"לא מזיז לי מה חושבים עליי, חשוב מה שעשיתי"

הודו, זמביה וישראל - שנה מעניינת מאוד עוברת על מרקו בלבול. הוא התחיל את העונה בהודו כמאמן נורת'איסט יונייטד, אך הקבוצה לא התחברה, והרומן הזה נגמר מהר מאוד. בהמשך, המינוי של אברהם גרנט כמאמן נבחרת זמביה הביא את בלבול להיות עוזר המאמן שלו, זאת לאחר שדחה בין לבין מספר הצעות מליגת העל. בלבול החליט ללכת רק על הצעה שהוא בטוח שהיא זו שמתאימה לו, הוא לא מוכן להתפשר.

בלבול התארח בפודקאסט מכבי חיפה של ONE יחד עם גידי ליפקין ואסי ממן לשיחה מרתקת על הכול. על החיבור המחודש עם אברהם גרנט: “יש את זה בדם, ברגע שאתה מחליט לאמן אתה בא ב-100% שלך ואברם הוא באמת מאמן ענק. כמו שאמרתם, מאז הפעם האחרונה שאימנתי איתו שלדעתי הייתה ב-2012 בפרטיזן בלגרד, שנינו עברנו הרבה שינויים. הייתה חוויה לימודית ובלתי רגילה”. האזינו לפודקאסט: 

מה בעצם קורה כשאתם מגיעים לזמביה? כל האנשים שם צוחקים ושמחים, האווירה טובה?
“המדינה מאוד הפתיעה אותי, קודם כל ברמת הביטחון האישי לטייל ברחובות. לא חששתי מזה כי יש לי כבר ניסיון באפריקה. מה שמעניין זה שאנחנו בתור מדינה מאוד מערבית חושבים שהסטנדרטים של הכדורגל ברמה נמוכה, אבל הופתעתי מהכול מהאווירה, מהמתקנים, מהתשוקה של השחקנים. הגעתי עם דופק של שחקן רק מהאווירה של הריקודים והשירים”.

נכנסת גם לאווירה של הריקודים והשירים?
“כן כן, שרים, כל אנשי הצוות נכנסים לאווירה, אתה נדבק בזה. אתה מתחבר לתרבות, למנטליות ועושה את המקסימום כדי להצליח”. 

אברהם גרנט אמר בראיון שאם היית מאמן זר היו אומרים שאתה גאון ושלא מעריכים אותך מספיק. למה אתה חושב שזה קורה? הוא אומר שחלק גדול מזה גם בגללך.
“קודם כל תודה על המחמאה. אני באמת באמת לא מרגיש ככה, כשאני מסתובב בחיפה אוהדים כל הזמן עוצרים אותי, אלפים מוקירים לי על שהחזרתי את מכבי חיפה למסלול. אני מרגיש מאוד מוערך בארץ, גם מאנשי מקצוע וגם מהקהל של כל מיני קבוצות. אני מרגיש מאוד מוערך ומסופק מהקריירה שלי”.

ידעת שזה מה שיקרה עם מכבי חיפה אחרי שעזבת? 
“ידעתי שיש בסיס טוב ושהם חוזרים לעניינים. כבר בסוף העונה סמי עופר היה כמעט ארבע פעמים סולד אאוט. הרגשתי את העוצמה של הקהל ואני שמח שהם באמת לקחו את העבודה הזאת ומינפו אותה יותר ועושים עונות גדולות”.

מה אתה חושב על זה שמכבי תל אביב הולכת רק על מאמנים זרים? 
“זו האג’נדה שלהם, לכל מועדון יש את הפילוסופיה שלו וצריך לכבד את זה”.

אתה חושב שמאמן ישראלי היה יכול להצליח שם?
“זה מוכח שמאמן ישראלי הצליח גם במכבי חיפה וגם בבאר שבע, וזה ברור שמאמן ישראלי יכול להצליח בכל מקום, לא רק בארץ”. 

מרקו בלבול (רדאד ג'בארה)

מה אתה אומר על הכישלון של מכבי ת”א העונה? ידוע שאתה עוקב אחרי הליגה.
“הם עשו שינוי גדול בעונה שעברה וגם העונה, ולפעמים זה לא עובד. זה קורה גם לקבוצות גדולות כמו מנצ’סטר יונייטד שרכשה ושינתה ולא תמיד זה מסתדר. זה חלק מתהליך שצריך לדעת לעבור אותו, אבל למכבי ת”א בסיס יוצא מן הכלל והם יחזרו”.

על המשך הקריירה: “אני לא מכיר הרבה מאמנים שחוזרים למכבי חיפה בכמה קדנציות וזה שחזרתי אומר משהו כמו גם עוד קבוצות שאימנתי וזה אומר הרבה מבחינתי. אני פחות מתעסק בתדמית שלי וביחצנות, זה לא מעניין אותי, אני אוהב ומחובר לעניין המקצועי. הקבוצות שלי משחקות כדורגל התקפי וטוב לאורך שנים. מי שרואה אותי יכול ללכת לווידאו ולראות את זה”.

יכול להיות שזו טעות שאתה לא מתעסק בתדמית, שזה חלק מהעניין?
“כן יכול להיות”.

אתה מרגיש שיש לך מקום בקבוצות הגדולות?
“כמו שאמרתם, לא נשאר הרבה אופציות כרגע ויש הרבה מאמנים עם תחרות קשה. יש מאמנים צעירים ומצוינים. אני אוהב את התחרות ולא דואג לגבי הקריירה שלי. הצלחתי ולקחתי אליפויות בתור שחקן ואני אמשיך להצליח גם בתור מאמן”.

אתה מכוון להמשיך לעבוד בחו”ל, מה הלאה מבחינתך?
“אני קודם כל בזמביה עם אברם ולא מסתכל יותר מידי קדימה. אם היית אומר לי בתחילת השנה שאני אהיה גם בהודו וגם בזמביה הייתי אומר לך שאתה הזוי. הכדורגל דינמי ולא צפוי, נראה איך הדברים יתפתחו”.

מרקו בלבול (פרטי)

על חוסר ההצלחה בהודו אמר המאמן: ”תקופה מאוד קשה, הגעתי לשם מאוד מאוחר. התקציב היה מאוד נמוך בהשוואה לשאר הקבוצות בליגה, קבוצה מאוד קטנה עם התנאים אולי הכי פחות טובים בהודו. בקושי גייסנו שחקנים ולא הייתה להם סבלנות – תקציב של קבוצה כזאת זה בערך חצי מיליון דולר”.

אוהד אפרת האנליסט היה איתך שם והיום הוא גם בזמביה, אולי במדינה זרה צוות ישראלי היה טעות?
“יש שם צוותים ספרדים וגרמנים, אוהד חקר את הקבוצה והליגה, הוא בחור מאוד רציני וחרוץ והדברים פשוט לא הלכו. ההגעה המאוחרת הייתה משמעותית ביותר, אבל גם שם נהניתי מהחוויה ומהכבוד שנותנים למאמן”.

תכניס אותנו לחוויה בהודו. 
“זו מדינה עם עוצמות שאני לא ראיתי דבר כזה. מבחינת צפיפות, אנשים, צבעים, הקולינריה מדהימה, אנשים שהם אנשי העולם הגדול עם שיחות עמוקות וכדורגל טוב. הכדורגל הוא מצוין בהשוואה למה שהיה שם בשנים האחרונות. מנצ’סטר סיטי וקבוצות גדולות נוספות משקיעות שם כסף. הכדורגל בהתפתחות. יש שם לפעמים באצטדיון 80,000 צופים, אתה מרגיש שם את החוויה היום יומית של הכדורגל שהיא מהבוקר עד הערב. נהניתי שם מאוד”.

למרות הכישלון?
”בדרך כלל הקבוצה הזו מסיימת או במקום האחרון או במקום שלפניו. אין שם קבוצות שיורדות ליגה. השנה היא תסיים במקום האחרון למרות שאני עזבתי בינואר, הם הביאו חיזוק וזה עדיין לא עזר. התקציב שם נמוך משמעותית מהקבוצות שמעל”.

מה הכי משך אותך בהודו?
”התרבות, הרצון ללמוד, התשוקה להצליח. חוויה אדירה. כל הביחד הזה שלושה ימים לפני המשחק ברכבות, טיסות ואוטובוסים. לפעמים עד שאתה מגיע למשחק זה לוקח יומיים”.

כמה נחשפת לעוני שם?
”היו דברים מאוד עצובים. אפילו בתוך הקבוצה כששחקנים מספרים על המשפחות שלהם שנמצאות בכפרים והמעט כסף שהם שולחים אליהם זה רק כדי לאכול ולשרוד. סיפורים מאוד עצובים, שגורמים לקבל פרופורציות לגבי המדינה שלנו ולהבין שאנחנו חיים בגן עדן. למרות כל זה, הם אנשים מאוד מאושרים. כמו בזמביה. הייתי בחתונה שאמרו לי שהיא קטנה בגלל הקורונה והיו שם 2,500 איש. ראיתי את השמחה של השחקנים בכל ערב גיבוש שעשינו, איך הם רוקדים ושרים ביחד. הם עם שמח”.

אברהם גרנט (קדיט: ההתאחדות הזמבית)

איך נראית זמביה מבפנים?
”הרבה ירוק ונופים מדהימים. אני חשבתי לראות מדבר וזה היה ההפך הגמור. מדינה מאוד פשוטה ושמחה, למרות שהעוני שם זה משהו שהוא בלתי נתפס”.

ניצחתם את לסוטו והלכתם לחגוג, בסרטון של החגיגות ראו אותך יושן עם כל המוזיקה מסביב.
”האמת שהם שיעממו אותי. עוד מוזיקה כזו ואבדנו”.

החיבור של זמביה עם אברהם התרחש לפני המונדיאל באחוד האמירויות.
“אברם הוא איש העולם הגדול, אין מקום שאין לו חיבור”. 

איך זה מרגיש להיות ישראלי בזמביה?
”קודם כל יש שם עוד ישראלים שפגשנו שם, אבל בצורה שקיבלו אותנו הרגשנו ממש בבית. הצוות התחבר אלינו ודאג לכל מה שאנחנו צריכים. הם אנשים פתוחים ואינטליגנטיים והיה לנו שיחות עמוקות איתם. חוויה טובה”.

הדבר הראשון שעשית בזמביה היה לעלות לקבר של השחקן לשעבר שלך מהפועל באר שבע, צ'סוואה אנסופוואה. למה בחרת לעשות את זה כפעולה ראשונה במדינה?
“הסיפור הזה ילווה אותי לאורך כל החיים. ב”ש זו הייתה אחת הקבוצות הראשונות שהתחלתי לאמן אחרי שהייתי עוזר מאמן במכבי חיפה. הוא הגיע אלינו ביום חמישי ולמחרת ניצחנו 0:3 את הכח רמת גן והוא הבקיע שלושער. הוא היה שחקן סופר מוכשר עם עתיד גדול. יום למחרת עשינו אימון למחליפים והוא ביקש להתאמן, אמרתי לו ‘לא יותר מ-20 דקות’ כי הוא היה אחרי המשחק. בכניסה הראשונה שלו למשחק האימון מול הנוער הוא התמוטט ומת.

“זו הייתה טראומה מאוד קשה. הייתי יושן איתו באותו מלון ב’נאות מדבר’ בב”ש, אוכלים ארוחת צהרים ביחד והוא סיפר לי על החיים ועל הילד שלו שמשחק כדורגל מגיל 3 והאו מתגעגע אליו. הגורל רצה והגעתי לזמביה, במחשבה הראשונה רציתי לפגוש את המשפחה שלו. ארגנתי את זה עוד לפני ההגעה לשם וזה היה מרגש. סיפרתי לבן שלו על החריצות של אבא שלו והכישרון שלו. אחותו של השחקן אמרה שמגיל 10 הוא היה רץ כל בוקר 14 קילומטר לבית הספר. החריצות שלו וההתמדה שלו היו מובילים אותו רחוק מאוד. מקרה טרגי”.

מרקו בלבול ביקר בקבר של צ'סוואה בזמביה (פרטי)

איך מתייחסים לכדורגל הישראלי בזמביה?
”יש לא מעט שחקנים משם ששיחקו פה, כמו לאמק בנדה ואחד שלקח אליפות עם קריית שמונה”.

קינגס קנגווה מהכוכב האדום משחק אצלכם, הוא היה בצעירותו בהפועל ב”ש, איך הם פספסו אותו?
”אני לא יודע מה היה שם, אבל אני יודע שהוא שחקן מאוד משמעותי אצלנו בנבחרת”.

הזכרת נבחרת, אחרי כמה חודשים טובים מאז הסיפור שלך בנבחרת כשהתעקשת על דניאל פרץ שיעמוד בשער במשחק האימון מול גרמניה ויוסי בניון לא הסכים, מצאת את עצמך בחוץ בגלל זה. בדיעבד, אתה עדיין חושב שלא טעית?
”כשאתה מקבל את האחריות המקצועית, זה ללכת בדרך שלך. בכל מקום שהייתי אני רוצה להיות מי שמוביל את הפרויקט, זה שקובע את הסגל ומי יהיה בצוות. אם אתה לא נאמן לדרך שלך אין לך סיכוי להצליח. ההבטחה שלי מאורן חסון הייתה שכל הסמכויות המקצועיות יהיו שלי, פשוט מאוד. עם זה יצאתי לדרך ועבדתי שלושה חודשים, אז אין לי על מה להצטער. נשארתי פשוט ונאמן לדרך שלי”.

אם אתה רוצה לקחת את כל הסמכויות אז איך תסתדר עם מנהל מקצועי?
”לפני שנכנסו מנהלים מקצועיים עבדו מול הבעלים. גם לבעלים יש דעה שהוא אומר וזה שיתוף פעולה שכולל הקשבה ועבודת צוות. עבדתי בצוותים מאוד גדולים, אני יודע לעבוד עם צוות ולהיות פתוח וקשוב. גם אם יוסי בניון הייתי מסתדר, רק שהוא הגיע בדקה ה-90, יום לפני פרסום הסגל. אם הוא היה מגיע חודשיים לפני – אני בטוח שהיינו מסתדרים, אבל זה לא מה שהיה”.

ידעת שאלון חזן יהיה ולכן אולי גרמת לפיצוץ?
”לא. ידעתי שחזן מועמד מוביל והסכמתי לקחת את הנבחרת בתנאי שבמשחקים האלה אני הולך עם ה’אני מאמין’ שלי”.

יוסי בניון אמר שאם זה לא היה ידידות של הבוגרת ומשחק קובע של הצעירה, אז ברור שהשחקן היה בבוגרת. 
”אני לא מתייחס אל משחק אימון כעוד משחק, אם כן לא הייתי לוקח את הג’וב ומוותר עליו. רציתי ללכת עם השחקנים שאני מאמין בדרך שאני מאמין בה מבלי לפגוע בנבחרת הצעירה, כולנו יודעים שהנבחרת הבוגרת באופן ברור ונחרץ קודמת לצעירה. כשהייתי מאמן הנבחרת הצעירה הייתי צריך את מנור סולומון כמו אוויר לנשימה בשביל להעפיל שלב, אבל אני זה ששלחתי אותו לבוגרת. אני חושב שככה צריך לנהוג”.

יוסי בניון (איציק בלניצקי)

איך היית מתנהל בעניין פרשת זהבי והחדר?
”תמיד ההתנהלות שלי היא לטובת הקבוצות שאני מאמן. אני מקבל את ההחלטות המקצועיות איך שאני רואה אותן. לכל מאמן יש את הדרך שלו להצליח, לגבש קבוצה, להנחיל שיטה ולכל אחד יש את סט הכלים שלו כדי להביא את התוצאות שהוא רוצה וצריך לכבד את ההחלטות של המאמנים. יש מאמן שקובע את הכללים ומחליט. צריך לכבד את זה”.

לדעתך הנבחרת תפעיל ליורו?
“אני שומע שזה בית נוח יחסית, נכון שזה לא צרפת או ספרד, אבל זה עדיין בית קשה. שווייץ עם בערך 15 שחקנים בליגות בכירות באירופה ושחקני מפתח. קוסובו ורומניה נבחרות לא פראייריות, זה בית קשה, אבל הקמפיין רק התחיל וצריך סבלנות. אי אפשר לסכם את הקמפיין אחרי המשחק השני, זה לא רציני. זו הזדמנות בלתי רגילה כי אין לנו נבחרות כמו צרפת או ספרד. תאר לך בית של ספרד ושווייץ, זה בלתי אפשרי”.

רומניה יריבה משמעותית.
”היא יריבה מאוד חזקה כמובן, אבל שווייץ פייבוריטית לסיים ראשונה”.

אם היית מתפרנס רק מכדורגל, אז היית צריך לחשוב גם על פרנסה כשאתה בורר הצעות.
”פרנסה אפשר למצוא בהרבה מאוד תחומים. במה שאתה עושה תעשה הכי טוב. חשוב שיהיו קווים מנחים ואדומים שיגרמו לך להצליח ולי יש את הקווים האלה. כמו שאמרתי, אם אני יושב בפגישה ולא מרגיש שסומכים עלי, לא נותנים לי לבנות את הקבוצה כמו שאני רוצה ולא נותנים לי להביא את התשתיות שאני חושב שהקבוצה צריכה כדי להצליח, אז אני לא לוקח. אם אני לא הפרויקטור של הפרויקט אז זה לא מעניין אותי”. 

אתה פסלת 4 קבוצות או שהקבוצות פסלו אותך?
”היו הצעות שאני פסלתי והייתה אחת שלא הסתדרה עם חתימה של מאמן אחר וכל מיני סיבות”.

מרקו בלבול (ראובן שוורץ)

בהפועל חיפה הציעו לך ורצית לשנות את כל הצוות, אך יואב כץ לא הסכים. בסוף רוני לוי הלך ועשה את מה שאמרת, אתה אולי שינית את החשיבה של יואב כץ?
”אני לא אדבר על התוכן של השיחות שלנו כמובן, אבל זה נכון שאני רציתי להיות הפרויקטור”.

אתה רואה את היחס למאמנים מהצד של הבעלים, מה זה עושה לך?
”בעולם המודרני הבעלים יותר מתערבים, תובעניים ומעורבים, המאמן צריך לדעת להתנהל מול בעלים שהוא דומיננטי ומשקיע את כל המשאבים והזמן שלו. להיות בעלים זה מאוד תובעני וצריך לדעת להתנהל מולם. הצעתי לווילי רוטנשטיינר להכניס באחד הקורסים סשן איך להתנהל מול בעלים, זה נושא שהוא אישיו כיום בקבוצות כדורגל, לא רק בארץ אלא גם בעולם”.

איך אתה רואה את מרוץ האליפות בליגה?
”אני חושב שיש לנו ליגה מאוד מעניינת. גם הפועל ב”ש וגם חיפה רצות די צמוד. מכבי חיפה נמצאת בעמדה פנטסטית לאליפות שלישית ברצף ומגיע שאפו ענק לכל מי שעוסק שם בדבר כי זה בעונה של צ’מפיונס ליג. אני זוכר שבעונת 2002/3 חזרנו מליגת האלופות לליגה, היינו שחוטים ולא יכולנו לזוז ובגלל זה איבדנו את האליפות. אם הם יעשו את זה בעונה כזו אם בית כזה קשה בצ’מפיונס אז מגיע להם שאפו ענק”.

יש לברק בכר הצעה מהכוכב האדום, אתה אימנת בבלגרד ובחיפה, מה היית עושה במקומו?
”אני מאמין שאצל כל מאמן קיימת השאיפה לצאת החוצה, לצבור חוויות אחרות, אתגרים אחרים ולנסות להתקדם. מכבי חיפה זה מועדון אירופאי לכל דבר והכוכב האדום זה מועדון אירופאי עם מסורת מדהימה. אני חושב שיש לו פה שתי אופציות מדהימות וקשה לי לענות מה הייתי עושה כי אני לא במצב שלו. אני בטוח שיש לו גם את השיקולים האישיים והמשפחתיים. אין לי מה לייעץ לו, הוא ידע לקבל את ההחלטה שהיא טובה שלו”.

כדי לעשות קפיצת מדרגה באירופה ולהגיע לקבוצה גדולה צריך להתחיל מאיפשהו ולעשות דריסת רגל. הכוכב זה המקום בשביל זה?
”זו החלטה שלו, אבל מכל מקום אפשר להגיע לקבוצה גדולה. יש הרבה דוגמאות של מאמנים שהגיעו מליגות מאוד קטנות אפילו יותר מישראל. אני מרגיש בחו”ל שלישראלים אין את הקרדיט שיש לספרדים ולאיטלקים, התדמית פחות טובה ובוחנים אותנו בזכוכית מגדלת. אין מה לעשות, קשה לנו מול התחרות של הליגות הבכירות באירופה כמאמנים. מה שאברם גרנט עשה זה משהו לפנתיאון שיכול לקרות פעם במיליון שנה. להגיע לגמר ליגת האלופות עם מועדון כמו צ’לסי בליגה הכי טובה בעולם. למאמן ישראלי קשה מאוד להגיע למקומות הגבוהים”.

מרקו בלבול וברק בכר (האתר הרשמי של מכבי חיפה (מערכת ONE)

אם הוא ימשיך במכבי חיפה ויצליח יבואו עוד הצעות, אבל אם הוא יתרסק?
”אנחנו צריכים לחשוב חיובי ועל הצלחות. יש לו פה שיקולים שהם שלו”.

במידה ובכר עוזב, אתה רואה את עצמך חוזר לקדנציה שלישית במכבי חיפה?
”כדורגל הוא דינמי, אני לא יודע מה יהיה מחר. אין מאמן ישראל שלא רוצה לאמן את מכבי חיפה, זה לא סוד. זה מועדון אירופאי שרק הולך ומתעצם כל הזמן”.

כשחקן זכית בתארים, היית עוזר מאמן לא מעט שנים והיית בשתי קדנציות כמאמן, אבל אין לך אליפות כמאמן. החליטו אז שמיצית והביאו את בכר, יש לך איזה פצע פתוח שתרצה לסגור?
”אם תיקח את השנים שלי כמאמן ושחקן במכבי חיפה זה כמעט 30 שנים, בלי ילדים ונוער, רק הבוגרים. תקופה מדהימה. אין לי שום פצע פתוח. להפך, רק זיכרונות טובים. כמו שאמרתי, אין מאמן שלא רוצה לאמן את מכבי חיפה”.

יש לך פינה חמה מאוד למכבי חיפה, לפעמים כשאתה רואה משחקים אתה מגיב כמו אוהד, זה בדם שלך.
”כן, זה הבית שלי. גדלתי שם. האמת אבל כשאני רואה כדורגל בכלל, לא רק בארץ, אני מאוד מתחבר למשחק. אסי יכול להעיד שבמשחקים שפרשנתי לידו בליגה האיטלקית אני לפעמים מתעצבן על המאמנים שעושים דברים מסוימים”.

היה את הסיפור במכבי חיפה שלא לחצת לדולב חזיזה את היד, אתה אחד שמתרכז מאוד במה שאתה עושה, מאיפה היכולת להתנתק מהכל?
“לקח לדולב 10 דקות להגיע אלי ושכחתי שהחלפתי אותו בכלל. היה 1:1 והייתי מרוכז באיזה מהלך שם וזה מה שעניין אותי”.

אגב חזיזה, אתה רצית בזמנו כמאמן חיפה להביא את יובל אשכנזי מבני יהודה, אבל אמרו לך שיביאו לך את שניהם.
”זה לא נכון. דולב סומן עוד לפני על ידי מכבי חיפה. שחר מאוד רצה אותו, יש ליענקל’ה עין מקצועית מצוינת ואז אמרתי שאם מביאים את דולב אז שיביאו גם את יובל, ככה יובל הגיע”.

דולב חזיזה (עמרי שטיין)

איך זה היה לראות אותו בליגת האלופות?
”זה מאוד מרגש לראות את הדרך שהוא עשה. אני ראיתי את הדרך שלו לליגת האלופות, בימים של חופש הוא היה מגיע לחדר כושר לעבוד, כשרואים את ההתמדה שלו, הרצינות והרצון העז שיש לו להצליח, מבינים שהתוצאות לא הגיעו משום מקום. הוא עבד מאוד קשה בשבילן”.

אתה רואה את עצמך בעתיד מאמן נבחרת זרה?
”בשאיפות שלי זה חלום להיות בתפקיד כזה, תלוי איזו נבחרת כמובן, אבל יש לי עוד הרבה רצונות לפני”.

כשמכבי ת”א ניצחה 3:4 בסמי עופר באחד המשחקים הגדולים שהיו בכדורגל הישראלי, יכול להיות שזה היה רגע ששינה את הקריירה שלך?
”אני חושב שזה היה משחק מצוין של מכבי חיפה, אחד המעניינים ביותר שהיו. אני שיחקתי בשני הצדדים. זה היה משחק הזוי, בדקה ה-91 מוחמד עוואד היה לבד מול השוער ואז המתפרצת של עומר אצילי ויונתן כהן בצד השני ואנחנו מפסידים 4:3. מכבי ת”א של אותה שנה הייתה עם אחד הסגלים הטובים שלה בעשור האחרון”.

אם הייתם מנצחים את המשחק הזה, אתה חושב שאולי הייתם לוקחים אליפות?
“כמו שאמרתי, מכבי ת”א הייתה קבוצה הרבה יותר חזקה באותה עונה. היא הייתה קבוצה עם עוצמות בלתי רגילות וסגל מפלצתי, על כל שחקן היו שניים בספסל. מכבי חיפה רק הייתה בהתהוות להיבנות לקבוצה שתיקח אליפות”. 

אם היית מנצח היית נשאר במכבי חיפה?
”אני לא מתעסק במה היה קורה אם”.

בכדורגל הישראלי, אתה רואה את עצמך מועמד להגיע לסכנין לדוגמה? הרי אם אתה אומר לסכנין “כן” הם ייקחו אותך לעונה הבאה. היה לך שנים טובות שם.
”דבר ראשון, לא בטוח שייפנו אלי, אולי יש להם מאמן ואני לא יודע. דבר שני, אני לא פסלתי שום הצעה ושום קבוצה, כל קבוצה שתפנה אליי אני אשב ואהיה פתוח לשמוע. אני לא פוסל הצעות”.

מה דעתך על הכושר של ירדן שועה העונה במדי בית”ר?
”אני תמיד אמרתי שהכישרון שלו ברגליים הוא אדיר, הוא יודע למסור, לבשל ולהבקיע, למרות שהעונה הוא בעיקר מבשל. אני שמח לראות אותו מצליח, שמח לראות אותו מבשל ומשחק טוב. זה כיף”.

הוא יכול לחזר לקבוצה כמו מכבי חיפה בעתיד או שהסיפור גמור?
”בכדורגל הכל יכול להיות. השאלה כמה באמת השחקן משקיע, עובד, מתפתח ועושה את ההתאמות. לכל אחד יכול להגיע. הבאנו את הדוגמה של חזיזה ואשכנזי שהגיעו מליגות מאוד נמוכות, אז קל וחומר שאפשר ממועדון כמו בית”ר ירושלים. הכל תלוי בו”.

הכישלון שלו בחיפה זה פספוס בעיניך? 
”אני פרשתי בגיל 32, היום אנחנו רואים שחקנים משחקים בגיל 38 ו-40, אז להגיד על שחקן שהוא בגיל 24 פספוס זה מוקדם מדי”.

לולא הבעיות מסביב, לאן הוא היה יכול להגיע?
“אנחנו רואים שהוא בעונה מצוינת בבית”ר. הוא עשה עונות טובות בבני יהודה ואז הגיע למכבי חיפה, שם פחות הלך לו. זה הכל שאלה של השקעה, התמדה, תשוקה להוציא את ההכי טוב מעצמך, לשפר דברים פחות טובים, לחזק דברים טובים, זה רק עניין של עבודה והשמיים הם הגבול עבור כל אחד”.

ירדן שועה. "הכל תלוי בו" (עמרי שטיין)

כאזרח המדינה, כמה מדאיג אותך מה שקורה פה?
”דיברנו על זה שאני טס וחוזר ואני יודע להעריך את המדינה הנהדרת שיש לנו פה. מדינה באמת נהדרת שעברה משברים ומלחמות, המשבר הזה הוא דרמטי מאוד, אבל אני מאלה שמאמינים שגם את המשבר הזה אנחנו נצלח ונמצא את האמת שנמצאת איפשהו באמצע, שכולם ידעו לגשר על הפערים, לדבר ולהגיע לעמק השווה. זה לטובת כולנו”.

חושבים עליך שאתה קצת “מרחף”, לדעתך אתה צריך לשנות את התדמית?
”התדמית שלי זה אף פעם לא עניין אותי. זה לא מזיז לי כהוא זה מה חושבים עליי. מה שחשוב לי זה ללכת לתיק עבודה שלי ולראות מה עשיתי כשחקן, כעוזר מאמן וכמאמן. אין דבר יותר טוב מעובדות ועם עובדות אי אפשר להתווכח”. 

אתה לא חושב שזה פוגע בך?
”אני הצלחתי בקבוצות גדולות לא פעם אחת ולא פעמיים. אלו עובדות. אין כמו להביא את התיק עבודה שלך ואת הרזומה לשולחן ופחות את הסיפורים שמנסים לצייר. אני לא חושב שהסיפורים האלה פוגעים בי, עובדה שיש אליי המון פניות שאני פוסל. אם ניקח את 12 השנים האחרונות, לא הייתה עונה שלא פנו אליי כמה קבוצות”.

היום יש את הרשתות החברתיות שמשנים את התדמית, לדוגמה ז’וזה מוריניו שעשה לייב מהאוטובוס כשהוא היה מורחק, אתה יכול להראות צד אחר שלך.
”מוריניו אלוף, נתת דוגמה הכי אקסטרימית שיש. אני לא פעיל בכלל ברשתות החברתיות, בקושי בווטסאפ ובטלפון. אלה דברים שאני פחות אוהב”. 

מוריניו (רויטרס)

היית מאוד קשור לאמך שנפטרה לא מזמן, אנחנו משתתפים בצערך. איך אתה מתמודד?
”אני בן הזקונים שלה, הייתי מאוד מחובר. אם דיברנו על ההצלחה שלי, אז ההצלחה שלי זו אימא שלי, חד משמעית. הפסיכולוגית שלי, המנטורית שלי, היא לימדה אותי להתמיד, להיות עקבי, נחוש, לא לוותר כשקשה. אני זוכר כשהפסדנו את ה-5:0 המפורסם לנתניה, הייתי שלושה ימים בחדר ולא יצאתי, זה היה משחק שלקחתי אותו בצורה מאוד מאוד קשה, היא העיפה אותי מהחדר ואמרה לי ‘לך תרוץ, תעבוד, תשקיע’. היא באמת הייתה המנטורית שלי”. 

היית שואל את עצתה גם כשהיית כמאמן?
”כן. הבוקר היה מתחיל בשיחת טלפון איתה, בדרך כלל זה או בבוקר מוקדם או אחר הצהריים. הייתי מדבר איתה כמעט על כל דבר והיא הייתה באמת אמא מדהימה, השאירה המון זיכרונות טובים”.

כמה זה קשה לך?
”מאוד. הייתי מחובר אליה חיבור מטורף שקשה להסביר במילים. אמא יש רק אחת”.