כבר שנים שמעמד המאמן בעולם הכדורגל לא יציב. פעם אחר פעם קבוצות שלא מצליחות בוחרות להיפרד מהאיש להם נתנו את המושכות חודשים בודדים אחרי תחילת העונה, לפעמים אפילו שבועות. הדרבי בין אתלטיקו מדריד לריאל מדריד, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV ופרטנר TV.
בליגה האנגלית מתחילת העונה עזבו תשעה מאמנים את הקבוצות שלהם, בספרדית עשו זאת שישה, באיטלקית שמונה, בגרמנית שישה, בצרפתית עשרה ואפילו כאן בליגת העל שלנו לא פחות מ-11 פעמים מאמנים עזבו את מקום עבודתם.
בראיון שלו בארץ הסביר ג’ק אנגלידיס את הנושא בצורה פשוטה: “בכל ליגה למאמן יש תוחלת חיים, ברוב המקומות זה עד שנתיים. קל יותר להחליף מאמן מאשר קבוצה”.
למרות זאת, יש מספר יחידי סגולה שהצליחו לשבור את הסטיגמה הזו בחמשת הליגות הגדולות. בזמן ששניים מהבולטים שבהם – שון דייץ’ (ברנלי) וסטפן מולין (אנז’ה) – עזבו את הקבוצות בשנתיים האחרונות, יש מישהו אחד שהצליח לעשות זאת בטופ של הכדורגל האירופי ומכהן כמאמן הוותיק ביותר בליגות הבכירות – ניחשתם נכון, שמו דייגו סימאונה.
בעידן חסר נאמנות (משני הצדדים), צ’ולו הפך לסמל באתלטיקו מדריד עוד בימיו כשחקן עם הדאבל ב-1996, אך מאז דצמבר 2011 ביסס את מעמדו כאחד המאמנים המוערכים בעולם וכאגדת מועדון אמיתית. בקצת יותר מ-11 שנים, סימאונה זכה בשמונה תארים, כולל שתי אליפויות והגעה לשני גמרים של ליגת האלופות.
למרות הכל, לאחרונה משהו השתנה. במדריד מספרים שהקשר בין המאמן למנכ”ל מיגל אנחל חיל מרין נהפך לבעייתי, כשבנוסף חלה ירידה גדולה בתקופה האחרונה ביכולת של הקבוצה. בניגוד לעבר, אתלטיקו כבר לא מצליחה לאתגר ביום-יום את ברצלונה וריאל מדריד במאבק האליפות או להרשים יתר על המידה באירופה.
העונה הירידה ביכולת נהפכה לחדה עוד יותר, חוסר היציבות חגג וההדחה המוקדמת מהמקום האחרון בבית שנחשב לקל ביותר בליגת האלופות לא תרמה. רגע לפני היציאה לפגרת המונדיאל אתלטיקו הגיעה לשפל עם חמישה משחקים ללא ניצחון בליגה ובאירופה – שלושה מהם הפסדים – כשאף אחד לא היה נגד קבוצות צמרת. חוסר שביעות הרצון הלך וגדל והפרידה שהייתה נראית נכונה לסוף העונה פתאום הפכה לדחופה. למזלם, פגרת המונדיאל הביאה לעצירה בלחץ הגדול ומשם הם יצאו לדרך חדשה.
בחזרה מהפגרה זה עוד קצת קרטע, אבל המחזורים האחרונים הראו שהקולצ’ונרוס חזרו לעקרונות שלהם ולסגנון המשחק של סימאונה, המכונה צ’וליסמו, שחזר לבלוט. אמנם השם מרמז על משהו קסום, אבל הקסם של צ’ולו לא מתבטא בצורה שבה נהוג לחשוב בכדורגל.
לאורך השנים המאמן נודע במערכים ההגנתיים שלו ובמשחק האגרסיבי, כשלצידם של הגרזנים משחקים לרוב שני שחקני התקפה איכותיים שמכריעים משחקים בתוצאות נמוכות. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה כשאתלטיקו ספגה שער אחד בלבד בחמשת המשחקים האחרונים, נהנתה מהפריחה המחודשת של אנטואן גריזמן במדיה וגם הביאה את ממפיס דפאיי במטרה שישתלב לצידו – המשך ברור לקו החשיבה של הצ’וליסמו שמחפש את השחקנים שיוכלו לתרום ולהכריע בהתקפות המעבר ובפעולות אישיות.
השיפור הזה תורגם בארבעה ניצחונות ותיקו אחד שהחזירו את הקבוצה למקום הרביעי, אך יותר מהכל נראה שהרוח חזרה למועדון. בסוף הניצחון האחרון מול אתלטיק בילבאו, סימאונה נתפס במצלמה כשהוא צוהל משמחה בדרכו לחדר ההלבשה (בסוף התקציר) והראה כמה ההצלחה חשובה לו. אחרי קריירה ארוכה וכשהוא הודח מהגביע ומאירופה, הליגה נותרה כמקום האחרון שלו להשאיר חותם בקבוצה לקראת הפרידה הצפויה, וברור כמה זה משמעותי בעבורו.
הדרבי מול ריאל מדריד שייערך הערב (שבת, חי ב-ONE) ב-19:30 יפגיש את מאמנה הוותיק של אתלטיקו עם קרלו אנצ’לוטי, מקבילו בלבן. המפגש מקבל משמעות נוספת מאחר ומאמן הבלאנקוס יהפוך היום למאמן ששיחק מול סימאונה הכי הרבה בקריירה שלו עם מפגש 20 במספר (בצוותא עם אונאי אמרי).
ההיסטוריה ביניהם היא מהצמודות שיש, וכשזה עשוי להיות הריקוד האחרון של השניים אנחנו מגיעים לרגע מכריע עבורם. נכון לעכשיו צ’ולו ניצח שבע פעמים אל מול שמונת הניצחונות של אנצ’לוטי וארבעה משחקים שנגמרו ללא הכרעה.
הרבה מפגשים בלתי נשכחים היו, בין אם זו הזכייה של אתלטיקו על חשבון ריאל בסופרקופה ב-2014/15, או שער הניצחון בדקה ה-88 של צ’יצ’אריטו ברבע גמר ליגת האלופות של אותה עונה, אבל הזכור ביותר קרה קצת לפני. גמר ליגת האלופות בעונת 2013/14 הפגיש את שני המאמנים המבריקים לקרב אדיר, כשהצ’וליסמו עבד במשך קצת יותר מ-90 דקות עם יתרון 0:1, אך כולנו זוכרים איך זה נגמר – סרחיו ראמוס עם הנגיחה, התפוצצות בהארכה ו-1:4 מהדהד לריאל מדריד.
כעת הגיע זה הזמן לתיקון. סימאונה רוצה להשאיר זיכרון אחרון לאוהדים אם יעזוב, אבל תואר הוא כבר לא ישיג. הדרך היא ברורה מאחר ולאורך השנים הקולצ’ונרוס התקשו בצורה בלתי רגילה בברנבאו, כשבעוד יומיים ימלאו שבע שנים לפעם האחרונה שהשיגו שם שלוש נקודות. בזמנו היה זה אנטואן גריזמן שהכריע עם השער היחיד במשחק, ועכשיו זה הזמן לסגירת מעגל – ניצחון בלתי נשכח בברנבאו שבו צ’ולו התקשה לאורך השנים עשוי להיות מתוק ולהוות את הסיום המושלם לדרך וקריירה יוצאי דופן באתלטיקו מדריד.