי אותם מה הם כן יכולים לשלם ותיארתי את מה שהציעו לי. פניג’ל אמר לי: ‘אבי, אנחנו מוכנים לתת לך חוזה לשנה וחצי ונמתח את עצמנו למקסימום מבחינת המספרים’. עניתי לו שיעזוב רגע את המספרים וייתן לי לחשוב על זה. לאחר מכן התייעצתי עם אשתי, ההורים שלי ואחרי שדיברתי גם עם חברים טובים שלי הלכתי לים לחשוב עם עצמי וקיבלתי החלטה – אני הולך לבית”ר ירושלים”.
“השעה הייתה 22:30 בלילה, התקשרתי לפניג’ל ואמרתי לו: ‘החלטתי שאני הולך לבית”ר ירושלים’. היה שקט בצד השני בערך לחצי דקה ואז הוא שאל אותי: ‘אתה צוחק איתי או שאתה רציני?’, ‘כן כן’ עניתי לו. הוא הציע להיפגש ישר ואמרתי לו שכבר לילה ובוא נעשה את זה מחר”.
“נפגשנו אצל יורם דנציגר שהיה העורך דין שלי באותה תקופה וייצג אותי בתביעה מול מכבי ת”א. ישבנו במשרדים של מורן מאיר ואני זוכר שתוך חצי שעה ההסכם נסגר. זה היה צהריים, הגענו בשעה שתיים בערך ואברהם לוי שהיה מנכ”ל של בית”ר ירושלים היה בפגישה, ישב איתנו ואמר ‘שמע, יש אימון בשעה 17:00, תבוא לאימון איתי, אתן לך את הרכב ותוכל לחזור איתו גם לתל אביב’”.
אלי אוחנה ואברהם לוי (אורן בן חקון)“באותה תקופה לא התאמנתי איזה חודש או חודש וחצי, הייתי עושה אימונים אישיים. בכל מקרה, אמרתי לו בסדר. בשתיים יצאה הודעה שחתמתי בבית”ר ירושלים. אנחנו נוסעים עם אברהם לוי ובחור בשם אבי שהיה אחראי על נושא הרכבים בקבוצה. נוסעים לכיוון ירושלים, פקקים עניינים. שעתיים בדרך ואני מקבל בזמן הזה אני לא מגזים מאות שיחות של אנשים ששואלים האם חתמתי בבית”ר”.
“אני זוכר שזה פורסם ב-ONE ראשון. אני שואל את אברהם אם כל יום אצטרך לעשות את הנסיעה הנוראית הזו. בינתיים עוד טלפון ועוד טלפון ואז מגיעים לכניסה של ירושלים, אי אפשר להיכנס. פתאום הבנו שכל האוהדים של בית”ר מגיעים לאימון ובגלל זה כל הטירוף הזה. לי זה היה מחזה שקורה אולי פעם בחיים. אינספור ניידות של משמר הגבול לפנינו ומאחורינו. מגיעים מהגבעה את כל בית וגן, נחילים של אנשים, רק זה, לא רואים כלום חוץ מזה. כולם על הגגות שנשברו, למזלנו לא קרה כלום לאף אחד”.
“לדעתי היו 10 אלף איש, לא חלמתי שדבר כזה יקרה. באותו שבוע היה משחק מקום אחרון מול מקום ראשון – בית”ר נגד אשדוד בטדי. המשחק היה ביום ראשון והשבוע הזה היה מוזר, כי עשיתי אימונים בהדרגה כדי להיכנס לכושר בסיסי וברביעי אני מקבל אינספור שיחות מאנשים שרוצים לבוא למשחק, אוהדים של הקבוצה, חברים שלי וכו’. אני רואה את הכמות ופניתי לאברהם לוי ואמרתי לו אני רוצה 200 כרטיסים יש לי הרבה שרוצים לבוא ותעשו לי מחיר”.
אוהדי בית"ר ירושלים (איציק בלניצקי)“הוא אמר לי דבר עם פניג’ל. דיברתי איתו והוא אמר שאין בעיה, כמה כבר יבואו, 5000 איש? הכל טוב. קניתי 200 כרטיסים ביום רביעי, ביום חמישי אנחנו מקבל עוד שיחות. אמרתי לו בחמישי כמה כרטיסים הוצאנו והוא אמר לי 5000. אמרתי לו תקשיב, רק אני מדבר עם כמות כזו. יום אחרי הוא אמר לי נגמרו הכרטיסים וצריך להדפיס מחדש”.
“אמרתי לו תקשיב טוב מה שאני אומר לך, תדפיס עוד 15 אלף כרטיסים. הוא אמר לי שטויות, אברהם לוי ליד אמר שיש לו תחושה שאני צודק. הדפיס עוד חמש אלף, נגמר תוך יום. בסוף כל האצטדיון נמכר. הייתי אמור לשחק במשחק הזה רבע שעה או עשרים דקות. קבענו להיפגש בבית וגן שעתיים לפני. אלי אוחנה אמר לי שהוא רוצה שאני אפתח ולא הבנתי איך. הוא אמר לי אצטדיון מלא וקבוצה של ילדים – מאור מליקסון, ברק יצחקי, אלירן דנין, ילדים בקיצור”.
ברק יצחקי במדי בית"ר ירושלים (גיא בן זיו)“זה שחקנים שבחיים לא שיחקו מול אצטדיון כזה. אמרתי לאלי שאם אני פותח בהרכב אני נפצע מאה אחוז, שהגוף שלי לא בנוי לזה עדיין. הוא ביקש שאפתח ואשחק בקצב נמוך, רק כדי לתת לשחקנים הצעירים ביטחון ושאני אצא במחצית. אמרתי לו מה שתגיד אני אעשה ואכבד. יצאנו לחימום, זה היה משהו יוצא דופן. למה אני אומר שבאותה תקופה אלוהים דוחף אותי למשהו? לא יודע באיזה דקה בדיוק זה היה, עופר טלקר מרים כדור מצד ימין, אני לא יודע איך, אבל נתתי ספרינט, בעטתי מהאוויר וזה נכנס. אני אומר לך זה אחד המשחקים הכי טובים בקריירה שלי, שיחקתי 90 דקות ואני עד עכשיו לא יודע איך החזקתי ובסוף גם ניצחנו. השמחה שהייתה, היא לא הייתה של ניצחון, אלא של אליפות. בגול עצמו אני מרגיש שהאוהדים בתוך הדשא כבר. תחושה עילאית”.
לצד כל הרגעים הנפלאים, אני חייב לקחת אותך לטעויות. הראשונה היא החזרה לישראל בשנת 2000 מדרבי קאונטי אחרי ארבע הופעות בלבד.
”חד משמעית טעות, אפילו הגדולה שעשיתי בחיים שלי. הכל קל זה להאשים אחרים, אבל האשמה היא רק בי. אני היחיד בעולם לדעתי שהבקיע שער בפרמייר ליג ובאותו שבוע ביקש לעזוב. היו עליי לחצים פה ממכבי תל אביב ואוהדים והמאמן ואברהם גרנט ושל מלא אנשים”.
אבי נמני במדי דרבי קאונטי (רויטרס)לאורך כל הקריירה כן הוכחת שיש לך אופי מאוד חזק.
”נכשלתי בגדול באותה תקופה, טעות מאוד גדולה בקבלת ההחלטות. הבקעתי מל אברטון ויומיים אחרי ביקשתי מהמאמן שם לעזוב. גם היום כשאני מסתכל על זה אחורה אני חושב איזה מטומטם אני הייתי. טעות”.
תנסה להסביר לנו למה, כי הרי הסיפור הוא שכבשת שער יומיים לפני כן.
”עשיתי טעות כל כך גדולה בעצם זה שחשבתי על זה בכלל. שנתתי למחשבות הללו על חזרה לישראל להיכנס לי לראש. היה כיף שם, אין לחץ אם מפסידים מנצחים, אווירה טובה, אי אפשר לבקש יותר מזה. אני לא יודע איך נתתי לאנשים להשפיע עליי, אבל אני מאשים רק את עצמי”.
עונה לפני כן אתלטיקו, חשוב לציין הגעת שנה אחרי שהיא זכתה בדאבל.
”סיפור אתלטיקו הוא מצחיק, כי היא שיחקה באותה תקופה במפעלים האירופאים ולדעתי באותה תקופה היא הייתה הקבוצה הכי טובה באירופה. אני זוכר שאמצע שבוע אני רואה אותם ו-ויירי הבקיע שער מדהים, בעיטה מסובבת. ואמרתי איך אפשר להגיע לרמות הללו. יומיים אחרי אני מקבל טלפון מבחור ספרדי והוא אמר לי שיש לו קבוצה בספרד שרוצה אותי”.
שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים (La Liga)“אמרתי לו מי רוצה אותי והוא אמר אתלטיקו. אמרתי אוקיי שיקנו אותי. הוא אמר כמה יעלה, אמרתי לו לדעתי שני מיליון אירו, והכל בהומור כן? אני חושב שזה הכל בהומור ולא רציני. בינתיים הוא אומר לי שזה בסדר וסכום שהם יכולים לשלם ואין שום בעיה. עם מי צריך לדבר הוא שאל ואמרתי לו מכבי תל אביב. עכשיו זו תקופה אחרת. אמרתי לו שאשלח לו מספר של מישהו ותתקשר אליו והוא אמר לי שאין בעיה ושאל אם לקחתי את המספר שלו. לקחתי, אבל כמובן שלא חזרתי אליו”.
“למחרת בבוקר הוא חייג שוב, קראו לו קרלוס. אמר לי שלא חזרתי אליו ושהם רוצים להתקדם. ניסיתי להיות עדין ולהגיד לו ‘שמע קרלוס, אני מכבד אותך, אבל אתה סתם משגע אותי’. באותה תקופה היה לי עורך דין ואמרתי לו לדבר עם העורך דין שלי. ישר הוא אמר לי שאין סיבה שהוא ידבר איתו ומה הקשר עורך דין. אמרתי לו שישלח פקס. אם יש הצעה שישלח פקס. לא עברה שעה ומתקשר אליי העורך דין שלי ואמר לי ‘שמע אבי, יש פה הצעה רשמית מאתלטיקו מדריד’”.
“אמרתי לו ‘תגיד זה נראה לך רציני’? הוא בטח עובד עלינו. אחרי חצי שעה התקשרו אליי ממכבי תל אביב ושאלו אם אני יודע שיש הצעה מאתלטיקו מדריד בפקס. התחלתי להאמין לזה, אבל מצד שני הרגשתי שיש תרגיל”.
אבי נמני לפני טיאגו מוטה (רויטרס)למה שיעשו לכם תרגיל?
”כי מה אני קשור עכשיו לאתלטיקו מדריד? אני לא הייתי באותה תקופה איזה משהו חריג. אתלטיקו זה לבל אחר, קפיצה ענקית. הבחור ממשיך להתקשר אלינו. מתקשרים אליי ואומרים לי שהם רוצים להתקדם. זה מתחיל להיות רציני. זה היה יום שני והוא אמר לי שאני צריך לנסוע לספרד. יומיים שאני שחקן מכבי תל אביב ויומיים אחרי זה אני צריך לנסוע לספרד. אמרתי לדן חי תבקש ככה וככה ונבחן אותם, והכל היה פיקס. מכבי הסכימו להכל”.
הסכום היה דמיוני לא?
”שני מיליון אירו. אני עדיין לא מאמין לכל המהלך הזה. הוא אמר לי שמחר צריך לטוס לספרד ב-11 בוקר אצלנו. בדיוק נולדה לי בת בכורה ומה עם המשפחה, מה עם מכבי, הראש התעסק במיליון דברים אחרים. קרלוס אמר לי אתה חייב מחר בבוקר להיות על הטיסה כדי שהעסקה תצא לפועל. דן חי אמר לי שמע חייב לטוס. עושים שיחות טלפון לכל המשפחה שכולם יבואו להיפרד ממני. בבית של סבא וסבתא שלי ז”ל באו מאה אנשים ספונטי ונפרדו ממני כאילו אני עוזב ליחידה בסוף העולם בצבא”.
אבי נמני (שחר גרוס)“זה היה מדהים. יום אחרי בצהריים הייתי במשרדי אתלטיקו מדריד וחתמתי בארבע בצהריים במועדון. נכנסתי לחלום שמתגשם בפועל. את המכה הכי חזקה קיבלתי בחודש וחצי הראשונים. בשבוע הראשון של האימונים וקיבלו אותי יפה. אבל פתאום אתה רואה את ויירו ופאנטיץ’ ושחקנים שלא חלמת שתראה. לא ידעתי מה קורה אותי אבל. הגעתי לשם לאימונים ואתה לא מסוגל לסיים. התחלתי להתבייש, השרירים מתכווצים ואני לא עומד בקצב. מעט מאוד שחקנים דיברו אנגלית ומי שכן אז לא שוטפת. שאלתי את ויירי לגבי הקצב אחרי שבוע”.
“הוא אמר לי שזה האימונים הקלים של פתיחת העונה. הבנתי ישר שאני בבעיה. לקחתי מאמן אישי כי הרגשתי לא בנוח שאני בא לאימונים ואני לא בקצב. הצלחתי אחרי חודש וחצי רק להיכנס לקצב. לומר את האמת, אז היו מתלבשים רק 16 שחקנים והיו 28 בקבוצה, אני חושב שהייתי הכי פחות טוב מתוך כל ה-28. היו שם שחקנים טופ. הרמה באימונים זה דבר מטורף, הרגשתי שהפער גדול ויש לי עוד המון לאן להתקדם ושמבחינה מקצועית אנחנו רחוקים מאוד. זה עזר לי מאוד בהמשך הקריירה”.
הטעות השנייה היא שהייתה מנג’ר מכבי ת”א והסכמת לרדת לקווים
”אני לא אוהב להפיל על אחרים תיקים, אם עשית טעויות אז תאשים את עצמך. אני יכול להגיד שכנעו ודחפו וזה נכון, באמת דחפו אותי ושכנעו אותי, אבל האשמה עליי, אני הסכמתי”.
אבי נמני (איתי כהן)לא אהבת את תחום האימון?
“לא התחברתי, פחות משך אותי. אני ראיתי כשירדתי לדשא שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. יש רמת ציפיות משחקנים שלך נראים באופן טבעי פשוטים, אולי כי אני הייתי שחקן שזה הלך לו יותר בקלות. אני מסכים שנעשתה טעות, אבל היא שלי ולא של אף אחד אחר. לוקח אחריות וצריך לדעת ללמוד ולתקן ולהסיק מסקנות. כשאתה עושה דברים טועים והכל בסדר”.
אחרי זה גם להיות מנג’ר לא קרץ לך
”כשהתחלתי להיות סוכן אז אחרי כמה שנים הרגשתי שאני כן בנוי להיות מנהל מקצועי. כדי להיות מנהל מקצועי צריך להבין בכל הדברים שמסביב, אחרי זה הבנתי שאני כן בנוי לזה, אבל בגלל שהייתי מאוד בנוח כסוכן החלטתי להישאר שם”.
אבי נמני (משה חרמון)אני רוצה להחזיר אותך אחורה. כילד אני זוכר באזור של הדאבל שלכם זה היה או מכבי תל אביב או מכבי חיפה. יש שם רגע ב-96 שמשהו משתנה גם בקהל וכל החברים סביבי החליפו את החולצה 10 של איציק ל-8 שלך. איציק עד היום מגדיר את זה כיריבות או מלחמה על אהדת הקהל. איך אתה ראית את זה מהצד שלך?
”לאורך כל השנים, זה לא קשור לשחקן כזה או אחר. בסופו של דבר זה עסק מייצר, עם המון רגשות וצריך לדעת מתי לעצור. לפעמים אתה זורק פה מילה ושחקן כזה זורק מילה אחרת. גם בנבחרת וגם בקבוצה, לא צריך לעשות סיפור מכל דבר. בסופו של דבר יש אימון יום אחרי ולכולם יש את אותה מטרה. השתדלתי לא לעשות סיפור, הייתה לי זכות לשחק לצד איציק, הוא היה שחקן ענק והשיתוף פעולה בינינו היה ממש טוב”.
“התחרות עשתה טוב לשני הצדדים. זה מושך אותו לקצה ואת השני לקצה ואני חושב שהיו הרבה מאוד אנשים שדאגו שתהיה תחרות, תזכרו את זה. גם אברהם וגם עמנואל אופיר ז"ל יצרו תחרות בין שחקנים, לא רק ביני לבין איציק. זה כדי למשוך שחקנים למקסימום. היו המון שחקנים טובים כאלה. משכו אותנו לתחרות. עמנואל היה בא ואומר לי ‘אתה חייב לעקוף אותו’ ואז בא לאיציק ואומר לו אותו דבר. היו מייצרים עימות כדי להוציא את המקסימום מאיתנו. זה היה חכם וזה הצליח בגדול. אני לא יכול לבוא לאוהד ולהגיד לו לקנות חולצה שלי. זה מצחיק לחשוב על זה. אוהד שרוצה להזדהות איתך יזדהה איתך. לא לקחתי כלום באופן אישי, לעולם לא. הייתה מטרה אחת שהיא להגיע להישגים ותארים”.