"אנחנו על המפה". זה המשפט החשוב ביותר מבחינת נבחרת קוסובו, כי עצם ההשתתפות בתחרויות הספורט הגדולות בעולם קריטית לתודעה הלאומית. זו לא רק המדינה "הצעירה" ביותר באירופה, אשר הכריזה על עצמאות ב-2008. היא אף נאלצת להיאבק על עצם ההכרה בה. סרביה רואה בקוסובו חלק בלתי נפרד ממנה ורק ב-2014 אישרה פיפ"א לקוסוברים לשחק תחת הדגל שלהם.
זה קרה בזכות ההכרה של הוועד האולימפי שסללה את הדרך והספורטאים המצליחים מקוסובו הפכו לשגרירים החשובים ביותר של האומה. קשה לתאר במילים את ההתרגשות הציבורית כאשר מיילינדה קלמנדי זכתה באליפות אירופה בג'ודו שנערכה ב-2016 דווקא בקאזאן, והכריחה את הרוסים – בני הברית החשובים ביותר של הסרבים – לבצע על אדמתם את ההמנון של קוסובו.
אי לכך, המוטיבציה של שחקני הנבחרת תמיד גבוהה במיוחד. בנבחרות אחרות, יש לעתים כוכבים שרואים במדים הלאומיים בעיקר קרש קפיצה, או לחליפין מעמסה. בקוסובו זה לא יכול לקרות, מה גם שההגעה לנבחרת היא הגשר המרכזי שמחבר את הכדורגלנים למולדתם. המלחמה האכזרית גרמה לרבבות לחפש מקלט הרחק מהבית בשנות ה-90' – ולכן רוב שחקני הנבחרת נולדו במדינות אירופה שונות או היגרו אליהן עם משפחותיהם כאשר היו ילדים קטנים. הם יכלו לייצג את גרמניה, שווייץ, שבדיה ונורבגיה, אבל הלכו בעקבות הלב ובחרו בקוסובו. במשחקים הרשמיים הראשונים, שחקנים בכו בנגינת ההמנון, וזה לא חריג גם עכשיו.
שחקני מתרגשים בהמנון? מחזה שגרתי (רויטרס)העפלה לטורניר גדול תהווה ציון דרך כביר עבור המדינה, ובקמפיין הראשון של קוסובו במוקדמות אליפות אירופה הסיכוי לכך נראה גבוה למדי בשלב מסוים. קוסובו צברה נקודת אחת בלבד במוקדמות מונדיאל 2018, אבל בקמפיין לקראת יורו 2020 זו היתה אופרה אחרת לגמרי. 2:3 בבולגריה משער דרמטי עמוק בזמן פציעות החדיר המון אמונה ו-1:2 על צ'כיה הקפיץ את הקוסוברים למקום השני בבית אחרי אנגליה.
האופוריה הייתה גדולה, ואוהדים רבים כבר ראו את הנבחרת נוסעת לטורניר, אבל ניצחון מפתיע של הצ'כים על האנגלים טרף את הקלפים. בהמשך, הפסידה קוסובו בפראג, וצ'כיה סיימה בבטחה במקום השני המיוחל. הקוסוברים הלכו לפלייאוף של ליגת האומות, שם נכנעו לצפון מקדוניה השכנה בחצי הגמר – ודווקא הנבחרת של גוראן פאנדב נסעה ליורו בסופו של דבר.
זו הייתה שנת הזוהר של הכדורגל הקוסוברי עם המאמן השווייצרי ברנאר שאלאנד. הוא סיים את דרכו אחרי קמפיין מוצלח הרבה פחות במוקדמות מונדיאל 2022, בו סיימה קוסובו במקום האחרון בבית עם חמש נקודות מול ספרד, שבדיה, יוון וגאורגיה. לאחר עזיבתו, הימרה ההתאחדות על הצרפתי הוותיק אלן ז'ירס – דמות אגדית ככוכב על בשנות ה-80 לצידם של מישל פלאטיני, ז'אן טיגאנה ולואיס פרננדס, אבל הרבה פחות מוצלח כמאמן. ההופעות בליגת האומות בעונה שעברה לא היו מרשימות, ורוב העיתונאים סבורים כעת כי הסגנון הזהיר של ז'ירס לא ממש מתאים לסגל שלו.
כוכב על כשחקן, פחות מצליח כמאמן. אלן ז'ירס (רויטרס)לצד האכזבה מז'ירס, ניכר חוסר שביעות רצון מדרך ניהול ההתאחדות. קוסובו לא התאוששה, וכנראה לא תתאושש עוד שנים ארוכות, ממותו הטרגי של הסמל הגדול ביותר שלה. פאדיל ווקרי, הקוסוברי היחיד ששיחק בקביעות בנבחרת יוגוסלביה הגדולה בשנות ה-80, מונה לנשיא ההתאחדות מיד עם קבלת העצמאות ב-2008 וכיהן בהצלחה מרובה במשך עשור. הוא הלך לעולמו ב-2018 אחרי שעבר התקף לב פתאומי, וחסרונו מורגש בכל רגע. האיצטדיון הלאומי נקרא על שמו, אבל זה לא בדיוק מספיק.
ההתאחדות מתפקדת באופן לא ראוי, עיתונאים מבקרים אותה על היעדר אסטרטגיה כלשהי, ושחיתות מהווה בעיה מרכזית. מעצרו של הנשיא המכהן אגים אדמי על ידי המשטרה בחשד להעלמת מסים ימים ספורים לפני ההתמודדות מול ישראל לא מוסיפה שקט לנבחרת בלשון המעטה.
השערוריה הזו רק מעצימה את הפסימיות שנובעת מכושרם הלקוי של חלק ניכר משחקני הסגל, גם אם שני הכוכבים המרכזיים מגיעים בתנופה. הבלם אמיר רחמני נמצא בדרך לזכייה באליפות איטליה עם נאפולי, בה הוא נהנה מגיבוי מוחלט מצד המאמן לוצ'אנו ספאלטי ופותח בהרכב באופן קבוע הן בזירה המקומית הן בליגת האלופות.
שותף לעונה הגדולה של נאפולי. רחמני (האתר הרשמי של נאפולי)החלוץ המרכזי ודאט מוריצ’י מצטיין בליגה הספרדית במדי מיורקה אחרי שנכשל באופן מוחלט בלאציו אשתקד. הוא סופר כבר 10 שערים העונה בליגה הספרדית – והם מהווים כמעט מחצית מהיבול של כל מיורקה שכבשה 22 פעמים בלבד. הם גם הקפטן וסגנו, ולכן יובילו את הנבחרת בכל המובנים האפשריים. הצלחתה בקמפיין בכלל, ובמפגש מול ישראל בפרט, תלויה רבות בהם.
מעבר לכך, השחקנים היצירתיים שנחשבו בזמנו לכוכבים בעלי פוטנציאל גבוה דעכו והלכו לאיבוד, אם כי בנבחרת עדיין שמור להם מקום של כבוד. ואלון ברישה היה פעם שחקן מפתח בזלצבורג והוחתם בלאציו ב-2018, אבל נכשל לחלוטין ומשחק כיום במלבורן סיטי באוסטרליה. ברסאנט צלינה היה חניך מצטיין באקדמיה של מנצ'סטר סיטי, אך לא מיצה אפילו אפלית מהכישרון, ונעלם עכשיו בסטוק סיטי בהשאלה מדיז'ון.
מילוט ראשיצה הצית את הדמיון בבונדסליגה במדי ברמן, אבל המעבר לנוריץ' סיטי התברר כטעות, וכיום הוא ברוטציה בגלאטסראיי. ארבר זנלי היה קיצוני מבטיח מאוד, אבל שתי פציעות מאוד ברצועות ברכו הרסו את הקריירה שלו. אדון ז'גרובה, התחבולן באגף, היה טוב בבאזל, אבל נעלם על הספסל של ליל.
היו ימים. ואלון ברישה במדי לאציו (רויטרס)לפי ההערכות בתקשורת הקוסוברית, עשויים צלינה, ראשיצה, ברישה וז'גרובה להיות בהרכב מול ישראל, ומישהו מהם עשוי אף להתעלות, אבל באופן עקרוני ניכרת אכזבה מהם – וזה משפיע על הלך הרוח הכללי. יש לומר כי אחרי ההגרלה באוקטובר הביעו הקוסוברים תקוות לא מבוטלות, ונשיא ההתאחדות אדמי הציב את המקום הראשון כיעד אפשרי. העיתונאי ארלינד סאדיקו קבע: "זה אופטימי מדי, אבל המקום השני ריאלי". כיום מביעים הפרשנים זהירות גדולה יותר, אבל אסור בשום אופן לזלזל בהם.
כי כאשר שחקנים מוכשרים שואפים להציב את מולדתם על המפה והמוטיצביה לא יודעת גבול, הם מסוגלים בתסריטים מסוימים להתגבר על כל המכשולים ולהשיג יעדים שאפתנים ביותר. עבור כל מי שיעלה בחולצת קוסובו על הדשא בבלומפילד, יהיה זה אחד המשחקים החשובים של השנה מבחינה אישית – וזה שווה לא מעט.
ליידנר: "מאמינים שיכולים לעשות את זה"