כשברצלונה וריאל מדריד נפגשות, העולם עוצר מלכת. 22 שחקנים מהטובים בעולם נפגשים ל-90 דקות מלאות באיכות, יריבות, כבוד ואולי גם שנאה. השחקנים, הצוותים ומעל הכל האוהדים סופרים את השעות, עד שהם עולים לשעה וחצי מלאה בתשוקה, לחץ וטירוף, כפי שיקרה הערב (רביעי, 22:00).
רק שיש בן אדם אחד, שלעולם לא נראה שהוא עטוף בלחץ – קרלו אנצ’לוטי. האיטלקי בעונתו השנייה כמאמן הלבנים בקדנציה השנייה שלו, לאחר שכבר אימן את הקבוצה במשך שנה וחצי אי שם ב-2014. הסיבוב הראשון של המאמן בבירת ספרד היה חלומי, לאחר 12 שנים עטופות בעצבים ותסכול, הוא הצליח להביא את ה’לה דסימה’ המפורסם לריאל עם זכייה מספר עשר בליגת האלופות.
רק שלמרות ההישג, באמצע העונה שלאחריה אנצ’לוטי פוטר. זו לא פעם ראשונה שזה קורה לו. המנג’ר הוותיק הוא היחיד שזכה באליפות בכל אחת מחמש הליגות הגדולות באירופה, רק שאם נציץ טוב בהישגים שלו, נראה שיש לו אליפות אחת ‘בלבד’ בכל מועדון שאימן. נתון זה לא מקרי, האיטלקי בן ה-63 חווה באופן רציף ירידות אחרי עליות, כשגם השנה לא הכל ורוד אצלו ואצל הבלאנקוס.
אין עוררין על מקומו של אנצ’לוטי בהיכל התהילה של הכדורגל, גם כשחקן וגם כמאמן. על הקווים זכה האיטלקי בחמש אליפויות, כאמור בחמש הליגות המובילות (היחיד לעשות זאת), ארבע הנפות של ליגת האלופות (היחיד לעשות זאת) וכמובן עוד אינספור גביעים. רק שבכל פעם שהוא חווה עונת שיא, מיד לאחר מכן מגיעה ירידה קטנה.
אומרים שלקחת אליפות זה קל, אך לשמור עליה זה קשה. אחרי זכייה בסקודטו עם מילאן ב-2003/04, הקבוצה אמנם זכתה בסופר קאפ האיטלקי, אך סיימה שנייה בליגה והפסידה, במה שאולי מסמן יותר מהכול את ‘תאוריית העונה השנייה’, באותו גמר מפורסם בו ליברפול חזרה בחצי אחד מ-3:0 ל-3:3 כדי להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות.
בצ’לסי הוא זכה במאי 2010 באליפות היסטורית עם 103 שערים (שיא פרמייר ליג דאז), רק כדי להיות מפוטר במאי 2011, בדיוק שנה לאחר מכן. בבאיירן מינכן סיים את דרכו חמישה חודשים אחרי שהניף צלחת אליפות כשאפילו בפ.ס.ז’ עזב לאחר אליפות.
בריאל זה ניכר יותר מכל מקום אחר. הקבוצה המעוטרת בעולם חיכתה כל כך הרבה לגביע אלופות מספר 10, וזה סוף סוף הגיע, ועוד איך זה הגיע. עונה שנגמרה בדאבל מצידו של אנצ’לוטי והבלאנקוס, אחרי ניצחון בגמר גביע המלך על היריבה הגדולה, ברצלונה, מאותו שער של גארת’ בייל בסיום (ד”ש למארק בארטרה), ושער השוויון של סרחיו ראמוס בגמר האלופות בדקה ה-93, במשחק שבסופו של דבר נגמר ב-1:4 ללבנים על אתלטיקו מדריד.
במבט לאחור, העונה הזו נראית כמו העונה שהציבה את רף האופי שהקבוצה יצרה לעצמה. שני תארים סופר דרמטיים, על שתי היריבות הכי מרות וגדולות שלה. אמנם זה קל להגיד בדיעבד, אך לאחר מכן הגיעו כאמור שלוש הזכיות ההיסטוריות תחת זידאן, והעונה שעברה שעוד נגיע אליה.
גם עונה כזו, עם תארים על חשבון שתי היריבות, וסיום המתנת 12 שנים של המועדון הלבן, לא הספיקה לאיטלקי כדי לייצר מומנטום. עונה אחת לאחר מכן, הפסיד המאמן הוותיק בגביע לאותה אתלטיקו, הודח על ידי יובנטוס בחצי גמר הצ’מפיונס וסיים שני בליגה אחרי ברצלונה, רק כדי לראות את הקטלונים זוכים בטרבל היסטורי, בעונה שאנצ’לוטי סיים כשהוא לא מאמן יותר את ריאל מדריד.
להפתעת רבים ואחרי שכולם חשבו שהאיטלקי כבר בשלהי הקריירה ולקראת סופה, הגיע משום מקום הקאמבק לבירת ספרד. הרבה הרימו גבה, אך אחרי שחשבנו שהוא לא יחווה עונה מדהימה יותר מ-2013/14, הגיעה 2021/21. אולי קמפיין ליגת אלופות המדהים ביותר שנראה מצד קבוצה, לצד אליפות ודאבל מהסרטים.
ולמרות זאת, שוב חזר הניגון. גם עונה פנטסטית שכזו לא הספיקה לדון קרלו כדי לייצר מומנטום בשנה לאחר מכן. אמנם בצ’מפיונס קבוצתו עדיין בעניינים לאחר עלייה מרשימה מאוד נגד ליברפול, אך בליגה נראה ששוב פעם המאמן המנוסה ייעצר.
נראה שדרכו של המנג’ר בריאל בדרך לסיומה בתום העונה ושהוא ימשיך עם ויניסיוס, רודריגו ומיליטאו בנבחרת ברזיל, אך המאמן המעוטר יכול לעזוב עם הדבר האחרון שאולי חסר לו, לסגור עונה מדהימה אחרי עונה מדהימה. אפשר להגיד בלי היסוס שגם אם לא יזכה בתארים העונה, אנצ’לוטי כבר מזמן נמצא בטופ של הטופ של המאמנים בכל הזמנים והוא גם לא צריך את ה”וי” הזה, אבל דאבל נוסף יכול להיות החותמת האולטימטיבית לקריירה שהיא מעבר לאדירה, הרי לא מן הנמנע שאם יביא את גביע העולם לברזיל הוא יהיה מועמד לאחד המאמנים הטובים בהיסטוריה.
אנצ’לוטי נכנס הערב לשבעה ימים על עונה שלמה, גומלין הגביע מול ברצלונה (הפסד 1:0 במפגש הראשון) לצד המשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות מול צ’לסי. כמו שנאמר פה, העונה הזו לא תגדיר את הקריירה של דון קרלו, אבל היא יכולה להיות הסיומת מהספרים שמגיעה לו. הדרך לגאולה עוברת הערב בקאמפ נואו, ושאף אחד לא ירים גבה אם ריאל תחזור ותנצח, הרי היא והאיטלקי מלכי הקאמבקים.