המחזור ה-34 והאחרון של העונה הסדירה ביורוליג יצא הערב (חמישי, 21:05) לדרך כאשר ישנם עדין שני כרטיסים לפלייאוף של התחרות הבכירה של אירופה בהישג יד, וכאשר עדין לא נקבעו להן סדרות הפלייאוף ונראה שהכול (כמעט) פתוח לחלוטין.
התרחישים הם רבים וכמוהם גם החישובים, לכן לקראת המשחק הערב נגד הבלאנקוס החלטנו ללכת בכיוון אחר. הרי ברור לאן הצהובים כחולים מכוונים, איזו יריבה עדיפה יותר, איזו פחות, כמו גם אחר איזה משחק יעקבו קודם ובאיזו סיטואציה הם ידעו כבר הערב מי תהיה יריבתם. הכיוון הפעם יהיה בהתאם למעמד והוא נבחרי העונה הסדירה של הקבוצה באירופה.
הכוכב העולה: רומן סורקין
ההתחלה חייבת הרי להיות עם הכוכב העולה של הקבוצה והסיבה לבחירה בסורקין ברורה. כאשר מסתכלים על הפורוורד-סנטר של הצהובים הוא הבחירה ההגיונית. המסלול שעבר עד אשר הגיע לליגה שנחשבת לשנייה בטיבה בעולם, וכאשר העונה הוא עשה קפיצת מדרגה עצומה והוא בהחלט גם צריך להיות בשיח של הכוכב העולה של היורוליג העונה.
רומן סורקין חוגג (איציק בלניצקי)סורקין, או כפי שקרוי בפודקאסט מכבי סל של ONE סורקל'ה, מראה יכולת טובה מאוד בשני צידי המגרש. הוא מאוד פעיל באזור הלוחות, מסיים נהדר ליד ומעל הטבעת והעונה הוא הראה ביותר מהזדמנות אחת גם את היכולת שלו להיות דומיננטי ולשים כמות מכובדת מאוד של נקודות על הלוח. מה שמיוחד בסורקין הוא שעדיין אין את התחושה שהוא הגיע לתקרה שלו ושבהחלט יש לו עוד לאן לצמוח וכאשר הוא יראה גם את היכולת שלו מעבר לקשת לעתים קרובות יותר, שני הצדדים ירוויחו.
הפתע(ו)ת העונה: בונזי קולסון וג'רל מרטין
האמת היא שקשה לבחור אחד מהשניים היות ושניהם ערכו את הופעת הבכורה שלהם בתחרות הבכירה של היבשת הישנה. המסלולים שלהם היו הפוכים במידה מסוימת היות וקולסון בנה את עצמו כלפי מעלה מהרגע שעזב את הליגה הטובה בעולם ואת ליגת הפיתוח המסלול שלו באירופה היה תמיד כלפי מעלה – מהליגה הטורקית התחרותית דרך הליגה הצרפתית שנחשבת לאתלטית ופיזית במיוחד ואז שוב לטורקיה רגע לפני שהגיע למכבי תל אביב.
בונזי קולסון מרוצה (איציק בלניצקי)מרטין, מנגד, עבר רק דרך הליגה האוסטרלית וללא כל טבילת אש ביבשת הישנה. הדרך שכל אחד מהם עשה מרשימה במיוחד והשניים הפכו לנכסים חשובים מאוד עבור הצהובים כחולים, שכפי שפורסם לראשונה ב-ONE לגבי השניים קולסון קרוב לסיכום על הארכת חוזהו וכשבמועדון מתכוונים לעשות את אותו הדבר עם מרטין.
ג'רל מרטין (איציק בלניצקי)ה-MVP – ווייד בולדווין ולורנזו בראון
האחד היה יכול בלי השני, אבל כפי שהם הוכיחו השנה - טובים השניים מן האחד. המפלצת הדו ראשית BB כבר זכתה למחמאות מסרג'יו סקאריולו שאמר על הצמד כי הם ככל הנראה הקו האחורי הכי טוב ביורוליג. כשצריך הם קלעו, כשנפתחו קווי המסירה הם גם מסרו ומעל לכל השניים גם ידעו לרקוד על הפרקט תוך כדי.
ווייד בולדווין ולורנזו בראון חוגגים (איציק בלניצקי)כל אחד מהשניים העביר פרק זמן מסוים בתור המנהיג היחיד והבלעדי של הקבוצה בזמן שהשני נאלץ להחמיץ משחקים (בראון – נקע בקרסול, בולדווין - מתיחה בשריר הירך האחורי). בנפרד הם ידעו הצלחות כמו גם אכזבות ביורוליג, אך יחדיו מאז שהשניים חזרו נראה היה שהקבוצה עלתה על דרך המלך וזאת כאמור כל הדרך אל שמונה הגדולות עם רצף ניצחונות מרשים שעמד על שישה ונעצר כאמור בשבוע שעבר מול ז’לגיריס.
לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין בטירוף (איציק בלניצקי)משחק השיא: אולימפיאקוס בהיכל
המשחק שכלל בעצם את הכול. הוא הגיע לאחר הפסד לברצלונה ופרטיזן בלגרד, שני משחקים אותם קבוצה של עודד קטש יכולה הייתה לקחת ודווקא מול הקבוצה היוונית, שהגיעה להיכל מנורה מבטחים במאזן של שבעה ניצחונות אל מול שני הפסדים, שכבר בפתיחת העונה סומנה כמי שאמורה להגיע לכל הפחות לפיינל פור שני ברציפות.
שחקני מכבי תל אביב חוגגים (חגי מיכאלי)מכבי תל אביב סיימה את הרבע הראשון ביתרון קטן, הפסידה את שני הרבעים הבאים אך עם התעוררות מסוימת והשלימה קאמבק מרשים ברבע הרביעי בדרך לניצחון, ששם במידה רבה את החותמת על עד כמה הפוטנציאל של הקבוצה מתל אביב גבוה. היה זה ניצחון עם סימן קריאה, על קבוצה עם המשכיות כמעט אבסולוטית ורמת כישרון עצומה, קבוצה יוונית שאפשר לטעון לגביה כי היא הקבוצה כי שלמה העונה ביורוליג ולא בכדי היא אחת הטוענות לכתר.
המשחק הלא טוב (בלשון המעטה): באסקוניה בחוץ
ההתלבטות כאן הייתה קשה ונעה בין משחק החוץ בבלגרד מול הכוכב האדום לבין משחקי החוץ מול באסקוניה וריאל מדריד במחזור שסגר את הסיבוב הראשון ביורוליג. מצד אחד, הכוכב האדום השאירה לקבוצתו של קטש כדור אחרון שלא הצליחה לנצל אותו. כך היה גם הדבר מול פנאתינייקוס ביוון וז'לגיריס בליטא. המשחק במדריד היה קטסטרופה, אם כי מול הבלאנקוס, רק שההפסד לבאסקוניה היה כזה שבמועדון לקחו אותו כאישי, קטש ושחקניו כאחד.
שחקני באסקוניה (הטוויטר הרשמי)הצהובים הובסו בסופו של דבר ב-29 הפרש במשחק שבו הגנת השלשות פשוט לא הייתה קיימת, הפיק אנד רול בין מאיק קוטסאר ודאריוס תומפסון היה בלתי עציר ומרקוס הווארד היה מרקוס הווארד. באותו ערב בפרננדו בואסה ארנה, שראה לא אחת העונה קבוצות יורדות מהפרקט מובסות, התזמורת הבאסקית שנמצאת במשחקי הקבוצה זכתה להדרן בלתי צפוי רק מכיוון השחקנים על הפרקט. התבוסה למדריד הייתה אמנם בהפרש הכי גבוה והיא הוכיחה שבכל הנוגע לעומק איכות ואורך, יש לה יתרון שהופך אותה לסיוט של ממש בקרב על הפלייאוף, אך כאמור את התבוסה לבאסקוניה במועדון לקחו באופן אישי.
עודד קטש ומבצרו
מאמן הצהובים בבכורה המחודשת שלו על הקווים בהיכל מנורה מבטחים הצליח להוביל קבוצה חדשה לעבר שמונה הגדולות. כמובן שהתחושה הייתה בהתחשב בנסיבות שמכבי תל אביב יכולה הייתה גם לסיים את שלב העונה הסדירה עם יתרון ביתיות, אך בסופו של דבר בחודשים האחרונים הכדורסל של מכבי תל אביב הוא שמח, כזה ששומר יותר טוב וכזה שמנצח. העובדה שיש עוד לאן להשתפר מבחינתה של הקבוצה רק מעצים את עניין הפוטנציאל, אך השורה התחתונה היא שעם כל השטף ההתקפי, ההגנה שמקשה על יריבותיה והלוחמה הבלתי מתפשרת, עודד קטש סימן בשבוע שעבר 'וי' ראשון על אחת ממטרות העל של העונה.
עודד קטש (איציק בלניצקי)הרי אי אפשר שלא לומר מילה אפקט ההיכל, העונה מכבי תל אביב עד כה נחשבת לקבוצת הבית הכי טובה של המפעל הבכיר ביבשת הישנה. כזכור, הצהובים כחולים העפילו לפלייאוף היורוליג בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות, אז היינו חייבים גם לבדוק את המאזנים באותן השנים. לפי הבדיקה, יצא שבכל עונה שמכבי תל אביב עשתה פלייאוף מאזן הבית שלה היה פשוט עצום: ב-19/20 1:13, העונה שעברה עמדה על 3:13, והעונה כאמור ערב המשחק המאזן עומד על 2:14. להוציא את עונת 20/21 שם המאזן עמד 8:9, מאזן הבית של הצהובים כחולים בעונות הפלייאוף עומד על 86.95% הצלחה.