סביב יולי 2017 נפל דבר במכבי שעריים. גיא לוי, מאמנה לשעבר של בית"ר ירושלים, קיבל לידיו את מחלקת הנוער של המועדון הכחול מרחובות, זאת באמצעות חברת טי.אס. השקעות 2007 בע"מ, בשליטת טל שפינדלר לוי, המספקת שירותי הפעלה של קבוצות כדורגל בגילים שונים, כשבן זוגה של טל, מאמן הכדורגל, גיא לוי, הוא זה שמפעיל הקבוצות בפועל.
לפני כשלוש שנים, שעריים החליטה להיפרד מגיא לוי, זאת למרות שהחברה שאליה הוא שייך הייתה יכולה לממש את האופציה ולהשאירו, ועל כך המאמן תבע את המועדון באמצעות עו"ד דליה בושינסקי.
5 שנים מאוחר יותר, לאחר קצת יותר משנתיים של דיונים בתיק, בהכרעת השופט ישראל פת בבית המשפט השלום ברחובות, נקבע כי מכבי בני שעריים על שם יהודה מצהלה (העמותה שמפעילה את מועדון הכדורגל הכחול ברחובות) תשלם לתובעת סכום כולל של 320,000 שקלים, בעוד שעריים תישא בשכר טרחת עורכת הדין בסכום של 25,000 שקלים ואם לא די בכך גם תשלם 10,000 שקלים הוצאות משפט מצד גיא וטל, כל זאת בגין הפרת הסכם ע"י המועדון אל מול מי ששימש כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער.
בין הדברים שנכתבו כרקע כללי ב"קליפת אגוז" בפסק הדין, אפשר היה למצוא את הלך הרוח בתיק. "עניינו של פסק הדין בעתירת התובעת לפיצויים בגין הפרת הסכם להפעלת קבוצות נוער ונערים בכדורגל, שנכרת בינה ובין מאמן כדורגל מטעמה לבין הנתבעת, קבוצת הכדורגל מכבי בני שעריים. ההסכם מושא התביעה נכרת בין התובעת לבין הנתבעת, ובמסגרתו סוכם כי הקבוצה תרכוש מהתובעת את שירותיו של גיא כמאמן קבוצות נוער ונערים וכקבלן המפעיל בית ספר לכדורגל עבור בני הנוער הנרשמים לקבוצה.
גדר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם התובעת הודיעה מבעוד מועד על הארכת האופציה, האם זו הוארכה בפועל, וממילא האם יש מקום לפצות את התובעת בגין ההפסקה החד צדדית של ההסכם ע"י הנתבעת, ככל שהפסקת ההתקשרות נעשתה בניגוד להוראות ההסכם".
בין טענות התובעים, נכתב: "במהלך חודש יולי 2017 (יוער כי על גבי ההסכם עצמו לא מפורט מועד עריכתו המדויק של ההסכם) נכרת בין הצדדים הסכם שלפיו התחייבה התובעת לספק לנתבעת שירותי הפעלה של קבוצות כדורגל הפועלות תחת הנתבעת, ובכלל זה, מחלקת הנוער בכדורגל וכן בית ספר לכדורגל.
בין היתר, סוכם כי הנתבעת מצדה תזכה, כתוצאה מפעילות התובעת, בכספי התמיכה הציבוריים המגיעים לעמותות המפעילות קבוצות כדוגמתה, ובכלל זה, מהמועצה להסדר הימורים בספורט ומעיריית רחובות. תקופת ההסכם נקבעה בין התאריכים הבאים: 18 ביולי 2017 עד 30 ביוני 2020, תוך כדי שלתובעת ניתנה אופציה חד צדדית להאריך את ההסכם לשנתיים נוספות, באותם התנאים. סעיף 16 להסכם קובע כי הודעה בדבר מימוש האופציה תינתן על ידי התובעת עד ליום 1 במאי 2020. בהקשר זה מדגישה התובעת כי לא סוכם במסגרת ההסכם כי על ההודעה שלעניין להיות בכתב".
"לטענת התובעת, הודיעה טל על מימוש האופציה בשיחה בעל פה עם יו"ר הנתבעת, אריאל עצמון בשיחה טלפונית בסוף חודש מרץ 2020. על כן הודיע גיא למני סויסה, שנחזה להיות באותה עת מורשה חתימה בנתבעת, בשיחה עמו מחודש אפריל ובשיחות נוספות עמו. כמו כן, הצדדים המשיכו לקיים את ההסכם בפועל, חרף חלוף תקופת ההסכם המקורית, ובכלל זה: פעילות שוטפת מול עצמון וסויסה, בנושאים מקצועיים הקשורים לעונת 2020/21. לטענת התובעת, הנתבעת אף הציגה מצג כלפי צדדים שלישיים שלפיו האופציה מומשה והתובעת ממשיכה להפעיל את מחלקת הכדורגל.
התנהלות הנתבעת מלמדת על כך שלפחות עד ליום 28 ביולי 2020 לא היו לנתבעת טענות כלשהן כנגד התובעת בעניין אי מתן הודעה מטעם התובעת בקשר למימוש האופציה. לטענת התובעת שני הצדדים התנהלו באופן המעיד על מימוש האופציה, כמו גם על הסכם הנובע מהתנהגות הצדדים".
"בהקשר זה טוען המאמן בתצהירו כי סויסה התכתב עמו בעניינם שונים הנוגעים לקבוצה, לאחר תום תקופת ההסכם המקורית ובמהלך תקופת האופציה, והמליץ על גיוס מאמן שוערים, אשר אף התכתב עמו. כן טוען המאמן כי סויסה המליץ לו לשלב בקבוצה שוער מסוים וכן ביקש לשלב שחקן אחר (המקורב להנהלת הקבוצה), ואף היה עד למדידת מדים לעונת הכדורגל 2020/21. יתירה מכך: במסגרת מסמכים שאותם מילאה הקבוצה לצורך הצגתם להתאחדות, לשם רישום קבוצות נוער לעונת 2020/21, מופיע שמו של המאמן כאדמיניסטרטור מטעם הקבוצה; וזאת, במסגרת מסמך מיום 19 ביולי 2020, כלומר: זמן רב לאחר תחילת תקופת האופציה".
"משכך, לטענת המאמן, הוא הופתע לקבל את הודעת הקבוצה מיום 28 ביולי 2020 ושבמסגרתה הובהר שכיוון שלא נמסרה הודעה באשר למימוש האופציה עד ליום כתיבת ההודעה, בניגוד לאמור בסעיף 16 להסכם, הרי שהתובעת לא מימשה את האופציה וממילא היא נדרשת לפנות את המגרש מכל הציוד השייך לה לאלתר.
בעקבות ההודעה פנתה ב"כ התובעת לעו"ד יגל לוי, היועץ המשפטי של הקבוצה, והלינה על הפרת ההסכם, חרף ההודעה בדבר מימוש האופציה. והנה ביום 2 באוגוסט 2020, לאחר פתיחת עונת הכדורגל החדשה (של שנת 2021) הודיעה הנתבעת לתובעת, במפתיע, כי נוכח אי הודעתה על מימוש האופציה, ההסכם בין הצדדים פקע ולפיכך נדרשת התובעת לפנות את הציוד ממגרשי הנתבעת עד ליום שבת, 8 באוגוסט 2020".
בין טענות הנתבעת נכתב: "התובעת היא שניסחה את ההסכם, ולא התנהל משא ומתן לגבי תנאיו החד צדדיים באופן קיצוני. זאת ועוד, ההסכם לא היה בתוקף בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה והאופציה לא מומשה מבעוד מועד. הנתבעת מכחישה את טענת התובעת שלפיה הודיעה התובעת לנתבעת על מימוש האופציה בעל פה. לשיטת הנתבעת, מעולם לא נמסרה הודעה בדבר מימוש האופציה וממילא התובעת לא טרחה להציג כל ראיה המגבה טענה זו בכתב התביעה".
"כן טוענת הנתבעת כי לאחר החתימה על ההסכם התברר לנתבעת כי המניע הבלעדי של התובעת הוא בצע כסף והתעשרות על גבם של ילדי בית הספר לכדורגל והוריהם. כן נטען כי גיא פעל משיקולים לא מקצועיים ושחרר כמה שחקנים מוכשרים, מתוך שיקולים כלכליים, הקבוצה בתקופת כהונתו ירדה לליגה נמוכה יותר, המתקנים (שבהם הושקעו לטענת הקבוצה כ-25 מיליוני שקלים) לא נשמרו ע"י המאמן, והוא אף גרם לנזקים שבגינם התקבלו תלונות מהעירייה".
"כן מציינת הנתבעת כי ההסכם פקע בתקופת קורונה, כאשר פעילות הכדורגל נעצרה לחלוטין ולכן כל התייחסות ל"עונה" אינה רלוונטית. כל התנהלותה של הנתבעת מול התובעת החלה מיום 1 ביולי 2020, בהקשר זה נדרשה הנתבעת לאסוף נתונים בעקבות נזקי הקורונה.
אין בכוחה של התנהלות זו כדי להעיד על המשך קיום ההסכם בהתנהגות. לטענת הנתבעת, ההתנהלות בין הצדדים הייתה טכנית גרידא לשם קבלת מידע מהתובעת, הנדרש נוכח תקופת הקורונה ונזקיה. התנהלות הצדדים באמצעות הדוגמאות שמביאה התובעת נעשתה בתקופת ההסכם ועל כן טענות התובעת אינן מובנות".
"כן טוענת הנתבעת בתוקף כי סויסה איננו מכהן כמורשה חתימה בנתבעת; והפרוטוקול שצורף בעניין זה מטעה, שכן הוא מעיד על היותו של סויסה מורשה חתימה בהתאחדות, ושם בלבד. כל ההתנהלות של גיא מול סויסה היא בגדר של התנהלות שוטפת או חברית ואיננה מחייבת את הנתבעת. לטענת הנתבעת, קביעתה של התובעת כאילו יום 1 במאי 2020 מהווה מועד רלוונטי לשאלת תוקפו של ההסכם איננה רלוונטית.
תוקפו של ההסכם פג ביום 1 ביולי 2020. התובעת מעולם לא הודיעה, גם לא בעל פה על הארכת האופציה. בהתאם לנטען בהודעת הנתבעת מיום 7 באוגוסט 2020 הנתבעת הגיעה להבנה שהתובעת הייתה ‘משחקת’ עם רישום הקבוצות בהתאחדות ועל כן ביקשה לקבל הסברים ומכאן הצורך בהפסקת ההתקשרות".
בסיכומי דבריו של השופט פת, נכתב: "גדר המחלוקת בין הצדדים היה ביחס לשאלה האם התובעת הודיעה מבעוד מועד על מימוש האופציה. בהקשר זה מצאתי לקבל את גרסת התובעת וטל וגיא מטעמה. גם לולא נמסרה הודעה מסודרת בדבר מימוש האופציה, הרי שמצאתי כי הצדדים המשיכו את ההתקשרות ביניהם בדרך של התנהגות ומכללה. יתירה מכך: הנתבעת לא עמדה בהוראות ההסכם בדבר מסירת הודעה מטעמה בכתב בדבר הפסקת ההתקשרות".
"לא זו אף זו אלא שעצמון, יו"ר הנתבעת, מעיד על עצמו כי היה מעוניין להאריך את ההסכם למשך שנה נוספת לפחות, אלמלא נפגע ממכתב ההתראה שהוצא ע"י ב"כ התובעת לאחר הוצאת ההודעה בדבר סיום ההתקשרות מטעם הנתבעת.
יתרה מכך: מעדותו של עצמון עלה כי לא ניתן להכחיש כי סוויסה, מפעילי מועדון הנתבעת, החל לפעול להחלפתו של גיא באימון קבוצות הנוער והילדים כבר בשלב שבו התנהל השיח בין הנתבעת לבין התובעת לסיום ההתקשרות ביניהן. כאמור לעיל, לא סוויסה ולא קירט זומנו להעיד, ואילו עדותו של עצמון הייתה רצופה בסתירות, באבדני זכרון, בעדות מפי השמועה ולעתים שירתה דווקא את גרסת התובעת".