"אני לא מבין בכדורגל. נשקיע ונזוז הצידה", אמר אתמול (חמישי) דייויד מינצברג, בעל השליטה החדש בהפועל תל אביב. זו הצהרה חשובה של אדם שלא מתיימר להתערב בתחום בו אין לו מושג. לאנשי המקצוע תהיה יד חופשית לפעול לפי ראות עיניהם, ובחירת המנהל הספורטיבי חשובה שבעתיים בתנאים אלה. ניק האמונד אמור למלא את התפקיד, והשפעתו על הנעשה במועדון תהיה עצומה – אז זה הזמן להכיר את פועלו.
יש משהו לא שגרתי בהגעתו של איש מקצוע שעסק לפני קצת יותר משנה בניהול חלון ההעברות הראשון של הבעלים הסעודים בניוקאסל. האמונד גויס בינואר 2022 על תקן יועץ זמני, אבל הנחת העבודה הייתה כי הוא ימונה למנהל הספורטיבי באופן קבוע אם יוכיח את עצמו. אם שופטים לפי העזיבה המהירה, הרי שהגיוני להוכיח כי זה לא קרה, ושני הצדדים החליטו לא להמשיך את ההתקשרות.
מאז היה האמונד ללא תעסוקה, ובהיעדר ביקוש לשירותיו בתקופה זו, אפשר להבין מדוע הסכים להשתתף לראשונה בחייו בפרויקט מחוץ לבריטניה ובמועדון קטן יחסית. האתגר בהפועל תל אביב עשוי להזכיר לו במידה מסוימת את הקדנציה הארוכה ברדינג, שם נהנה מהצלחה מסחררת במשך יותר מעשור. יש לציין, האמונד אינו מחויב למועדון מסוים, אלא מייעץ למספר מועדונים.
האמונד סלל את דרכו מלמטה, ללא קשרים – וברדינג זוכרים אותו עד היום כאחד האנשים המוערכים והנערצים ביותר. הוא הגיע לקבוצה כאשר הייתה בליגה השלישית ב-1996, על תקן שוער מחליף, לקראת סיום קריירה מתסכלת ועגומה למדי בקבוצות קטנות שהופרעה על ידי פציעות רבות.
מבחינה טכנית אפשר להגדירו כ"שוער ארסנל לשעבר", כפי שנטען בפרופילים מסוימים, אך בפועל הוא מעולם לא התקרב לסגל הראשון של התותחנים בנעוריו, יצא למספר השאלות כושלות ועזב את המועדון סופית ב-1987 בהיותו בן 19. כשוער לא ציפתה לו תהילה גם במקומות אחרים, אבל רדינג אפשרה לו לפרוח בתחום אחר לגמרי.
עוד כאשר ישב על הספסל, הכיר האמונד את הקשר אלן פארדיו שהגיע למועדון לקראת סיום הקריירה, ובין השניים נוצרו יחסים מצוינים. כאשר תלה פארדיו את הנעליים, הוא הפך למנג'ר, והציע להאמונד לעבוד לצידו כמאמן שוערים. תוך זמן קצר, הוא כבר שודרג למנהל האקדמיה בשלהי 2000, ובחלוף שלוש שנים נוספות, כאשר פארדיו כבר חתם בווסטהאם, קודם האמונד למנהל הספורטיבי הראשון של רדינג. בתפקיד זה הוא כיהן יותר מ-12 שנים, ואי אפשר להגזים בתרומתו העצומה לנסיקה שהביאה את המועדון הקטן עד למקום השמיני בפרמייר-ליג ב-2007.
האמונד היה זה שיזם את מינויו של סטיב קופל כמנג'ר, וזו הייתה הברקה אדירה. הוא למד היטב את השוק כדי להחתים שחקנים איכותיים ואלמוניים במחירים מצחיקים – די להזכיר את שיין לונג, נער אירי בן 18 שלא הספיק אפילו להתחיל לשחק בקורק סיטי במולדתו, הוחתם ברדינג ב-2005, סייע לה לעלות לליגה הבכירה והפך לחלוץ לגיטימי בטופ.
רדינג ירדה ב-2008, אבל עלתה שוב ב-2012 לעונה בודדת נוספת, ובאופן כללי התקופה הזו זכורה כחלומית מבחינת אוהדיה. מאז עזב האמונד ב-2016, העסק רק הלך והתדרדר והגעגועים כלפיו עזים – אפילו נעשו ניסיונות להחזירו לתפקידים בכירים במהלך השנים.
האמונד נטש את הבית היציב שלו כדי לנסות את מזלו במועדון עשיר יותר עם שאיפות גדולות הרבה יותר – ווסט ברומיץ' בפרמייר ליג. ההרפתקה הזו נגמרה במהרה, והייתה עגומה במיוחד. האוהדים לא אהבו את מדיניות הרכש שלו, והטעות שהוגדרה כגדולה ביותר הייתה מינויו של החבר הטוב פארדיו למנג'ר בהמלצתו האישית של האמונד. ווסט ברומיץ' ירדה ב-2018 לליגת המשנה, והאמונד פוטר עוד לפני תום העונה המאכזבת. למזלו, בחלוף קצת יותר משנה הוא קיבל הזדמנות חדשה מעבר לגבול בסלטיק.
העסקתו בגלאזגו הוגדרה בתחילת חלון ההעברות של קיץ 2019 כייעוץ, אבל הפכה תוך זמן קצר למשרה קבועה כמנהל הספורטיבי. "זה תפקיד חשוב מאוד, ואנחנו יודעים שניק יספק תוצאות נהדרות. הידע והניסיון שלו יתרמו לנו מאוד בדרכנו קדימה", אמר המנכ"ל פיטר לוול באוקטובר 2019, אבל המציאות הייתה שונה.
הסיבה לכך היא שעבודתו בחלון ההעברות ב-2019, וגם ההוצאות הגדולות בקיץ 2020 הוגדרו בדיעבד כפיאסקו מהדהד. זה נגמר באובדן האליפות ליריבה המושבעת ריינג'רס, שדהרה לאליפות סנסציונית ב-2021 בניצוחו של סטיבן ג'רארד, בעוד האמונד עזב עוד לפני תום העונה במה שהוגדר כהתפטרות, אך בפועל הרגיש למתבונן מהצד כמו פיטורים.
חאתם עבד אלחמיד, שהגיע מהפועל באר שבע כאחת ההחתמות הראשונות של האמונד, סבל מחוסר מזל עם פציעות ולכן האוהדים לא התלוננו עליו יתר על המידה. הפלופ הגדול ביותר היה דווקא שחקן שנמצא כיום בבירת הנגב – החלוץ הפולני פטריק קלימלה שנרכש תמורת ארבעה מיליון אירו. קלימלה כמעט ולא ראה דשא, ולמזלם של הסקוטים שווק לניו יורק רד בולס במחיר גבוה יותר זמן קצר אחרי עזיבתו של האמונד.
רשימת הרכישות הכושלות כללה גם את המגן הבלגי-קונגולזי בולי בוליניולי, שעשה כותרות בעיקר בגלל הפרות משמעת, השוער היווני ואסיליס ברקאס שסומן אישית על ידי האמונד ולא התאים מקצועית, והחלוץ השווייצרי אלביאן אייטי שלא הפסיק להחמיץ. תמורת שני האחרונים שילמה סלטיק במצטבר 9 מיליון ליש"ט ב-2020, ועוד 2 מיליון ליש"ט הלכו לברייטון בגין השאלה של הבלם האירי שיין דאפי שהיה הרחק מעבר לשיאו.
בסופו של דבר, נשמו האוהדים לרווחה כאשר האמונד עזב, אבל בתוך המערכת היו שנתנו לו גיבוי ונפרדו ממנו במילים חמות. עוזר המאמן ג'ון קנדי, שהחליף אז זמנית את המנג'ר המתפטר ניל לנון, הצהיר: "ניק החליט לחפש אתגרים חדשים, ואנחנו מאחלים לו הצלחה. בתקופה המשותפת איתו הכרתי בחור נהדר, ממש נפלא, שעבד קשה מאוד כדי לבנות משהו חדש בתחום הרכש. הוא הגה תהליכים והביא אנשים לעמדות שהמועדון היה זקוק להן.
“דברים לוקחים זמן, וכאשר יש עונה בעייתית, טבעי שיש ביקורת. יש שחקנים שלא ענו על הציפיות, אבל אנחנו מקווים שזה עוד יקרה. מאחורי הקלעים הייתה לניק השפעה גדולה, והוא רענן את האופן בו אנחנו מחפשים שחקנים חדשים".
לקח להאמונד כמעט שנה כדי למצוא את האתגר החדש המדובר בניוקאסל, וכעת, אחרי שחלקו בחלון ההעברות בינואר 2022 עדיין לא ממש ידוע לאוהדים בצפון מזרח אנגליה, הוא מגיע דווקא לתל אביב כדי לסייע לרוכשים החדשים של האדומים לבנות משהו חדש גם כאן. הניסיון מלמד כי האמונד מרגיש נוח הרבה יותר במועדון ללא ציפיות, כמו רדינג, ואולי הפועל תל אביב תזכיר לו במשהו את המשרה אותה מילה במשך זמן כה רב.
השחקנים שניתן להחתים בקבוצת תחתית בליגת העל אינם ברי השוואה לרכש של ניוקאסל או סלטיק, ואפילו ווסט ברומיץ', אבל אין ספק שיש לו קשרים ענפים עם סקאוטים במדינות מגוונות, וגם עם סוכנים רבים. הוא בהחלט יהווה שדרוג בהשוואה למה שקיים במועדון כרגע, וצריך להעניק לו זמן על מנת לבחון את ביצועיו בסביבה כה לא מוכרת עבורו. מההצהרות הראשונות של מינצברג עולה כי זו הכוונה, ולכן יש מקום לאופטימיות זהירה מאוד. ואגב, אלן פארדיו זמין כרגע אחרי שהתפטר מאריס סלוניקי בשבוע שעבר.