"אף אחד לא רצה לתת לי צ'אנס בגלל שישבתי בכלא, חוץ מאברהם גרנט. מערכת היחסים שלי איתו היא כמו שהייתה לי עם הקצין בבית הסוהר". למאמן הכושר של נבחרת זמביה, ג'יימי לורנס, שעובד עם המאמן הישראלי, יש סיפור חיים מטורף שהפך אותו למפורסם במולדתו אנגליה הרבה יותר מאשר הקריירה המקצוענית שהייתה לו ככדורגלן. בראיון מיוחד ל-ONE הוא מספר כיצד הפך גרנט לדמות מפתח בחייו ועזר לו להימנע מהדרדרות מחודשת לפשע אחרי שהסתבך בצעירותו.
לורנס בן ה-53, שנולד בלונדון ולבש מדים של 17 קבוצות בקריירה שנמשכה מ-1992 עד 2011, שיחק כקשר ימני וזכור בעיקר מהזכייה של לסטר בגביע האנגלי ב-1997. הוא גם שיחק במדי ברנטפורד בפרמייר ליג (1997-2002) ורשם 24 הופעות בנבחרת ג'מייקה, ארץ המוצא של הוריו, אבל עלה לכותרות באי הבריטי בעיקר אחרי שפרסם ב-2006 את ספרו "מהכלא לפרמיירשיפ", בו תאר את עלייתו מחיי פשע בכנופיות למעמד של כדורגלן בפרמייר ליג.
"הרגע הכי קשה? כשאמא ביקרה אותי בכלא ובכתה"
הכל החל להתמוטט כאשר הוריו של לורנס חזרו לג'מייקה כשהיה בן 17. הוא נשאר בלונדון כדי לנסות להגשים את שאיפתו להפוך לכדורגלן, אבל התקשה להתקיים כלכלית והדרדר לחברות בכנופיות פשע. באחד המקרים לורנס כמעט איבד את חייו כשאחד מחברי הכנופיות כיוון לעברו אקדח ואיים לירות בו. בגיל 21, אחרי ששוחרר ממאסר הורשע במעשי שוד ואלימות. באותה תקופה נראה היה שחלומו להפוך לכדורגלן נגוז וחסר תקווה, עד שהצליח להרשים במדי קבוצת הכדורגל של הכלא.
"הרגע הקשה ביותר עבורי היה כאשר אמא שלי הגיעה לבקר אותי בכלא ופרצה בבכי", סיפר ל-ONE. "היה לי מזל שהקצין אדי וולדר האמין בי ולחץ על המושל לתת לי לצאת בכל סוף שבוע כדי שאוכל לשחק כדורגל חצי מקצועני בקואוס ספורטס".
מספר קבוצות בהן נבחן לא החתימו אותו, עד שמנג'ר סנדרלנד באותה תקופה, טרי בוצ'ר, הסכים לעשות זאת לבסוף. "מאז רק גדלתי, כי ראיתי שיש אנשים שמאמינים בי ולא רציתי לאכזב אותם. קצין הכלא והמושל עשו הכל בשביל לעזור לי וסיכנו בכך את עצמם, כי הם היו יכולים לאבד את העבודה שלהם בגלל זה. הם היו נותנים לי את המפתחות של הבתים שלהם כדי שאוכל להירגע עם החברה שלי וככה אתה יודע שמקבלים אותך. הייתי בנפילה והצלתי את החיים שלי".
בזכות כשרונו ככדורגלן והמעבר לצפון מזרח אנגליה הצליח לורנס לשקם את חייו. "אם לא הכדורגל אני לא מאמין שהייתי במקום בו אני נמצא. בטח הייתי בכלא או מת. עברתי לשחק רחוק מלונדון וזה היה טוב מאוד בשבילי. באותה תקופה עמדתי למשפט, כולם בסנדרלנד ידעו שיצאתי מהכלא והיו אנשים שלא היו מסכימים לתת לי צ'אנס, בגלל זה אין לי מילים טובות מספיק כדי לתאר את מה שטרי בוצ'ר עשה בשבילי. אני זוכר ששיחקתי במדי המילואים נגד לידס ולמחרת הוא קרא לי למשרד שלו ואמר לי שהוא הולך להחתים אותי".
לצערו של לורנס הוא נאלץ לעזוב את סנדרלנד ב-1994 לאחר שבוצ'ר פוטר ונמכר לדונקסטר רוברס, עד שב-1995 רכשה אותו לסטר, עימה עלה לפרמייר ליג בעונה הראשונה שלו בשורותיה. "הסוכן שלי התקשר ואמר שהם רוצים אותי, חשבתי שהוא עובד עליי. 17 חודשים אחרי שיצאתי מהכלא מצאתי את עצמי בפרמייר ליג".
בעונה השנייה שלו במדי לסטר, בה שיחק לצידו של חלוץ נבחרת אנגליה באותה תקופה אמיל האסקי, זכה לורנס בגביע הליגה. "מרטין אוניל היה המנג'ר הכי טוב שהיה לי. האוהדים רצו בהתחלה שהוא ילך הביתה, אבל אז התחלנו ברצף בלתי ייאמן ועלינו לפרמייר ליג. הוא ידע להפיק את המיטב מכל שחקן. העונה שלאחר מכן הייתה אחת הטובות בקריירה שלי כשזכינו בגביע הליגה".
בשנתיים האחרונות בקריירה שימש לורנס כמאמן-שחקן באשפורד טאון (2009-2011) וגם לאחר שפרש היה קרוב לחזרה לפשע. "כדורגל זה כל מה שידעתי. הדיכאון אחרי הפרישה כל כך גדול שהתחלתי לשתות ופתאום לא יכולתי לשלם חשבונות. אף אחד מהחברים שלי מהקבוצות בהן שיחקתי לא ניסה לעזור לי והייתי קרוב מאוד לחזרה לעולם העבריינות. בקלות יכולתי להישאב בחזרה לזה, אבל אז אחד החברים שלי שיושב עכשיו במאסר ממושך אמר לי 'תסדר את החיים שלך אם אתה לא רוצה לשבת לידי בתא'".
בניסיון לשקם את חייו הקים לורנס אקדמיה, בה ניסה לעזור לנערים שגורלם לא שפר. "מזה בונים חלום וזה מה שאני מחדיר לילדים שאני מאמן. כל דבר אפשרי אם אתה עובד מספיק קשה. הייתי ארבע שנים במקום הכי גרוע, עם הרבה סמים ואלימות, ורגע אחרי זה רואים אותי משחק בטלוויזיה. צבטתי את עצמי כדי להאמין שזה קורה".
ב-2015, אחרי שהכיר את אברהם גרנט דרך חבר משותף, עבד לורנס עם המאמן הישראלי בנבחרת גאנה ועזר לו להוביל אותה באליפות אפריקה ב-2015, בה הגיעו 'הכוכבים השחורים' למקום השני (הפסידו לחוף השנהב בפנדלים בגמר) ולאחר מכן גם לחצי הגמר באליפות אפריקה ב-2017. "זו הייתה אכזבה גדולה להפסיד בפנדלים בגמר ב-2015", הוא נזכר. "אם אתה מפסיד ועושה בכל זאת כמיטב יכולתך אתה צריך להודות על כך. עשינו טורניר נהדר והיינו הנבחרת הטובה ביותר בו. לפעמים צריך גם מזל".
אחרי התקופה בגאנה הספיק לורנס לעבוד בצוות המקצועי של קינגסטוניאן (2018-2019) ולאחרונה הצטרף שוב לגרנט כמאמן הכושר של נבחרת זמביה, המנסה להבטיח את מקומה באליפות היבשת שתתקיים בתחילת 2024 בחוף השנהב. "אחרי אליפות אפריקה יגיעו משחקי מוקדמות המונדיאל ונרצה לעלות. הדברים משתנים לטובה מבחינתנו עכשיו, כי הרבה שחקנים עוברים לשחק באירופה וכך הם יהיו יותר מקצוענים".
לורנס סיפר ל-ONE עד כמה משמעותית עבורו העבודה עם גרנט: "כולם יודעים שהוא אגדה ומאוד מעריכים אותו בזמביה כמו שהעריכו אותו בגאנה, שם גם לא הבינו מה שיש להם ביד עד שהוא עזב. הוא עבד במועדונים גדולים ולימד אותי הרבה, כמו דברים טכניים, ניהול ותכנון משחק. שיחקתי אמנם ברמה הגבוהה, אבל מעולם לא למדתי על הלחץ בו נתון מנג'ר. תענוג לעבוד איתו".
עד כמה הוא עזר לך לצאת מהצרות?
"החיים שלי אחרי הכדורגל היו קשים מאוד, כי אנשים לא רצו לתת לי עבודה בגלל שידעו שהסתבכתי בצרות בעבר. אפילו כשהייתי כדורגלן מקצוען במשך שנים רבות וידעו שלא הסתבכתי הרבה זמן, לא רצו לתת לי צ'אנס וחיפשתי עבודה שנים. אף אחד לא הסכים לעשות את זה חוץ מאברהם, הוא לא שפט אותי בגלל העבר שלי, אלא רק על פי האדם שאני עכשיו. זה היה דבר גדול בשבילי".
אתה יכול להשוות בינו לבין מה שטרי בוצ'ר ומרטין אוניל עשו בשבילך?
"זה אותו הדבר בשבילי, כי כולם צריכים שיתנו להם צ'אנס בחיים ואברהם נתן לי את זה בצורה אחרת. כשמישהו נותן בך אמון זה עוזר לך בחיים ואתה לא רוצה לאכזב אותו. יש לי עם אברהם את אותה מערכת יחסים שהייתה לי עם הקצין וולדר בכלא. היו לי נקודות מפתח בהן נכנסו לחיים שלי אנשים מיוחדים שעזרו לי. עם הקצין וולדר ועם טרי בוצ'ר אני ממשיך להתכתב עד היום".
מדוע לדעתך הוא לא הצליח לשרוד בכדורגל האנגלי והאם לדעתך הוא יכול לחזור לעבוד שם?
"לפעמים אתה מתמודד בכל מיני מצבים ועם דברים שלא טובים בשבילך. בווסטהאם למשל לא היה לו מספיק כסף ואם זה קורה לך זה לא אומר שאתה מנג'ר רע. לדעתי הוא כן יכול לחזור לאמן בפרמייר ליג".
אגב, לורנס נהנה גם מהעבודה בצוות עם מרקו בלבול: "הוא אדם כל כך טוב, וככה גם כל הצוות. למדתי גם ממנו המון בכל הנוגע להכנה למשחק ואימון קבוצה". באפריל 2019 עלה לורנס שוב לכותרות כשדיבר נגד הגזענות בכדורגל וסיפר שהותקף על רקע גזעני על ידי אחד השחקנים ששיחק איתו באותה קבוצה.
עד כמה זה משמעותי עבורך לאמן באפריקה ולנסות לסייע לפיתוח הכדורגל בה?
"אני אוהב לשפר את הכדורגל שם. זה היה חלום שהתגשם. יש שם כל כך הרבה כישרונות שזקוקים לחשיפה ולא היה לי מושג לגבי זה לפני שהגעתי לשם".
לורנס עבד בבתי ספר עם ילדים ממשפחות הרוסות ועזר להם לנסות לשנות את חייהם. "למדתי הרבה על משמעת וכבוד. הכל אפשרי, אבל אתה חייב להיות צנוע ולעבוד קשה". הוא אף חזר לכלא בו שהה עם מנת לשוחח עם אסירים ולנסות לעזור להם לצאת מחיי הפשע.
"הייתי עצבני", סיפר ב-2018 ל'גארדיאן' על אותו היום: "נכנסתי וראיתי 12 ילדים יושבים בחדר אחד. סיפרתי להם את הסיפור שלי ואתגרתי אותם בשאלה מה יעשו כשישתחררו. רובם רוצים להשתנות, אבל זה מדרון חלקלק והם נכנסים לאותן מלכודות, כי בכל מקום עבודה שואלים אותך אם יש לך עבר פלילי. אנחנו מנסים להדריך אנשים ולעזור להם כשהם יוצאים למצוא עבודה ראויה".
על העבודה עם ילדים סיפר: "אני לא חסיד גדול של אקדמיות כדורגל. הם מוכרים לילדים חלום, לא עובדים מספיק קשה ואין להם שום אחריות. אני חייב לבנות אותם מחדש ולשנות את ההשקפה שלהם על החיים. תאר לך ילד בן 17 שפתאום מקבל 20,000 פאונד בשבוע, בשביל מה הוא צריך להשתפר?".
יהיה טוב לנבחרת ישראל אם גרנט יחזור לאמן אותה?
"כן, בהחלט. אני גם אשמח לעבוד שם איתו. אשמח קודם אם נעבוד הרבה זמן באפריקה ונעשה דברים יפים עם זמביה".
ראית את המשחקים של ישראל נגד קוסובו ושווייץ?
"לא, אבל שמעתי על התוצאות. התבוסה בשווייץ יכולה לקרות לכל נבחרת, כי גם אנגליה הפסידה בבית 4:0 להונגריה ודבר כזה לא הופך את הנבחרת שלך לגרועה. לא הכל קשור לכושר הגופני, אבל זה חלק חשוב".