"צעקו לי בסופר 'בן ז**ה', הייתי על סף בכי"

פטריק טוומאסי עומד בהצהרות שלו. בראיון הקודם שלו ב-ONE לפני קצת פחות משנה, שהיה הראשון שלו בישראל, הוא הצהיר שתואר במכבי נתניה יעשה אותו מאושר. לפני קצת יותר מחודש, הוא כבש את הפנדל המכריע והביא לנתניה את גביע הטוטו, לראשונה מזה למעלה מעשור.

הפנדל והתואר היו ההתחלה של החזרה של טוומאסי ליכולת שאפיינה אותו בעונה שעברה. עד אז, על החצי הראשון של העונה הנוכחית, אפשר היה לכתוב ספר. איך אחד השחקנים הטובים בליגה, נפצע שלוש פעמים, מופצות עליו שמועות שאינו רוצה להיות פה ונטען כי מדובר בשחקן אחר ובסוף, מגיעה ההתפוצצות עם שבעה שערים בעשרה משחקים, כולל כמה שערים ברמה אחרת.

רק בשבוע שעבר נכתב כאן על הפריחה המחודשת של טוומאסי, שיחגוג במאי הקרוב יום הולדת 29, אבל עכשיו אפשר להבין מה באמת עבר על מי שנבחר לשחקן חודש פברואר של מנהלת הליגה, לפני שחזר לחורר רשתות - במילותיו שלו. בראיון בלעדי, הראשון שלו לאחר כל מה שעבר עליו מתחילת העונה, טוומאסי סיפק מונולוג מרגש על מה שחווה, סיפר על תחושותיו של שחקן זר ללא משפחתו בישראל, הסביר למה הוא לא מתוסכל שהוא לא ברמות הגבוהות וענה לשאלה שמסקרנת את כל אוהדי נתניה: האם הוא ימשיך גם בעונה הבאה?

מה הסיכוי שימשיך בנתניה? טוומאסי (איציק בלניצקי)

בוא נתחיל בשיחה עם אלמוג כהן ובני לם במחנה האימונים. רצית להישאר, אבל רצית העלאה, ברקע היו הצעות מב"ש ומבלגיה.
"קיבלתי צ'אנס לבוא לפה ולשחק. נתניה היא הבית שלי, עזרה לי המון ולקחה אותי כמשפחה. אני אסיר תודה למועדון, לשחקנים, למאמן ולהנהלה. קיבלתי אהבה מהמועדון ומהאוהדים. אחרי פתיחת העונה, היו הרבה שמועות לגביי, לגבי הצעות עליי מכמה קבוצות. אבל בסופו של דבר אני פה, לא הלכתי לשום מקום. כיבדתי את המועדון על המאמצים שעשה בשבילי ונשארתי פה. התעסקתי באותה תקופה בסה"כ בהחלמה שלי ולא מעבר".

אתה מדבר על ההחלמה שלך והיו שטענו שאתה לא רוצה להיות פה. שהיית פצוע בשריר החשק.
"היה לי קשה לשמוע את זה. כשנפצעתי בפעם הראשונה, המועדון פרסם הודעה שאני פצוע בשריר ההמסטרינג. הכל היה מגובה במסמכים של הרופאים ובצילומים. קיבלתי הודעות תמיכה מהאוהדים האמיתיים שאוהבים את נתניה, אלו שמבינים שיש תקופות קשות גם לשחקן וגם למועדון ושצריך לעודד אותו. אבל למרות זאת, קיבלתי גם הודעות מחלק קטן מהאוהדים שאמרו לי שאני לא רוצה להישאר פה, משהו שהוא לא נכון. הרגשתי עצוב וזה הכאיב לי מאוד כי באמת הייתי פצוע".

"נתניה היא הבית שלי". טוומאסי (שחר גרוס)

מה באמת הרגשת?
"בסופו של דבר, מן הסתם שלא רציתי להיפצע וזה קורה לכל אחד. זו הפעם הראשונה שחוויתי פציעה מהסוג הזה, שגורמת לי להיעדר תקופה. כשראיתי את ההודעות שקיבלתי, כל לילה לפני השינה לקחתי את זה בצורה מאוד קשה והייתי על סף בכי. אני מאוד אוהב את המועדון הזה ונתתי לו את כל כולי, כדי להשיג את התוצאות להן הוא ראוי. לפעמים האוהדים רוצים לדחוף אותך וזה בסדר, אבל ההודעות האלה שקיבלתי מחלק מהאוהדים היו משהו שלא ציפיתי. הרי רק לפני כמה חודשים, אותם אוהדים אמרו שאני שחקן על ופתאום כשיש סיטואציה קשה אז מדברים שונה".

מה היה צריך לעשות אחרת?
"אני מאוד אוהב את האוהדים של מכבי נתניה, אבל בסיטואציה כזאת אתה צריך לעודד את השחקן. אנחנו צריכים את התמיכה, את העידוד שלהם במגרש. אם חלק מהם באים ומקללים אותך, אז זה לא קשור לכדורגל. כדורגל מוציא ממך הרבה אמוציות לפעמים, אבל צריך לתמוך גם בסיטואציות קשות. אתה לא יכול תמיד לנצח, בכדורגל לפעמים אתה מפסיד.

"אנחנו השחקנים הולכים למגרש כדי לנצח, כדי לתת 100% מעצמנו למען האוהדים, המועדון והמשפחות שלנו שצופות בנו. נפצעתי שלוש פעמים ואם הייתי רוצה לעזוב, הייתי יכול לדבר עם הסוכן שלי ולהגיד לו שאני רוצה ללכת. הסיטואציה הזאת הייתה לא פשוטה גם לאריך ברקו ופלוריאן הארטהרץ, שגם במקרה שלהם, הייתי מצפה אולי לקצת יותר תמיכה".

שלטים של אוהדי מכבי נתניה נגד טוומאסי והשחקנים (פרטי)

מה היה הרגע הכי קשה?
"אני זוכר היטב שברגע שהמועדון פרסם הודעה בקשר לפציעה שלי, הלכתי לעשות קניות בסופר ופגשו אותי כמה אוהדים. הם צעקו לי בעברית: 'פטריק הביתה, בן ז**ה, אנחנו לא צריכים אותך פה, אתה חרא'. כל האנשים בסופר הסתכלו עליי והרגשתי לא נעים".

אז איך הצלחת להרים את עצמך מנטלית?
"עבורי, יש סיסמה שאני משתמש בה תמיד: GOD IS GOD. אלוהים נותן לי את הסבלנות להאמין שכל דבר מגיע בזמנו אם אתה סבלני ומתמיד בדרך שלך. כל דבר נעשה לפי התוכנית של אלוהים".

בתקופה הקשה, לא שאלת את עצמך למה אני נשאר פה?
"לא. בסופו של דבר, אלו היו רק חלק מהאוהדים. אני מודע לתמיכה של רוב האוהדים האמיתיים, שאוהבים את המועדון. אני קיבלתי את התמיכה מהמשפחה שלי, שכל פעם ששוחחה אותי הרימה אותי. היו לי חברים גם מגרמניה, גם מישראל וגם מגאנה שהרימו אותי ואמרו לי להרים את הראש ושהכול יהיה בסדר. בזכות התמיכה הזאת, הצלחתי לקום מהתקופה הקשה הזאת".

"מודע לתמיכה של רוב האוהדים האמיתיים" (חגי מיכאלי)

אבל קראת את הביקורות כאן?
"למען האמת לא. זו לא הפעם הראשונה שאני משחק כדורגל, אני מקצוען לא מעט שנים. חוויתי תקופות קשות ואני מכבד את התקשורת ואת עבודתה. הם עושים עבודה טובה".

פיזית, כמה קשה הייתה לך הפציעה?
"הפציעה הזאת הייתה עבורי כמו סיוט, היא גרמה לי לדעיכה מנטלית. לקחתי את השיקום הזה צעד אחר צעד. זה הרג אותי מבחינה מנטלית, כי רציתי לתת את כל כולי למען הקבוצה הזאת. אני יכול להגיד לך שלפעמים פשוט ניסיתי לחזור מהר מדי, עוד לפני שהבראתי לחלוטין. כי ראיתי את המצב של הקבוצה ושל החברים שלי במגרש ורציתי לחזור ולעזור להם. אתה רואה אותם מפסידים ובא לך לחזור, אפילו אם יש לך בעיה ברגל".

אלמוג כהן אמר בראיון שהוא נשבה בליגה הגרמנית השנייה אחריך. בגלל זה באו ברקו והארטהרץ. מה ההבדל בין הליגות?
"יש פערים גדולים בין הליגות, אבל הכדורגל מתקדם בכל מקום וקשה לי להשוות בין הליגות. ישראל היא ליגה מצוינת, עם תחרותיות גדולה. בגרמניה זה הרבה פיזיות עם טכניקה ומאוד קשה לשחק שם".

"לא קראתי את הביקורות". טוומאסי (חגי מיכאלי)

כמה קשה לך בלי המשפחה שלך?
"זה לא פשוט. אני מקצוען ומקבל את העבודה שאני עושה. המשפחה שלי מבינה את זה ותומכת בי, הם יודעים שזה לא קל לי לעזוב אותם, אבל הם מבינים את הסיטואציה. הרגעים הקשים? אני חושב שבזמן הפציעה, זה 'הרג' גם אותם. לפעמים הילדים הלכו לבית הספר והמורים שאלו אותם למה הם עצובים והם ענו כי אבא פצוע".

אז למה אתה לא מעביר אותם לפה?
"בגלל שכבר שילמתי את שכר הלימוד שלהם ולהעביר אותם לפה עולה לא מעט כסף. מדובר בחמישה ילדים ויש להם את המסגרות שלהם בגרמניה וזאת הסיבה שאני לא רוצה לפגוע בהם בנושא הזה".

אתה בכושר מדהים לאחרונה עם שערים יוצאי דופן. כמה זה מתסכל אותך שאנשים אומרים לך שהיית צריך לשחק ברמות אחרות?
"זה לא מתסכל, זו דעת האנשים. אני לא מסתכל על דברים בצורה הזאת. שיחקתי לא מעט באירופה: הייתי ברוסיה, קזחסטן, בלגיה, איטליה ועוד. אם אלוהים ירצה, אשחק שם שוב. אבל כרגע אני בנתניה, אתן את הלב שלי כדי לעזור לקבוצה ולמועדון ולהשיג את מה שאני רוצה".

"אתן את הלב שלי כדי לעזור לנתניה" (עמרי שטיין)

אבל למה עם כל היכולת שלך אתה רק בישראל? מבחינת יכולת אתה יכול לשחק בליגת האלופות כל שבוע.
"שיחקתי שם בעבר, אולי אחזור אם אעפיל עם נתניה לליגת האלופות. המרחק שלנו כרגע מהאליפות הוא רחוק, אבל אני מאמין מקווה ומאמין שנוכל לעשות את זה בעתיד ואוכל לקחת את מכבי נתניה לליגת האלופות".

אתה בין שלושת השחקנים הטובים בליגה?
"אני תמיד מנסה להשתפר בכל משחק ואני לא זה שיעיד על עצמו שהוא בין הטובים. אני עושה את עבודתי על המגרש ואנשים הם אלו שיחליטו".

בראיון הקודם שלנו אמרת שהחלום שלך הוא להביא תואר לנתניה.
"עמדתי בזה, הבאתי ביחד עם השחקנים את גביע הטוטו למכבי נתניה. המטרה הבאה? להביא את הגביע הגדול, את גביע המדינה. אם אלוהים יעזור לנו, נוכל להביא את גביע המדינה, אנחנו רק צריכים להאמין. אנחנו בכושר טוב, כל שחקן נמצא בכושר הכי טוב שלו".

"המטרה הבאה היא להביא את גביע המדינה" (ראובן שוורץ)

מה עוד אתה רוצה להשיג בקריירה שלך?
"בסה"כ, לספק את הגרסה הכי טובה של עצמי. לנסות לתת את כל כולי באימונים ובמשחקים. לפעמים אני לוקח סיכונים כדי להשיג דברים. כשהגעתי למכבי נתניה, באתי מגרמניה ולקחתי סיכון מסוים. אנשים שאלו למה אני הולך לשם, בטח אחרי שהרווחתי הרבה כסף בגרמניה. החלטתי לקחת את הסיכון ולבוא למכבי נתניה ועמדתי מאחורי זה".

בוא נדבר על העתיד. אתה תהיה פה בעונה הבאה?
"אני מאוד נהנה פה, רוצה להישאר ולתת את הכל למען המועדון. זו החלטה של ההנהלה, אם הם רוצים שאשאר או שאלך. יש לי פה חוזה ויש להם את האופציה עליי. אם זה תלוי בי, אני נשאר, אבל השאר מופנה אל הצד השני".