לרגל חג החירות, זה הזמן לאחל לכדורגלנים שנמצאים במקום הלא נכון מבחינתם למצוא דרך חדשה, על מנת לא לבזבז את הקריירה ולהיות חופשיים באמת.
ג'יידון סאנצ'ו
צריך להודות באמת – המעבר של הקיצוני היצירתי למנצ'סטר יונייטד נכשל באופן מוחלט. אולי מוקדם להספיד את הקריירה שלו באולד טראפורד, ואולי עוד מחכה לו שיקום בהמשך הדרך, אבל נכון לעכשיו המצב חמור עד כדי כך שאנשים אפילו לא שמים לב שהוא לא מקבל זימונים לנבחרת.
התחבולן שנחשב להבטחה הגדולה של הכדורגל האנגלי כאשר פרח במדים הצהובים-שחורים של דורטמונד, דעך ואיבד את הביטחון העצמי. אמרו שאולה גונאר סולשיאר לא יודע להשתמש בו. אמרו שהוא לא מתאים לראלף ראנגניק. עכשיו הוא דמות די שולית גם אצל אריק טן האח, למרות שיש לו חמישה שערים העונה. אפשר להמתין, ובגיל 23 יש לו זמן, אבל ייתכן שכדאי להודות בטעות ולנסות לעבור למועדון שייתן לו את הבמה המרכזית, בלי אם ובלי אבל.
כריסטיאן פוליסיק
הנה עוד כוכב דורטמונד שהגיע לפרמייר ליג בקול תרועה רמה והתרסק. פוליסיק היה אמור להיות הכוכב הבולט של צ'לסי ששילמה תמורתו כ-60 מיליון ליש"ט ב-2019, אבל ההתאקלמות לא סתם השתבשה – המצב רק הולך ומתדרדר. בתחילת הדרך בסטמפורד ברידג' אמנם לא הצדיק האמריקאי את הציפיות, אבל לפחות היה חלק מהרוטציה וכבש שערים חשובים. העונה הוא כבר בקושי רלוונטי, פציעות פגעו בו קשות, ועם כמות בלתי סבירה של שחקני רכש שמסוגלים לשחק בעמדה שלו הסיפור גמור. חוזהו של פוליסיק נגמר בקיץ 2024, אבל הוא חייב לברוח לקבוצה חדשה כבר הקיץ.
אדן הזאר
הסיפור של הזאר הוא לא פחות מטרגדיה ספורטיבית – עלילה על שחקן שחלם לחתם בקבוצתו האהובה במשך זמן רב מדי, ואז הצטרף לשורותיה כאשר לא היה מסוגל לתרום עוד. הפציעות היוו חלק מרכזי מאוד בתסריט האומלל, אבל זה כבר הרבה מעבר לכך. קרלו אנצ'לוטי לא סומך עליו ולא נותן לו לראות את הדשא כמעט בכלל, ויש כאן שתי אופציות – לוותר על שאריות הקריירה ולשבת על הספסל כאשר בפועל מדובר בסוג של פרישה לא מוכרזת בשכר גבוה, או לנסות לפתוח דף חדש במקום אחר.
הזאר כבר פרש מהנבחרת בתום מונדיאל קטסטרופלי, ועכשיו יכול להתרכז בקבוצתו בלבד. הבישול שסיפק בהופעה נדירה מול ויאדוליד במחזור האחרון מוכיח שהוא עדיין מסוגל לעשות לא מעט על הדשא.
תומא למאר
זוהי אחת התעלומות הגדולות בכדורגל האירופי. לא ברור מדוע בחרה אתלטיקו מדריד להשקיע 70 מיליון אירו בשחקן שלא מתאים לסגנון של המאמן דייגו סימאונה. לא ברור מדוע הסכים למאר עצמו להגיע ב-2018 לקבוצה בה לא היה לו סיכוי אמיתי למצות את הפוטנציאל שבלט למרחקים כאשר כיכב במונאקו. לבסוף, קשה מאוד להבין מדוע האריכו הצדדים את החוזה בקיץ האחרון עד 2027. זה כבר מרגיש כמו רצח מכוון של קריירה מבטיחה.
הצרפתי אמנם מקבל כמות סבירה יחסית של דקות על הדשא, אבל הוא לא יותר משחקן רוטציה לא אהוד במיוחד, והתרומה שלו נמוכה. אפשר להמר על עזיבתו של צ'ולו ועל הגעתו של מאמן איתו יהיה קל יותר להשתלב, אבל אפשר גם להיות נועז ולצאת לחופשי – אפילו בהשאלה. בגיל 27, אין ללמאר יותר מדי זמן לזרוק לפח סתם.
אמיל סמית’ רואו
בעונת 2020/21 הוא פרץ לתודעה בארסנל על תקן הבטחה נהדרת בעמדת הפליימייקר. בעונה שעברה הוא הבקיע 10 שערי ליגה למרות שמרטין אודגור שהובא על המשבצת שלו הפך למנהיג. אמיל סמית’ רואו, שחקן הבית החינני, הצית את הדמיון וגרם לחשוב שאפשר לבנות את הקבוצה סביבו בעתיד. בפועל, בוקאיו סאקה התגלה כמנהיג המקומי הצעיר, אודגור קיבל את סרט הקפטן, והעונה הנוכחית של סמית’ רואו הלכה לעזאזל.
הוא התחיל אותה על הספסל, המשיך עם פציעה וניתוח במפשעה, ואז – כאשר חזר לכשירות – התכבד בינתיים רק במספר הופעות כמחליף. ארסנל התגבשה לטוענת אמיתית לכתר האליפות בלעדיו, והדינמיקה הקבוצתית נגדו בימים אלה. יהיה הגיוני, אם כך, לבקש לצאת בהשאלה בעונה הבאה כדי לצבור דקות משחק רבות, להחזיר את הביטחון העצמי ולחכות להזדמנות הנכונה לחזור למועדון הבית.
ריאן חראבנברך
על הנייר עשה הקשר ההולנדי בן ה-20 צעד גדול קדימה כאשר הצטרף מאייאקס לבאיירן מינכן תמורת 18 מיליון אירו בקיץ האחרון. בפועל, הוא לא משחק כמעט בכלל, פתח בהרכב במשחק בודד בבונדסליגה עד כה, והרלוונטיות שלו לא השתפרה אפילו כאשר מרסל זאביצר הושאל למנצ'סטר יונייטד בינואר. יושוע קימיך וליאון גורצקה שולטים במרכז המגרש ללא עוררין, וסיכוייו של חראבנברך להוכיח את עצמו נמוכים. יוליאן נאגלסמן לא נתן לו צ'אנס, אבל גם את הבוס החדש תומאס טוכל הושיב אותו בחוץ בשני המשחקים הראשונים שלו בתפקיד. אם המצב לא ישתנה עד מאי, חיוני עבור הקשר לצאת להשאלה בעונה הבאה על מנת למנוע סטגנציה.
ארסן זכריאן
למלחמה שמנהלת רוסיה מול אוקראינה יש יותר מדי קורבנות, וחשיבות המצוקה של ספורטאים רוסים קלושה בהשוואה לטרגדיות האמיתיות, אבל אפשר לרחם עליהם קצת בכל זאת – ובמיוחד על הכוכב הצעיר של דינמו מוסקבה שחווה נסיקה פנטסטית לפני שפוטין החליט להחריב את המדינה השכנה, וגם את המדינה בה הוא שולט. כישרונו של זכריאן נדיר, והוא היה מועמד רציני לסגל רוסיה ביורו 2020 – הזימון נמנע ברגע האחרון בגלל זיהום בגרון בעיתוי אומלל.
הפליימייקר האלגנטי היה אמור לככב במונדיאל האחרון לו רוסיה הייתה מעפילה אליו, אבל זה ממש לא קרה, וגם המועדונים הרוסים מושעים מהמפעלים האירופים למשך תקופה לא ידועה. זכריאן, ששמו קושר לצ'לסי ולברצלונה, דעך מאוד בשנה האחרונה – מה גם שהמאמן סלבישה ויקאנוביץ' לחלוטין לא מתאים עבורו. המשך שהותו בקבוצה לצד אלי דסה עלול לחסל את הקריירה המבטיחה בליגה שאיבדה את הרלוונטיות שלה, אבל איך בורחים משם?