ג'ה מוראנט לא נולד בגטאות. הוא לא גדל בלי אבא או ראה חברים נרצחים לו מול העיניים. הוא לא הסתובב בסמטאות של פשע, בהם כל אדם שני הוא סוחר סמים או נשק. הוא גדל בפרבר שקט יחסית בדרום קרוליינה, לאב שהיה כדורסלן חצי מקצועני, שהצליח להרשים בליגת הקיץ ובמקום לשחק בג'י ליג או באירופה, בחר לעזוב הכול כשבנו נולד ובעצם הקדיש את חייו עבורו. הוא אמנם לא גדל לתוך משפחה עשירה, אבל קיבל הרבה אהבה ותשומת לב – רחוק מהתדמית שנדבקה לו או שאותה ניסה אולי להציג בחודשים האחרונים.
האב, טי מוראנט, שיחק בתיכון לצד ריי אלן, אבל הפך ברבות הימים לספר במשרה מלאה. בשעות הפנאי השקיע שעות בהפיכת בנו – ללא שום אמצעים יוצאי דופן ומגיל אפס ממש – לשחקן מקצועני ברמות הגבוהות ביותר. הוא קיווה שג'ה יכבוש את הפסגות אליהם הוא עצמו מעולם לא יכול היה להגיע. הקשר בין השניים תמיד היה עמוק ביותר, אך לעיתים הזכיר קשר בין שני חברים קרובים, יותר מאשר אב ובנו. הוא לא היה כוכב תיכונים שקיבל תשומת לב מגיל צעיר, וזכה להצעה משמעותית אחת ברמת המכללות - זו של צפון קרוליינה.
הוא לא הופיע בדוחות הסקאוטינג הנחשבים במדינה ובסופו של דבר השניים החליטו ללכת על מכללה קטנה הרבה יותר, מארי סטייט, שגילתה אותו ממש במקרה. “כל הורה רוצה שהילד שלו ילך למקומות הנחשבים, אבל בסופו של דבר הבנתי שלא תמיד כדאי ללכת לאיפה שהיית רוצה להיות, אלא לאיפה שרוצים אותך יותר”, הסביר בהמשך הדרך טי מוראנט. ואכן, דווקא במכללה הקטנה הוא הצליח ליצור באז שסייע לו להיבחר במקום השני בדראפט 2019.
ג'ה מוראנט חוגג (רויטרס)האנדרדוג האולטימטיבי
ממפיס הייתה זו שהימרה עליו ואכן, בעונות הראשונות שלו בליגה, ג'ה, כולה בן 23, הראה שהוא כוכב מסוג אחר. כוכב שהוא הרבה מעבר לכדורסלן אדיר. על המגרש הוא הפגין יכולת אדירה עם סגנון מיוחד, מלהיב ומעורר השראה. הוא לא גבוה במיוחד, אבל יכול להטביע מעל כל יריב. העובדה שהגיע לליגה בלי יחסי ציבור, גרמה לו להופיע לכל משחק עם קוף על הגב וגרמה לקהל להתאהב בו כאנדרדוג האולטימטיבי. הוא תמיד הרגיש שהוא חייב להוכיח את עצמו והביא את האנרגיות האלה למגרש.
עם אופי חזק ואינטליגנציה מרשימה, הוא הפך לפנים של ממפיס ובעצם לתקווה של הליגה כולה, שחיפשה את מי שינהיג אותה בימים שאחרי לברון ג'יימס, קווין דוראנט והגוורדיה הוותיקה. ואולי בגלל כל הסיבות שהוזכרו כאן למעלה, קשה היה להאמין לסיפורים על הכאת נער בן 17 או להבין כיצד שחקן שעומד להיכנס לחוזה של מעל 200 מיליון דולר בעונה הבאה, ינפנף באקדח בסרטון שהוא עצמו העלה לרשתות החברתיות. משהו כאן פשוט לא מסתדר.
'נייקי' הודיעה שהיא בוחנת את המקרה והליגה נכנסה לעובי הקורה, כדי לחקור מה בדיוק קרה כאן ואיך היא יכולה למזער נזקים עבור עצמה - אבל גם עבור השחקן עצמו. בשונה מקודמו דייויד סטרן, שנלחם בתרבות ההיפ הופ, אדם סילבר הוא קומישינר מזן אחר שמבין שהכוח האמיתי נמצא בסופו של דבר אצל השחקנים. ב-NBA נזהרים הרבה יותר כשזה מגיע לטיפול בכוכבים גדולים. דוגמא לכך קיבלנו בטיפול בפרשיית קיירי אירווינג לעומת מאיירס לאונרד – שתיהן סביב התבטאויות עם ניחוח אנטישמי.
אדם סילבר (רויטרס)גם במקרה הזה, סביר להניח ששחקן זניח כבר היה מוצא את עצמו מורחק עד לסיום העונה לכל הפחות. עם מוראנט נוקטים במשנה זהירות ונדמה כי נכון לעכשיו המועדון עצמו עושה עבודה טובה. בגריזליס החליטו להשעות את ג'ה לשני משחקים שמאוחר יותר הפכו לשישה (ואולי אף יותר בהמשך). הם הכריחו את הכוכב להוציא הודעת התנצלות בה הוא לוקח אחריות למעשיו ומבטיח לקבל טיפול. במקביל הורחק ממשחקי הקבוצה חבר לפמליה של מוראנט, שנחשב למי שהשפיע עליו.
הכתובת הייתה על הקיר?
מבחינה חוקית חשוב לזכור שאין כאן שום קייס ונדמה שמוראנט הצליח להתחמק כאן מתרחיש הרבה יותר מאיים. המשטרה כבר הוציאה הודעה כי אין הוכחות להאשים את מוראנט בעבירה כלשהי ומעניין יהיה לראות כיצד הליגה תגיב בסופו של דבר. על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם עם איגוד השחקנים, נשיאת נשק בתחומי הקבוצה היא עבירה שיכולה לגרור איתה הרחקה מ-50 משחקים, אבל גם כאן עדיין אין הוכחות שמשהו כזה קרה.
ובכל זאת – איך קרה שבשבוע אחד הוא הצליח להרוס כמעט את כל מה שבנה? מה גרם לו להגיע למצב הזה ואיך הוא ייצא ממנו? האם מדובר במעידה שהגיעה על רקע פלילי? חברתי? או אולי על רקע נפשי? על השאלות האלה קשה לענות בצורה מוחלטת, אבל לפחות כרגע, נראה כי המצב הרבה יותר מורכב ממה שהוא נראה. ממפיס בינתיים שבויה בנרטיב של הכוכב שלה. מקבוצה שראתה את עצמה כמועמדת לגיטימית לאליפות בתחילת העונה, היא הפכה בבת אחת לכזו שאף אחד לא מהמר עליה.
ג'ה מוראנט (רויטרס)אחרי הכול, הגריזליס לא הוכיחו שהם יודעים איך לטפל במשברים או באירועים שלא קשורים למשחק. רוצים דוגמה פשוטה וזכורה במיוחד? בחודש ינואר מוראנט הצהיר שהוא לא מודאג מאף יריבה במערב. הגריזליס הגיעו אחר כך למשחק חוץ מול הלייקרס, בו הם איבדו יתרון גדול בדרך להפסד. זה לא כך כך היה ההפסד, כמו הדרך בה הקבוצה הגיבה לו בסיום, כשמהומת ענק בה היה מעורב שחקן הפוטבול לשעבר ואיש התקשורת שאנון שארפ מצד אחד ומוראנט מלווה בחבריו לקבוצה מהצד השני.
הכתובת הייתה אולי על הקיר כבר אז, אבל הפרשייה השפיעה על כל הקבוצה וממפיס הפסידה ב-8 מ-9 המשחקים הבאים. גם השבוע דובר על כך שהכתובת הייתה על הקיר. סטיבן אדאמס הרי אסף את כולם באותו ערב בדנבר וביקש מחבריו לא לצאת ולעשות שטויות – כשהוא מכוון את דבריו למוראנט מן הסתם. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. “היו לנו שיחות איתו עוד לפני הווידאו”, אמר מאמן הקבוצה, טיילור ג'נקינס. “עכשיו נצטרך להיות סבלניים אחרי שהוא הסכים לקבל טיפול”.
“בשביל מה? בשביל קרדיט ברחוב?”
אחרי שלושה הפסדים רצופים שהסתיימו מול גולדן סטייט, אפשר היה לקבוע שגם הפרשייה הזו, מן הסתם, נתנה את אותותיה על המגרש. אז כמה זמן הוא הולך להיעדר? בממפיס לא ממהרים להחזירו כל כך מהר. “הוא יודע מה הוא צריך לעשות וברור שיש כמה קריטריונים בהם הוא צריך לעמוד”, המשיך ג'נקינס. “מבחינתנו אין זמן קצוב והוא ימשיך לטפל במצב שלו, עד שנראה התקדמות מסוימת. לזכותו ייאמר שהוא נקט בצעדים הנכונים מאז שהפרשה התפרסמה”.
טיילור ג'נקינס (רויטרס)בינתיים נפצע אדאמס וגמר את העונה ונדמה שהגריזליס יתקשו לשמור על אחד מארבעת המקומות הראשונים – שלא לדבר על לעבור סיבוב בפלייאוף במערב המחוזק. אם נחזור לרגע לשאנון שארפ, הרי שהוא כבר הספיק לצייץ בצחוק: “עכשיו יאשימו אותי במה שקורה עם ג'ה”. שארפ סיפר על ההיכרות שלו עם השחקן ואביו, ועל כך שכואב לו לראות את ג'ה במצב שבו הוא נמצא, כשהוא מסתובב עם טיפוסים מהם הוא צריך היה להתרחק. “משום מה הוא רוצה להקיף את עצמו באנשים הלא נכונים”, אמר שארפ בתוכניתו בפוקס ספורטס.
“בשביל מה ג'ה? אלה לא החיים שלך. אתה לא בריון. אתה לא מהשכונה. להפך, אנשים מהשכונה היו רוצים להיות בנעליים שלך, אבל משום מה אתה רוצה שכולם יחשבו שגדלת בגטו ואתה מוכן לסכן יותר מ-200 מיליון דולר בשביל זה. אף אחד לא מסתכל עליך ואומר ‘כן, ג'ה בא מהשכונה’. אתה פשוט לא כזה. זה שאתה ודילון ברוקס מדברים הרבה ביחס למה שעשיתם עד עכשיו – את זה אני יכול לקבל. זה עניין אחר וזה בסדר, אבל זה שאתה משחק אותה מישהו שאתה לא - ועוד בשביל מה? בשביל קרדיט ברחוב? נו באמת”.
ובכל זאת, חייבים לזכור שאת הזווית של ג'ה עדיין לא שמענו. אולי ההצלחה עלתה לו לראש. אולי הוא לקח יותר מדי על עצמו. אולי הוא עוד יצליח לתקן את הרושם ואולי זוהי רק ההתחלה של קריירה שהולכת להתבזבז לנגד עינינו. בראיון מלפני כשנה שנתן ל-KJ, כתבת מקומית שמסקרת את הגריזליס, הוא נשמע אומר משפט שנראה רלוונטי במיוחד היום. “כשאתה העוגן של כולם, אתה לא מבין שאתה טובע”. לנו נותר רק לקוות שמוראנט יצליח להשאיר את הראש מעל המים.
“לא אכפת לי להיקנס”: המונולוג של ואנווליט
לא ברור מה עובר על שופטי הליגה, אבל כמה עבירות טכניות גבוליות שנשרקו בקלות רבה מדי, סידרו הרבה כותרות ובעיקר ממים מבריקים השבוע. אחת כזו קיבלנו נגד ג'ורדן פול מגולדן סטייט, אבל מי שסבלה יותר מכולן הייתה טורונטו, שראתה איך עבירות נגד סקוטי בארנס ופרד ואנווליט, גומרות לה שני משחקים. בארנס לא השתמש במילה גסה כשדיבר לעצמו, אבל הורחק דקה לסיום, כשקבוצתו בפיגור נקודה בלבד מול דנבר. והסיפור כאילו חזר על עצמו בהפסד של הרפטורס לקליפרס, כשואנווליט הורחק במה שהפך לנקודת המפנה במשחק.
“לא אכפת לי לקבל קנס”, קבל פרד במולוג חריף ויוצא דופן. “אני חושב שהשופט בן טיילור היה פאקינג גרוע. אני חושב שכמעט מדי ערב אתה יכול להבין כבר מהפתיחה איזה שופט מבין השלישייה, הולך לדפוק לך את המשחק ולצערנו זה קרה לנו פעמיים ברציפות”. ואכן, אפשר היה להבין את המקום ממנו ואנווליט מגיע. הרפטורס למשל, הלכו לקו 14 פעמים לעומת 31 של הקליפרס. בנוסף, זו הייתה הפעם השלישית שהשופט טיילור הרחיק את ואנווליט (שבסך הכול הורחק רק 8 פעמים בקריירה).
“באנו כדי לשחק חזק ולנצח אחרי ההפסד בדנבר, אבל אז מגיעה השריקה הזו שהייתה בולשיט והרסה את כל הדינמיקה של המשחק. רוב השופטים עובדים קשה, מתקשרים כמו שצריך ומנסים לשמור על הגינות. אבל יש את אלה שבאים לדפוק משחקים. אף אחד לא בא בשביל לראות אותם. אנשים באים בשביל לראות את השחקנים”. הגארד המוכשר של טורונטו נקנס בסופו של דבר ב-30 אלף דולר ולמרות שהתנצל על דבריו, אמר כי הרגיש שלא נותר לו נתיב אחר להביע את רגשותיו.
דירוג העוצמה
יצאה מהעשירייה: גולדן סטייט
מתקרבות לעשירייה: וושינגטון, לוס אנג'לס קליפרס
10. ממפיס (בדירוג הקודם 8, מאזן: 26:39)
טיוס ג'ונס כבר הוכיח שהוא יכול להיכנס לנעליים של ג'ה מוראנט ביעילות מפתיעה יחסית, כשג'רן ג'קסון ג’וניור נכנס פחות או יותר לנעליו של אדאמס. השניים האלה הובילו את הגריזליס לניצחון חשוב על גולדן סטייט והזכירו שעדיין מדובר בקבוצה חזקה. את ההצגה אבל גנב דילון ברוקס, שקרב הטראש טוק שלו מול כוכב הווריירס, דריימונד גרין, הפך לבידור של ממש. “שימשיך לעשות פודקאסטים, זה נחמד עבורו”.
9. לוס אנג'לס לייקרס (כניסה חדשה, מאזן: 34:32)
הערב המרגש בו עלתה הגופייה של פאו גאסול לגג ה'סטייפלס סנטר' (או ה'קריפטו' כפי שהוא נקרא כיום), קיים את צוואתו של קובי בראיינט. השילוב בין קובי לפאו היה מיוחד מהרבה בחינות. האחד וירטואוז תחרותי, שלא פוחד מעבודה קשה מחוץ למגרש – אבל במקביל גם מלא ביצירתיות. השני לוחם שלא מפסיק לעבוד ולהשתפר. השבוע זכינו שוב לראות את הגופיות שלהם צמודות. למעלה בהיכל.
הגופיות של פאו גאסול וקובי בראיינט בתקרת הסטייפלס סנטר (רויטרס)האם השילוב הנוכחי בין לברון ג'יימס לאנתוני דייויס יזכיר את הצמד ההוא מתחילת המילניום? יש מצב, כי בינתיים דייויס מראה ניצוצות של מי שהתרגלנו לראות בשנים עברו והלייקרס עם ניצחון שישי ב-8 משחקים, כבר רואים את הפלייאוף ביום טוב – למרות הפציעה של לברון. מול גולדן סטייט קלע הסנטר 39 נקודות, כולל 12 ברבע האחרון כדי לסגור עניין. מול ממפיס הוא סיים עם 30 נקודות ו-22 ריבאונדים, במה שהוגדרה כהופעה דומיננטית בסגנון של פעם.
מי שחשב שהלייקרס איבדו סיכוי מהרגע שבו לברון נפצע למספר שבועות, פשוט לא מכיר את הלך הרוח הנוכחי בלוס אנג'לס. “לא חלמתי שהלייקרס יצליחו לשדרג את הסגל ועכשיו כשרואים את הצ'ימורה, ונדרבילט, ביזלי וראסל מככבים לצד דייויס - צריך לקחת אותם בחשבון”, טען הפרשן סטיבן איי סמית'. “אם לברון יחזור, כשיחזור, יפגין את היכולת שאנחנו מכירים - את מי הם לא יכולים לנצח? נכון שיש קבוצות פייבוריטיות, אבל עכשיו יש להם סיכוי”.
8. ניו יורק (בדירוג הקודם 8, מאזן: 26:38)
רצף הניצחונות הגדול נעצר על 9, אבל הניקס עדיין נראים מצוין.
7. סקרמנטו (בדירוג הקודם 6, מאזן: 26:38)
”אחרי המתנה כל כך ארוכה, אנחנו רוצים לארח את משחק הפלייאוף הראשון שלנו בבית”, אמר הרוקי קיגן מארי אחרי הניצחון על ניו אורלינס – מי שהייתה על פי התחזיות בתחילת העונה אמורה להיות במקום שבו סקרמנטו נמצאת כרגע. “אנחנו חייבים לשמור על ריכוז עד סוף העונה אם אנחנו רוצים שזה יקרה”. ואכן, הקינגס חזרו מפגרת האולסטאר חמים מתמיד עם 6 ניצחונות ב-7 משחקים.
ד'ארון פוקס בטירוף (רויטרס)6. קליבלנד (בדירוג הקודם 10, מאזן: 26:42)
אולי באמת הגיע הזמן לתת כבוד לקאבס, שניצחו בשבוע האחרון את בוסטון ומיאמי. אז אולי בכל זאת יש להם את הכלים להילחם גם בתותחים הכבדים?
5. בוסטון (בדירוג הקודם 2, מאזן: 21:46)
אחרי ארבעה הפסדים בחמישה משחקים, נשאל מאמן בוסטון ג'ו מאזולה אם הוא מודאג. הוא ענה בפשטות “לא”. ג'ייסון טייטום לקח את העניינים לידיים ועם 30 נקודות על הראש של פורטלנד, החזיר קצת שפיות לבינטאון.
4. פיניקס (בדירוג הקודם 5, מאזן: 29:37)
טוב, זה לקח הרבה זמן. KD רק חזר ולמרבה ההפתעה, כבר נפצע. האם לסאנס יש מספיק כלים כדי לשמור על המומנטום ועל המקום הרביעי במערב? האם דוראנט יחזור לפני הפלייאוף? ואם כן, האם הוא יספיק להתחבר שוב לחבריו החדשים יחסית? על חלק מהשאלות לפחות, נקבל תשובה כבר במשחקים הבאים. החל מהמפגש המסקרן מול סקרמנטו בשבת.
3. פילדלפיה (בדירוג הקודם 4, מאזן: 22:43)
ג'יימס הארדן הוכיח שהוא עדיין סופרסטאר בניצחון על מילווקי, אבל גם בלעדיו פילי הראתה הרבה אופי עם ניצחון מרשים לא פחות על מינסוטה השבוע.
ג'יימס הארדן וג'ואל אמביד (רויטרס)2. דנבר (בדירוג הקודם 3, מאזן: 20:46)
בראיין ווינדהורסט מ-ESPN פרסם כתבה מעניינת השבוע, על הפיכתה של דנבר לקבוצה הקלאץ' הטובה בליגה. על ההתקפה בראשות ה-MVP ניקולה יוקיץ' אין צורך להרחיב, אבל המספרים מוכיחים שהנאגטס יודעים להעלות הילוך גם בהגנה בדקות הסיום. כשחושבים על זה, מדובר בנתונים מפחידים. אבל אז מגלים שקבוצות הקלאץ' הטובות ביותר בעונה הסדירה, הפסידו בשנים האחרונות, כבר בסיבוב הראשון.
1. מילווקי (בדירוג הקודם 1. מאזן: 18:48)
מה שנזכור מהשבוע הזה במילווקי, זה את "ריפוד הסטטיסטיקה" של יאניס אנטטוקומפו. מדובר אגב בערך חדש יחסית בוויקיפדיה, שיאניס הפך להיות חלק חשוב בו אחרי שהחטיא במכוון כדי לקחת ריבאונד עם סיום המשחק מול וושינגטון, כשחיוך רחב על הפנים שלו. ב-NBA מן הסתם, לא אהבו את המהלך שאמור היה לעזור ליאניס להגיע לטריפל דאבל, אבל הכוכב התלוצץ ולקח את הכל בקלות. הקבוצה שלו בינתיים, פתחה ברצף ניצחונות חדש אחרי ההפסד לפילדלפיה, שקטע את רצף ה-16 הקודם שלה.