המילה פרישה מלחיצה מאוד את דקל קינן. גם בגיל 38, הבלם ירשום תחנה נוספת בקריירה, כשבימים הקרובים יחתום במדי LA FORCE מהליגה האמריקאית השלישית ויצלח עוד מכשול בדרך לתחנה נוספת בארץ של הדוד סם.
גם הפעם זה לא היה פשוט: קינן שמע לפני מספר חודשים כי על פי התקנות החדשות בליגה האמריקאית, קבוצות בת או הקבוצות השניות של מועדון מסוים, תהיינה חייבות להשתייך לאותה העיר. קינן, ששיחק במדי לאס וגאס לייטס (קבוצת הבת של FC LA הבכירה מליגת ה-MLS), היה צריך לחתום בקבוצה אחרת מלוס אנג’לס כדי להישאר בעיר.
קינן שבע ממעברים בתוך ארה"ב אחרי כמה שכאלה, ולכן מצא את קבוצתו החדשה, שגם כן מהעיר לוס אנג'לס. כמה אירוני שמי שהרכיב את קבוצת הבת החדשה, הפעם בווגאס, הוא מי שהיה סוכנו וסיים לאחרונה את תפקידו כמנהל המקצועי של קבוצת ניו מקסיקו סיטי, איתמר קינן.
דקל קינן (אינסטגרם)"וגאס הגישה לי הצעה, אבל בגלל שהפעם הקבוצה תשחק בווגאס, להעביר את המשפחה שוב, הפעם מלוס אנג'לס לווגאס, הייתה משימה קשה. המעברים בתוך ארה"ב הם לא פשוטים: כלולים פה עניינים של חברים, בתי ספר וחוגים. החלטנו לא לקחת את ההצעה. הרגיש לי מאוד אנוכי להעביר את כולם לשנה אחת באמצע שנת לימודים. הם מקריבים כל כך בשבילי ולא רציתי לקחת אותם למעבר רביעי בארה"ב", מספר קינן בראיון מיוחד ל-ONE, בו הוא מדבר על הפרישה המתקרבת, הקשר עם מכבי חיפה, הקשיים המנטליים במושג פרישה והחיים שאחרי.
אז דקל קינן ממשיך לתחנה נוספת. מאיפה הכוח?
"אני עושה את זה בעיקר בגלל הבריאות הנפשית שלי. אני מבין שאני לקראת הסוף, אבל אני נהנה ואוהב את זה. לא רציתי לעבור לווגאס, גם כי אני בקשר טוב עם מחלקת הנוער של FC LA, שהוא מועדון מאוד גדול, אלופי ה-MLS, כולל הצעה להצטרף למחלקת הנוער. קבוצה שמשחק בה קייליני ושיחק גם בייל לפני הפרישה".
איך הרמה בליגה השלישית?
"לא שיחקתי שם אף פעם, אבל מן הסתם שזו ליגה נמוכה יותר. יש המון שחקנים בארה"ב, אז מן הסתם ישחקו פה שחקנים שפחות מצאו קבוצה וכו'. ירידה ברמה? אני מבין שאני לקראת הסוף וכמו שאמרתי, משחק בשביל הבריאות הנפשית שלי. אני מבין שזו כנראה השנה האחרונה שלי ולא רציתי להעביר את המשפחה בשביל שנה אחת בלבד".
מבין שהוא לקראת סוף הקריירה. קינן (אינסטגרם)אתה מושך עוד שנה ועוד שנה. זו סופית השנה האחרונה?
"סביר להניח, אני לא רוצה להתחייב. זה מפחיד, כי אני מאוד חושש מהיום שאחרי. עשיתי קורס מאמנים ויש לי לא מעט הצעות לאמן, אבל המשחק הוא משהו שעשיתי כל החיים ואני מבין שהשנה הזאת וירידת הליגה שבה, הם הכנה לפרישה. כמו שיש קורס הכנה ללידה, זה מבחינתי קורס הכנה לפרישה. יש לי משפחה אוהבת ותומכת, אז הם מוכנים לקבל את השיגעון הזה שלי".
מה תרצה להשיג בעונה הזאת?
"קודם כל, כמובן שלנצח בכמה שיותר משחקים ולשמור כמה שיותר פעמים על שער נקי. אגיד גם לקחת אליפות, כי בסוף אתה רוצה לנצח ולשם כך אני משחק. אני רוצה ליהנות וכל עוד אני משחק אני נהנה. עניתי לך תשובה קצרה, אבל זו האמת".
עשית כאמור קורס מאמנים. היו הצעות כרגע?
"היו, פחות מהארץ. אני בקשר עם מכבי חיפה והם בכלל שואלים אותי אם אני רוצה לחזור. אמרתי להם שכרגע אני פה, אז אין משהו מוחשי. הם כל הזמן בודקים איתי מה המצב ונמצאים עם היד על הדופק. ביקשו שכשארצה לחזור אעדכן אותם קודם כל. יכול להיות שאחזור בעתיד, סביר להניח".
סביר להניח שיחזור לחיפה בעתיד. דקל קינן ומשפחתו (עמית מצפה)אתה כבר יותר מחמש שנים בארה"ב. לא מגיעים הימים שבא לך לחזור לארץ?
"יש ימים כאלה, זה לא שהכול ורוד. מצד שני, אנחנו נהנים, הילדים התחברו לתרבות פה ולתרבות הספורט. זו חוויה משפחתית נחמדה שאני מאוד נהנה ממנה. בהתחלה חשבתי שאבוא לפה לשנה או לשנתיים, אבל אם לא היה לנו פה טוב, לא היינו נשארים. החיים פה טובים, הילדים מתפתחים וצוברים חברים. ברור שגם בארץ טוב, אבל אני כרגע לא ממהר לחזור".
מה מנחה אותך להישאר?
"קיבלתי אישור לאשרת השהייה שלי פה, הייתי צריך להוכיח הישגים אישיים וקבוצתיים. 5% מתושבי החוץ מקבלים את האישור הזה וכעת אנחנו בתהליך. זה לא אומר שאשאר פה לתמיד, אבל זה כן אומר שתהיה לנו את האופציה להישאר פה בלי קשר לחוזה כזה או אחר בקבוצה מסוימת. אני לא רוצה לוותר על זה רגע לפני שהתהליך מסתיים. זו כן איזושהי הכרה בהישגים שלי בקריירה. קיבלו עבורי מכתבי המלצה מכל מיני גורמים בכירים בקריירה שלי גם בארה"ב וגם מבחוץ".
כמה אתה עוד תחרותי? כמה הגוף שלך מרגיש טוב לשחק אם נניח היית נשאר בליגה השנייה?
"תראה, העובדה היא שגם עכשיו הייתה לי הצעה מה-USL (הליגה השנייה) וגם בשנה שעברה שיחקתי 27 משחקים. להגיד לך שאני יכול לשחק בכל משחק במשך כל העונה? אני לא יכול. אבל כן הייתי יכול לסחוב עוד 25 משחקים בכיף בליגה השנייה. בעונה שעברה, הייתה לי עונה אישית טובה וכך גם לקבוצה. לא סתם הרי רצו להשאיר אותי לעוד עונה. חוץ מזה, שגם בווגאס ידעו שהתרומה שלי היא מעבר ל-25 משחקים הללו. חדר ההלבשה, המקצוענות והעבודה עם החבר'ה הצעירים. גם בסקרמנטו וגם בסינסינטי (קבוצותיו הקודמות) רוצים אותי. הם דואגים להבהיר לי כל הזמן שהדלת פתוחה בפניי".
"לא סתם רצו להשאיר אותי". קינן (עמרי שטיין)בתור מה?
"נצטרך להחליט ביחד: אולי זה יהיה בתפקיד המאמן ואולי בתפקיד אחר. מערכת היחסים שלי היא כן טובה עם כל המועדונים בהם שיחקתי בארה"ב, אז אני כן מרגיש מוערך ויש לי חלון הזדמנויות. להגיד לך מה אעשה כשאפרוש? אולי אאמן ואולי לא. קיבלתי הצעות לאמן כבר בקבוצות הנערים".
לא קורץ לך לחזור כבר לעונת פרישה במכבי חיפה?
"יש ימים שכן. זה לא חד משמעי שאנחנו חיים פה וזהו. יש ימים בהם אנחנו מתגעגעים ורוצים לחזור. ההכרה של אשרת השהייה זה משהו שהוא חיובי. אני רוצה לשחק עוד שנה: לא בשביל כסף או להתקדם הלאה, אלא בגלל האהבה למשחק והתחרותיות הזאת מדי יום".
אז למה לא לסיים את הקריירה בישראל?
"אני אחזור לארץ בשביל שנה? לא יודע. אנחנו רוצים להישאר כי טוב לנו פה. אני כבר לא במקום הזה. לחזור ולסיים את הקריירה במכבי חיפה? אני ריאלי וזה לא יקרה. אני במקום אחר, הם במקום אחר. אני בן 38 וחצי. אני בקשר טוב איתם, אבל זה לא התקדם למקום הזה כי הם שואלים אותי ואני עונה שאני לא חוזר".
רוצה להישאר בארה"ב. דקל קינן (רדאד ג'בארה)עם מי אתה בקשר שם?
"הזמן עובר ושחקנים ומאמנים מתחלפים. אז עכשיו הייתי בקשר עם נטע לביא, אבל גם הוא עזב. אז נשאר לי רק את סאן מנחם, וחוץ מזה אני לא חושב ששיחקתי עם אף אחד אחר, אולי רק עם רמי גרשון. יוצא לי לדבר עם ההנהלה ואנחנו בקשר, בעיקר עם אלברמן".
ראית את זה בא? שהוא ילך על תפקיד המנהל המקצועי ויצליח כך?
"לגמרי. אספר לך סיפור נחמד: לפני שעברתי לארה"ב לסינסינטי, הוא עוד הרי היה שחקן ביחד איתי במכבי חיפה. סיפרתי לו על האפשרות לעבור לארה"ב עוד לפני שזה פורסם בתקשורת ושיתפתי אותו בהתלבטויות שלי. יום אחרי, הוא מגיע לאימון ושואל אותי איפה המאמן מתכנן לשחק איתי? כבלם באמצע, או כבלם בצד שמאל. אני אפילו לא ידעתי באיזו שיטה הם משחקים והוא כבר בדק באיזה מגרש הם משחקים ואיך. אני רק סיפרתי לו על ההתעניינות והוא כבר ידע הכול.
גל אלברמן (עמרי שטיין)"הוא סיפר לי שכמעט בכל אימון שלו בשנתיים האחרונות כשחקן, הוא כתב דברים ולכן ראו את הנולד. הוא מאוד אינטליגנט והראה שהוא אוהב את זה. אני לא שם מבחינת תשוקה ואוהב את האימון עצמו, אבל ידעתי שבמקרה שלו, הוא ילך למקום כזה והוא עושה עבודה אדירה. אני מעריך אותו מאוד כשחקן וכבן אדם".
הזכרת קודם את נטע לביא. הוא התייעץ איתך לפני המעבר ליפן?
"האמת שלא. הוא לא התייעץ איתי. אני מניח שהוא קיבל כמה הצעות והוא לקח את ההחלטה הזאת. סביר להניח שהייתה לו בראש ההצעה של צסק"א שהוא פספס והפעם הוא פחד לפספס את המעבר. כמובן שאחרי הקמפיין המוצלח שלו בליגת האלופות, קיוויתי שהוא ייצא לליגה בכירה באירופה, אבל אני לא יודע מעבר לכך".
קינן קיווה לראות אותו באירופה. נטע לביא (האתר הרשמי של גמבה אוסקה)מה דעתך על הקמפיין של מכבי חיפה העונה בליגת האלופות?
"כיף לראות את זה. גם פה רואים תקצירים והתעניינו בקבוצה, בטח בגלל ג'וש כהן שהוא אמריקאי. הם התחילו את הקמפיין מצוין ושני המשחקים האחרונים טיפה שינו את זה, אבל הם באמת עמדו יפה מול כל הקבוצות, חוץ מבשני המשחקים האחרונים. אני מפרגן להם תמיד, גם מהקצה השני של העולם".
איך אתה רואה את סיטואציית זהבי-בניון-חזן?
"אני לא כל כך רוצה להיכנס לזה, אבל יש חוקים ברורים לכולם וכולם צריכים לעמוד בזה. אני לא מזלזל ברצונות של ערן, אבל חוקים תקפים לכולם".
"חוקים תקפים לכולם". זהבי (רדאד ג'בארה)בוא נחזור לעובדה שככל הנראה זו תהיה עונת הפרישה שלך. למה זה כזה מפחיד אותך?
"כי זה משהו שעשיתי כל החיים וזה מה שאני יודע לעשות מגיל צעיר. ברור שיש עוד דברים שאני יכול לעשות ובכל המועדונים שבהם שיחקתי ישמחו לקבל אותי כמאמן במחלקת הנוער, אבל אני רוצה למשוך כמה שיותר. אני אוהב את התחרות היומיומית".
אתה מעכל שבעוד שנה יהיה רשום דקל קינן שחקן עבר?
"זה קשה לי ולא אייפה את המציאות, המחשבה קשה לי. אין לי את תחושת המיצוי של המשחק עצמו. אני מאוד אוהב להוכיח את עצמי בכל יום באימונים ובמשחקים. אולי אהנה גם כמאמן. אני יודע בוודאות שאשאר במשחק הכדורגל כי אני מאוד אוהב אותו, אבל שום דבר לא משתווה ללהיות שחקן. בגלל שאני כל כך אוהב את זה, קשה לי להגיד זהו. יש כאלה שהפרישה באה להם בצורה יותר טבעית, אבל מצד שני יש כאלה שאני מדבר איתם ואומרים לי למשוך כמה שאפשר".
עם מי התייעצת?
"שחקני עבר ממכבי חיפה בעיקר. חרזי, דוידוביץ' וקטן. התעניינתי והם אמרו לי למשוך כמה שיותר ולשחק כמה שאפשר".
יניב קטן (עמרי שטיין)המילה פרישה מפחידה אותך?
"כן, ברור. אני מנסה לתאר את זה וזה ממש קשה לי. כל סדר היום שלי בנוי על אימונים, תזונה, מצב הרוח. ברור שזה לא סוף העולם, אבל זה לגמרי מרגיש לי ככה לפעמים. עובדה שהלכתי לשחק בליגה השלישית, נטו מאהבה וכדי לא לפרוש. אתה רואה שאני מושך את הפרישה עוד ועוד".
זה עובר בראש יום יום?
"הכדורגל ממלא אותי יותר מאשר השעתיים של האימון ביום. המילה פרישה כל הזמן מלווה אותי ואת המשפחה. יש תקופות לא קלות, אבל כשאני חושב על זה לעומק, ברור שיש עוד דברים בעולם. זה הרבה יותר מעבודה או מהמשחק, זו מהות החיים שלי, מהות החיים שלנו כמשפחה ולאט לאט הילדים גדלים ויש להם תחביבים משל עצמם.
"כדורגל - מהות החיים". דקל קינן (שחר גרוס)"אני מפחד מהיום שאקום בבוקר ואגיד ‘מה עכשיו? אין לי אימון, אני לא צריך ללכת לחדר הכושר, אני יכול לאכול מה שאני רוצה?’. כל היום יום משתנה לך. אני מבין שהרבה שחקנים אחרים עברו את זה, אבל בין כל שחקן לשחקן זה מאוד שונה. יש כאלה שנמאס להם בשלב מוקדם, אבל אני לא שם. ברור שלפעמים הגוף כואב והכול, אבל הרעש של הפקקים, האסיפות לפני משחקים, הריח של הפקקים".
אתה חושש מדיכאונות וכו'?
"יכול להיות שיהיו. יש לי משפחה מאוד אוהבת ותומכת שזורמת עם השיגעונות שלי, אבל יכול מאוד להיות. זה לא פשוט. אני לא פוסל ללכת לשיחות לפני כן, אני לגמרי חושב על זה. יש מספיק אנשי מקצוע טובים וכרגע המשפחה היא זאת שמחזקת אותי. אם ארגיש שיש צורך, לא אהסס לפנות לטיפול פסיכולוגי או לקואצ'ר, אם אזדקק".
מה אומרים בני המשפחה? האישה שירי ואבא חומי.
"הם מאוד מבינים אותי. הם יודעים שזה מאוד חשוב לי, שזה משהו מאוד משמעותי בחיים שלי. כמובן שזה שאשתי עברה איתי לארה"ב ואנחנו פה חמש שנים, זה משהו שכולם מעריכים. הם רוצים שאמשיך".
"מאוד מבינים אותי". דקל קינן ומשפחתו (עמית מצפה)אתה עוקב אחרי מה שקורה במדינה?
"אי אפשר שלא. אני חושב שבלי קשר למה שקורה עכשיו במדינה, קשה לעשות הסברה חיובית כלפי ישראל כי יש הרבה בורות סביב הסלוגן של free palestine. זה נהיה מאוד טרנדי, בעד האנדרדוג. אז מבחינת הסברה, אנחנו לא נראים וואו למרות שאני מנסה להסביר כמה שאפשר, זה לא פשוט.
"בלי קשר, זה מרגיש לי צבוע להעביר ביקורת על מה שקורה במדינה כשאני לא נמצא שם. אני לא יכול לדבר מרחוק ולהגיד מה כן טוב ומה לא טוב. אני מודע לכל השסע שמתרחש, אני לא אחד שמתבייש להביע דעה, אבל זה לא יהיה נכון להגיד משהו כשאני לא שם. השסע בעם זה הדבר הכי נורא והכי חשוב שזה לא יקרה".
למה כן להישאר בארה"ב אחרי הפרישה ולמה לא?
"אנחנו גם מתלבטים למען האמת. הלבטים? יש המון הזדמנויות לילדים להתפתח פה מבחינת לימודים ותרבות ספורט אדירה. מצד שני, זה לא הבית שלנו. אני מסתכל על כל מה שקורה בישראל ואומר שזה הבית שלי. אני רוצה שהילדים שלי כן ילמדו ויהיו ישראלים באופי. אנחנו מנסים לשמר את זה כמה שניתן והם לומדים עברית, אנחנו מציינים חגים וימי שישי למרות שאני רחוק מלהיות אדם דתי. אבל אנחנו כן משתדלים לתת להם את כל הכלים לבחור מה הם רוצים. חוץ מזה, אין כמו האוכל בארץ והעובדה שהמשפחות שלנו לא חווים את הנכדים שהם בני 10 ו-7, זה משהו משמעותי".
שחר קינן הבן של דקל עם ג'ורג'יו קייליני (פרטי)תרצה שהבן שלך יהיה כדורגלן?
"הוא משחק פה בקבוצה מקומית. יש פה תרבות ספורט אדירה. הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה הוא שהוא ישחק כדורגל כדי לרצות אותי. הוא אוהב כדורגל, אתמוך, אבל אני רוצה שזה יבוא ממנו. אני לא בטירוף שיהיה שחקן כדורגל כי יש לו ראש טוב, הוא יותר חכם מאבא שלו. אני כן ממליץ להיות שחקן כדורגל כי זו העבודה הכי טובה בעולם".