ביום חמישי יתקיימו בכנס השנתי של פיפ"א הבחירות לנשיאות, אבל המתח – איך נאמר זאת בעדינות? – לא בשיאו. הנשיא המכהן ג'אני אינפנטינו הוא המועמד היחיד לתפקיד, ולכן אין צורך אפילו בהצבעה, בדיוק כמו בבחירות הקודמות ש"נערכו" ב-2019. השווייצרי עם הקרחת הבוהקת הוא הדיקטטור האולטימטיבי – שלטונו כה מבוסס שאיש אפילו לא מעז לקרוא עליו תיגר. הוא יקבל מנדט להמשיך להרוס את הכדורגל מקצועית ומוסרית במשך ארבע שנים נוספות, ועל הדרך יתמיד להתעשר ולהעשיר את ארגונו המושחת.
תחילת הקדנציה שלו לוותה בתקווה מסוימת, ואז גם הורגשה לרגע קל הרוח הדמוקרטית. אחרי שהנשיא הקודם ספ בלאטר הסתבך בשלל פרשיות שחיתות, ביחד עם יורשו המיועד מישל פלאטיני, בחרו האירופאים לתמוך במזכ"ל אופ"א שנחשב לפקיד יעיל למדי. מולו התמודדו ב-2016 נשיא ההתאחדות האסייתית, סלמן בן איברהים אל חליפה הבחרייני והנסיך עלי חוסיין הירדני. בסיבוב הראשון קיבל אינפנטינו 88 קולות לעומת 85 של אל חליפה. היה שם קרב אמיתי בין גורמים, אשר כל אחד מהם הבטיח לנסות לנקות את האורוות. בפועל, את הכיסא תפס האיש שזיהם אותן עוד יותר.
אי אפשר להגיד שאינפנטינו לא שינה את מאזן הכוחות בתוך הארגון, אבל הוא פשוט דאג לאייש את המשרות הנכונות בעושי דברו. הוא דיקטטור במלוא מובן המילה, עם שליטה כמעט אבסולוטית בכל מה שנעשה בארגון והבנה כי הוא נועד לשרת בעיקר את האינטרסים שלו עצמו. לשיטתו, פיפ"א אף אמורה לממן את כל הוצאותיו הפרטיות, ודי להזכיר כי התברר בזמנו שאפילו על מזרונים בביתו שילם הכדורגל העולמי כולו. גם החשבונית על ההליכון היקר שהוצב ליד משרדו, בחדר בו עמדה פעם המיטה עליה אהב לנמנם בלאטר, הוגשה הישר לפיפ"א.
ספ בלאטר מכריז על קטאר (רויטרס)כיאה לדיקטטור, יודע אינפנטינו להעריך את כוחם של דיקטטורים אחרים. רוסיה וקטאר אמנם לא נבחרו כמארחות של מונדיאלים במשמרת שלו – זה קרה עוד ב-2010, אבל הוא אימץ את הפרויקטים האלה בחדווה אינסופית. שלילת אירוח הטורניר מרוסיה בלוח זמנים קצר הייתה פרובלמטית ביותר, אבל אף אחד לא הכריח את אינפנטינו “להסתחבק” עם ולדימיר פוטין בכל הזדמנות, לקבל ממנו את עיטור הכבוד, ולהכריז כי היה זה "המונדיאל הטוב בהיסטוריה" בניגוד מוחלט למציאות.
את אירוח הטורניר בקטאר ניתן היה לבטל מבחינה משפטית, הן כי הנסיכות הפרה באופן גס ובוטה את תנאי המכרז ושיקרה במצח נחושה לגבי האפשרות לקיימו בקיץ, והן בגלל התנאים המחרידים בהם הועסקו אלפי העבדים שגויסו להקמת האצטדיונים בתרמית במדינות העניות בעולם. אינפנטינו העדיף להתעלם מכך, האשים את המדינות המערביות שדרשו לכבד זכויות אדם בצביעות, ואף העתיק את מגוריו לדוחא, שם התקבל בכבוד של דיקטטורים על ידי האמיר.
במהלך הטורניר, דאגה פיפ"א לא לאפשר לקפטנים של נבחרות לענוד סרטים בצבעי דגל הגאווה, עשתה את המקסימום כדי להשתיק את קולות המחאה של הקהל האיראני נגד משטר האייתולות הרצחני ולבסוף, הוא הוכתר על ידי אינפנטינו כ"מונדיאל הטוב בהיסטוריה".
ג'יאני אינפנטינו יחד עם ראש ממשלת קטאר, ח'אלד בן ח'ליפה (רויטרס)אינפנטינו התחיל את המונדיאל הזה בנאום הזוי בו הכריז שהוא מרגיש הומוסקסואל ונכה, וטען שהוא יודע מהו קיפוח כי בילדותו לעגו לו בבית הספר בגלל שיערו הג'ינג'י. חוסר המודעות הזה אופייני לדיקטטורים שרוצים למשוך את אור הזרקורים, ולכן אף ניתנה לעורכי השידורים הישירים מהמונדיאל הוראה להראות את הנשיא ביציע הכבוד בכל המשחקים בהם נכח, אך לא כאשר הוא מדבר בטלפון.
הזלזול בזכויות האדם ועל החיבה לדיקטטורים אין מחילה, אבל לפחות על הנטיות המגלומניות אפשר היה לסלוח לאינפנטינו לו היה עושה משהו חיובי לטובת הענף ופועל לרווחת השחקנים, המועדונים והאוהדים. למרבה הצער, המציאות שונה ב-180 מעלות, ופיפ"א פועלת בשיטתיות על מנת לפגוע בכדורגל כמה שיותר. היא לא מנסה ליצור לוח משחקים שפוי יותר, אלא מנסה להעמיס תחרויות רבות ככל הניתן, ובכך ממאיסה את הכדורגל על אוהדיו.
דגל הגאווה, לא קיבל במה במונדיאל בקטאר (רויטרס)נראה כי הארגון לא מבין את הסיבות לפופולריות של המשחק, אבל האמת כנראה גרועה עוד יותר – הוא מבין, אך לא ממש אכפת לו. כדי להגדיל את ההכנסות נזרקים לאוויר רעיונות הזויים ולא מגובשים, ורק כאשר חלק מהם מתקבלים מתחיל אינפנטינו לחשוב איך אפשר ליישם אותם בפועל.
כאשר השיק את הקמפיין שלו בבחירות הדמוקרטיות ב-2016, קידם אינפנטינו את מועמדותו בקרב ההתאחדויות בסדר גודל בינוני בהבטחה להגדיל את מספר המשתתפות במונדיאל ל-40. בפועל, צמח בניצוחו המספר ל-48 – מספר הזוי שלא רק יוריד את האיכות ויאריך את הטורניר שלא לצורך, אלא גם קשה מאוד לניהול מבחינה מתמטית. רק אחרי שהתקבלה ההחלטה האבסורדית הזו, החלו בפיפ"א להגות פתרונות לשלב הבתים. כולם היו גרועים, כמובן, ונכון לעכשיו נראה כי האופציה לבתים קטסטרופליים בני שלוש נבחרות נפסלה, ומקודמת האפשרות ל-12 בתים בני ארבע נבחרות, אשר משמונה מהם יעפילו לשלב הבא שלוש נבחרות.
גביע העולם, הטורניר הבא יגדל משמעותית (רדאד ג'בארה)ואם זה לא מספיק, הרי שבמשך תקופה ממושכנת נעשה ניסון כוחני לשנות לחלוטין את כל יסודות הכדורגל העולמי ולקיים את גביע העולם פעם בשנתיים. הרעיון הזה רע מאוד מכל הבחינות. הוא מוזיל את המונדיאל והופך אותו לאירוע שגרתי מדי. הוא מכריח את אופ"א להזיז את אליפויות אירופה שנערכות בשנים הזוגיות בהן אין מונדיאל, וכך לקבל טורניר גדול כמעט בל קיץ. כפועל יוצא מכך, חופשות הקיץ של השחקנים המובילים יתבטלו באופן תמידי, והעומס על הכוכבים יגדל עוד יותר.
איך שלא תסתכלו על זה, אין בשינוי הזה שום יתרון, למעט העשרת הקופה של פיפ"א, אבל ארסן ונגר – שנשכר על ידי אינפנטינו כאיש מקצוע לכאורה – טען שזהו רצונו של הדור הצעיר. נכון לעכשיו, הרעיון האומלל הזה נבלם על ידי אופ"א וההתאחדות הדרום אמריקאית, אבל אין לדעת מה יקרה אחרי שהדיקטטור יתחיל את הקדנציה השלישית שלו עם כוח כמעט בלתי מוגבל לזרוע הרס.
ארסן ונגר, רצונו של הדור הצעיר? לא בטוח (רויטרס)בינתיים, כבר הושק גביע העולם למועדונים בהשתתפות 32 קבוצות שאמור להתחיל ב-2025. כיצד הוא יתקיים, מי יעפיל ואיך דוחסים את הטורניר המפלצתי הזה ללוח המשחקים העמוס? זה עדיין לא ברור, למרות שאנחנו כבר ב-2023, אבל בפיפ"א של אינפנטינו קודם כל מקדמים אג'נדות הזויות שמזרימות כסף, ורק אז מתחילים להפעיל את הראש.
בסופו של דבר, ההתנהלות הזו עלולה לגרום למרד. החבל ביחסים עם אופ"א נמתח חזק מדי במהלך המונדיאל בקטאר, וכבר אז נשמעו הקולות הקוראים לפרוש מפיפ"א ולהתחיל את ההבראה של הענף באופן עצמאי. אם הדיקטטור ימשיך לזלזל בשחקנים, בזכויות אדם, בניהול תקין ובכדורגל עצמו, ייתכן שזו תהיה הדרך הנכונה. ואם הכדורגל ייראה טוב יותר כאשר פיפ"א תתפרק בגלל ההתנהלות של אינפנטינו, זו תהיה מורשתו החיובית היחידה, אבל הדרך לשם עוד ארוכה מאוד, וכלל לא בטוח שזה אפשרי. עד אז, הקרחת הזדונית תמשיך לטרלל אותנו.