נבחרת קוסובו, היריבה הראשונה של ישראל במוקדמות יורו 2024, לא מציגה אמנם כוכבי כדורגל מפורסמים ונחשבת ליריבה צנועה אותה מצפים הכחולים-לבנים לעבור, אבל מהספסל מדריך אותה מאמן מנוסה שגם נחשב לאחד הכדורגלנים הגדולים ביותר בדורו.
אלן ז'ירס בן ה-70 היה כוכב ענק בשנות ה-70 וה-80 אשר זכור מרגעים בלתי נשכחים במונדיאלים, הוביל את נבחרת צרפת להישגי שיא בשעתו והיה הסמל הגדול של בורדו, מהמועדונים המצליחים באירופה באותה התקופה.
"הפלא הקטן" כינו את ז'ירס שלמרות גובהו (1.63 מטר), היה כדורגלן ענק. היכולת הטכנית, הכדרור המסחרר, חוכמת המשחק שלו, המסירות והבעיטות הפכו אותו לאחד הגדולים. הוא זכור כמי שנכלל ב"רביעיית הקסם" של נבחרת צרפת בשנות ה-80, אותה רביעייה שכללה מלבדו את הכוכב הגדול ביותר מישל פלאטיני, ז'אן טיגנה ומאמן בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל לשעבר, לואיס פרננדס.
ז'ירס זכור בעיקר מהופעותיו המרשימות במונדיאל בספרד 1982, טורניר בו הבקיע את השער השלישי של הצרפתים בחצי הגמר הבלתי נשכח מול גרמניה המערבית שהסתיים בתיקו 3:3. היה זה אחד המשחקים הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל והגרמנים ניצחו בו בסופו של דבר בפנדלים ועלו לגמר, למרות שז'ירס כבש גם בדו קרב הבעיטות מהנקודה הלבנה.
יותר מכל זכורה מאותו משחק החגיגה של ז'ירס אחרי השער שכבש בבעיטה מ-16 מטרים לקורה ולרשת. הקשר הצנום הניף את ידיו וצעק בהתלהבות, העולם כולו היה בטוח שהצרפתים בדרך לגמר בטרם השוו הגרמנים מרגלי קארל היינץ רומיניגה וקלאוס פישר. באותו מונדיאל כבש גם שני שערים ב-1:4 המרשים על צפון אירלנד בשלב הבתים השני.
אחרי אותו מונדיאל, בסיומה של שנת 1982, סיים "ז'יז'י" (כך הוא מכונה) שני במשאל לבחירת הזוכה בכדור הזהב אחרי פאולו רוסי, האיש שהוביל את איטליה לזכייה באותו טורניר. על המשחק מול גרמניה, הזכור בעיקר בשל הכניסה הפראית של השוער הגרמני טוני שומאכר במגן הצרפתי פטריק בטיסטון, הוא סיפר: "עברנו חוויות בלתי נתפסות שהיה בהן הכל – אכזבה, שמחה ושנאה. משחק נדיר וייחודי. משחק שיצא ממסגרת הספורט נטו. אף אחד לא נשאר אדיש אליו, כולל ראשי המדינות.
"זה סימל את האווירה שהייתה וכל אחד זוכר איפה הוא היה ומה עשה באותו יום. שום דבר לא יכול להשתוות לזה עד היום. הייתה לזה השלכה בינלאומית וזה היה מעבר לחשיבות של משחק כדורגל".
ז'ירס, שנבחר שלוש פעמים לכדורגלן השנה בצרפת (1982, 1983 ו-1987) היה שותף בכיר גם לזכייה של נבחרת צרפת ביורו 1984 אותו אירחה והבקיע ב-0:5 על בלגיה בשלב הבתים. שנתיים לאחר מכן היה שוב אחד מ"רביעיית הקסם" שהובילה את נבחרת צרפת לחצי גמר המונדיאל במקסיקו 1986, בו נכנעה 2:0, שוב לגרמניה המערבית.
לפני כן הרשימו הצרפתים בניצחון בפנדלים על ברזיל ברבע הגמר אחרי 1:1 בתום 120 דקות, משחק שגם הוא נחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של המונדיאלים. "היינו מסוגלים להרוס את כולם, הייתה לנו האינטלגנציה והבגרות כדי לשתף פעולה ביחד", סיפר על שיתוף הפעולה עם חבריו לאותה חוליית מרכז שדה מהוללת.
ז'ירס נולד בלנגואירה שבדרום מערב צרפת ושיחק כמעט כל הקריירה בבורדו (1970-1986), איתה זכה פעמיים באליפות צרפת (1984 ו-1985) ופעם אחת בגביע הצרפתי (1986). לימים סיפר כיצד כילד לא היה פשוט עבורו להגיע מכפר קטן לעיר הגדולה שבמחוז הולדתו, שכן הוא לא היה מסוגל להגיע למגרש והמאמן הראשון שלו נהג לאסוף אותו ברכבו: "זה אולי לא נראה משמעותי, אבל לא היו מספיק שחקנים בגיל שלי כדי להקים קבוצת נוער בכפר, אז לא היה פשוט בשבילי לשחק מגיל 10 ועד שעליתי לבוגרים".
האליפות של 1984, בה הפסידה קבוצתו ארבע פעמים בלבד, הייתה מרשימה במיוחד ו"ז'יז'י" נוהג להתענג עליה בראיונות: "היה לנו ביטחון רב ואף קבוצה לא יכלה לעמוד בפנינו. הפסדנו רק נקודה אחת בבית וגם זה קרה אחרי שכבר הבטחנו את הזכייה".
באותה עונה, בה כבש ז'ירס 11 שערים ב-36 משחקים, הגיעה בורדו בהדרכת המאמן אימה ז'אקה לחצי גמר גביע האלופות (ליגת האלופות במתכונתה הקודמת) והודחה על ידי יובנטוס של מישל פלאטיני אחרי הפסיד 3:0 בטורינו וניצחון 0:2 בבית. באותה קבוצה נכללו כוכבי נבחרת צרפת כמו השוער דומיניק דרופסי, פטריק בטיסטו, מריוס טרזור, תיירי טוסו, ז'אן טיגנה, רנה ז'יראר וברנאר לקומב.
הקשר המוכשר שהפך לאליל הגדול של מחוז הולדתו רשם בסך הכל 587 הופעות בליגה הצרפתית, יותר מכל שחקן שדה אחר בהיסטוריה. הוא מדורג חמישי בסך הכל בכל הזמנים, אבל כל ארבעת המדורגים לפניו - מיקאל לנדרו, ז'אן לוק אטורי, דומיניק דרופסי ודומיניק ברטלי - היו שוערים. במשחקו האחרון במדי בורדו, גמר הגביע הצרפתי ב-1986, כבש שער מרהיב בבעיטה קשתית לרשת, העניק לקבוצתו ניצחון 1:2 והניף את הגביע אותו קיבל מידיו של נשיא צרפת דאז, פרנסואה מיטראן.
את השנתיים האחרונות בקריירה העביר ז'ירס במדי מארסיי, אבל 16 השנים בבורדו הפכו אותו לגדול כדורגלניה בכל הזמנים ועד היום הוא שיאן הכובשים (181) במדיה. לפני כחצי שנה הביע את צערו על ההתמוטטות הכלכלית של המועדון שגרמה להורדתו לליגת המשנה: "זה כואב לי ולא קל בשבילי, כולנו ידענו שהמצב קריטי".
ב-1986 עבר ז'ירס למארסיי והעביר בשורותיה את שתי העונות האחרונות בקריירה שלו. לאחר מכן החלה התקופה הקשה בחייו כאשר סבל מהתמוטטות כלכלית בעקבות קריסת עסק שהקים למכירת מוצרי ספורט. החברה שבבעלותו פשטה רגל, מדורי הכלכלה בצרפת דיווחו אז על העיקולים שהפעיל הבנק על החשבון שלו ולקח לו מספר שנים להתאושש.
אלון מזרחי ומכבי חיפה הובילו לפיטוריו
ב-1995 החל ז'ירס בקריירת האימון, בה אמנם לא רשם הישגים גדולים עד היום כפי שעשה כשחקן, אבל צבר ניסיון רב ועזר למדינות רבות להתקדם, בעיקר באפריקה. אחרי שאימן תחילה את טולוז, הוא מונה ב-1998 למאמנה של פאריס סן ז'רמן, אבל נחל עימה כישלון כאשר הודח על ידי מכבי חיפה מגביע המחזיקות ופוטר בעקבות זאת כאשר הקבוצה דורגה במקום השמיני בטבלת הליגה הצרפתית.
ההרכב שכלל אז כוכבים כמו השוער ברנאר לאמה, הניגרי ג'יי ג'יי אוקוצ'ה והחלוץ האיטלקי מרקו סימונה ספג הפסד 3:2 בקריית אליעזר אחרי תיקו 1:1 במשחק הראשון. אדורם קייסי וצמד של אלון מזרחי (אחד מהם מבישול של יניב קטן בן ה-17) חוללו אז סנסנציה וגרמו לז'ירס לאבד את משרתו.
לאחר פיטוריו מפ.ס.ז' חזר ז'ירס לטולוז למשך שנתיים, אימן גם את FAR רבאט ממרוקו, עבד שנה כמאמנה של נבחרת גאורגיה ובהמשך אימן באפריקה את נבחרות גאבון (2006-2010), מאלי (2010-2012 וקדנציה נוספת בין 2015 ל-2017), סנגל (2013-2015) וטוניסיה (2018-2019).
התקופה בגאבון נחשבה להצלחה מבחינתו של ז'ירס, שהצליח לקדם את הנבחרת מהמקום ה-125 למקום ה-40 בדירוג העולמי של פיפ"א והיה קרוב לרשום העפלה למונדיאל 2010. עם מאלי הגיע למקום השלישי באליפות אפריקה 2012, אבל פוטר ממנה בקדנציה השנייה בעקבות התבוסה 6:0 למרוקו במוקדמות מונדיאל 2018 וספג ביקורת כשהודח עם סנגל בסיבוב הראשון של אליפות אפריקה ב-2015. בדצמבר 2018 מונה למאמן נבחרת טוניסיה ופוטר ממנה אחרי ההדחה בחצי גמר אליפות אפריקה ב-2019 על ידי סנגל.
"יש לי כל מה שצריך בקוסובו, הכל מאורגן מקצועית"
בפברואר 2022 מונה ז'ירס למאמן נבחרת קוסובו וחתם בה עד נובמבר 2023. במשימתו הראשונה הוביל אותה למקום השני בבית 2 בדרג השלישי בליגת האומות אחרי יוון שסיימה ראשונה ועם ניצחון כפול (0:2 בחוץ ו-1:5 בבית) על קפריסין. במשחקי הידידות בנובמבר האחרון סיימה קוסובו בתיקו 1:1 עם איי פארו ו-2:2 עם ארמניה.
במדינה שהחלה להתחרות בטורנירים רשמיים של פיפ"א רק ב-2016 מעריכים מאוד את המאמן שהביא עימו מנטליות חדשה ומנסה לקדם את הכדורגל המקומי. ראשי ההתאחדות התעניינו בשירותיו כבר לפני עשור וכעת מקווים שהוא יעזור לקדם את הנבחרת שלהם כפי שעשה באפריקה.
ז'ירס היה על הכוונת של קוסובו כבר כאשר הכיר את נשיא ההתאחדות שלה לשעבר, פדיל ווקרי שהלך לעולמו ב-2018. עוד בטרם קיבלה המדינה את האישור להשתתף בטורנירים של פיפ"א, וכאשר עדיין הייתה בשלב של בניית הנבחרת, הוא הגיע עם סנגל למשחק ידידות במקום בו ניצחה הנבחרת האפריקנית 1:3 והחל ליצור את הקשרים לקראת תפקידו הנוכחי.
אותו משחק ב-2014 היה השלישי בלבד בהיסטוריה של נבחרת קוסובו (בראשון סיימה בתיקו 0:0 עם האיטי ובשני הובסה 6:1 על ידי טורקיה). מישל פלאטיני, חברו מימי נבחרת צרפת ששימש אז כנשיא אופ"א דחף להכרה בחברותה בהתאחדויות הבינלאומיות והקשרים עימו קירבו בין הצדדים.
"רציתי לחזור לאמן וזה התאים", סיפר ז'ירס על קבלת התפקיד לפני שנה. "היו לי הצעות מקבוצות בצרפת, אבל זה לא יצא אל הפועל". הוא החליף בתפקיד את השווייצרי ברנאר שאלאנד, שלדבריו שיתף עימו פעולה והעביר לו מידע רב וחיוני בעת שנכנס לתפקידו.
ככוכב עולמי זוכה ז'ירס לכבוד בקוסובו והשחקנים נוהגים לציית לו. "יש לי את כל מה שצריך", סיפר בראיון לתקשורת בצרפת. "הכל מאורגן בצורה מקצועית ואין על מה להתלונן".
על השחקנים בנבחרת אמר: "תושבים רבים עזבו את המדינה בתקופת המלחמה וכעת קשה לי לשכנע שחקנים לייצג את מדינת המוצא שלהם. נתקלתי בבעיה הזו עוד כשאימנתי באפריקה. הנבחרת הזו בלתי מוכרת ואנחנו צריכים לבנות אותה. המטרה היא להתקדם והפוטנציאל קיים לאו דווקא במדינה, אלא במדינות אחרות אליהן היגרו תושבי קוסובו".
התקשורת בצרפת ממשיכה להתייחס גם היום לז'ירס כאחד הכוכבים הגדולים ומרבה לראיין אותו לצורך פרשנות, כפי שקרה במונדיאל האחרון וכפי שקורה לא פעם במשחקי הליגה. לאחרונה הוא העביר ביקורת על ניימאר. "הוא לא מסוגל לשחק פשוט", אמר על הברזילאי של פ.ס.ז', "חסרה פשטות במשחק שלו וקשה לו לעשות את ההבדל במצבים של אחד מול אחד. הוא גם מאבד כדורים בצורה טיפשית".
ז'ירס שייך כאמור לתקופה אחרת בכדורגל וסביר להניח שהיה מרוויח סכומים גדולים מאוד אילו היה משחק כיום. כשנשאל לפני כמה שנים לאיזה שחקן מהעידן המודרני היה משווה את עצמו בשעתו השיב שאנדרס אינייסטה, וגם על הסכומים המשולמים כיום היה לו מה לומר: "קיליאן אמבפה מרוויח פי 4,600 ממשכורת המינימום בצרפת, אני בשעתו הרווחתי פי 14".