משתגע כבר מלך להיות: הרנסנס של הקינגס כאן

נקודת הפתיחה של הסיפור שלנו מתחילה בחמישי במאי 2006. סקרמנטו קינגס של מייק ביבי ופז’ה סטויאקוביץ’ שיחקה בסיבוב הראשון של פלייאוף ה-NBA מול סן אנטוניו והודחה בשישה משחקים. דברים שקרו מאז הופעתה האחרונה של הקבוצה הסגולה מקליפורניה בפלייאוף? האייפון הראשון יצא, ברצלונה זכתה בליגת האלופות ארבע פעמים, טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, קורונה, ואני, שאז הגעתי כמעט לסיומה של כיתה ו’, בדיוק התחתנתי אתמול.

במשך שנים ארוכות הקינגס חיפשו את דרכם חזרה לצמרת, ועשו את כל הטעויות האפשריות בדרך, כמו למשל לוותר על לוקה דונצ’יץ’ בדראפט, כמו לשכור לא פחות מ-20 מאמנים ב-38 שנות קיום של המועדון (ריק אדלמן אימן במשך שבע עונות בקינגס) ולהיכנס לטריידים שנראים הזויים על הנייר, כמו לוותר על טייריס האליברטון עבור דומנטאס סאבוניס. 

עם הטרייד הזה הגיעה התפנית הגדולה לה חיכו בציפייה אנשי העיר סקרמנטו. סאבוניס נכנס לעניינים, מייק בראון שחזר לעמדת המאמן הראשי בדרך לקטוף את פרס מאמן העונה, והכוכב הענק דיארון פוקס, יסיים את העונה ככל הנראה כזוכה בפרס החדש על שמו של ג’רי ווסט, ויינתן לשחקן הקלאץ’ הטוב בליגה. משהו מדהים קורה העונה בסקרמנטו, השאלה הגדולה היא: כמו רחוק זה יכול ללכת?

מייק ביבי וריק אדלמן. במועדון שלא ידע הרבה זמנים יפים, זה היה היפה מכולם (טוויטר)

זמן של מספרים

קצת עובדות יבשות: הקינגס נמצאים כרגע במקום השלישי במערב, הם קבוצת ההתקפה הטובה בליגה (119.6 רייטינג התקפי, 121.1 נק’ למשחק) וקבוצת האסיסטים השלישית בטיבה. מנגד, זו אחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה עם רייטינג הגנתי של 117.1, וזה בעצם הנתון שמספר יותר מכל על העונה האדירה שחווים בקליפורניה. 

הסיבה העיקרית להצלחה של הסגולים היא היכולת המדהימה בקלאץ’. על פי ההגדרה, דקות “קלאץ’” נחשבות לחמש הדקות האחרונות של משחק, כאשר הפער בין הקבוצות עומד על חמש נקודות או פחות. ובחמש הדקות האחרונות הללו, הקבוצה של מייק בראון נראית פשוט מדהים. יעילות אדירה, אחוזים מטורפים מכל הטווחים ואחד, דיארון פוקס, שמוביל את ה-NBA עם 180 נקודות בדקות המדוברות כשלצורך העניין ג’ימי באטלר ודמאר דרוזן חולקים את מקום השני עם 138 כאלו. 

בנוסף, דומנטאס סאבוניס שהגיע בטרייד בפברואר הקודם לקבוצה מוביל את ה-NBA עם מספר לא נורמלי של 61 (!) משחקים בספרות כפולות העונה, עם אחוזים נהדרים ותרומה הגנתית שמזכירה את האימה שאביו היה מטיל בעיקר ביורוליג, ולתקופה קצרה גם בארצות הברית. תוסיפו לזה שחקנים שחווים עונה נהדרת כמו האריסון בארנס הוותיק, קיגן מארי שאמנם מתפתח לאט כרוקי אבל נראה לא רע בכלל ושחקנים כמו רישון הולמס וטריי ליילס שנמצאים על הפרקט כדי להרביץ (ד”ש לברוק לופז), וקיבלתם תלכיד בכלל לא רע לקבוצה שללא ספק עולה על כל הציפיות העונה והמון קרדיט מגיע לאיש בפסקה הבאה על כך.

דומאנטס סאבוניס ודיארון פוקס חוגגים (רויטרס)

צ’ארלי בראון < מייק בראון 

מעבר לשם המשפחה שחולק מאמן הקינגס עם הדמות המקסימה מסנופי, יש כמות מפתיעה של דמיון ביניהם. נכון, בחלק של השיער צ’ארלי ניצח את מייק, אך  אין ספק שבתור מאמן קבוצה, מייק הביס את צ’ארלי שלא מצטיין בקבוצת הבייסבול שלו. בראון שנמצא ב-NBA מ-1997, העביר את רוב הקריירה המקצוענית שלו כעוזר מאמן וככינור שני, והוא אף היה חלק משלושת האליפויות של גולדן סטייט הגדולה, אך נכשל כמאמן ראשי בלייקרס, ונסחב על ידי לברון ג’יימס בקדנציה הראשונה בקליבלנד לגבהים שלא כל כך תאמו את יכולותיו כמאמן אז ואת הסגל.

כעת, בראון שנחשב למאמן בעל פילוסופיית משחק הגנתית, הוכיח העונה שגם הוא על אף שנים רבות של ניסיון יכול להשתנות ובענק. כאמור, הוא מצעיד את קבוצתו לפסגת ה-NBA בהתקפה, נותן לשחקניו חופש פעולה שמאפשר צבירת ניצחונות ובינינו, את המטרה הגדולה הוא כבר השיג: הפיכתה של הקבוצה מסקרמנטו לרלוונטית שוב, אחרי שנים רבות של דשדוש בתחתית הליגה. 

לא שיש לו יותר מדי תחרות, אבל כבר כעת לבראון יש עונה היסטורית בממדי הקבוצה אותה הוא מאמן, כאשר הוא השני בתולדות המועדון להגיע ל-40 ניצחונות בעונה, מלבד ריק אדלמן. אם תקראו בשנית את השורה הקודמת, תבינו כמה המצב בסקרמנטו היה אפרורי בכל 38 שנות קיומו של המועדון, מלבד הבלחות. אם למאמן הנוכחי שכבר עבר סדרת פלייאוף אחת או שתיים, תהיה את היכולת לסחוב את קבוצתו מעבר לסיבוב הראשון, הוא ייחשב כהצלחה מסחררת אפילו גדולה יותר מההילה שעוטפת אותו נכון להיום. 

מייק בראון. עשה שינוי מנטלי ונותן עונה היסטורית בקדמת הבמה (רויטרס)

מה המשפט הכי עצוב שאוהד יכול לומר? 

“אם לא תצפה לכלום, כנראה שאף אחד לא יאכזב אותך” – אמרה מרי ג’יין ווטסון, חברתו של פיטר פארקר או כמו שהרוב מכירים אותו, ספיידרמן, באחד מסרטי הסדרה, אך המשפט הזה לחלוטין תפס אצל הקינגס ב-16 העונות האחרונות. הם לא ציפו לכלום ולכן היה קשה לאכזב אותם. הרי אף אחד לא הרים גבה כאשר הקינגס ניצחו 17 פעמים והפסידו 65 משחקים בעונה, אף אחד לא הופתע כאשר מרווין בגלי ג’וניור התגלה כפלופ ובכלל, מדברים שליליים קשה מאוד למצוא אוהדי קינגס מופתעים. 

עומרי כספי, שהספיק להפוך לאחד מחביבי הקהל בשתי הקדנציות שלו כמלך, לא פעם החמיא לאוהדים של המועדון על התמיכה על אף התוצאות הלא מחמיאות רוב הזמן, אז כעת, כשהתוצאות מדהימות, גם הקהל מגיב בהתאם והפך את ה’גולדן 1 סנטר’ לאחד המקומות הקשים לשחק בהם כשחקן יריב. בנוסף לאלומת האור הסגול המרהיבה שעולה מהגג של האולם לאחר ניצחונות, מה שנתן לסגולים את הכינוי – “The beam team”.

אחד האנשים האחרונים שחטפו בוז בכל פעם שנכנסו לאולם הוא ולאדה דיבאץ, אחד משחקניו הגדולים של המועדון שכיהן עד לקיץ האחרון כג’נרל מנג’ר במשך חמש שנים. לאורך התקופה, בה המועדון נראה נורא, הוא ויתר על לוקה דונצ’יץ’, החליף מאמנים ובאופן כללי נראה בעל עתיד לוט בערפל, אך אם ישנו דבר אחד שאוהדי הקינגס יזכרו לטובה מדיבאץ מלבד עזיבתו, והיא ההימור הגדול על סאבוניס, שרשום לחלוטין על שמו. 

אוהדי סקרמנטו קינגס. בליגה של קהלי קונצרטים, אוהדי הקינגס מספקים אווירה אחרת (רויטרס)

המרדף אל האושר בקליפורניה

קולות בליגה טוענים כי הקינגס הם הקבוצה הכי טובה לקבל בפלייאוף. הם חסרי ניסיון במעמד ברמה היסטרית, רוב השחקנים לא מכירים כדורסל פלייאוף אמיתי ואומרים שקבוצות כמו הלייקרס וגולדן סטייט מהתחתית “יעשו להם בית ספר”. אולי הכל נכון, אבל האמת? זה בכלל לא משנה.

נכון, לגיטימי שקבוצה שככל הנראה תסיים את העונה הסדירה במקום השלישי במערב תחלום על יותר מהגעה לפלייאוף, ונכון שקבוצת ההתקפה הטובה בליגה צריכה להיות עם שאיפות גדולות יותר מאשר להגיע למינימום של 82 משחקים וסיבוב פלייאוף, אך האושר שיש על פניהם של אנשי המועדון, מהאוהדים ועד לצוות המקצועי, מצוות השידור הנפלא ועד לדיארון פוקס, מראה כמה הסיפור בסקרמנטו הוא הרבה מעבר להישגים.

הסיפור האמיתי הוא על שבירת “המנחוס”, הבנה אמיתית שיכול להיות שמכאן והלאה לא הכל יילך כל כך קשה ומאכזב כל הזמן, וזה שינוי שלרוב לוקח למועדוני ספורט זמן לעשות ב-DNA שלהם, כי כשאתה מתרגל להיות לוזר קשה לצאת מזה, אבל דבר אחד בטוח: גם אם הקינגס יחמיצו את הפלייאוף ב-16 שנה הבאות? העונה הזו תחרט לעד בזיכרונם של כל אוהדי הכדורסל כעונה שבה הקינגס הצדיקו את שמם לראשונה מזה שנים רבות. 

שחקני סקרמנטו קינגס. ההישג כבר שם, עכשיו לשנות את ה-DNA (טוויטר)