הקשר הוותיק, שלמה סולי צמח בן ה-41, מנהל כיום את "היפר־מור" בפתח תקווה. העיר שבה גדל והתחנך תחת משפחת לוזון במכבי פתח תקווה. מעבר לכך שהוא איש משפחה, נשוי לשלי ואב ליובל מיכאל, אורי יהודה ומיכאלה הקטנה, הוא עדיין משחק כדורגל. נכון, צמח כבר לא בליגות הגבוהות, בטח שלא על מרקע הטלוויזיה שלנו. מי שהכיר את כישוריו מתחילת שנות האלפיים, מבין על איזה קשר מדובר.
את עונת 2022/23 פתח בהפועל בני לוד שטרם הבטיחה הישארותה בליגה ב' דרום ב', שכן לפניה משחק מול בית"ר יבנה מליגה ג'. אחרי 13 משחקים במדיה, ואחרי שהבין שכסף לא יהיה מהפרויקט הכושל שהוקם על חורבות המועדון, הוא בחר לעזוב. "עשינו סיבוב מצוין, כמעט, עד פגרת המונדיאל, שם כבר טסתי לתאילנד והבנתי מההנהלה שאין כסף ומתחילים לעשות שינויים", מספר סולי צמח בראיון ל-ONE.
"אחרי שחזרתי מחו"ל, הגיעו אליי אינספור הצעות מקבוצות כדורגל והחלטתי שאני מדרים עד להפועל אשקלון. הבנתי במהרה שמדובר באתגר גדול מאוד להשאיר את הקבוצה הזו בליגה. הם היו עם נקודות בודדות כשהגעתי לשם. זה היה בתנאי אחד – ששחקני הפועל אשקלון מתאמנים בלוד. כשהקבוצה עברה להתאמן באשקלון, החלטתי שלא אוכל להמשיך. את רוב הסיבוב הראשון עשיתי עם חבר קרוב, המאמן מוטי עייש, שאימן אותי גם בהפועל בני לוד".
שחקני הפועל אשקלון, "החלטתי שאני מדרים" (יונתן גינזבורג)אחרי שני משחקים בלבד בהפועל אשקלון, אפס נקודות והבנה שהמועדון הזה בדרך לתהום, הגיע בסוף ינואר להפועל עירוני גדרה. במשחקו הראשון הקבוצה ניצחה 1:2 את הפועל ירוחם. "מתחילת העונה אני מרוצה מאוד. הצגנו כדורגל מהנה ועשינו המון נקודות עם הקבוצות שהייתי בהן העונה. אשקלון זה מעבר של שבועיים, אז לא נחשב מבחינתי. בגדול, המטרה בגדרה הייתה להשאיר אותם בליגה, לא יותר. גם את זה הצלחנו לעשות בשורה התחתונה".
על הנדידה העונה בין שלוש קבוצות הוסיף: "קודם כל, בקיץ אהיה בן 42", הוא צוחק. "אני הולך למקומות שאנחנו תואמים בציפיות ואסביר. היום, אני מנהל היפר, עבודה ששואבת ממני המון. יש לי אישה ושלושה ילדים ואני אבא שברוך השם מתפקד עם ילדיו ועוד חווה חוויות, ועל זה אני בטח לא אוותר בגיל הזה. קבוצה שמתאים לה שאגיע לאימון מקסימום ומשחק, אהלן וסהלן. אני ברוך השם התברכתי בכושר מולד. גם אם לא אתאמן חודשיים, אגיע למשחק ואשחק 90 דקות בלי בעיה. כן, כן, גם בגיל שלי אחרי יום עבודה. בשלוש הקבוצות שהייתי השנה הצמידו לי את סרט הקפטן. מאוד מחמיא לי הכבוד שנותנים לי, אבל הם מקבלים תרומה בהתאם. שוב, אני חוזר – היה לי קשה להגיד 'לא' למוטי שהיה צריך אותי למסע ההישארות בגדרה".
סולי צמח וחבריו בגדרה, "היה קשה להגיד לא" (יונתן גינזבורג)כשנשאל סולי על כל המהלכים הפחות כשרים, לכאורה, בליגה ב' דרום ב', אמר בכנות: "גם בליגה הבכירה שלנו, ליגת העל, היו, יש ויהיו שמועות תמיד. לא אהרוס את שמי לעולם בשביל משהו לא חוקי כזה או אחר. לא הייתי לוקח חלק בקבוצה שהיא לא כשרה".
למרות גילו צמח יודע שיש לו עוד מה לתת ומספר על ההתקרבות לדת. "גיא לוזון תמיד היה אומר לי, ועוד הרבה מאמנים כמותו, 'כל עוד אתה יכול אל תוותר על זה'. אני, כידוע, חולה במחלה המבורכת ולא מתכוון להפסיק עד שהגוף יגיד 'די' או שאשתי תזרוק אותי מהבית. אחד מהשניים. אין ספק שוויתרתי על המון בשביל הדת. היו לי הרבה לבטים, כי בכושר שלי ובמעמד, באמת יכולתי לשבור שיאים אם הייתי ממשיך ברמות הגבוהות. המתנה שקיבלתי - הדת, השבת וכל השאר, שווה המון שיאים.
"אני לא מתחרט. אני מקווה שהכדורגל יעבור מיום השבת, כי באמת יכול להיות שמתחבאים כמה כוכבי על שנגנז מהם להתפרנס מענף ספורט שהם מאוד אוהבים. תמיד הייתי שם בדת. גם במכבי פתח תקווה היו הרבה שבתות שהייתי הולך ברגל למשחקי בית או שומר שבת עד שהיינו צריכים לנסוע למשחק חוץ. גדלתי בבית מסורתי עם קידוש, חגים וכל המשתמע מכך. בקריית שמונה, כשהייתי משחק בימי שישי, כבר היה לי יותר קל וכשנולד בני בכורי, יובל מיכאל, אמרתי זהו".
סולי צמח, "מקווה שהכדורגל יעבור מיום השבת" (יונתן גינזבורג)מלבד מכבי פתח תקווה שבה בילה שנים רבות, צמח מספר לאיזו עוד קבוצה יש לו פינה חמה בלב: "קל, מכבי קביליו יפו. עד היום, אני בקשר עם מאיר דרעי הבעלים, גיא עיני הקפטן, דובב גבאי, פוליצר והוא יודע למי אני מתכוון, אוהדים וכל המסביב. האנשים מיוחדים שם ואין ספק שמה שעשו בעונה החולפת עשה להם רק טוב. לכולם. שרק ימשיכו בכיוון הזה".
על הרעיון לקריירת אימון בעתיד שיתף: "לא אשקר, אני לא אוכל לאמן בליגה נמוכה בחיים. הכוונה לליגה ב' או ג'. לא אקבל שחקנים כמוני ועוד הרבים אחרים שלא יכולים להגיע לאימונים סדירים ומלאים. מוטי, חבר טוב ומאמן שליוויתי אותו השנה, היה צריך להסתדר כמעט חצי עונה עם 9-8 שחקנים באימון לפעמים. אני מודה שלא אקבל את זה, למרות שלפעמים אין ברירה, אבל כמו שאומרים: לא בבית ספרי.
סולי צמח, "לא אקבל שחקנים כמוני" (יונתן גינזבורג)"לסיום, אבקש ממי, אם לא מהגדול מכולם, הקדוש ברוך, שייתן לי עוד המון כוח, כי הרצון לא נגמר. אני רוצה להמשיך ולרוץ, להתעצבן, לעשות גליץ', להראות וללמד את הילדים שאם אני עושה את זה ומקבל אז זה כך, אז אין לכם ברירה. בשביל להיות שחקנים אתם צריכים לקרוע כמה זוגות נעליים. אני רוצה להעביר מסר להורים, שבדור שלנו לא היה. אצלנו, אם לא היית מצליח ועולה לבוגרים בקבוצת האם שלך, 95% היו מסיימים בכדורגל והולכים לצבא או פשוט פורשים. היום ליגות א' ו-ב' עוזרות מאוד לילדים להתחשל ולהצליח, לצבור ניסיון, ביטחון ולכן כדאי לא לוותר על החלום ובכל זאת להצליח מלמטה".