כבר קרוב לשלוש שנים שגדי קינדה משחק בשורות קנזס סיטי, מליגת ה-MLS האמריקאית. ולא, הוא לא מאותם אלה שחיפשו לשנות אווירה או לברוח מהכדורגל הישראלי. הוא פשוט מאמין באמת ובתמים שהכדורגל האמריקאי הוא זה שיקדם אותו.
וקינדה מצליח בענק: את עונתו הראשונה הוא סיים עם שישה שערים ושני בישולים והעונה השנייה הייתה מוצלחת אף יותר עם חמישה שערים ושישה בישולים במדי הקבוצה, אשר באופן כמעט קבוע נאבקת על תארים. אלא ששום דבר לא הכין את קינדה לפציעה באזור המניסקוס בשנה שעברה, שהקרינה לברך ומנעה ממנו לשחק קרוב לעשרה חודשים.
“אני זוכר שלקראת סוף העונה הקודמת, התחילו לי כאבים באזור המניסקוס. זה היה בשלב הפלייאוף ולא יכולתי לוותר על המשחקים, אז כנראה קצת החמרתי את הפציעה. אבל זו לא הייתה איזושהי פציעה מאימון או משחק, אלא כנראה מעומס" הוא מספר בראיון מיוחד ובלעדי ל-ONE, לקראת פתיחת עונת ה-MLS, בין שבת לראשון, בה קבוצתו תפגוש את פורטלנד.
גדי קינדה (רויטרס)אז קינדה לא יפתח עם קבוצתו את העונה, אך לאחר הפציעה שעצרה אותו בשיאו, הוא לאט לאט מתאושש וצפוי לחזור בקרוב: "אני מרגיש טוב מאוד ונמצא בשלבים האחרונים. אני נוגע בכדור ומאמין שבעוד חודש אכנס לאימונים עם הקבוצה. יש את הפחד שחס וחלילה זה יקרה שוב, זו פציעה לא קלה, אבל עשיתי שיקום חזק וניתוח אצל אחד הרופאים הטובים בארה"ב".
הפציעה הזאת לא באה לך בזמן טוב, בטח שזמן ההיעדרות היה קצר יותר ארוך בהתחלה…
"הייתה לי פציעה במניסקוס שהסתבכה לי קצת והפסדתי כמעט את כל העונה שעברה. זו תקופה לא פשוטה, אבל אני מקווה שזה מאחוריי. לא זמן טוב? אין זמן טוב לפציעות, זה תמיד בא בטיימינג לא טוב. הייתי בכמה שנים יפות בקריירה, גם בבית"ר וגם בשנתיים הראשונות פה בקנזס. הפציעה קצת עצרה את ההתקדמות, אבל אני מסתכל קדימה ומנסה לעבוד הכי חזק שיש ולהיות בישורת האחרונה".
כמה זה קשה להתאושש במדינה זרה?
"זה הרבה יותר קשה כשאתה רחוק מהבית, אבל דואגים לי פה להכול. אני מקבל את כל מה שצריך כדי להתגבר על הפציעה ומנסה כמה שפחות לחשוב על הבית ועל הארץ. לא החסירו ממני שום דבר והתייחסו אליי מדהים, הכול זה הטופ של הטופ. אני מאוד רוצה לחזור, לא לשחק קרוב לשנה זה הרבה מאוד זמן. אני מאוד מתרגש".
גדי קינדה. "אף פעם אין טיימינג טוב לפציעה" (רויטרס)הייתה לכם עונה לא פשוטה...
"תשמע, זה מועדון גדול עם תנאים מצויינים, מועדון ששואף לתארים בכל שנה. השנה שעברה הייתה פחות טובה כי היו הרבה פציעות חוץ ממני ודברים לא כ"כ הסתדרו. אבל בעיקרון בכל שנה אנחנו מעפילים לפלייאוף ומגיעים עד הסוף. אני מקווה שהשנה נביא תואר כי זה מגיע למועדון, לבעלים ולאוהדים".
אתה כבר קרוב לשלוש שנים בארה"ב, ספר קצת על הליגה…
"הליגה פה מאוד שונה, גם מאירופה. זו ליגה מתקדמת, כמעט כל שחקן שאני מדבר איתו מנסה להגיע לפה וכך גם שחקנים מהטופ. הנבחרת מתקדמת, הם עשו מונדיאל לא רע וכמובן יארחו את המונדיאל הבא. זה כדורגל לא פשוט, הוא מאוד אגרסיבי ומהיר. השחקנים רצים כמו מטורפים. זה כדורגל פחות טכני מהישראלי אבל יש לא מעט דרום אמריקאים שהם כוכבים גדולים שמשפרים מאוד את הליגה. יש משמעות לא קטנה לקבוצות הביתיות, בוא נגיד שבמשחק ביתי כל הקבוצות יכולות לנצח. יש פה שלוש או ארבע קבוצות שמתחזקות מדי שנה באופן קבוע, אבל בסה"כ כל קבוצה יכולה לנצח את השנייה ובגלל זה בכל שנה כמעט יש אלופה שונה. זו ליגה מפתיעה מאוד".
אז היו ישראלים שהתייעצו איתך אם לחתום בארה"ב?
"כן, היו כמה שחקנים שהיו להם הצעות ושקלו את זה. בסוף זה נפל, אני לא יודע למה. הרבה חברים טובים ששיחקו איתי רוצים להגיע לליגה הזאת. יש פה שחקנים גדולים, זו ליגה מהנה וחווייתית. התנאים טובים, המגרשים מפוצצים בכל משחק. קשה מאוד לראות את הכדורגל פה בישראל מבחינת השעות והשידורים, אבל מי שעוקב יודע שזו ליגה ממש טובה".
גדי קינדה (רויטרס)ואיך שגרת האימונים?
"רוב היום אתה נמצא באימונים. אתה מגיע ב-8:30 לארוחת בוקר ולטיפולים. ב-10:00 אתה יוצא לאימון של שעתיים. לאחר מכן יש ארוחת צהריים, אתה יכול שוב לעשות טיפולים. אחרי זה אתה חוזר הביתה. במשחקי החוץ אתה טס יום לפני ואם זה רחוק יותר אז יומיים לפני".
דיברת על ליגה אגרסיבית ואתה שחקן טכני יותר…
"אמנם אני לא השחקן הכי אגרסיבי שיש אבל אני יודע לשחק חזק כשצריך. גם בארץ הייתי בין השחקנים הקטנים, אבל אני מחפה על זה בדברים אחרים. אם זה בטכניקה, בזריזות ובחכמת המשחק. אבל אני יכול להגיד לך שכן שיפרתי את האגרסיביות, חיזקתי את עצמי מאוד. מתאמנים פה חזק מאוד, חמש פעמים בחדר הכושר ויש גם מחנה אימונים של חודש וחצי. זו השנה הרביעית שאני פה, אני מנסה להבין דברים והתחלתי להבין את המנטליות השונה ולהתחבר לכך".
כמה באמת התרבות או המנטליות שונים?
"מאוד. האוהדים מנומסים יותר. יש את האוהדים הפנאטיים, אבל הם לא יקללו ולא ישרקו בוז וגם אם תפסיד 0:5, בסוף המשחק הם ימחאו לך כפיים ויעודדו אותך. גם אם יש לך שנה פחות טובה, זה מאוד שונה מהארץ והאנשים יותר רגועים. הם באים יותר להצגה, קצת בדומה ל-NBA. הייתי בכמה משחקי NBA וזה דומה מאוד".
איך שגרת החיים שלך שם?
"שקטה מאוד. זה נוח לי מאוד מבחינה אישית, כי אין יותר מדי מה לעשות חוץ מהכדורגל ולכן אני מפוקס. אתה מנסה להסתדר כמה שיותר, אני בעיקר בבית. מדי פעם אנחנו נפגשים עם החבר'ה הישראלים שעובדים פה והתחברנו אליהם. אנחנו עושים שבתות וחגים יחד וזה מעביר את הזמן. לא יוצא לי יותר מדי ללכת למשחקים ב-NBA כי אין קבוצה בקנזס, אבל כשאנחנו עושים מחנות אימונים כל שנה בפיניקס, יוצא לנו ללכת לשלושה או ארבעה משחקים".
גדי קינדה חוגג עם חבריו לקבוצה. "דומה ל-NBA" (רויטרס)יצא לך לשמור על קשר עם דקל קינן או דני אבדיה?
"האמת שלא. לא דיברתי עם דני ומול דקל שיחקתי ב-LA לפני שנתיים ויצא לנו קצת לדבר. אין הרבה ישראלים פה חוץ מזה בספורט".
שמעת בטח על ההתעניינות של שיקאגו בערן זהבי…
"ראיתי, כן. זו עיר מדהימה ומועדון טוב עם שנים מעט פחות טובות בהן הקבוצה לא העפילו לפלייאוף. אבל כל שנה הם מביאים שחקנים חדשים ויש להם גם את ג’רדאן שאקירי בקבוצה. כל המועדונים פה טובים, עם תנאים טובים וכל מועדון מביא כל שנה איזשהו שחקן בעל שם. ערן עצמו לא דיבר איתי, רק קראתי על זה".
כבר ראית את עצמך משחק עם כריסטיאנו רונאלדו? היו שיחות איתו…
"כן, האמת שחזרתי מהפציעה בדיוק כשהוא חתם בערב הסעודית ושאלתי את המאמן על זה. הוא אמר לי שבמשך חצי שנה הם עבדו על הניסיון לצרף אותו וזה היה סופר קרוב. יכול היה להיות מדהים לשתף פעולה עם כריסטיאנו רונאלדו. נראה לי שאני הייתי מבשל לו (צוחק)".
אתה גם משחק עם הבן של סטפן שאלוי…
”כן, יוצא לנו לדבר על אבא שלו ועל בית"ר. הוא שחקן טוב מאוד שאוהב את ישראל. האמת היא שיש בינינו שיתוף פעולה טוב ואנחנו משחקים כל הזמן קרוב אחד לשני".
מה מצב הגזענות בארה"ב? זה נושא שהיה מאוד מתוקשר…
"זו מדינה ענקית, אז אני לא יודע מה קורה בכל מקום, אבל גם פה יש גזענות, זה ברור. ממה שהבנתי, מטפלים בזה ומתייחסים לזה בכל הכוח, בצורה יותר רצינית מהארץ. אבל כן, זה קיים גם פה. אני לא חוויתי מקרה גזעני בארה"ב. בישראל? לא יותר מדי, אבל היו משחקים שאוהדים נהמו כמה פעמים. אני לא חוויתי משהו שממש זכור לי או שחוויתי טראומה ממנו. אני משתדל כמה שיותר להתרחק מזה. בסה"כ זה משהו שקיים וחווים אותו. אנשים שהם יותר מוכרים חווים את זה קצת פחות, אבל יש לי המון חברים ובני משפחה שחווים את זה במידה רבה וזה עצוב מאוד. אני מקווה שנתקדם ושאנשים לא יכניסו צבע עור לשיח".
כריסטיאנו רונאלדו וגדי קינדה. כמעט שיתפו פעולה (רויטרס)הממשלה שלנו בישראל מתייחסת בצורה ראויה לבני העדה האתיופית?
“תשמע, אני כבר כמה שנים לא בישראל, אבל אני בטוח שיכולים לעשות יותר. אני לא רוצה עכשיו להישמע מתמסכן או משהו, אבל זו עובדה שקיימת ואנחנו כל הזמן רואים את זה".
נחזור לצד המקצועי, מה שיפרת כשחקן בארה”ב?
"התחזקתי מבחינה פיזית, אני יותר בוגר וחכם. אבל מבחינת שחקן, אני אותו גדי שהיה באשדוד ובבית"ר ירושלים. אני אותו אחד שאוהב לשחק כדורגל וליהנות מזה כמה שיותר. התבגרתי מנטלית גם ללא ספק, אני יותר בוגר ורגוע. כשהייתי צעיר יותר, הייתי אמוציונלי ולפעמים עצבני. עוד בבית"ר או בשנה האחרונה באשדוד, התבגרתי מאוד. אבל פה, כשאתה רחוק וצריך לדאוג לעצמך במדינה חדשה עם שפה זרה, אתה מתבגר ולומד על עצמך דברים. אני שחקן הרבה יותר שלם. אני יותר מפוקס בכדורגל, הראש שלי סביב הכדורגל, אני הרבה במתחם האימונים. אין דברים שיסיחו לך את הדעת".
איך אתה מסכם את התקופה שם עד כה?
"שנתיים ראשונות טובות מאוד, בקבוצה טובה ובליגה מאוד טובה. אני יכול להגיד שנהניתי מכל רגע והרגשתי שאני מתקדם מאוד. הפציעה הזאת לא באה לי כ"כ טוב, אבל נעבור את זה. זו שנה קריטית לפניי, אני בן 28 וזה זמן טוב עבורי לעשות עונה טובה. בסוף העונה אני מסיים חוזה (בסוף חודש דצמבר 2023) ואז נראה מה יהיה".
זה נשמע באמת שלא קל שם. אם היו אומרים לך שתישאר שם למעלה משלוש שנים, היית מאמין?
"אני באתי במטרה להישאר פה עד סוף החוזה. ברור שזה לא קל, זה שונה מאוד, אבל אני מאוד נהנה פה. חוץ מהקושי שאתה מתגעגע למשפחה ולחברים, אבל גם את זה לקחתי בחשבון. אני זוכר שכשחתמתי פה, הרבה הרימו גבה ואמרו שאחזור בתוך שנה או שנתיים אבל מבחינתי ידעתי שאשאר פה ואלחם עד הסוף. באתי לעשות את העבודה שלי ואני משתדל לא לחשוב על הקושי".
גדי קינדה. "אמרו שאחזור תוך שנה - שנתיים" (רויטרס)גדי קינדה של פעם לא היה מחזיק שם?
"שאלה טובה. אני הגעתי למצב שכבר לא חשבתי שאצא בכלל מאשדוד, כי באמת נשארתי שם יותר מהזמן שציפיתי להישאר. התבגרתי מאוד, להגיד לך אם גדי של פעם לא היה מחזיק? אני בטוח שאם הייתי בא בגיל צעיר יותר, היה לי קשה יותר. כשאתה פה עם האישה, זה הרבה יותר קל ונוח. מצד שני, ברגע שאני מחליט שאני הולך על משהו, אני משתדל לעשות אותו עד הסוף. אני לא מוותר וזה לא באופי שלי".
יש לאן להתקדם משם?
"תשמע, משדרים את המשחקים שלנו בכל העולם. הרבה אמריקאים חותמים מדי שנה בקבוצות באירופה. אז ברור שיש פה קרש קפיצה והזדמנות טובה בשבילי. כמו שאמרתי, הפציעה קצת שיבשה לי את התוכניות, אבל אני מאמין שנעשה עונה טובה ביחד עם השחקנים החדשים והפצועים שחוזרים. אני כרגע חושב רק על משחק החזרה שלי ואחרי זה אי אפשר לדעת".
מה כן מושך להישאר שם?
"זו ליגה טובה, בסה"כ חיים נוחים. חיפשתי את השקט והיציבות בחיים שלי ולמען האמת לא חסר לי כלום. אם לא הפציעה, היו אפילו מחשבות להתקדם לקבוצה יותר טובה פה או לאירופה. אני מקווה לחזור טוב מהפציעה ולקחת את זה לאט לאט. אני מקווה לעשות עונה כמו שצריך, לחזור לכושר שהייתי בו והשמיים הם הגבול".
מצד שני, לא פחדת להיעלם כשחתמת שם?
"לא, בעיקרון זה לא משהו שמעניין אותי. גם כשהייתי בארץ לא הייתי אחד שמתראיין או מחפש כותרת. אני דווקא חושב שכשבאתי שידרו את המשחקים פה. עכשיו כשאני פצוע, זה מובן לי שאני פחות בכותרות ופחות מדברים עליי ויודעים מה איתי. באתי לפה כדי להצליח ולא כדי שיכירו אותי או שידברו עליי בארץ. אני חושב שעשיתי שנים יפות בארץ ולא באתי כדי שיכירו אותי יותר ממה שאני צריך".
גדי קינדה. לא מחפש את הכותרות בישראל (רדאד ג'בארה)אתה בכללי לא טיפוס מתוקשר…
"אני מאמין שאם אני משחק טוב ועושה את העבודה שלי, אז ידברו עליי ואופיע בכותרות בכל מקרה. אני לא אחד שאוהב להתראיין וגם כשהצטיינתי בארץ והייתי חייב להתראיין, הייתי מעדיף שלא. אני יודע לדבר, זו לא בעיה עבורי, אבל פשוט לא אוהב את זה. אין לי בעיה לדבר עכשיו אחרי תקופה ארוכה שלא התראיינתי, אבל מדי שבוע? זה לא בשבילי. זה פחות הסטייל שלי".
יש שחקנים שיצאו מישראל כדי לשנות אווירה. אתה יצאת דווקא בשיא הכושר…
"כן, היו לי כמה עונות טובות באשדוד והתפוצצתי בבית"ר. חיפשתי משהו יותר טוב מאירופה וזה לא הגיע, אז החלטתי ללכת על ארה"ב. אני שלם עם הבחירה שלי והכדורגל וסגנון המשחק של הקבוצה מתאימים לי כי אנחנו כל הזמן יוזמים ומנסים לתקוף".
בשיא כושרך בארה"ב, היו הצעות?
"אני לא יודע במדויק, אבל אני לא חושב בכל מקרה שהמועדון רצה למכור אותי. קנו אותי בהרבה כסף, אז אני מאמין שהמועדון רצה שאשאר וליהנות ממני כמה שיותר".
לא חשבת אף פעם לחזור לארץ?
"את האמת שלא. בשנתיים הראשונות היה לי ממש כיף, שיחקתי. כשאתה לא משחק, הגעגועים גוברים אבל אתה פצוע. זה לא שאני בריא ולא נתנו לי לשחק. אני מאוד אוהב את הכדורגל הישראלי, עדיין עוקב, אבל לרגע לא עברה לי בראש המחשבה לחזור. היו דיבורים עם כמה קבוצות, אבל גם אני וגם הסוכן שלי, לא יותר מדי נכנסנו לזה כי אני יודע מה התוכניות של המועדון לגביי. אני לא חושב שהם היו משחררים אותי לארץ ואני לא חושב שיש מועדון שהיה בא ומשלם את מה ששילמו עליי (3.7 מיליון דולר)".
גדי קינדה (רויטרס)היו שמועות שב"ש רצתה אותך…
"אחרי שבאתי לפה, אני לא יודע אם היו דיבורים על זה. כשהייתי בבית"ר היו דיבורים עם ב"ש, אבל רציתי אתגר חדש".
היית סוג של בן בית אצל ג'קי בן זקן…
"כן. היה לנו קשר מיוחד, למעשה עד היום. יש לו חלק חשוב בקריירה שלי והוא עזר לי מאוד בכדורגל ומחוצה לו. אני תמיד אוקיר לו תודה, אני תמיד מתייעץ איתו על המון דברים. אנחנו לא בקשר כמו פעם, אבל עדיין מדברים. גם כשאני חוזר לארץ אני נפגש עם הבן שלו, עם טום, שהוא חבר טוב שלי. אשדוד היא חממה טובה לצעירים ונתנה לי הכול כדי שאצליח ואתפתח. אני רואה הרבה משחקים של אשדוד, רואה שהקבוצה השתפרה ומקווה שהם יעפילו לפלייאוף העליון".
הופתעת מסיפור משה חוגג, שהיה בעלי בית"ר בתקופתך?
"כן, הופתעתי. לא ראיתי את זה בא. אני לא בקיא יותר מדי או יודע מה נכון ומה לא, אבל אני זוכר שבזמני, חוגג עשה הכול כדי שבית"ר תצליח ומאוד אהב כדורגל ואת הקבוצה. מצד שני, אלו דברים שקורים ויקרו".
גדי קינדה. "חוגג עשה הכל נכון כדי שבית"ר תצליח" (חגי מיכאלי)מה דעתך על הליגה בישראל?
"הליגה מאוד טובה קודם כל. שלוש הראשונות טיפה טובות מהשאר, אבל גם בית"ר משחקת כדורגל פתוח ומהנה וחזרה להיות קבוצה טובה. מי תיקח אליפות? אני אמרתי מההתחלה שמכבי חיפה תיקח. הם הכי איכותיים לעומת שאר הקבוצות".
מה עם הנבחרת?
"בתקופה ששיחקתי פה והצלחתי, בעיקר בתקופת האוסטרים, הייתי כל הזמן בסגל ורשמתי כמה הופעות. ברור שציפיתי להוביל יותר, אבל כרגע אני מרוכז בהחלמה שלי ואני מאמין שאם אחזור כמו שצריך, גם הזמן שלי בנבחרת יגיע".
מה הלאה?
"אני מכוון הכי גבוה שאפשר. אם אעשה עונה טובה ותבוא הצעה שאי אפשר לסרב לה מליגה טובה יותר, אלך עליה. יש דיבורים על הארכת חוזה, אבל בינתיים זה קצת מושהה כי הם רוצים לראות איך אני חוזר ואיך אני מרגיש. אני מאמין שכשאחזור, נשב שוב ונראה מה עושים. מצד שני, אשמח להישאר כי כיף לי פה, התרגלתי לחיים והתחברתי לאנשים".