עמדה חמש היא עמדה מרתקת. ניתן ללמוד עליה כל כך הרבה, אם זה במונחים של פיזיולוגיה, פרופורציה, קורדינציה ועוד אינספור פרמטרים. יש את מי שנחשבים לשחקנים שהם לא פחות מתופעה כדוגמת קייל היינס, או בקצה השני של המנעד, ניקולה פקוביץ' ולקהל היותר צעיר ניקולה וויצ'יץ'. יש את אלו שמנתרים גבוה, את אלו שמשחקים עם הגב לסל, כאלו שקולעים מחצי מרחק, וכאלו שקולעים מעבר לקשת. היום יותר מתמיד, גיוון הוא שם המשחק, כלומר גיוון לצד ניידות ואתלטיות. מהבחינה הזו, אין ספק שהשילוב הכי מרשים של אתלטיות, אקספלוסיביות וניידות ביורוליג, הוא זה של ג'וש ניבו.
"הוא יכול לחסום כמעט כל שחקן" אומרים על הסנטר בסביבת הקבוצה, אך עוד לפני שנגיע לחלק של החסימות, בין שמדובר בחסימה לטובת פיק נ’ רול, או בין שלחסום היינו לחלק גגות, הטיקט של ניבו, או הדבר הכי מיוחד במשחק שלו זה ה-"וואו אפקט". במילים אחרות, כל פעם שהוא עולה להטבעה, סביר מאוד להניח שתאמרו וואו. מאוד קל ללכת שבי אחרי האפקט המדובר, רק שאפילו סקאוטים מהליגה הטובה בעולם, שראו אותו משחק בז'לגיריס, סיפרו כי מדובר במשהו שפשוט בלתי ייאמן, היות והרעב שלו להטביע כל כדור הוא יותר ממיוחד.
הניתור שלו, בטח לשחקן בעמדתו, בטח לשחקן בסייז שלו, הוא לא דבר מובן מאליו. הרי ניבו בראש ובראשונה מאוד חזק, כך שהשילוב של כל אלו, על הנייר אמור להפוך אותו לכל הפחות לשחקן שלא מעט קבוצות יחשבו איך לתקוף אותו והאם בכלל כדאי לנסות לחדור עליו. כפי שאומרים במועדון, בזכות שילוב התכונות הללו, הוא לא מוגבל לשמירה בפוסט או מעבר לקשת השלוש. יתרה מכך, במועדון מעידים: “הוא מאוד ורסטילי ויכול לשמור על שחקנים נמוכים ממנו וגבוהים ממנו בהרבה”.
ג'וש ניבו (איציק בלניצקי)מעלותיו הפיזיולוגיות ברורות וידועות, אך אפשר להסתכל על ניבו כמי שמפצה על חוסר בטכניקה ועידון, באתלטיות חריגה. כפי שכבר צוין בעבר, כאשר בנו את סגל הקבוצה לעונה הנוכחית, אחד העקרונות המנחים היה נושא האופי וגם כאן מעידים עליו בסביבת הקבוצה כי מאוד אוהבים אותו ויש לו אופי טוב בחדר ההלבשה. אז אופי יש וגם יכולות מסוימות, אם כך בהתחשב בעובדה ששחקנים שיודעים לעשות הכל מהכל כמעט ולא קיימים, הרי שגם ניבו לא מושלם וככזה הוא שחקן שמאוד תלוי בחבריו לקבוצה עם דגש על עמדת הרכז.
"צריך לדעת להכניס אותו למשחק" מסכמים בסביבת המועדון בקשר ליכולת ההתקפיות של הסנטר. אין ספק שמאז פציעתו של לורנזו בראון חייו הפכו למעט קשים יותר, בטח שביורוליג, בטח ובטח כאשר יפתח זיו לא מרבה לשחק איתו. בנוסף, השתלשלות האירועים לאחרונה הביאה לכך שבעקבות הפציעה של אלכס פויית'רס התלות בניבו גדלה עד מאוד. השחקן שהגיע למכבי תל אביב לאחר עונת התאקלמות סבירה מאוד בז'לגיריס, הרים את הרמה בהיעדר חברו לקו הקדמי. "הוא הופך להיות יותר דומיננטי" ציינו במועדון. כמובן שבמשחקים מסוימים זה יעבוד טוב יותר ובאחרים טוב פחות, אבל ניבו בסופו של דבר שחקן מאוד מחויב, כזה שבטוחים כי אפשר לבנות עליו לטווח הרחוק ומאז הימים שלו באילת הוא עשה קפיצה גדולה מאוד.
הסנטר כך נראה, הוסיף לארסנל שלו את הזריקה הקשתית מה-מיד פוסט שלא בדיוק הייתה באילת, אך אין ספק שיש לו עוד לאן להתפתח. הפוטנציאל בהחלט נמצא שם ובינתיים במכבי תל אביב מסתכלים קדימה ואומרים: “מקווים שכל התלכיד של הקבוצה השנה, יצליח לעמוד במשימה להביא את הגביע, וגם להביא את האליפות וגם להתקדם באירופה. קודם כל לשלב של שמונה הגדולות ולראות הלאה".
ג'וש ניבו בטירוף (לילך וויס-רוזנברג)