באחד המשחקים האחרונים של העונה שעברה, אדריאן מוטו, מאמן ראפיד בוקרשט, לא היה מרוצה מהיכולת של רארש אילייה. "תתעורר כבר", הוא צעק לעבר הקשר הצעיר. "אל תחליף אותי", ביקש ממנו אילייה, ומוטו השיב: "אני לא מתכוון להחליף אותך. אשאיר אותך על המגרש כדי שתמשיך להתבזות ותלמד לקח".
הסיפור הזה הגיע לידיעת הציבור מפיו של מוטו עצמו, ויש להודות כי מוזר מאוד לראות אותו מעביר סדרות חינוך לשחקנים על תקן המנטור. הרי היה לו פוטנציאל להפוך לאחד השחקנים המובילים בדורו בעולם, והוא זרק אותו לפח כי התעסק עם סמים, בילויים, בזבוזים ראוותניים ושאר השטויות. ואולם, יש המעידים כי כמאמן יש למוטו מה למכור כי הוא מבין את המשחק היטב, ואילייה טוען כי בחודשים הספורים שבילו יחד בראפיד הצליח הבוס לשדרג את היכולת הטקטית שלו.
מוטו מצידו אמנם נזף בו מדי פעם, אבל בעיקר שיבח מאוד את העילוי שאמור – לפחות לדעת התקשורת הרומנית – להפוך ליורשו, רק עם אופי טוב הרבה יותר וראש שיושב כמו שצריך על הכתפיים. "רארש הוא כישרון נהדר, עם כל התכונות שיכולות להזניק אותו קדימה. הוא מהיר, טכני מאוד וחכם", מספר הפרשן הרומני עמנואל רושו על היהלום בן ה-19 שהגיע בהשאלה למכבי תל אביב עד סוף העונה.
הוא אמור לכאורה להיכנס במדי הצהובים לנעליים של אוסקר גלוך, ובהחלט מסוגל לשחק בעמדת הפליימייקר, אבל בראפיד השתמשו בו בעיקר באגף השמאלי ואת הקריירה הוא החל כקשר מרכזי. בגדול, אילייה הוא שחקן התקפי רב גוני שלא קל להכניס למשבצת מסוימת, ואולי עדיף לא לעשות זאת. הוא במיטבו כאשר נותנים לו יד חופשית ליצור על המגרש, כפי שמוטו עשה כאשר היה במצב שפוי.
בכל הקשור לחוסן מנטלי, זכה אילייה לביקורת חיובית מכל הכיוונים והוא נתפס במולדתו כדמות חריגה בנוף. משפחתו אפילו שכרה שירותי פסיכולוג מוביל שעובד איתו על בסיס שבועי ודואג להחדיר את המסרים הנכונים כדי להשאיר את רגליו על הקרקע. בראיון שהעניק, סיפר איש המקצוע המדובר: "רארש הוא בחור רציני, משקיען, דייקן, נחוש, ופתוח לשמוע דעות של אחרים". איך שלא תסתכלו על זה, תדמיתו הייתה קרובה לשלמות ומסלול הקריירה עזר לו מאוד להתקדם בהדרגה ברומניה.
אחרי שצמח במועדון צנוע בבוקרשט, הוא הצטרף לשורות ראפיד בגיל 16 ב-2019. המועדון המפואר בדיוק התאושש מפשיטת רגל שדרדרה אותו בזמנו עד לליגה החמישית, ושיחק אז בליגה השנייה. שם, בעונת 2020/21 בצל משבר הקורונה, קיבל אילייה הקטן הזדמנויות ראשונות בהרכב, כבש 3 שערים והיה שותף לקמפיין העליה למקומה הטבעי של ראפיד בליגה הבכירה.
זו הייתה הדרך הטובה ביותר ללמוד ובעונה שעברה הוא כבר היה שחקן מוביל בליגה הראשונה עם מספר 10 על גבו. קהל האוהדים הרומני נחשף אליו לראשונה והתאהב בשחקן שנהנה הן לכדרר והן למסור, וניחן גם בעין טובה לכיבוש. 6 שערים ו-10 בישולים היו לאילייה בעונת 2021/22, וסקאוטים רבים נהרו למשחקי ראפיד על מנת לצפות בביצועיו.
אז ניס הייתה זו שזכתה בשירותיו תמורת 5 מיליון אירו, בהמלצתו הישירה של המאמן לוסיאן פאבר. השווייצרי הוותיק, שניהל במאי משא ומתן מתקדם לשוב לבורוסיה מנשנגלדבאך בה הצליח בעבר, אף הצהיר: "לו הייתי חותם שם, הייתי מביא אל אילייה לבונדסליגה". פאבר ידוע כמאמן שמתמקצע בקידום צעירים, ולכן הצטרפות לקבוצתו התקבלה ברומניה באופטימיות גדולה – הרי הוא האמין בו בכל ליבו, והסכום ששולם היה משמעותי מאוד במונחים המקומיים.
ראפיד, שזקוקה מאוד להכנסות מסוג זה על מנת להתקיים ולהתפתח, ממש לא עמדה בדרכו, אבל פרשנים מסוימים הביעו בכל זאת ספקות לגבי כדאיות העסקה. הם תהו אם הצעד הגדול החדש בקריירה של אילייה לא נעשה מוקדם מדי. העניין הוא כי כדורגלנים רומנים נוטים ללכת לאיבוד אחרי מעברים למערב אירופה, והתופעה הזו מתסכלת מאוד את האוהדים. התקווה היתה כי אילייה יהיה שונה.
"רוב השחקנים הרומנים מפחדים לקחת אחריות ונעלמים ברגעים המכריעים, אבל רארש משחק עם כל הלב ולא מפחד מכלום", אמר כריסטיאן ספונארו, קפטן ראפיד לשעבר ששיחק פעם בפורטו. גם מוטו נתן לו את ברכת הדרך: "רארש הוא ווינר בנשמה. הוא צריך לגלות סבלנות ולהתאקלם בליגה הצרפתית בהדרגה, כי היא שונה מאוד מהליגה הרומנית מבחינת קצב ואינטנסיביות משחק, אבל אין אצלנו במדינה צעיר נחוש ומוכן כמוהו. אם יצליח בניס, תהיה לו קריירה מזהירה שתיזכר לתמיד".
אם שואלים את אילייה, הקריירה המזהירה הזו אמורה לעבור בליגה הספרדית, רצוי בריאל מדריד אהובתו, שם הוא לא היה מתנגד לחקות את אלילו כריסטיאנו רונאלדו. "אני חולם לשחק בקבוצת פאר בליגת האלופות, וגם לייצג את רומניה במונדיאל", הוא מספר – ובמולדתו מחזיקים לו אצבעות. אולם, החודשים הראשונים של ההרפתקה בניס לא הלכו לפי התוכניות, וסנטיאגו ברנבאו יצטרך לחכות בינתיים. התברר שגם החניך הכי מחונך ואינטליגנטי בכדורגל הרומני לא מסוגל להשתלב באופן מיידי בליגה חזקה הרבה יותר בגיל 19 בלבד.
פאבר באמת סמך על אילייה באוגוסט, העניק לו את המקום בהרכב בשני משחקי הבית הראשונים בליגה וגם שלחו אותו לדשא בשני המפגשים מול מכבי תל אביב במוקדמות קונפרנס ליג. הרומני לא ענה על הציפיות במשחקים אלה ופאבר איבד את הסבלות כבר במחזור הרביעי כאשר ניס פיגרה 3:0 בדרבי מול מארסיי במחצית. אילייה הוחלף בהפסקה, ולא קיבל עוד הזדמנויות למעט שתי הופעות בקונפרנס ליג.
בליגה הצרפתית הוא לא נלקח יותר בחשבון לחלוטין, ומקום על הספסל היה הישג השיא שלו – כי בחלק מהשבועות הוא נשלח ליציע. כך היה בקרב מול פאריס סן ז'רמן בספטמבר, לפניו התראיין בתמימות צורמת למדי על שאיפתו להחליף חולצות עם ניימאר. בפועל, הוא ראה את הברזילאי רק מרחוק וככל שהזמן עבר כך גבר התסכול.
לא רק אילייה היה מאוכזב ממצבו, אלא גם כל רומניה. לפתע, התברר שהוא עלול לשחזר את דרכם של כל יתר הכישרונות שהלכו לאיבוד מעבר לגבול ונשמעו גם קריאות להחזירו בהשאלה לראפיד. נשיא קראיובה מרסל פושקאש טען בתחילת ינואר: "ראפיד קיבלה הרבה כסף, אבל מה רארש הרוויח כשהוא מסתכל על המשחקים מהצד? בגיל 19 הוא חייב להיות על הדשא כדי להתקדם והוא לא מסוגל לשחק בליגה הצרפתית. מה יעשו איתו עכשיו? ישאילו לליגה השנייה? למה שיעשה את זה לעצמו אם הוא יכול להמשיך לשחק בראפיד?".
ספונארו הגיב על כך: "אני לא חושב שהוא יעשה צעד אחורה לראפיד. אולי הוא יעבור לקבוצה במדינה אחרת, אבל הוא בפירוש חייב לשחק". היו שגרסו כי הבעיה הייתה עם המאמן, אבל זו היתה הנחה מופרכת, ומעמדו של אילייה בניס לא השתנה אחרי פיטוריו של פאבר בתחילת ינואר. נהפוך הוא – הנער הרומני נחשב כרגע לסוג של טעות יקרה שנעשתה באשמתו של השווייצרי, ודידייה דיגאר שמונה לאמן זמני במקומו הבהיר כי אינו מעוניין בו עד תום העונה. כך נוצר הצורך בהשאלה, ומכיוון שספונארו צדק לגבי חוסר הרצון לעשות צעדים אחורה, כאן הגיעה ההזדמנות של מכבי תל אביב להיכנס לתמונה.
אז מה מקבלים הצהובים? מצד אחד, אין עוררין על כשרונו העצום של אילייה והוא רעב מאוד למשחק אחרי חודשים ללא פעילות. מצד שני, בטחונו העצמי נפגע אחרי שחווה לראשונה בחייו מהלומה מקצועית משמעותית ויכולתו להתאקלם במהירות בסביבה לא מוכרת מוטלת כעת בספק. ליגת העל הרבה יותר קרובה ברמתה לליגה הרומנית מאשר לליגה הצרפתית, ויהיה לקשר הצעיר קל הרבה יותר לבוא לידי ביטוי בקצב הישראלי, אבל זה לא מבטיח שהוא יספק את הסחורה באופן מיידי.
אם לא ירגיש נוח מסיבה כלשהי, נכונותו להשקיע ולהשתלב כנגד הסיכויים בקבוצתו הזמנית עלולה להיות נמוכה – הרי הוא יעזוב בכל מקרה במאי. בכל מקרה, הסיכון כאן נמוך, לנוכח עלותה הצנועה של ההשאלה והעובדה כי אילייה ממש לא יכול לערער את האיזון בחדר ההלבשה. בתסריט האופטימי, מכבי תהנה מנסיקתו ככוכב ותוכל להתגאות בכך שהייתה שותפה לצמיחתו, והאוהדים ידברו עוד שנים כיצד חזו בביצועי היורש של מוטו (או אולי אפילו גאורגה חאג'י? טוב, הגזמנו קצת). בתסריט הפסימי ביותר, הוא לא יקבל זמן משחק וייעלם בלי להשאיר זיכרונות כלשהם, בדרך להפוך לפלופ הרומני התורן.