"צ'לסי תנצח 0:3", הצהיר הבעלים טוד בולי כאשר נשאל לגבי התוצאה אתמול בצהריים, ביציאתו ממסעדה במדריד לקראת המפגש מול ריאל. אמירה כזו גורמת לתהות מה עומד מאחוריה, ויש נטייה טבעית לתת לאדם ליהנות מהספק ולא להגדיר אותו אוטומטית כאידיוט, או לכל הפחות כמי שלא מבין דבר בכדורגל.
יש, כמובן, עדויות שזה בדיוק המצב, ודי להזכיר כי בולי קבע לא מכבר שקווין דה ברוינה ומוחמד סלאח גדלו באקדמיה של המועדון, אבל עדיין נחמד לחפש הגיון בריא. כיצד התחזית הביזארית הזו עשויה הייתה לסייע לכחולים? ובכן, יש הסבר פשוט – אולי היא הייתה אמורה להכניס את שחקני ריאל לשאננות? כי הרי יש ללבנים זיכרונות טריים יחסית ממפגשים קשים מאוד מול צ'לסי בליגת האלופות.
ב-2021 הם הפסידו ללונדונים בחצי הגמר. ב-2022 הניצחון היה של הספרדים ברבע הגמר, אך הוא הושג בקרב דרמטי והפכפך, וצ'לסי כמעט ביצעה קאמבק מפואר בסנטיאגו ברנבאו בגומלין. איך שלא תסתכלו על זה, ריאל רגילה להיזהר מאוד מצ'לסי, ובעבר היו לכך סיבות טובות בהחלט.
אז נכון, המצב כעת שונה. בימים אלה, צ'לסי היא קבוצה שמוכנה להשקיע תקציב שנתי של מיקרונזיה בשחקן אוקראיני שהיה עד לא מכבר מחליפו של מנור סולומון בשחטאר, רק כדי להושיב אותו על הספסל. בימים אלה, מדובר במועדון שמשלם 11 מיליון אירו על השאלה של ז'ואאו פליקס מאתלטיקו מדריד לחצי עונה.
בימים אלה, היא מכחישה את הידיעה על הכוונה להחזיר את פרנק למפארד כמאמן זמני, ושעות ספורות מאוחר יותר ממנה אותו למאמן זמני – ואתמול הוא אף נדרש להכחיש בצורה נחרצת (אולי נחרצת מדי) את הדיווחים לפיהם בחר בולי לתת לו את התפקיד לכמה שבועות בהמלצת מנחה תוכניות אירוח בשם ג'יימס קורדן, שידוע כאוהד שרוף של ווסטהאם, הקבוצה הראשונה של למפארד. בקיצור, קשה להתייחס ברצינות לצ'לסי בתקופה זו, אבל ריאל בכל זאת הייתה עלולה להיות מרוכזת מאוד.
איך גורמים לשחקניה לזלזל ביריבה ולהגיע למפגש בשאננות? אולי צריך לפלוט לאוויר עוד שטות מגוחכת כלשהי? לצורך העניין, לו היה אומר בולי משהו כמו "ננסה להקשות על הפייבוריטית ולצאת עם ניצחון קטן ויקר", הוא היה עלול להעלות את המוטיבציה אצל קרלו אנצ'לוטי וחניכיו. 0:3? זה לא שווה התייחסות מעבר לפרץ צחוק בלתי נשלט. וכך אולי, לו היו מקשיבים לבולי, היו מגיעים כוכבי ריאל במצב רוח נינוח למשחק בסנטיאגו ברנבאו.
טוב, מספיק עם הבדיחות. מאידך, העובדה היא כי ריאל באמת נראתה שאננה ולא מרוכזת אתמול. זה התחיל מיד אחרי שריקת הפתיחה, כאשר כל שחקני המארחת עלו להתקפה, הפקירו לגמרי את העורף ואפשרו לאנגולו קאנטה לשלוח את ז'ואאו פליקס למה שהיה אמור להיות דייט עם טיבו קורטואה.
למזלה של אלופת אירופה, אדר מיליטאו היה מהיר מספיק כדי לנצל הססנות של הפורטוגלי, להשיג אותו ולסגור את זווית הבעיטה, אבל צ'לסי כמעט גנבה שער, ובאופן כללי המרחבים שקיבלה בהגנת ריאל היו נדיבים למדי. הם לא נוצלו, וקבלת ההחלטות של ראחים סטרלינג הייתה לעתים בעייתית בלשון המעטה, אבל זה כבר סיפור אחר.
מעבר לכך, ריאל הייתה שאננה גם בחלק הקדמי. היא שידרה בפעולותיה תחושה כי שער הוא עניין של זמן, והביטחון העצמי הורגש בכל נגיעה בכדור. בסופו של דבר, השער אכן הגיע כי צ'לסי התקשתה אפילו בהוצאת כדורי חוץ, ואחד מהם הפך להתקפה פשוטה ומסוגננת. ויניסיוס, במשחק מצוין נוסף, נעצר אצל קפה, אבל ההדיפה לא הייתה מספיק טובה, וקארים בנזמה דחק לשער ריק את אחד השערים הקלים בחייו. כך הופרכה הנבואה של בולי, ומכאן אפשר היה ללחוץ על הדוושה, אבל ריאל התנהלה בשקט – ושוב ליוותה אותה הידיעה שהשער השני יגיע.
הגישה לא השתנתה אפילו אחרי ההרחקה של בן צ'ילוול שגרם לדעת השופט למניעת מצב ודאי לכיבוש כאשר הכשיל את רודריגו. מול יריבה מוכה בנחיתות מספרית, יכולה הייתה ריאל להיכנס להילוך גבוה ולהכריע את ההתמודדות סופית, ללא תנאי, כבר אתמול. זה לא בדיוק קרה, ונדרשו חילופים יצירתיים של אנצ'לוטי על מנת להכניס קצת יותר אנרגיות בפעולותיה.
אדוארדו קמאבינגה סיפק אתמול משחק משובח נוסף כמגן שמאלי, והתמודד בקלות מעוררת הערכה עם הגיחות של ריס ג'יימס, אבל הצרפתי עדיין לא מכיר את כל דקויות התפקיד, ובאופן די פרדוקסלי היותו קשר מונעת ממנו בינתיים הצטרפות יעילה להתקפות לאורך האגף.
לכן, הכניס המאמן האיטלקי במקומו את אנטוניו רודיגר שהלך לעמדת הבלם, וכך הוסט דויד אלאבה לקו השמאלי. בעצם, קיבל האוסטרי אישור לדהור קדימה ולייצר שיתוף פעולה עם ויניסיוס – וההתמודדות עם הצמד הזה הייתה קשה מדי עבור הכחולים. במקביל, נשלח למערכה גם מרקו אסנסיו, שנמצא בכושר טוב ומפגין רעב גדול לקראת סיום דרכו הצפוי במועדון. אז הכישרון הספרדי הבקיע בנגיעתו השנייה בכדור, ממסירה של ויניסיוס, וקבע 0:2 שגרם לאנצ'לוטי להיות מרוצה יותר.
הנאתו של הבוס עדיין לא הייתה מושלמת, כי 0:2 היא תוצאה שבירה למדי. אפילו אחרי החילופים החיוביים, לא הצליחה ריאל להפגין ‘קילר אינסטינקט’, ריחמה את היריבה בנחיתות מספרית, ואפילו כמעט ספגה שער מצמק מבעיטה של מייסון מאונט בזמן פציעות. העובדה כי רודיגר מנע אותה מדגישה אפילו יותר את איכות המהלכים של אנצ'לוטי.
בקיצור, היה זה ניצחון קל ומשכנע מאוד, אבל אי אפשר להתעלם מהתחושה שהוא יכול היה להיות גבוה הרבה יותר. ההעפלה לחצי הגמר הייתה יכולה להיות מובטחת לחלוטין, וזה לא קרה. במצב הנוכחי, אי אפשר להגדיר את הקרב הזה כגמור, וצ'לסי יכולה לשמור לעצמה תקווה כלשהי לקראת המפגש השני בלונדון בעוד שישה ימים בלבד. שם, בסטמפורד ברידג', יספיק לה 0:3 כדי להדיח את ריאל. אז אולי בעצם בולי התיימר לנחש את התוצאה בגומלין, ולא הבנו אותו נכון? גם זה יכול להיות ההסבר מאחורי התחזית הביזארית, לא?