נבחרת ישראל סיימה אמש (שלישי) את החלק הראשון של קמפיין מוקדמות יורו 2024. ההתכנסות הבאה תהיה ביוני, עם סיום הליגות, שם מחכים המשחקים נגד בלארוס ואנדורה, על הנייר, שש נקודות שצריכות ללכת לכיס של הכחולים-לבנים. ההפסד 3:0 לשווייץ הותיר טעם רע, בעיקר כי עם פתיחת המחצית השנייה ראו היטב כמה הנבחרת לא מתקרבת לרמה של יריבתה שביום לא גדול שלה, פשוט פירקה את המשחק בכמה דקות טובות.
במשחק שבו לא היו יותר מדי ציפיות, עדיין הצליחה נבחרת ישראל לאכזב את אוהדיה, שכן באחוז גבוה מדקות המשחק בז'נבה לא ראו ממנה כלום. אפשר להפסיד, וגם אפשר להפסיד לשווייץ 3:0, אך התחושה היא שאלון חזן יצא מהמשחק הזה בלי יכולת לקחת איתו כלום להמשך. כמובן שמאמן הנבחרת ניסה להגן על השחקנים ועל הרעיונות של הצוות המקצועי, וזה ברור ומתקבל על הדעת. אבל, הבעיות שהיו בחצי השני מול קוסובו, ליוו את ישראל עם פתיחת המשחק בשווייץ וגם בהמשך.
הסגל הזה פשוט לא מספיק איכותי באפשרויות שלו ובמצב שבו אנחנו עומדים בבית עם הזדמנות שווה כמו זו של קוסובו או רומניה להעפיל מהמקום השני, זאת יכולה להיות בכייה לדורות אם לא ננצל אותה. המשחק מול שווייץ היה סיום של התכנסות ראשונה והיא נגמרה עם נקודה משש, זה לא טוב וזה בטח לא מה שציפו שיהיה, אבל זו גם התכנסות שמעמידה צל על ההחלטות שהתקבלו על ידי יוסי בניון ואלון חזן באשר לעקרונות המדוברים בנושא ערן זהבי, דיא סבע ומוחמד אבו פאני.
על כך אמר חזן כי “אני לא מונע מאף שחקן להיות בנבחרת. יש משחקים עוד כמה חודשים, נעשה חושבים על מה שעברנו ונתכונן. יותר מדי שחקנים טובים נשארו מחוץ לסגל? כל מקרה לגופו. כשעושים את זה מקשה אחת זה לא נכון, לכל שחקן יש את הסיבות שלו למה הוא לא היה איתנו. אנחנו לא מתייחסים למי שלא היה אלא במי שהיה. השחקנים שהיו ניסו לעשות את המקסימום גם מול קוסובו, למרות הכישלון. היום הפערים נראו לעין ואנחנו צריכים לתקן את הדברים לקראת היריבות הבאות”.
ההתכנסות הבאה תהיה ביוני, יש מעל חודשיים, ולמרות שחזן מדבר על להתעסק במי שהיה ולא במי שלא, יש גם מספיק זמן לשבת ולתקן את המצב עם אלה שלא היו. זהו לוקסוס גדול מדי עבור נבחרת ישראל ועבור הכדורגל הישראלי לוותר על שלושה שחקנים כל כך טובים בגלל אירועים שלא קשורים לדשא: חדר במלון, התנצלות כזו או אחרת, או פרצופים והערות שנזרקו לאוויר. את כל אלה אפשר לסכם במילה אחת - אגו. נבחרת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתנהל לפי אגו, וכן, המסר הזה הוא לא רק לשחקנים המעורבים, הוא בעיקר לעבר בניון.
מנהל מקצועי צריך להעמיד עבור מאמן הנבחרת את הכלים הטובים ביותר ואם זה אומר לדעת לעשות דברים בשקט ולהתגמש בנקודות כאלה ואחרות לטובת ההצלחה הקבוצתית של ישראל, אז זה המבחן שלו. להעמיד עבור חזן את הסגל הטוב ביותר ולתווך לו את זה גם כמו שצריך. מנהל טוב יימדד על איפה הוא כן יודע לעשות את הדברים האלה לטובת שיפור הסיכויים של הנבחרת.
גם אם בניון ימשיך ויציין שיש אמת אחת או כל מיני אמירות כאלה ואחרות, תכלס? זה לא מעניין כבר, באמת, שבענו מהשטויות האלה. נבחרת ישראל הוכיחה בשני המשחקים שהיא זקוקה בצורה ברורה לזהבי, לסבע ולאבו פאני. אין לה את הלוקסוס לעלות למשחקים הבאים בלי ההימצאות של השלושה האלה בסגל.
כאן אפשר להכניס צלע רביעית. עומר אצילי. ההתאחדות והנבחרת היו הרי אלה שהכשירו את החזרה שלו לסגל בזמנו, ובסוף הניסיונות האלה ירדו לטמיון בגלל עתירה לבית הדין שגרמה לשחקן להרגיש שעושים לו משפט שדה על פרשה שכבר נסגרה מחוסר אשמה. אפשר כמובן לדבר פה על דעות אישיות של אנשים ויש כאלה שיפריע להם שאצילי יהיה בנבחרת, אבל הדיון הוא אחר – אם מאמן הנבחרת חושב שהוא צריך את אצילי, מנהלי הנבחרת וההתאחדות צריכים לדאוג שהוא יהיה זמין עבורו, זה פשוט. אין עוד שחקן עם המספרים שלו בשנים האחרונות, ואם המאמן וההתאחדות כבר חשבו בעבר שאצילי צריך להיות חלק מהסגל, אז הצורה בה הנושא זה קופל במהרה לא ברורה.
ישנן עוד בעיות שלא קשורות לשלושה האלה כמובן. הכושר של אלי דסה בשני המשחקים האחרונים מדאיג. דורון ליידנר הוא נכס התקפי, אבל הגנתית שתי היריבות שלנו ידעו לתקוף אותו ולהביך את ההגנה די בקלות. אותו הדבר לגבי רז שלמה. גם לגבי אוסקר גלוך עולה השאלה - האם לישראל יש בכלל את הלוקסוס להציב הרכב שלא כולל אותו? פעם ב-20-30 שנה צומח פה שחקן שברצלונה באמת רצתה להחתים ונלחמה עליו עד הרגע האחרון, אז מי אנחנו שנחפש שיטת משחק שלא כוללת אותו?
על כך אמר חזן: "אוסקר שחקן מצוין ויהיה לו קרדיט בלתי נגמר בנבחרת. גם הפסדים כאלה יחשלו שחקנים צעירים כמו אוסקר ואחרים. המטרה בהתחלה הייתה לתת לשחקנים שקצת יעזרו יותר במבנה של סגירת מרכז השדה – איפה שניסינו להקשות עליהם, באמת ראינו בהרבה דקות שהם הניעו את הכדור אצל הבלמים ולא שיחקו לעומק. כשספגנו את השערים במחצית השנייה אז אין מה להפסיד וזורקים למים שחקנים כמו אוסקר. הוא שחקן צעיר שיקבל עוד ועוד דקות ויצבור יותר ביטחון ולא רחוק היום שאוסקר יהיה אחד מהמנהיגים הבכירים של הנבחרת”.
“אנחנו לא מונעים מגלוך חלילה להתפתח ולקבל את המושכות, אבל אחרי המשחק האחרון חשבתי שאוסקר השקיע הרבה מאוד מאמץ. הדרישה שלנו הייתה שבמשחק הזה יהיה עוד שחקן שיודע לעבוד מבחינה הגנתית כדי להקשות עליהם במרכז השדה שזו חוליה חזקה. מרכז השדה שלהם הוא ברמה יותר גבוהה מנבחרות שאנחנו מכירים, רצינו עוד שחקן שיודע לעבוד במשחק ההגנה. כשנקלעים לפיגור של 3:0 לא צריך לחשוב יותר מדי על הגנה, צריך לתת למשחק לזרום גם במחיר שנספוג עוד ואז נתנו לאוסקר. הוא העתיד של הנבחרת כמו עוד שחקנים צעירים”, הוסיף חזן בנושא.
ההתכנסות הבאה היא על הנייר נוחה, אבל אוי ואבוי אם נמעד גם שם. על הנייר זאת התכנסות שאמורה להזניק את ישראל לשבע נקודות ואל המקום השני בבית. תרחיש אחר של פחות נקודות לנבחרת, יהיה בגדר אסון לקמפיין הזה. בניון וחזן צריכים לחשוב ולראות איך הם מצליחים לייצר עוד שחקנים ועוד אפשרויות.
תמוה למשל איך אחרי הפציעה של איאד אבו עביד לא זומנו שחקנים שכבר היו בנבחרת כמו ניר ביטון או חאתם עבד אלחמיד, אפילו שחר פיבן כזה שאולי פחות משחק עכשיו במכבי ת"א אבל לפחות מדובר בבלם ולא בזימון התמוה של לירן רוטמן או איתמר שבירו, שאף אחד מהם אינו בלם ולא יכול לתת עוד אופציות, וחלוץ קריית שמונה סתם צורף לנסיעה ואפילו לא נרשם בטופס המשחק בסופו של דבר.
בשורה התחתונה, בניון וחזן קיבלו את נבחרת ישראל מתוך משימה לשים אותנו על המפה של הכדורגל האירופי. אחרי שניסינו לראות כיצד הדרך שלהם עובדת ומסתדרת בהתכנסות הראשונה, נראה שאפשר לחשוב על לפתוח את האופקים ולשנות את פני הדברים. התעקשות על "עקרונות" וכיבוס המציאות על ידי ניצחונות על בלארוס ואנדורה, נבחרות שאפשר לנצח גם בלי השמות שצוינו, יהיה קצת לא רציני ולא מתאים לקראת המשך הדרך.
מעבר לכך, הוכח שעם כל הכבוד למנור סולומון, שון וייסמן, אלי דסה ואחרים שפתחו, בסופו של דבר אין תחליף למנהיגות של ביברס נאתכו וערן זהבי. הנבחרת זקוקה למנהיגים, לא פחות מצעירים מוכשרים. הליך ההצערה שמנסים לעשות חזן ובניון צריך להיעשות בשילוב הניסיון של הוותיקים, ראינו במשחקי הנבחרת שמלבד מיגל ויטור ודסה אין ניסיון וכשהנבחרת נקלעה למומנטום רע לא היה מי שירים אותה.
נגד רומניה, קוסובו ושווייץ בהמשך הקמפיין - ישראל צריכה את הסגל הכי חזק שהיא יכולה להעמיד מבחינה מקצועית (!), ולא מבחינה עקרונית. אנחנו לא ברזיל, אין לנו מאגר בלתי נגמר של כישרונות וכוכבים. שני המשחקים האחרונים הבהירו את זה טוב למי שחשב אחרת. זמן לשים את האגו בצד ולבנות את הסגל הטוב ביותר עבור ההצלחה של נבחרת ישראל.