"אם לא תכבוש העונה 10 שערים, אקרע את תעודת המאמן שלי", אמר קרלו אנצ'לוטי לפדריקו ואלוורדה בקיץ. הקשר האורוגוואי הבקיע שש פעמים בחמש העונות הקודמות שלו בליגה הספרדית והיה במאזנו שער בודד ב-46 הופעות ב-2021/22. ואולם, המאמן דרש ממנו לעבור לתפוקה גדולה פי כמה באופן מיידי, וזה עבד.
אנחנו רק בפברואר, אבל ואלוורדה כבר הגיע אתמול ל-10 כיבושים בכל המסגרות, כאשר הרשית בניצחון 3:5 על אל הילאל בגמר גביע העולם לקבוצות. במסגרת החגיגות, הוא חיבק כמובטח את המנטור האיטלקי, ואנצ'לוטי הגיב בחיוך במסיבת העיתונאים: "תודה לפדה על כך שהתעודה שלי תישאר שלמה".
אם צריך למצוא סיפור אחד שידגיש את איכויות של אנצ'לוטי כמאמן, אז הנה הוא. בכמה שורות, הוא מסכם כל כך הרבה תכונות חיוביות. הוא יודע לזהות פוטנציאל חבוי של שחקניו. הוא מציב להם יעדים שאפתניים מאוד, אבל ברי ביצוע ולא מופרכים. הוא עושה זאת בצורה קלילה מאוד, כאילו תוך כדי אלתור לא מחייב, אבל מעביר את המסר במלוא הרצינות. והוא יודע לסייע לשחקן להגשים את המטרות על ידי הצבתו בתפקידים הטקטיים המתאימים לו. והוא נהנה מאהבה חסרת גבולות מצד חניכיו, שרק מחפשים את ההזדמנות הנכונה לחבק ולנשק אותו, וגם לפרגן לו.
אנצ'לוטי זכה אתמול בתואר מספר 25 בקריירה. לא כולם חשובים במיוחד – הראשון, למשל, היה גביע אינטרטוטו עם יובנטוס, ולא לגמרי ברור אם הוגן לכלול אותו ברשימה. עם 28 שנות ניסיון, ממוצע של פחות מתואר לעונה לא מדהים באופן קיצוני, ויש מאמנים שהשיגו יותר. ואולם, קשה לחשוב על מאמן עם קריירה מגוונת ועשירה יותר, כאשר ברקע מרחפת האפשרות לסיים אותה באקורד שיהפוך אותה לעוצרת נשימה ובלתי ניתנת לשחזור.
הוא זכה באליפויות בכל חמש הליגות הבכירות באירופה – איטלקית, אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית – ואיש מלבדו אפילו לא התקרב לכך. הוא זכה בליגת האלופות ארבע פעמים – ואיש מלבדו לא עשה זאת. הוא חתום על שבירת הבצורת עם מילאן ועל הזכייה המרגשת ב’לה דסימה’ עבור ריאל מדריד. מקומו מובטח ברשימת המאמנים המצליחים בכל הזמנים, גם אם השיג הכל ברוגע ובשקט תעשייתי, בלי לעשות המון כותרות, להמציא את הגלגל מחדש ולספק אינספור ציטוטים כמו פפ גווארדיולה או ז'וזה מוריניו.
סודו של אנצ'לוטי נמצא בדיוק שם – ביכולתו להביא תוצאות ולשלוט בכמויות האגו בחדר ההלבשה מבלי להעמיד את עצמו במרכז. הוא כמו קרם שמרגיע את העור אחרי חשיפה ממושכת לשמש, ולא לחינם בחרה בו ריאל אחרי הקדנציה הסוערת של מוריניו, ובאיירן מינכן הביאה אותו אחרי השנים המתישות עם פפ.
היה קצת משעשע לראות לאחרונה כותרות שגרסו כי "אנצ'לוטי עלול לשלם את המחיר על המעידות האחרונות של ריאל". אנצ'לוטי נמצא בשלב בחייו בו אינו מודאג מדבר. הוא השיג כבר הכול ומעבר לכך. הוא גם פוטר מספר פעמים, לפעמים בצדק ולפעמים לא. אם יוחלט לסיים את הקדנציה השנייה שלו בסנטיאגו ברנבאו מוקדם מהצפוי, הוא לא יניד עפעף. הרוגע הפנימי הפך לתכונה המרכזית ביותר באופיו, ואי אפשר להוציא אותו משווי המשקל. בסיטואציות מסוימות, זה עלול לפעול לרעתו – כך, למשל, הוא לחלוטין לא התאים מנטלית למועדון משוגע כמו נאפולי. הוא גם לא מעוניין לצרוח על שחקניו, אפילו כאשר זה יכול להועיל. זה לא הסגנון שלו, והפסדים לא ישנו זאת.
למעשה, ייתכן כי אנצ'לוטי אפילו לא יתנגד להיות מפוטר בסיום העונה, כי האתגר שמחכה לו שונה בתכלית מכל מה שעשה עד כה. לפי דיווחים מרובים בברזיל (ולא רק), האיטלקי הוא המועמד המועדף של ההתאחדות לרשת את טיטה. הופיעו אפילו הידיעות לפיהן העסקה כבר סגורה, ואנצ'לוטי ימונה בקיץ, אשר הוכחשו על ידי שני הצדדים. "אני מאמן ריאל מדריד עד 2024 לפי החוזה, ולא יודע כלום על ברזיל", מסר המאמן. "הדיווח על סיכום עם אנצ'לוטי לא נכון, ואנחנו ממליצים לא לעסוק בספקולציות. נחליט ונודיע על זהות המאמן הלאומי החדש בעיתוי הנכון", הצהירה ההתאחדות. ואולם, מתי יהיה העיתוי הנכון? אולי כאשר אנצ'לוטי יהיה חופשי?
האפשרות הזו מהפכנית בכל קנה מידה. יש נבחרות בהן עצם הרעיון למנות מאמן זר נשמע כמעט אבסורדי, וברזיל היא אחת מהן. כי הרי יש שם אינספור מאמנים, ומי מבין את הנפש הברזילאית טוב יותר מברזילאי? איך אפשר בכלל לחשוב על מאמן אירופי שעלול להרוס את שמחת החיים הטבעית של שחקני הסגל? דיבורים על אופציה כזו עוררו בעבר התנגדות, גם כאשר הוזכר שמו של גווארדיולה, אבל מעניין לראות כי האופציה של אנצ'לוטי מתקבלת בהבנה. כי אמנם אין לו בשום אופן DNA של ברזיל, אבל הרוגע שלו משדר על הגל הנכון. אנשים בטוחים שהוא לא יגביל את השחקנים ויאפשר להם לבטא את עצמם על המגרש – וזה הדבר החשוב ביותר בסלסאו. חוץ מזה, אנצ'לוטי פשוט מומחה לטיפוח ברזילאים.
במילאן, הוא עבד עם קאפו, קאקה, דידה, רוקה ז'וניור, סרז'יניו והרשימה לא נגמרת כאן. בצ'לסי היו אצלו אלכס, ראמירס וז'וליאנו בלטי. בפאריס סן ז'רמן היו אלה טיאגו סילבה, מקסוול ולוקאס מורה. בקדנציה הראשונה בריאל היה לו חיבור נפלא עם מרסלו. בבאיירן מינכן הוא עבד היטב עם דוגלאס קוסטה. באברטון הוא אימץ את ריצ'ארליסון. ובאשר לקדנציה הנוכחית במדריד, הכל ברור כשמש. אין מאמן שמבין טוב יותר את כיצד להפעיל את ויניסיוס, ואף נהנה לרקוד יחד איתו עם כל הלב. רודריגו עשה התקדמות נהדרת בהדרכתו של אנצ'לוטי וגם אדר מיליטאו הולך ומשתבח. אין ספק כי הם יהיו מאושרים לשתף פעולה עם הבוס האהוב בנבחרת, וההתאחדות בוודאי ביררה את דעתם לפני שקיבלה את ההחלטה ללכת על האיטלקי בכל הכוח.
אנצ'לוטי הוא ג'נטלמן, ולכן לא יפגע ביחסים עם מעסיקיו החדשים לפני שהפרק הזה יסתיים. הוא אף הצהיר בעבר על נכונותו לפרוש כאשר החוזה הנוכחי עם פלורנטינו פרס יפוג. ואולם, נראה כי נשיא ריאל יעדיף לרענן את השורות אם ריאל תפסיד במאבק האליפות לברצלונה – בדיוק כפי שעשה ב-2015 למרות שאפילו כריסטיאנו רונאלדו יצא מגדרו והתחנן להשאיר את אנצ'לוטי בתפקיד. הפעם, החלטה זו עשויה לפעול לטובתו של האיטלקי, כי בליגה הספרדית ובליגת האלופות הוא כבר באמת עשה הכל, ואף מעבר לכך. לעומת זאת, הרפתקה בברזיל תהיה מופלאה, עם אמוציות אחרות לגמרי ואתגר חדש לחלוטין. יש תחושה שהוא יתקבל שם בזרועות פתוחות, בניגוד לאירופים אחרים, ויהיה לו זמן להכין את הנבחרת למונדיאל.
הוא עלול גם להיכשל, כמובן, אבל תארו לעצמכם מה יקרה אם אנצ'לוטי יהיה זה שיצעיד את סלסאו לזכייה בגביע העולם ב-2026. אם התסריט המדהים הזה יתממש, לא יהיה בכל תולדות המשחק מאמן עם רזומה טוב יותר. ואם יש דמות לה באמת מגיע ליהנות מההילה המיוחדת הזו, הרי שזה אנצ'לוטי – האיש הפשוט שמוכן להתחלק עם אוהדים במסטיקים שלו תוך כדי משחקים. בינתיים הוא חוגג 25 תארים בקריירה, ואתם מוזמנים לחייך יחד איתו.