בין מסי לכדורגל נכים: הטקס הצבוע של פיפ"א

אז מרצין אולקסי, בחור פולני קטוע רגל, זכה אתמול (שני) בתואר כובש השער היפה ביותר לשנת 2022. הביצוע שלו היה פנומנלי, ובאופן כללי זו מחווה מרגשת וכיפית – אין עוררין לגבי זה. הדירוג גם נקבע בהצבעה כלל עולמית הכי דמוקרטית שיש, כי כולם יכולים להשתתף. וכאשר מוצע לבחירה שער אקרובטי של נכה, קל מאוד להבין מדוע אנשים מכל קצוות תבל נתנו לו את קולם. ואולם, יש רק בעיה בסיסית אחת עם החלק הזה בטקס פרסי השנה של פיפ"א שהתקיים אתמול – לא מדובר בכדורגל.

כדורגל נכים הוא לא כדורגל. הוא משוחק לפי חוקים שונים, על מגרשים בגודל שונה, עם שערים בגודל שונה. הוא גם לא השתייך מעולם למסגרת של פיפ"א, וטוב שכך. קשה למתוח ביקורת על היוזמה לקדם את הענף הפנטסטי והחשוב הזה על במה כלל עולמית עם חשיפה גבוהה, אבל מדובר כאן ביחסי ציבור, והתחושה היא כי יחסי הציבור האלה נועדו לקדם בעיקר את פיפ"א עצמה. לשם שינוי, הם משמשים על הדרך מטרה נעלה, וגם זה משהו, אבל בשורה התחתונה המרוויח העיקרי מהסיפור הוא לא מרצין אולכסי, אלא ג'אני אינפנטינו – אותו אינפנטינו שהצהיר במסיבת העיתונאים ההזויה בפתיחת המונדיאל בקטאר: "היום אני מרגיש נכה".

אתמול הכריז נשיא פיפ"א המושחת: "זה היה המונדיאל הכי טוב אי פעם". בכך, הדיח הטורניר בקטאר מהמקום הראשון בדירוג האישי שלו את גביע העולם ברוסיה, אשר הוגדר אף הוא בזמנו על ידי אינפנטינו כ"מונדיאל הכי טוב אי פעם". בפועל, היו שני הטורנירים האלה נחותים באופן משמעותי בהשוואה לקודמיהם בכל הקשור לאיכות הכדורגל, אם כי זה עניין של טעם, כמובן. אפשר להתווכח על כל דבר, ומבחינת רגש נסחפו רבים בשלהי 2022 אחרי המסע של ליאו מסי – האיש, שחתם במועדון בבעלות קטארית בתקווה לשים קץ לרצף הכישלונות בגביע העולם על אדמת קטאר, והצליח במשימה. 

ליאו מסי עם תואר כדורגלן השנה של פיפ"א (רויטרס)

אז אתמול, כאשר קיבל את פרס השחקן המצטיין של השנה בפעם השביעית בקריירה, הוא דיבר רק על המונדיאל והודה רק לשותפיו לנבחרת. ניכר כי הוא רואה בזכייה הזו סוג של פרס על מפעל חיים, וזה בדיוק המסר שפיפ"א מעוניינת לשדר כלפיו. עבור אינפנטינו והכנופיה שלו, הזכייה של ארגנטינה ומסי בגביע העולם היא ברכה. הנה לכם הטורניר הכי שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית – אירוע שהוכתם בדמם של אלפי העבדים שנרצחו ונוצלו בהקמת האצטדיונים תוך העלמת העין מצד הארגון שלא מביע עניין מינימלי בזכויות אדם – ולפתע כולם מדברים רק על הפרעוש הגאון שכדרר את דרכו להנפת הגביע. בכל הקשור ליחסי הציבור, זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לפיפ"א, ולכן בהגדרה הדבר הכי רע שיכול היה לקרות לכדורגל. מסי לא אשם בכך, אבל ניצחונו סייע להכשיר את השרץ, והקרחת של אינפנטינו זהרה מאושר.

היא זהרה גם אתמול. החיוך הציני, המרושע והצבוע נמרח מאוזן לאוזן כאשר הוא העניק את הפסלון למסי, כי היה זה שיאו של קמפיין יחסי ציבור. מי שמצטלם עם הכוכב הארגנטינאי עשוי להצטייר כאדם שדואג לכדורגל ומבין אותו, אבל זה הדבר הכי רחוק מהאמת. פיפ"א עושה את המקסימום כדי לחסל את הענף, והבנתה ברוחו של המשחק שואפת לאפס. שורת הרווח היא הדבר החשוב ביותר, וכל השאר הוא תפאורה ושקרים למטרות יחסי ציבור.

פיפ"א הורסת את הענף. ג'אני אינפנטינו (רדאד ג'בארה)

לכן, איכשהו, התברר כי השוער המצטיין של השנה לא נכלל בנבחרת המצטיינים של השנה. אמיליאנו מרטינס זכה בפרס על סמך ביצועיו במונדיאל בלבד – בעיקר בהדיפת פנדלים בדו קרב מול הולנד ברבע הגמר ומול צרפת בגמר, ויותר מכל על ההצלה המדהימה מבעיטה של רנדל קולו מואני בזמן פציעות בהארכה בגמר. זה באמת היה רגע עצום ומופלא, שכבר קועקע על רגלו של פאפו גומס – לא רק. אפשר לטעון כי הייתה זו ההצלה הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל כולו, וזו דווקא לא תהיה הגזמה. אבל האם זה באמת הופך את דיבו הגיבור לשוער הטוב ביותר ב-2022? בסיכום הכללי, ברור שלא – ואת המקום בין הקורות בנבחרת השנה תופס טיבו קורטואה.

הבחירה בבלגי כאן מוצדקת, כי הוא תרם רבות לזכייה של ריאל מדריד באליפות ובליגת האלופות, אבל מעבר לכאן הפכה רשימת ה-11 הזו לפארסה. כמו בשנה שעברה, גם הפעם נבחר מערך אבסורדי עם 3 שחקני הגנה, 3 קשרים ו-4 חלוצים. ב-2021 לפחות היו שם 3 בלמים, אבל הפעם צורפו שני מגנים בעלי אופי התקפי (ז'ואאו קאנסלו ואשרף חכימי), ולכן נותר בלם אחד בלבד. משום מה, זהו וירג'יל ואן דייק שהיה חלש ברוב המשחקים של ליברפול העונה (וגם לא הרשים במיוחד במונדיאל, אם כבר הוא כה רלוונטי).

הבלם היחיד בהרכב השנה. וירג'יל ואן דייק (רויטרס)

רק מי שאין לו הבנה בסיסית בכדורגל יכול ליצור רשימה עם שחקן הגנה אמיתי אחד, ואז לשלב בהרכב את ליאו מסי, קיליאן אמבפה, קארים בנזמה וארלינג הולאנד. איך הם אמורים לשתף פעולה? והאם קאסמירו ולוקה מודריץ' אמורים לעשות את כל העבודה השחורה לבדם? טוב, זו סתם רשימה למטרות יחסי ציבור, וכך צריך להתייחס אליה. כלומר, עדיף לא להתייחס אליה בכלל. אז תשכחו את השורות האחרונות שקראתם.

יש שיגידו כי לא היה כדאי לכתוב את הטור הזה מלכתחילה כי עדיף להתעלם מהאירוע ולהחרים אותו, אבל זה לא מדויק. כי היה שם מסי, אור הזרקורים הופנה אליו, והוא קיבל הרבה כותרות. היה שם גם שער של מרצין אולקסי שמקבל אהדה מכל עבר, ובצדק – אבל על הדרך מאפשר לפיפ"א לצבור נקודות שלא מגיעות לה. לכן חשוב להדגיש בפעם המי יודע כמה, שההצגה הזו לא צריכה לסנוור אותנו. פיפ"א היא ארגון עלוב שפוגע בכדורגל ומסכן את עתידו, וחייבים לזכור זאת ולהילחם בו גם כאשר הוא משתמש בכוכב על מצד אחד ובכדורגל נכים מצד שני. אינפנטינו רוצה לקחת בעלות על שניהם, אבל הם לא שייכים לו בשום אופן. זהו ניצול ציני, וצריך לקרוא לתופעה בשמה.

ניצול ציני. ג'אני אינפנטינו ורונאלדו נזאריו (רויטרס)