הבכורה של נועם יעקב במדים האדומים של הפועל ירושלים הייתה ברבע גמר גביע המדינה, במהלכה הראה בדיוק למה הוא נחשב לאחד הכישרונות המבטיחים של הכדורסל הישראלי.
הוא שותף עד כה בחמישה משחקים בכל המסגרות ואפשר לומר בביטחון מלא שהוא השאיר טעם של עוד אצל כל מי שאוהב כדורסל, וזאת כאשר בחצי הגמר הוא ללא כל צל של ספק היה ה’אס’ שאלכסנדר דז'יקיץ' שלף מהשרוול. הערב (חמישי, 20:45), כבר בגיל 18, יעקב רחוק 40 דקות מתואר היסטורי עם הפועל ירושלים.
הדקות של יעקב על הפרקט מלוות תמיד באנרגיה גבוהה, חיוך כובש וביטחון עצמי גבוה במיוחד שבא לצד מנטליות חזקה במיוחד. באירופה מספרים על הרכז הצעיר כי "הוא מאמין בעצמו", רק שבין האמונה העצמית הביטחון והחוסן המנטלי צץ לו ‘הקילר אינסטינקט’ באחד מהרגעים הכי חשובים של העונה, והאמת? זה לא כל כך מפתיע.
ההחלטות של יעקב כמו גם היכולת שלו לזהות סיטואציות ולתקוף בהתאם הביאו לכך שהוא הגיע לקו העונשין גם ברגעי הקלאץ', כאשר הוא לא חושש ולא מהסס וכשהוא מראה כי בוורידיו זורם קרח בדרך ל-9/9 מרשים במיוחד – דבר שכמובן שלא מובן מאליו.
התכונות שאולי בולטות במיוחד אצל יעקב הן הבגרות שהוא מפגין כבר בגילו כמו גם הענווה. "הוא לא מתנשא", מספרים עליו כאשר משבחים גם את מוסר העבודה שלו. הפריחה של הרכז שהגיע בהשאלה מווילרבאן מביאות גם לעלייה ברף הציפיות, וכפי שפורסם לראשונה ב-ONE, אצל המועדון מהבירה רוצים לראות את יעקב גם בשנה הבאה – רק שהפועל ירושלים תלויה מאוד בהחלטה של וילרבאן. כרגע, כפי שמספרים באירופה "מאוד אוהבים את מה שהם רואים" ומוסיפים כי לא רואים שום סיבה שהמועדון הצרפתי יחזיר אותו לשורותיו לקבוצה הבוגרת.
הגעתו של יעקב לבירה מתבררת כבינגו רציני ולפני שנדון בעצם בתקרה של השחקן חשוב לזכור כי בכדי שהמהלך הזה יצא לפועל היו צריכים לקרות מספר דברים, ומי שאמונים בעיקר על הוצאת המהלך לפועל בהפועל ירושלים כפי שמספרים ביבשת הישנה הם יונתן אלון ואלכסנדר דז'יקיץ'. כזכור, פציעתו של נועם דוברת יצרה בעירה רצינית אצל הקבוצה מהבירה ששיוועה למלא את החלל שנפער, יעקב הגיע ובינתיים נראה שאפשר לומר שהשאר הוא לא פחות מהיסטוריה.
תקרות זכוכית למיניהן, בטח אצל מי שנחשבים לפרוספקטים לליגה הטובה בעולם, הן דבר טריקי והן כוללות כל כך הרבה משתנים במשוואה. אז תחילה בכל הנוגע למוסר העבודה שלו ולאופי, אין כל צל של ספק שאפשר לסמן 'וי' ליד שמו של יעקב.
המנטליות שלו יוצרת תחושה כאילו הוא בלתי שביר, כאילו הוא לא מכיר במגבלות כאלו ואחרות וזאת כאשר ביותר מהזדמנות אחת הוא גם הראה שהוא מסוגל לחשוב במהירות תוך כדי תנועה ושהוא נמצא כמעט תמיד שניים שלושה צעדים קדימה. כאשר לחבילה הזו מצטרפת גם היכולת פשוט להרגיש את המשחק ולזרום איתו, כלומר לא לכפות את עצמו על המשחק ויהי מה – הרי שמדובר במשהו מיוחד ואפילו מיוחד מאוד.
המנטליות היא כמובן משהו ששווה להתעכב עליו, כי משהו אצל הרכז הצעיר יוצר את התחושה שיש לו איזה ‘קילר אינסטינקט’ בדומה לים מדר, בדומה לדני אבדיה ואין כאן כל כוונה או רצון להשוות בין השלושה – לא ביכולת, לא במבנה הפיזי ולא בעמדה וסט היכולות.
התכונה הזו של יעקב נותנת לו המון נקודות זכות, וגם אם הוא לא השחקן הכי גבוה על המגרש, הוא עדין תורם כמעט בכל אספקט אפשרי, כלומר גם בגזרת הריבאונד. בחצי הגמר מול הפועל חיפה הוא שותף למשך 15:41 דקות. הוא כאמור הגיע מספר פעמים לקו, כאשר מה שהיה מיוחד הוא זיהוי הסיטואציה בין שפרצה בהגנה ובין שהפועל חיפה כבר הייתה באזור הבונוס מבחינת העבירות.
ויעקב? הוא עשה את שלו באלגנטיות ובשקט, כאשר הוא זורק לסל בסך הכל 3 פעמים. כאמור לא כופה את עצמו על המשחק, רק שהערב בגמר הגביע, הוא כבר לא ייחשב ל’אס’, כי מיכולת כזו אי אפשר להתעלם.