בשעת בוקר מוקדמת במתחם האימונים של מכבי חיפה בכפר גלים, "הכוורת" של ברק בכר כבר עובדת. לא סתם זה הכינוי שדבק בצוות צוות האימון הרחב שנבנה סביבו, הרי שכולם יוצאים ונכנסים מחדר המאמן בתזזיתיות, עוזריו כבר מכינים את האימון לקראת בואם של השחקנים ועל השולחן פרוסות התוכניות להמשך לצד הדו"חות שהכינו עבור המאמן. בין היתר, נמצאים לפניו גם דו"חות הסקאוטינג שנכתבו על ידי אנליסטית צעירה, רק בת 24, שהצליחה לשנות את זווית החשיבה של המאמן המוביל בישראל.
שלי מור נכנסה לפני כשנה וחצי לצוות האנליסטים של מכבי חיפה והדו"חות שהיא כותבת מקבלים חשיבות גדולה אצל בכר, לאחר שבעונה שעברה היא עזרה לאלופה להיכנס לליגה של הגדולות באמת. "מדובר בבחורה חרוצה שרוצה להצליח", אמר ברק בכר. "התרומה הכי משמעותית ששלי הביאה לצוות ולמועדון הגיעה דווקא אחרי כישלון שלנו, עם ההדחה מול קייראט בסיבוב המוקדמות הראשון של ליגת האלופות. היו לזה תירוצים ושלל סיבות, אבל בשורה התחתונה נכשלנו - ולכן החלטנו שאנחנו לומדים מזה ועושים תחקיר".
לקראת הזכייה באליפות השנייה שלו בחיפה, בכר הקים צוות חשיבה במטרה לבדוק איך אפשר לשפר את סיכוייה של הקבוצה להגיע לליגת האלופות. כולם ידעו שהירוקים יצטרכו להבריק בדרך לשם, משום שהקבוצה התחילה לשחק בסיבוב השני של שלב המוקדמות ונאלצה לפגוש יריבה חזקה כבר שם. "בדקנו איך מועדונים בסדר גודל כמו שלנו מגיעים לליגת האלופות מידי עונה ולשלי היה חלק משמעותי בתחקיר הזה", סיפר המאמן. "היא חקרה שתי קבוצות שעלו לליגת האלופות, מאלמו ושריף טיראספול, ובדקנו איך הם עשו את זה".
לדבריו, "במהלך התחקיר, שלי גילתה שני דברים משמעותיים. קודם כל, הבנו שמאלמו מתחילים את העונה מוקדם יותר אז זה היה אולי פחות רלוונטי עבורנו, אבל אז היא ראתה כמה דברים מאוד מעניינים אצל שריף טיראספול שגם התחילה להתאמן הרבה לפני שלב המוקדמות וגיבשה מסקנה שצריך להתחיל את העונה מוקדם יותר ולקצר את הפגרה”.
בכר פירט: “אם המשחק הראשון שלנו בשלב המוקדמות הוא ב-20 ביולי נגד אולימפיאקוס ובדרך כלל מתחילים את האימונים ב-20 ביוני, הבנו שאנחנו צריכים להקדים בעשרה ימים ולהתחיל להתאמן ב-10 ביוני. לכן קיצרנו את הפגרה בעשרה ימים. סיימנו את גמר הגביע ב-25 במאי, כך שהיו לשחקנים רק שבועיים להתאושש, כולל הזרים שלא ראו את המשפחות שלהם לאורך כל העונה. לא קל לעשות דבר כזה, אבל בסופו של דבר זה משהו שהיה הכרחי".
בנוסף, שלי מור טענה כי הקבוצה תצטרך לבצע יותר משחקי אימון כדי להגיע מוכנה לשלב המוקדמות. "היא גרמה לנו להבין שככל שנעשה יותר משחקי אימון במחנה האימון שלנו, ככל שזה יהיה נגד קבוצות חזקות ובאצטדיונים מלאים כך שתיווצר התחושה שמדובר במשחק אמיתי, נבוא יותר מוכנים למשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות", הוסיף בכר. "היו ימים שעשינו שם משחקים יום אחרי יום, כך שבערב שיחקנו עם הרכב מסוים ולמחרת בצהריים שיחקנו עם הרכב שונה לגמרי כדי שכל הקבוצה תהיה באותה רמת אינטנסיביות”.
“עשינו שבעה-שמונה משחקי אימון לעומת שלושה-ארבעה שעושים בדרך כלל. זה עזר לנו להגיע מוכנים יותר למשחק הראשון מול אולימפיאקוס. כולם ראו את זה באינטנסיביות שלנו במשחקים. לא סתם השווינו בדקה ה-92 נגדם ושיחקנו טוב בדקות האחרונות גם במצב של פיגור. זה עזר לנו להגיע הרבה יותר מוכנים - וזה כתוצאה מתחקיר מאוד יסודי ומעמיק שלה".
הילדה שאהבה כדורגל
האנליסטית בת ה-24 גדלה בחיפה, בבית לזוג הורים חרשים שגידלו שלוש בנות, כך שאף אחד בסביבה הקרובה אליה לא היה מחובר לכדורגל. "בכל זאת הכדורגל נכנס לחיי מגיל קטן", שיתפה שלי מור בראיון בלעדי ל-ONE. "בני הדודים שלי אהבו את הליגה האיטלקית, כך שגדלתי על זה ובכיתה ב' אפילו הייתה לי תמונה עם נעלי קטרגל. נכנסתי לחוג הכדורגל של בית הספר ושיחקתי בו עד כיתה ו', אבל לצערי הפסקתי".
למה הפסקת?
"ביקורות. קיבלתי מסרים מהסביבה של 'את כבר נערה', 'את מתבגרת', 'זה לא מתאים'. זה הוביל בעצם לזה שמכיתה ז' עד גיל 21 לא דיברתי על כדורגל. יש אנשים שגדלו איתי ולא ידעו בכלל שאני אוהבת כדורגל. הייתי שומעת אנשים מדברים על כדורגל ושותקת, גם אם חשבתי שאני מבינה את המשחק לא פחות מהם. הייתי רואה כדורגל בבית ואהדתי את מכבי חיפה מהילדות, אבל בגלל שהסביבה שלי פחות קיבלה את זה - לא הייתי מגיבה. יכול להיות שקיבלתי רושם מוטעה ואולי הם כן היו מקבלים את זה, אבל אני לא קיבלתי את התמיכה לדבר על זה. הייתי אפילו מגיבה בפורומים של אוהדים, אבל לא נרשמתי אליהם תחת ההגדרה של אישה".
ואיך חזרת לכדורגל?
"בן הזוג שלי ידע שאני אוהבת כדורגל. כשאני והוא נסענו לטיול במזרח הרחוק אחרי הצבא, שמענו על קבוצת נשים שמשחקת בתל אביב והוא אמר לי 'קדימה, לכי לשחק שם'. פחדתי, אבל רציתי לשחק. כשחזרנו הייתי צריכה לקנות נעליים אבל התביישתי. אני זוכרת שאפילו אמרתי לו 'תקנה נעליים, אני אמדוד אותן בבית ומקסימום נחליף את המידה אחר כך', אבל הוא אמר לי 'לא, נלך ביחד' והלכתי איתו לשם, מדדתי את הנעליים וקניתי. באותה תקופה רציתי ללכת ללמוד מתמטיקה ולהיות מתכנתת, אבל דווקא אז פרצה מגפת הקורונה ובן הזוג שלי אמר שהוא שמע על קורס אנליסטים לכדורגל של רפאל קבסה והוא רצה להירשם אליו. שמעתי על זה והתלבטתי לגבי זה, אבל בסוף החלטתי שאני מצטרפת לקורס".
משם בעצם הגעת למכבי חיפה?
"כן. שם פגשתי את אדם דייויד, שאחראי על מערך האנליסטים של מכבי חיפה, ואמרתי לעצמי 'יש לי הזדמנות, אני צריכה לעבוד קשה יותר מכולם'. עקבתי אחרי שחקנים ושלחתי את זה לאייל גבאי, שעובד עם אדם, ובמהלך הקורס הצטרפתי למכבי חיפה. זה קרה לפני שנה ושלושה חודשים. בהתחלה עשיתי דו"חות של שחקנים יריבים והתקדמתי".
"לא עושים עניין מזה שהיא אישה"
אדם דייויד, האחראי על מערך האנליסטים של מכבי חיפה, טוען כי "שלי מור היא האישה הנחושה בתבל. בפעם הראשונה שפגשתי אותה זה היה בהרצאה לקורס אנליסטים. בסוף ההרצאה חשבתי שאני אלך הביתה, אבל היא תפסה אותי לשיחה של חצי שעה והציבה לי עובדה 'אני הולכת לעבוד במכבי חיפה'. מאז היא פה. שלי אחראית על ההכנות למשחקים ועל הדרך בה אנחנו לומדים את היריבות. היא חרוצה ומביאה המון ערך, היא מפרקת קבוצות לגורמים, מבינה מה המאמן של היריבות רוצה להשיג, וככה אני והצוות מגיעים הרבה יותר מוכנים לכל משחק. זו תוספת אדירה".
גם הוא סיפר כי היה לה חלק משמעותי בהצלחה של הקבוצה בליגת האלופות. "במהלך ההכנות היא ישבה וחקרה את הקבוצות, כל פרט ופרט, ולקחנו מהדו"חות שלה כמה דברים שעזרו לנו בתכנון של התקופה הזאת", ציין והוסיף: "הדברים שהיא הביאה לצוות? זה היה פשוט אדיר. אנחנו לא עושים שום עניין מזה שהיא אישה, ברגע שראיתי את הניצוץ בעיניים שלה, וזיהיתי שהיא חרוצה ועושה את העבודה, מבחינתי זה מה שעניין אותנו. יש לה זווית מעניינת גם מהיותה שחקנית כדורגל, כי היא מבינה מה קורה על המגרש ואיך הדברים עובדים בכדורגל".
גם ברק בכר הסכים איתו. "זה נכון שבנוף של הכדורגל אין הרבה נשים, אבל כשבן אדם עושה את העבודה כמו שצריך ומביא ערך - זה לא משנה לנו מה הרקע שלו. אם היא עושה עבודה משמעותית, מבחינתי זה מה שחשוב וזה כיף גדול. יש לנו גם רופאה מצוינת והרבה עובדות במועדון שיש להן חלק משמעותי. זה דבר מבורך".
ברק, ציינת שהיא הביאה כמה הברקות ששוות הרבה כסף, כי עובדה שהיא עזרה לקבוצה להגיע לליגת האלופות. בנוסף, היא צעירה יחסית. לאן אחת כמוה מסוגלת להגיע בעתיד?
"אנחנו מאוד מעריכים אותה ולכן היא תקבל את כל התנאים כדי להצליח ביחד איתנו במכבי חיפה. בסופו של דבר, כל אחד תלוי בעצמו. אני חושב שיש לה את הפוטנציאל והכישרון להצליח, אז השמיים הם הגבול. אי אפשר לדעת לאן היא תגיע בעתיד, אולי אפילו מעבר לים".
כבר לא חריגה בנוף
עם הזמן, שלי מור קיבלה במכבי חיפה את האחריות לנתח את הקבוצות היריבות באופן קבוע בצוות של אייל גבאי, שעובד תחת אדם דייויד שכפוף לברק בכר. כך ההיררכיה עובדת בכוורת של הירוקים. במקביל, היא משחקת בקבוצת הנשים של הפועל עפולה בליגה הארצית ומשתתפת בקורס אופ"א C שהוא הקורס הראשון בסולם ההכשרה למאמני כדורגל. "בקורס ראיתי שיש עוד הרבה נשים כמוני בארץ ונחשפתי לעולם אחר שלא הכרתי", המשיכה מור. "בדרך כלל בסביבה שלי הרגשתי קצת חריגה בנוף, אבל עכשיו זה ממש לא ככה".
את מרגישה שהיחס השתנה?
"כן, כיום אני רואה הרבה יותר ילדות עם נעלי כדורגל ברחוב ויש יותר נשים שמדברות על כדורגל. חוץ מזה במכבי חיפה אף פעם לא מתייחסים אליי כאישה. הם לקחו אותי, ראו את העבודה שלי ואת המקצועיות שלי - ואף פעם לא היה אפילו שיח על זה שאישה כתבה את הדו"חות, היחס כלפיי הוא שווה ואני מתעסקת רק בעבודה שלי".
מה השאיפה הגדולה שלך?
"בסופו של דבר אני רוצה לעבוד בכדורגל. התפקיד שלי הוא ללמוד כמה שיותר, לנסות לקבל את כל הידע שאפשר מהצוות ותוך כדי להתקדם. אני צוברת פה ידע וכוח שאולי ביום מן הימים אני אביא גם לכדורגל הנשים כדי להשפיע עליו. יציאה לחו"ל? זה גם חלום, אני אוהדת של טוטנהאם והפרמייר ליג תמיד מרגשת אותי, אבל גם הכדורגל הספרדי כי היה לי מדהים לראות את קבוצת הנשים של ברצלונה משחקת".
מה זה מבחינתך לעבוד בתחום הזה?
"כל יום שבו אני עוסקת בכדורגל ונמצאת במכבי חיפה הוא הגשמת חלום. אני יודעת שזו רק תחילת הדרך כמובן ושיש לי עוד המון ללמוד מהצוות המקצועי המנוסה של הקבוצה, אבל זה בדיוק מה שרציתי לעשות ומבחינתי הגשמתי את החלום של הילדה הקטנה שנאלצה להפסיק לדבר על כדורגל בעל כורחה".
במובן מסוים, מכבי חיפה היא מקור גאווה להרבה אנשים שגרים באזור הצפון. אחרי כל מה שעברת, איך הסביבה שלך קיבלה את זה כשהתחלת לעבוד שם?
"דווקא אז זה נרגע ולמשפחה שלי פתאום הייתה נחת. הם יודעים שאני אוהדת של הקבוצה מגיל קטן, הם ראו את זה בעיניים והרגשתי שהם יותר מקבלים את זה. הפתיע אותי שאבא שלי אפילו השוויץ בי בפני החברים שלו".
העובדה ששינית את החשיבה של ברק בכר, מה שעזר לקבוצה להעפיל לליגת האלופות, כמה זה היה מיוחד בעינייך?
"זה היה תהליך מדהים לחקור וללמוד את היריבות. רציתי להבין מה הן מנסות לעשות, איך הן מגיבות לכל שינוי במגרש ואיך המאמנים שלהן חושבים. כשראיתי את אולימפיאקוס באצטדיון סמי עופר הופתעתי מזה שאנחנו יודעים עליהם הכל לפרטי פרטים ושכל מה שעבדנו עליו באמת קורה במציאות. כשעלינו לליגת האלופות בדקה ה-92 נגד הכוכב האדום בלגרד, אני זוכרת שנפלתי על הברכיים ושזה היה רגע שאמרתי לעצמי 'וואו, עשינו משהו טוב'. הרגשתי שיש לי חלק מזה".
איך את מכינה הקבוצה למשחק נגד הפועל תל אביב?
"תראו ביום שני".