גם בזכרון יעקב יש אריות. מאז השביעי באוקטובר 2017, רון אריה הצעיר, בן ה-19, שייך להפועל רעננה. היום, הוא חייל בצבא ההגנה לישראל ושחקן כדורגל פעיל בהפועל רעננה, המשחק בעמדת החלוץ הן בקבוצה הבוגרת תחת עידן בראון והן בקבוצת הנוער של המועדון, כחריג גיל. ב-27 משחקיו העונה עד כה, רשם 11 שערים בכל המסגרות. "מאז שאני זוכר את עצמי", אמר ל-ONE, "תמיד אהבתי ושיחקתי כדורגל ואמא שלי תמיד היית אומרת שנולדתי עם כדור".
הוא מתגורר בזכרון יעקב עם אמו ואחיו. את תחילת דרכו עשה דווקא במחלקת הנוער הצנועה של הפועל מעגן מיכאל, שם שיחק במשך 3 שנים עד שנחת ברעננה. בצעירותו, נהג להתלוות לסבא אולמרט וללכת למשחקי בית"ר ירושלים, כשאחד מהם חרוט בזיכרון עד היום. "זה הרגע שבאמת התאהבתי בכדורגל. זה היה במשחק הראשון שהייתי שסבא לקח אותנו, כל הנכדים, למשחק של בית"ר ירושלים נגד מכבי תל אביב בגשם שוטף באצטדיון רמת גן, אחרי שבית"ר קיבלו עונש רדיוס ואני זוכר את האווירה והקהל כאילו זה קרה אתמול", מספר.
"אבל לשחק כדורגל באופן מקצועי", ממשיך, "התחלתי יחסית מאוחר, בגיל 12, בכיתה ו', אחרי שאמא שלי ראתה שאני משחק בשכונה שעות על גבי שעות, היא החליטה לרשום אותי לקבוצת כדורגל בהפועל מעגן מיכאל והצליחה לשכנע אותי ללכת אחרי שאני התעקשתי שאני לא רוצה", מציין. "משם עברתי להפועל רעננה בתחילת כיתה ט' ואחרי שנה שראיתי שקשה לי ללמוד בזכרון ולשחק כדורגל ברעננה, ובנוסף ההורים שלי עברו תהליך גירושים לא קלים, העדפתי להתרחק ולעבור לפנימיית "מוסינזון" בהוד השרון, שם עברתי שלוש שנים מדהימות והכרתי חברים לחיים גם מהפנימייה וגם מהבית ספר ובנוסף הצוות שם עזר לי מאוד בלימודים בכדורגל ובכל מה שהם יכולים וההחלטה לעבור לשם היא הכי טובה שקיבלתי בחיים", מדגיש.
את העונה הנוכחית אתה מתמרן בין הקבוצה הבוגרת, אותה מאמן עידן בראון, שמאוד מעריך אותך ונותן לך דקות משחק לבין קבוצת הנוער, שעד כה אתה עושה בשתיהן חיל. לזכותך 11 שערים בכל המסגרות, כולל שערים בבוגרת. השילוב בין קבוצת הנוער לבוגרת, איך זה תורם לך מקצועית, מה התחושות שלך כשאתה מקבל כל פעם זימון לסגל של עידן? "כן, את העונה הנוכחית אני באמת מעביר בשתי מסגרות, גם בבוגרים וגם בנוער וברוך השם עד עכשיו באמת הולך לא רע, אבל תמיד אפשר יותר טוב. לגבי התרומה המקצועית של זה, בקבוצה שלנו אולי אנחנו בליגה א', אבל יש לנו סגל שכמעט כולם שם עם קריירה מכובדת מאוד, גם בליגת העל וגם בלאומית. זה מאתגר וממריץ להתאמן בחברת שחקנים מוכשרים מאוד ומה גם שיש קצב גבוה באימונים ואחרי זה אתה מביא את זה ליידי ביטוי במשחקים. זה שאתה משחק בשתי מסגרות, יום אחרי יום, זה באמת באתגר, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטלית, אבל זה גם מאוד כיף ואני מאמין שהעונה הזאת תחשל אותי ממש להמשך הקריירה".
איך השיח עם עידן בראון ואיך הוא מקבל אותך? מה טיב היחסים ביניכם? "עידן הוא בעצם המאמן הראשון שלי בבוגרים. הוא דורש ממני באימונים תמיד לתת יותר ותמיד לדחוף ל-100 אחוז. בהתחלה הייתי צריך להרוויח את היחס הזה בתור שחקן שרק עלה מהנוער, אבל אני מאמין ומקווה שעכשיו הראייה שלו לגביי כבר השתנתה".
התחלת לשחק כדורגל במעגן מיכאל קיבוץ קטן ופסטורלי ליד כביש 6573 מול הים התיכון. בעונת הפריצה שלך (2016/17) רשמת לא פחות מ-42 שערים בכל המסגרות. זו העונה שהביאה לך את התהילה והחיזורים מצד קבוצות, עד להגעתך להפועל רעננה. מה היה בעונה הזו, מה אתה זוכר? זה כי סבא שלך, אהוד אולמרט הגיע למשחקים ורצית להרשים אותו או שאין קשר בין השניים וזה בכלל משהו אחר?
"(הוא צוחק בקול רם)... כן, זאת היית באמת עונה מטורפת וחווייתית. אני זוכר המון, אבל הרגע הכי משמעותי דווקא היה שנה קודם לכן, בקיץ שלפני, עבונת 15/16. בעצם זה היה המעבר למשחק של 11 נגד 11 ואני וכמה חברים הלכנו למחנה כדורגל בברקאי ושם ניסו לשכנע אותי ובעצם כבר הצליחו להעביר אותי לבקראי ולשחק בעמדת הבלם ואחרי שסיפרתי למאמנים שלי במעגן מיכאל, יניב לוגסי ושי מימון, על הרצון שלי לעזוב, הם הכניסו אותי לשיחה בחדר ואמרו לי שיש להם תוכנית ומאמנים שהם יכולים להפוך אותי לאחד החלוצים הכי טובים בארץ לגיל שלי, ואיכשהו הצליחו לשכנע אותי להישאר. ובאמת ההחלטה התבררה כיותר מנכונה ומגיע להם הקרדיט שהם בכלל ראו שיש בי פוטנציאל בתור חלוץ".
עוד הוא מוסיף בהקשר זה, "אם נחזור לעונה שדיברת עלייה, מה שאני בעיקר זוכר זה המפגשים נגד מכבי תל אביב, שתמיד היו לנו מפגשים פיקנטיים איתם ותמיד היו הרבה גולים במשחקים האלה. ולגבי סבא, דווקא בתקופה שלי במעגן מיכאל הוא פחות היה בא למשחקים, מכיוון שהוא גר בתל אביב והנסיעות היו רחוקות, אבל שהיה לי משחקים בתל אביב נגד שני התל אביביות הוא היה מגיע תמיד לראות. בלי קשר, הרצון שלי להצליח בכדורגל הוא לא קשור אליו. ברור שהוא הכי תומך ומפרגן בעולם, אבל הוא היה תומך, בי לא משנה מה היה התחום שהייתי בוחר להשקיע בו. בחרתי בכדורגל, כי זה מה שאני הכי אוהב, וחולם להגיע הכי רחוק שאני יכול".
ואם כבר אהוד אולמרט, אי אפשר להסתיר את זה. ראש ממשלת ישראל לשעבר והפוליטיקאי, הוא סבא שלך. הבנתי גם שליווה אותך במרוצת השנים במגרשי הכדורגל הנידחים בכל מיני מקומות של מחלקות נוער אלו ואחרות. איך זה להיות הנכד של וכמה אתם משוחחים כדורגל? מה מיוחד באיש, שלא יודעים עליו, אבל אתה, הנכד שלו, יודע ויכול לחלוק? "(מתחיל לצחוק)... אני יכול להגיד שזה הכי כיף בעולם, נכון שהוא היה ראש ממשלה ולצערי הייתי קטן ואני בקושי זוכר את התקופה הזאת, ואני בעיקר שומע על הזמן הזה סיפורים. אבל עם כל זה שהוא בן אדם מאוד עסוק ומאוד מוכר הוא מצליח להיות גם סבא במשרה מלא ועושה את זה בהצלחה גדולה. לי ולו יש קשר מאוד קרוב וצמוד בגלל האהבה הגדולה שלנו לספורט ואני מאוד אוהב ומעריך אותו".
"וכמובן, כמו שכבר אמרתי, כמעט כל משחק באיזור המרכז הוא מגיע לראות אותי משחק וזה גאווה גדולה מאוד ומשמח לראות אותו ביציע שאני משחק. ולא רק כדורגל, אני יכול להגיד שהוא בן אדם שהכי מכור ואוהב ספורט שאני מכיר ויש לו ידע בכל ספורט אפשרי, מהפרטים על כמה תארי גראד סלאם זכה כל שחקן טניס, ועד מה הגובה של כל שחקן במשחק כדורגל שאנחנו רואים ביחד, ואם בטעות יש מצב שהוא לא יודע משהו, הוא בודק עד שהוא מגלה, במיוחד שמדובר בקבוצה האהובה עליו מנצ'סטר יונייטד, שהוא הדביק את כל המשפחה באהדה שלו כלפייה".
בוא נחזור לדבר עליך. עונת 2017/18 אתה נוחת בהפועל רעננה וכבר בעונה הראשונה שלך ממשיך את המספרים שהיו במעגן מיכאל. 35 שערים בכל המסגרות ויש כבר מי שתולה בך תקוות לעתיד. אתה, באותם זמנים, מה עובר לך בראש? איך זה להיות במועדון כמו הפועל רעננה?
"באותו זמן זאת היית קפיצת המדרגה הראשונה והמשמעותית בחיים שלי להגיע להפועל רעננה שבאותה תקופה היית קבוצת צמרת בליגת העל והיית ידועה בשיתוף השחקני נוער שלה. ההתחלה היית מלאה בהתלבטויות וחששות ולא ידעתי מה הצעד הנכון עבורי ואם זה הזמן הנכון בכלל. אבל לשמחתי קיבלו אותי מהשנייה הראשונה בזרועות פתוחות והביאו לי את כל הבטחון שהייתי צריך. למשל, מהמאמן זהר קמינסקי, שהיה לי איתו חיבור מדהים במשך שנתיים ומהמערכת של מחלקת הנוער בכלל".
"התקופה הזאת הזאת היית מאתגרת מאוד כי שיחקתי רחוק מאוד מהבית, וזאת היית תקופה מלאה בהקרבה וזמן שחיזק לי מאוד את האופי והראה לי כמה אני באמת אוהב את המשחק הזה. בין אם הייתי יוצא מוקדם מאוד ואפילו לפני שנגמר בית ספר לפעמים כדי להספיק לקחת אוטובוס לרכבת, לבקש מחברים טרמפים לאימון, ולישון אצל חברים הרבה מאוד פעמים כדי שיהיה לי איך להגיע לאימון או למשחק למחרת. למזלי כל החברים שלי לקבוצה, לאורך כל השנים, היו הכי טובים שאפשר לבקש ואלה דברים שאני אזכור להם ולמשפחות שלהם לכל החיים שלי", סיכם אריה.
14 הופעות בנבחרות הצעירות של ישראל. עוד נראה אותך בנבחרת ישראל הבוגרת? זה יכול לקרות?
"אני מלא גאווה. להגיד שלבשתי את המדים של הנבחרת וייצגתי את המדינה בטורנירים, זה הדבר שלדעתי כל ילד קטן, שמתחיל לשחק כדורגל בשכונה, חולם. לשמחתי הצלחתי לשים כמה גולים בנבחרות הצעירות, ובהחלט החלום הגדול שלי הוא לכבוש גם בנבחרת הבוגרת שהמשפחה שלי ביציע, ואני מאמין בלב שלם שאם אני אמשיך לעבוד קשה בסוף אני אגשים אותו".
פתחת השנה עונה שישית במספר במדי הפועל רעננה. הקבוצה הבוגרת, איך לומר זאת בעדינות, נמצאת בליגה א' צפון, בליגה לא "סקסית" במיוחד וכשחקן איכותי בדמותך, אני מאמין שיש לך רצון להגיע לליגה הלאומית ואף מעבר לכך - לליגת העל או מעבר לים. יש הצעות על השולחן? אתה רוצה לקבל את הזדמנות חייך ולהוכיח לכולם שאתה שחקן שאיפשהו נשכח בין המדפים ועוד יש לך מה להוכיח?
"אני לא מתעסק במה יש כרגע, אני בהפועל רעננה ואני מתמקד בלעשות את העונה הכי טובה שאני יכול ולעזור לקבוצה שלי גם בנוער וגם בבוגרים, ולהשיג את המטרות שהצבתי לעצמי בתחילת העונה. אבל ברור שזה רצונו של כל שחקן כדורגל להתקדם ולשחק ברמות הכי גבוהות, לעיניי אלפי אנשים ובבמות הכי גדולות שאפשר. אני בטוח שאם אני אמשיך לעבוד קשה אני אגיע לשם ואני אוכיח לכולם מה אני באמת שווה".
הרגע הכי קשה בקריירה שלך עד כה?
"אין תחרות בכלל. הפציעה שחוויתי בשנה שעברה בתחילת העונה, במשחק נגד מכבי חיפה ב'קצף'. עליתי עם מתיחה קלה בשריר, וכבר בדקה השנייה, בספרינט הראשון במשחק שעשיתי, קרעתי את האחורי, קרע של 7.5 ס״מ. פציעה שלקח לי המון זמן לחזור ממנה. גם שכבר נראה היה שחזרתי, באימון הראשון פתחתי את הצלקת שוב, וכמעט שני שליש מהעונה הייתי בחוץ או בשיקום וחזרתי באמת לכשירות מלאה בעצם רק שישה משחקים בערך לסוף העונה".
הרגע הכי מאושר שלך בקריירה עד כה?
"כל החוויה של הנבחרת לדעתי. פשוט כל רגע לחוות את זה זה חלום שמתגשם, בין אם זה הצמד נגד קרואטיה באחד הטורנירים או הזימון לסגל למוקדמות אליפות אירופה או טורניר בחו"ל או סתם אימון נבחרת שיגרתי בבית הנבחרות בשפיים".